דבוק · מה וכיצד התיחסות הדבוק לחרמים?
מַבְהִיל הוּא חֻמְרַת ''חֵרֶם'' וְהָעוֹבֵר ''עָלָיו'' כָּךְ מוּבָא בַּחִידָ''א בְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים (מערכת ספרים אות ו' ויקהל משה), שֶׁמֵּבִיא שָׁם הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא מֵהַדִּבּוּק שֶׁיָּצָא לְאַחַר חֲרָמִים שֶׁהֶחְרִימוּ עָלָיו, וְהִסְכִּים רַק לְאַחַר שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ הַחֵרֶם, וְחָזַר אַחַר כָּךְ לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא חָל הֶתֵּר הַחֵרֶם, וְסוֹבֵל נוֹרָאוֹת מֵעֶצֶם הַחֵרֶם, מִזֶּה מוֹכִיחַ הַחִידָ''א לָדַעַת חֻמְרַת הַחֵרֶם ''כַּמָּה תַּמְרוּר לְפֻרְעָנוּת מוּכָן לְהָעוֹבֵר עַל הַחֵרֶם''.
הַחִידָ''א הֵבִיא שֶׁבְּסוֹף סֵפֶר וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה (פיורדא שנת תנ''ו) הוּבָא עִנְיָן זֶה וְרָאוּהוּ ''וְכָתַבְתִּי זֶה מֵהָרָשׁוּם בְּזִכְרוֹנִי שֶׁאֵין בְּיָדִי עַתָּה הַסֵּפֶר הַנִּזְכָּר''.
נָבִיא הַדְּבָרִים שֶׁהוּבָא בַּסֵּפֶר הַנַּ''ל שֶׁאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁיָּצָא לְאַחַר תְּקִיעַת כַּף שֶׁיָּצָא מִן הַגּוּף אַחֲרֵי שֶׁהִבְטִיחוּ לוֹ לְהַתִּיר הַחֲרָמִים, בָּא אַחַר כָּךְ, וְעוֹד שְׁלֹשָׁה רוּחוֹת הֵבִיא הָרוּחַ עִמּוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. וְרָצָה לְהַזִּיק אוֹתוֹ וְרָצָה לְהַחְרִיב אֶת הַבַּיִת. וְאָמַר: ''תָּקַעְתִּי כַּפִּי שֶׁאֵצֵא מִן גּוּף הַנַּעַר אַבְרָהָם בְּלִי נִזָּק. וּבְכֵן, קִיַּמְתִּי אֶת דִּבּוּרִי וְיָצָאתִי בְּלִי נֶזֶק כָּל יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי הָיִיתִי טָס בָּעוֹלָם עִם הַמְמֻנִּים, וְהָיִיתִי טָס בֵּין אוּשָׁה לִשְׁפַרְעָם. וּבָאוּ נֶגְדֵּנוּ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת חֲיָלוֹת אֲשֶׁר רָדְפוּ וְטָרְדוּ אַחֲרֵינוּ וְלֹא נָתְנוּ לָנוּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֵינוּ מִפְּנֵי הַחֵרֶם וְנִדּוּיִים וּשְׁמָתוֹת וַאֲרוּרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ עָלֵינוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ אָנָה אָנוּ נֵצֵא וְאָנָה אָנוּ בָּאִים. לָכֵן אָנוּ הִזְהַרְנוּ לְךָ שֶׁתַּתִּירוּ הַחֵרֶם הַגָּדוֹל מֵעָלֵינוּ, וְאִם לָאו: אָנוּ נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה''.