פרק י - נקימה ונטירה · וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו
יֵשׁ שֶׁנִּמְנָעִין מִלְּהַשְׁאִיל כֵּלִים וְכַדּוֹמֶה מִפְּנֵי אֵיזוֹ סִבָּה קְטַנָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל חֲבֵרוֹ, וְזֶה דָּבָר גָּרוּעַ, כִּי עוֹבֵר בָּזֶה עַל "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ". אֶלָּא יִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בְּנַפְשׁוֹ כַּמָּה פְּעָמִים הִקְנִיט אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּדִבּוּרוֹ וּבְמַעֲשָׂיו, וְעִם כָּל זֹאת אֵין הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר לוֹ, אֶלָּא מִתְחַסֵּד עִמּוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו, וְאַף הוּא יַעֲשֶׂה כֵן עִם רֵעֵהוּ, וְאַדְּרַבָּה, יְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת זוֹ הַבָּאָה לְיָדוֹ לְקַיֵּם בְּפֹעַל צִוּוּי ה' "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר".
וְנוּכַל לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'". רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁתִּתְנַהֵג עִם רֵעֲךָ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי נוֹהֵג בַּמִּדּוֹת עִמְּךָ וְעִם כָּל הָעוֹלָם - שֶׁאֵינֶנִּי נוֹטֵר שִׂנְאָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב בְּיִרְמְיָה (ג, יב): "כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם". (אהבת חסד)