פרק ט - נזיקין · אֹפֶן תַּשְׁלוּם הַנִּזָּקִין
יֵשׁ לְשַׁלֵּם אֶת הַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַשֹּׁוִי הָרִאשׁוֹנִי [שֶׁלִּפְנֵי הַנֶּזֶק] וְהַשֹּׁוִי הַנּוֹכְחִי [שֶׁלְּאַחַר הַנֶּזֶק]. אֲבָל הַמַּזִּיק דָּבָר שֶׁאֵין עֶרְכּוֹ נִפְחָת מִשּׁוּם כָּךְ, אַךְ נִגְרָם הוֹצָאוֹת לְתִקּוּן, כְּמוֹ שׁוֹבֵר שִׁמְשָׁה בְּבַיִת, מְלַכְלֵךְ בֶּגֶד הַטָּעוּן מֵעַתָּה כִּבּוּס וְכַדּוֹמֶה - כֵּיוָן שֶׁאֵין נִפְחָת עֵרֶךְ הַבַּיִת מִשּׁוּם שְׁבִירַת הַשִּׁמְשָׁה, מִן הַדִּין לִכְאוֹרָה לֹא יְשַׁלֵּם, אַךְ מְקֻבָּל בְּשֵׁם הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שֶׁבְּאֹפֶן כָּזֶה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם דְּמֵי הַתִּקּוּן אוֹ הַכִּבּוּס.