פרק ט - נזיקין · חִיּוּב תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק
א. אָדָם הַמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ עַד שֶׁיְּפַיֵּס אֶת הַנִּזָּק עַל צַעַר גּוּפוֹ.
ב. הַמַּזִּיק אָדָם, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ: נֶזֶק, צַעַר, בּשֶׁת, רִפּוּי וְשֶׁבֶת [דְּמֵי בַּטָּלָה מֵעֲבוֹדָתוֹ]. הִזִּיק שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה - פָּטוּר מִבּשֶׁת. הִזִּיק בְּאֹפֶן שֶׁקָּרוֹב לְאֹנֶס - פָּטוּר מֵהַכֹּל, וְחַיָּב רַק בַּנֶּזֶק.
ג. אָדָם שֶׁהִזִּיק אוֹ הִכָּה אֶת חֲבֵרוֹ וּפִיְּסוֹ וּמָחַל לוֹ הַנִּפְגָּע, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הָוֵי מְחִילָה לְגַבֵּי כָּל הַחִיּוּבִים, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָדוּן עַל חִיּוּב הַמָּמוֹן אִם הָוֵי מְחִילָה בְּטָעוּת, מִפְּנֵי שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת תְּבִיעָה מָמוֹנִית. אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַהוֹרָאָה בִּירוּשָׁלַיִם סוֹבֵר, דְּהָוֵי מְחִילָה עַל הַכֹּל גַּם בִּכְהַאי גַּוְנָא.
ד. הִזִּיק בִּגְרָמָא, כְּגוֹן שֶׁהִשְׁאִיר דֶּלֶת פְּתוּחָה וְנִגְנְבוּ חֲפָצִים - פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. (ב"ק ריש פרק הכונס)
ה. כֵּיצַד שָׁמִים אֶת הַנֶּזֶק? דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה מִצַּד עַצְמוֹ פְּרוּטָה אַךְ שָׁוֶה לִבְעָלָיו מָמוֹן רַב, כְּגוֹן תְּמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית, אוֹ אָדָם שֶׁהִדְבִּיק מוֹדָעָה וְאָדָם אַחֵר קָרַע אוֹתָהּ - צָרִיךְ עִיּוּן אִם חַיָּב לְשַׁלֵּם.
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁקָּרַע מוֹדָעוֹת מִלּוּחַ הַמּוֹדָעוֹת מִיָּד לְאַחַר שֶׁתָּלוּ אוֹתָן, וְחִיְּבוּהוּ בֵּית הַדִּין שֶׁל הָעֵדָה הַחֲרֵדִית בִּירוּשָׁלַיִם לְשַׁלֵּם אֶת הַהוֹצָאוֹת, וְנִרְאֶה דְּאֵין זֶה אֶלָּא מִדִּין גְּרָמָא. אַךְ מוֹדָעוֹת שֶׁשָּׁהוּ כְּבָר זְמַן מָה, מֻתָּר לְהַדְבִּיק עֲלֵיהֶן מוֹדָעוֹת אֲחֵרוֹת, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַתּוֹלֶה מוֹדָעוֹת עַל הַלּוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁמַּדְבִּיקִים מוֹדָעוֹת אֲחֵרוֹת עֲלֵיהֶן. (וראה עוד בספר "הזהרו בממון חבריכם")