אור ברסלב

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

דבוק

העוון ותקונו בגלגול

(ש''ות אלו נתחברו בחוברת מיוחדת בהוצאת ישיבת המקובלים ''שער השמים'')

כיצד להבחין האם ה''רוח'' הנו של נשמה או סתם רוח שטות?

בְּדִבְרֵי רַבִּי פִּנְחָס הוֹרוֹבִיץ בְּסֵפֶר הַבְּרִית מְבֹאָר שֶׁיֵּשׁ לְהַבְחִין בְּג' חֲלֻקּוֹת שֶׁל רוּחַ:

א. רוּחַ שְׁטוּת סְתָם.

ב. רוּחַ רָעָה - דִּבּוּק.

ג. רוּחַ טוֹבָה.

וְאֵלּוּ סִימָנֵיהֶם:

א. רוּחַ שְׁטוּת:

אִם אֵינוֹ מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת וּמְדַבֵּר נִסְתָּרוֹת, רַק אוֹמֵר דְּבָרִים מַבְהִילִים, וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים זָרִים, זֶה רָאוּי לְרוֹפֵא טִבְעִי, כִּשְׁאָר כָּל חוֹלֶה.

ב. רוּחַ רָעָה - דִּבּוּק:

אִם מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת בְּאֵיזֶה דָּבָר, וּבְכָל מְלָאכָה וְעִנְיָן שֶׁלֹּא יָדַע זֶה מִקֹּדֶם, אוֹ מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן שֶׁלֹּא יָדַע בּוֹ מֵעוֹלָם, אוֹ מַגִּיד דְּבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁנַּעֲשִׂים בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה כֵּן, וְעִם זֶה אָנוּ רוֹאִים בּוֹ דִּבְרֵי הֲבַאי, וּדְבָרִים בְּטֵלִים, וּמִתְנַהֵג כְּמִנְהַג הַמְשֻׁגָּע, בְּמַעֲשִׂים בִּלְתִּי רְאוּיִים, זֶה שֶׁרָאוּי לְהוֹלִיכוֹ לְבַעַל-שֵׁם שֶׁנִּתְמַחָה גַּבְרָא.

ג. רוּחַ טוֹבָה וּנְכוֹנָה:

אָמְנָם אִם מְדַבֵּר נִסְתָּרוֹת, וּמְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת, בְּאֵיזֶה חָכְמָה וְדַעַת שֶׁלֹּא יָדַע מֵאָז וּמִקֶּדֶם, וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ מִדִּבְרֵי הֶבֶל כְּלָל, וּמַעֲשָׂיו יְשָׁרִים וּמִתְנַהֵג בְּשֵׂכֶל יָשָׁר, מְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן, הֲרֵי זֶה דֶּבֶק טוֹב, וְרוּחַ נָכוֹן חָדָשׁ בְּקִרְבּוֹ, וַתָּחֵל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ...

מאיזה זמן ידוע לנו על דבוק?

כְּבָר הוּבָא בְּיוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ (קדמוניות היהודים ירושלים 19 כרך ב' עמוד 271) עַל רוּחַ אֶחָד שֶׁנִּכְנַס בְּאֶלְעָזָר וּכְשֶׁהִנִּיחוּ לוֹ תַּחַת אַפּוֹ שֹׁרֶשׁ מְסֻיָּם, הוֹצִיא אֶלְעָזָר אֶת הָרוּחַ דֶּרֶךְ הַנְּחִירַיִם.

לְאַחַר זְמַן יָדוּעַ לָנוּ עַל דִּבּוּקִים שֶׁהָיוּ בִּזְמַן הָאֲרִיזַ''ל, וּבִזְמַנּוֹ שֶׁל בַּעַל שֵׁבֶט מוּסָר, וּבִזְמַן הַטַּ''ז וּבִשְׁנוֹת ת''נ לְעֶרֶךְ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד אוֹפְּנְהַיְים בָּעִיר נִיקְלְשְׁבּוּרְג, וּבִשְׁנַת ת''ס, וּבִזְמַן הבעש''ט, וּבִזְמַן הַחֲתַם סוֹפֵר, וְעוֹד, לָאַחֲרוֹנָה הָיָה בִּזְמַן הֶחָפֵץ חַיִּים.

מדוע הרוח נכנס אצל אדם?

בְּמִדְרַשׁ תַּלְפִּיּוֹת (ענף הגלגולים אות ח') הוּבָא: ''הָרוּחַ שֶׁל רָשָׁע הוֹלֵךְ נָע וָנָד תּוֹךְ כַּף-הַקֶּלַע, בּוֹרֵחַ עַצְמוֹ מִן הַשָּׂטָן וּמַכְנִיס עַצְמוֹ בְּדוֹמֵם, אוֹ בְּצוֹמֵחַ, בַּמָּקוֹם הַגָּזוּר עָלָיו וְהָרָאוּי לוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהָרוּחַ נִכְנָס בְּגוּף אֵין הַשָּׂטָן יָכוֹל לִשְׁלֹט בּוֹ וְלַהֲזִיקוֹ וְכוּ'''.

יֵשׁ רוּחוֹת שֶׁמְּנַסִּים לְהִכָּנֵס בְּחַיָּה טְהוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר הָרוּחַ (במעשה של הרוח ק''ק קארץ עמוד 75): אַחַר כָּךְ נִמְלַטְתִּי אֶל תּוֹךְ בְּהֵמָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי כִּי עַכְשָׁו תִּהְיֶה לִי כַּפָּרָה, כִּי סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהַבְּהֵמָה תִּשָּׁחֵט בִּידֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, וְכָךְ תִּהְיֶה לִי יְשׁוּעָה עַל יְדֵי בְּרָכָה שֶׁיְּבָרֵךְ הַשּׁוֹחֵט עַל הַשְּׁחִיטָה, אֲבָל הַגּוֹרָל הָרָע גָּרַם וְהַבְּהֵמָה בִּידֵי עָרֵל נִטְבְּחָה...

רוּחַ אֶחָד רָצָה לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה הָרוֹדְפִים אַחֲרָיו, וְסִפֵּר שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר: ''עָבַרְתִּי בִּמְקוֹם נְהַר סַמְבַּטְיוֹן, וְהוּא נָהָר חָזָק וְתַקִּיף וְהוּא שֶׁל מַיִם, אַךְ מִתְגַּלְגְּלוֹת אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת. וְהִפְצַרְתִּי וְטָרַחְתִּי לַעֲבֹר מֵעֵבֶר לַנָּהָר לִכָּנֵס בְּתוֹךְ הָרֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בִּהְיוֹתִי חַי שֶׁהָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל, אוּלַי תִּהְיֶה לִי הֲנָחָה קְצָת, וְלֹא הֵנִיחוּנִי, כִּי אָמְרוּ: טָמֵא לֹא יַעֲבֹר בְּתוֹכוֹ''.(מנחת אליהו).

רוח - אם יכול להיות של אשה?

מִתּוֹךְ כָּל הַמִּקְרִים שֶׁהוּבָא עַל ''רוּחוֹת'', לֹא מָצָאתִי שֶׁהָרוּחַ הָיָה שֶׁל אִשָּׁה, וְיִתָּכֵן מִכֵּיוָן שֶׁרוּחַ הוּא עִנְיָן בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל גִּלְגּוּל, וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (שער הגלגולים בהקדמה, ובספר הגלגולים פרק ח' ופרק י''ג) כִּי הַגִּלְגּוּל הוּא בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים, אָמְנָם יֵשׁ גַּם יוֹצֵא מֵהַכְּלָל, כְּמוֹ שֶׁהוּבָא בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם (פיורדעא תפ''ח עמוד טז לרבי אפרים ריישר) שֶׁנָּשִׁים הַמִּתְקוֹטְטוֹת עִם בַּעֲלֵיהֶן וְגוֹרְמוֹת מְרִיבָה בֵּינֵיהֶם, לְבַסּוֹף מִתְגַּלְגְּלוֹת עִם בַּעֲלֵיהֶן בְּבַעֲלֵי חַיִּים הַשְּׂנוּאִים זֶה לָזֶה.

מהו גדל הרוח?

יֵשׁ גְּדָלִים שׁוֹנִים שֶׁל רוּחוֹת, בְּסֵפֶר שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים (פרעמישלע תרל''ה דף י, א) הוּבָא רוּחַ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא בְּגֹדֶל בֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת. וּלְבַעַל שֵׁבֶט מוּסָר (מנחת אליהו ז, א) סִפֵּר הָרוּחַ כִּי הַדָּבָר הוּא יַחֲסִי הַכֹּל הוּא בְּהֶתְאֵם לְרוּחָנִיּוּתוֹ שֶׁל הָרוּחַ, וְעַל עַצְמוֹ אָמַר שֶׁהוּא בְּגֹדֶל שֶׁל אֱגוֹז קָטָן, אֲבָל הִדְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ רוּחוֹת קְטַנִּים מִמֶּנּוּ.

היכן בדרך כלל מקום המצאות הרוחות?

בְּרֹב הַמִּקְרִים הָרוּחַ שׁוֹכֵן בִּמְקוֹמוֹת מְזֹהָמִים לְיַד אַשְׁפָּה וּמַיִם מְלֻכְלָכִים (נשמת חיים עמוד ק''כ ועוד). וְלִפְעָמִים בִּמְעֵי עוֹף שֶׁהֻשְׁלַךְ לָאַשְׁפָּה (מוראים גדולים עמוד ה'), הַכֹּל תָּלוּי בְּמַהוּתוֹ שֶׁל הָרוּחַ עַד כַּמָּה הוּא חוֹטֵא, שׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁשּׁוֹכֵן בְּחַיָּה טְמֵאָה כְּמוֹ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָרוּחַ בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג שֶׁשָּׁהָה תְּחִלָּה בְּכֶלֶב וְאַחַר כָּךְ בַּחֲזִיר (רוח חיים סימן כב).

רוּחַ מְסֻיָּם לֹא רָצָה לְהִכָּנֵס בְּאַנְשֵׁי עִיר מְסֻיָּם מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹטְאִים, וְהֶעֱדִיף לִכָּנֵס בְּאַיָּלָה אַף שֶׁהָיָה לוֹ צַעַר רַב בְּשֶׁל הַדֹּחַק וְהַסִּרָחוֹן בְּגוּף הַחַיָּה. (ספר הכונות ומעשה נסים עמוד ט').

רוּחוֹת שֶׁהֵם בְּמַעֲלָה יְתֵרָה נִכְנָסִים לִדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ לְתוֹךְ הַקָּנֶה שֶׁל הַמְּנוֹרָה לְהַדְלָקַת נֵרוֹת.

היש איזשהו סגלה למנע כניסת רוח?

אֵין הָרוּחַ יָכוֹל לִכָּנֵס בְּפֶתַח שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְזוּזָה (נשמת חיים דף קיא, א), כְּמוֹ כֵן הוּבָא בְּמַעֲשֵׂה רוּחַ בְּקַארְץ שֶׁנִּכְנַס הָרוּחַ דֶּרֶךְ מַרְתֵּף הַפָּטוּר מִמְּזוּזָה, כְּבָר הוּבָא בְּסֵפֶר הַכַּוָּנוֹת וּמַעֲשֵׂה נִסִּים (קושטאנטינה שנת ת''פ) מַעֲשֶׂה בְּרוּחַ שֶׁהוּצָא מֵחוֹלָה בִּצְפַת הָיָה חוֹזֵר אֵלֶיהָ וּמַבְהִיל אוֹתָהּ. שָׁלַח הָאֲרִ''י אֶת ר' חַיִּים וִיטַאל לִבְדֹּק אִם הַמְּזוּזָה כְּשֵׁרָה, וְנִתְבָּרֵר לוֹ כִּי לֹא הָיְתָה שָׁם מְזוּזָה כְּלָל. לְאַחַר קְבִיעַת מְזוּזָה בְּאוֹתוֹ בַּיִת שׁוּב לֹא הוֹפִיעַ הָרוּחַ.

בְּקֶרֶב הַקְּהִלּוֹת נָהֲגוּ שֶׁאִם הוֹפִיעַ דִּבּוּק הִגִּיהוּ כָּל הַמְּזוּזוֹת בְּבֵיתָם לִמְנֹעַ חֲדִירַת רוּחוֹת לְבֵיתָם.

הרוח בא לבדו או בלווי עם אחרים?

רַבֵּנוּ הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ (בשער רוח הקדש עמוד פ''ח) כָּתַב: וְדַע, כִּי הָרוּחַ הַהוּא אֵינוֹ בָּא יְחִידִי, אֶלָּא שָׂטָן אֶחָד מַחְזִיק בּוֹ וּמוֹלִיכוֹ נָע וְנָד עַל דֶּרֶךְ זֶה לְהַשְׁלִים פִּרְעוֹן עֲווֹנוֹתָיו. וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתְנוֹ שׁוֹטֵר עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בֹּא (מא ע''ב): רָשָׁע, יֵצֶר-הָרָע שׁוֹפְטוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ (תהלים קט), שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה מְקַלֵּל אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַפְקִיד נֶפֶשׁ רָשָׁע עָלָיו שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ וְיַזִּיקֵהוּ. וְיָבוֹא עִמּוֹ שָׂטָן אֶחָד לַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ עַל נֶפֶשׁ הָרָשָׁע הַהוּא, לְעָזְרוֹ לַעֲמֹד שָׁם. וְלִפְעָמִים יוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִשָּׁם, וְנִשְׁאָר הַשָּׂטָן לְבַדּוֹ שׁוֹמֵר מְקוֹמוֹ. וְלָכֵן לֹא בְּכָל שָׁעָה עוֹמֶדֶת שָׁם הַנֶּפֶשׁ הַהִיא הַמְגֻלְגֶּלֶת. וְכַאֲשֶׁר יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת לְהַעֲנִישׁוֹ צָרִיךְ שֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יוֹשֵׁב שָׁם הַשָּׂטָן הַהוּא, הַמְמֻנֶּה עָלָיו, לִשְׁמֹר הַמָּקוֹם, וְאֵין הָאָדָם מִתְרַפֵּא מֵחֹלִי הַהוּא עַד שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם.

האם הרוחות הם מכאלו שמתו מקרוב או גם מכאלו שמתו משנים רבות?

בְּתוֹךְ הַמִּקְרִים הוּבָא גַּם רוּחוֹת שֶׁכְּבָר מֵתוּ עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים, וּמְסַפְּרִים עַל הָעֳנָשִׁים הַחֲמוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, בְּאֶחָד מִן הַמִּקְרִים (הובא בספר עמק המלך) שָׁאַל רַבִּי חַיִּים וִיטַאל אֶת הָרוּחַ, לָמָּה נֶעֱנַשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, הֲלֹא אָמְרוּ חֲזַ''ל מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנּוֹם י''ב חֹדֶשׁ, הֵשִׁיב לוֹ הָרוּחַ שֶׁלְּאַחַר שֶׁסָּבְלוּ כָּל הָעֳנָשִׁים חוּץ לְגֵיהִנּוֹם, אָז מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְגֵיהִנּוֹם וְשָׁם עוֹמְדִים י''ב חֹדֶשׁ. וְהוֹסִיף שָׁם הָרוּחַ כִּי צַעַר הַגֵּיהִנּוֹם אֵינוֹ חֵלֶק אֶחָד מִשִּׁשִּׁים חֲלָקִים שֶׁסּוֹבֶלֶת הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת קֹדֶם שֶׁתִּכָּנֵס לְגֵיהִנּוֹם.

מהיכן מקום כניסת הרוח לגוף האדם?

בְּרֹב הַמִּקְרִים שֶׁהוּבָא נִכְנַס הָרוּחַ דֶּרֶךְ הַפֶּה וְהַגָּרוֹן שֶׁל הָאָדָם, אוֹ עַל יְדֵי שְׁתִיַּת מַיִם שֶׁשָּׁכַן שָׁם הָרוּחַ, אוֹ בַּאֲכִילַת דָּבָר מְסֻיָּם שֶׁשָּׁכַן שָׁם הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר הַחֶזְיוֹנוֹת לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (ירושלים תשי''ד עמוד יט) שֶׁרוּחַ אֶחָד רָצָה לְהַגִּיעַ לְזֶה הָעוֹלָם, וּבָא דֶּרֶךְ נְהַר פָּרָס וְנִכְנַס לְדָג, וּבָא צַיָּד וּלְקָחוֹ וְהִתְפַּלֵּל אוֹתוֹ הָרוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּיַד גּוֹי, וְאָכֵן נָפַל בְּיַד יְהוּדִי שֶׁצִּוָּה לְאִשְׁתּוֹ לְמַהֵר לַעֲשׂוֹת הַדָּג לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּכְשֶׁהֵסִירוּ הַקַּשְקַשִּׂים מֵהַדָּג הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל, וְנִכְנַס בְּרֹאשׁ הַדָּג, וְאַחַר כָּךְ אָכְלָה הַנַּעֲרָה רֹאשׁ הַדָּג, וְנִכְנַס לְגוּפָהּ.

כְּמוֹ כֵן בְּהַרְבֵּה מִקְרִים נִכְנַס הָרוּחַ בַּאֲנָשִׁים שֶׁהִסְתּוֹבְבוּ אוֹ דָּרְכוּ בִּמְקוֹמוֹת מְזֹהָמִים, לְיַד הָאַשְׁפָּה, מַיִם מְלֻכְלָכִים (ראה ספר מוראים גדולים עמוד ה', נשמת חיים עמוד קכ, לב אליהו עמוד 22)

רַבִּי חַיִּים וִיטַאל סִפֵּר הוּבָא בְּקוּנְטְרֵס הַנְהָגַת הָאֲרִ''י (ספר תולדות האר''י, 318) הִנֵּה מוֹרִי ז''ל בְּלֶכְתוֹ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיָה שׁוֹתֶה מִמַּעְיָן וּבוֹר, הָיָה מַבִּיט וּמְכַוֵּן בִּשְׁתִיָּתוֹ, עַד שֶׁבְּכֹחַ כַּוָּנָתוֹ הָיָה מְגָרֵשׁ וְדוֹחֶה מִשּׁוּם אוֹתוֹ הָרוּחַ אוֹ הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגֶּלֶת שָׁם, וְאַחַר כָּךְ הָיָה שׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָהֵם.

דבוק - אם הוא רשע בדוקא?

בְּרֹב מִקְרֵי הַדִּבּוּקִים הֵם נִשְׁמוֹת רְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל (שער הגלגולים עמוד ס') ''נִשְׁמוֹת רְשָׁעִים שֶׁלֹּא זָכוּ לִכָּנֵס לַגֵּיהִנּוֹם וּלְכַפֵּר בְּכָךְ עֲווֹנוֹתֵיהֶם, נִכְנָסִים בְּגוּפוֹת בְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה''. בְּכָל זֹאת מָצָאנוּ גַּם דִּבּוּק שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר הַחֶזְיוֹנוֹת (ירושלים תשי''ד עמוד י''ט) שֶׁכְּבָר הָיָה הָרוּחַ לְאַחַר מִשְׁפַּט גֵּיהִנּוֹם, וְלִפְנֵי שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּמְּחִיצָה הָרְאוּיָה לוֹ מָצְאוּ בּוֹ עוֹד עָווֹן קַל, כִּי מַקְפִּידִים שָׁם עַל הַיּוֹתֵר קַל שֶׁבַּקַּלּוֹת, וְשָׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לְמִי נִשְׁלַח וּמִי יֵלֵךְ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּדָמֶשֶׂק אֵיךְ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מַגֵּפָה, וְיַעֲשׂוּ תשובה כְּדֵי לְתַקֵּן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, וּלְבַטֵּל הַגְּזֵרָה, וְאָז אָמַר הִנְנִי שִׁלְחוּנִי, וְאָמְרוּ לוֹ לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כְּכָל שׁשָּׁמַעְתָּ, וּבִשְׁלִיחוּת זוֹ תְּתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁלְּךָ, וּבְבוֹאֲךָ מִשְּׁלִיחוּת זוֹ תִּכָּנֵס בִּמְחִיצָתְךָ.

מאיזה סבות נכנס הרוח באדם?

בְּכָל זֹאת מָצִינוּ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁיָּכוֹל לִגְרֹם שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הָרוּחַ, וְהוּא בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ שֶׁל אָדָם, אָז הָרוּחוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים וִיטַאל (הובא בעמק המלך אמסטרדאם עמוד ג') שֶׁהָאִשָּׁה הָיְתָה בְּכַעַס וְאָמְרָה ''תְּהֵא לַשָּׂטָן'', וּמִכֹּחַ מִלָּה זוֹ נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לִכָּנֵס בָּהּ.

וְכֵן הוּבָא בְּסֵפֶר מִנְחַת יְהוּדָה לְרַבִּי יְהוּדָה פְּתָיָה (דף מו, א) ''וְנִכְנַסְתִּי בּוֹ בְּעֵת עֶרֶב בְּעֵת שֶׁהָיָה מִתְקוֹטֵט עִם אִמּוֹ עַל סְעוּדַת עֶרֶב''.

כְּמוֹ כֵן הוּבָא (בספר מעשה נורא של הרוח) שֶׁטִּפֵּל בָּזֶה רַבִּי בֶּן צִיּוֹן חַזָּן שֶׁהָרוּחַ אָמַר שֶׁאִשָּׁה זוֹ הִתְקוֹטְטָה עִם שְׁכֶנְתָּהּ וְקִלְּלָה אוֹתָהּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן נִכְנָס בָּהּ.

כְּמוֹ כֵן בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹתֶה מַיִם בְּלֹא בְּרָכָה, כַּמּוּבָא בְּסִפּוּרוֹ שֶׁל הַדִּבּוּק בִּזְמַן הֶחָפֵץ חַיִּים (הובא באור אלחנן).

האם ישנו קשר משפחתי או חברותי בין הרוח - לאיש שנכנס בו?

עַל פִּי רֹב אֵין קֶשֶׁר בֵּין הָרוּחַ לָאִישׁ שֶׁנִּכְנַס בּוֹ, אֲבָל הָיָה כַּמָּה מִקְרִים שֶׁהָיָה קֶשֶׁר בֵּינֵיהֶם, וְהוּא מַעֲשֶׂה שֶׁל הָרוּחַ שֶׁנִּכְנַס בְּאִשָּׁה - שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ וְהִיא עָשְׂתָה אַחַר כָּךְ עֲבֵרוֹת, וּבַעֲלָהּ נִכְנַס בָּהּ, מִכֵּיוָן שֶׁלְּאַחַר מִיתַת הַבַּעַל נִשְׁאָר קָשׁוּר עֲדַיִן נֶפֶשׁ הַבַּעַל לְהָאִשָּׁה, וּכְשֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה עֲבֵרוֹת סוֹבֵל מִזֶּה נִשְׁמַת הַבַּעַל, וּלְהֶפֶךְ מַעֲשֵׂה מִצְוָה בָּא לְזַכּוֹת נִשְׁמַת הַבַּעַל (וזה הסבה שעושים על פי קבלה תקון אלמנה - להפריד בין בעל הראשון עם האשה, ולא יפגע בעל השני מתוך קנאת בעל הראשון).

וְכָךְ סִפֵּר רוּחַ אֶחָד (הובא בנשמת חיים לרבי מנשה בן ישראל עמוד ק''ט), שֶׁהוּא נִטְבַּע בְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, וּבֵית דִּין לֹא רָצוּ לְהַתִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה עֵדוּת עַל מִיתָתוֹ, וְאִשָּׁה זוֹ לֹא עָלֵינוּ עָבְרָה כָּל מִינֵי אִסּוּרִים, וְלָכֵן בָּא לְתוֹךְ אִשְׁתּוֹ לְהַעֲנִישָׁהּ, מִכֵּיוָן שֶׁסּוֹבֵל מִזֶּה הַרְבֵּה, וּבִקֵּשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁיְּמַהֲרוּ לְהַתִּיר לִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ.

וְכֵן הוּבָא בְּשַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים (ח, א) שֶׁרוּחַ אֶחָד אָמַר לְרַבֵּנוּ הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ ''אֲנִי הָיִיתִי בְּרוֹמִי עָנִי וּמִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה בְּאוֹתוֹ גִּלְגּוּל. וְהָיָה זֶה הַבָּחוּר גַּם כֵּן שָׁם, וְהוּא הָיָה גַּבַּאי-צְדָקָה בְּאוֹתוֹ הַגִּלְגּוּל. וְצָעַקְתִּי לוֹ ''פַּרְנְסֵנִי!'' וְלֹא רָצָה, וּמַתִּי בָּרָעָב, וְגָזְרוּ עַתָּה בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה: כְּמוֹ שֶׁהָרַג אוֹתִי בְּאוֹתוֹ גִּלְגּוּל - גַּם אֲנִי אֶהֱרֹג אוֹתוֹ''.

מה מספרת הרוח?

סִפּוּר א.

דְּבָרִים מְסַמְּרֵי שֵׂעָר סִפְּרוּ הָרוּחוֹת עַל עָנְשָׁם, וּנְצַטֵּט מַה שֶּׁאָמַר הָרוּחַ לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (הובא בספר עמק המלך) בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל רוּחַ שֶׁנִּטְבַּע בִּסְפִינָה שָׁאַל לוֹ הָרַב: ''מַה נַּעֲשָׂה בְּךָ אַחֲרֵי יְצִיאַת נַפְשְׁךָ?'' הֵשִׁיב לוֹ הָרוּחַ וְאָמַר: ''תֵּדַע כִּי נוֹדַע הַדָּבָר בְּרַאשִׁי''ט (שם עיר) בִּטְבִיעַת הַסְּפִינָה. וְתֵכֶף יָצְאוּ יְהוּדֵי רַאשִׁי''ט עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהוֹצִיאוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בִּסְפִינָתִי וְקָבְרוּ אוֹתָנוּ בְּבֵית הַחַיִּים. וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁהָלְכוּ הַיְּהוּדִים מִבֵּית הַחַיִּים, בָּא מַלְאָךְ אֶחָד אַכְזָרִי, וְשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ בְּיָדוֹ וְהִכָּה בְּאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט עַל קִבְרִי. מִיָּד נִבְקַע הַקֶּבֶר מִן הַהַכָּאָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה עַד לִמְאֹד. מִיָּד אָמַר לִי הַמַּלְאָךְ: ''רָשָׁע, רָשָׁע. קוּם בַּדִּין!'' מִיָּד לָקַח אוֹתִי וְשָׂמַנִי בְּכַף- הַקֶּלַע וְקָלַע אוֹתִי בְּפַעַם אַחַת מִן הָעִיר רַאשִׁי''ט עַד לִפְנֵי הַפֶּתַח שֶׁל גֵּיהִנּוֹם שֶׁבַּמִּדְבָּר. וַאֲנִי בִּנְפִילָתִי שָׁמָּה לִפְנֵי הַפֶּתַח שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, יָצְאוּ מִגֵּיהִנּוֹם אֶלֶף אֲלָפִים נְשָׁמוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הַנִּדּוֹנִים בַּגֵּיהִנּוֹם, וְכֻלָּם צָעֲקוּ כְּנֶגְדִי וְקִלְּלוּ אוֹתִי. וְאָמַר לִי: בֹּא נָא אִישׁ-הַדָּמִים! צֵא מִכָּאן רָשָׁע עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה כְּדַאי עֲדַיִן לִכָּנֵס פֹּה, וַעֲדַיִן אֵין לְךָ רְשׁוּת לִכָּנֵס לַגֵּיהִנּוֹם''.

אֲזַי הָלַכְתִּי מֵהַר לְהַר וּמִגִּבְעָה לְגִבְעָה וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מַלְאֲכֵי-חַבָּלָה הוֹלְכִים עִמִּי תָּמִיד וּמַכְרִיזִין לְפָנַי וּמַכִּין אוֹתִי תָּמִיד. וּבְכָל עֵת וְרֶגַע פָּגְעוּ בָּנוּ מַלְאֲכֵי-חַבָּלָה אֲחֵרִים. גַּם רוּחוֹת רָעוֹת, כְּשָׁמְעָם הַכְּרוּז אֲשֶׁר מַכְרִיזִין לְפָנַי, הוֹסִיפוּ לְהַכּוֹת בִּי גַּם הֵם, זֶה מוֹשֵׁךְ אוֹתִי אֶצְלוֹ מִכָּאן, וְזֶה מוֹשֵׁךְ אוֹתִי אֶצְלוֹ מִכָּאן, עַד שֶׁמִּתְפַּקְּקִין כָּל חֻלְיוֹת נִשְׁמָתִי.

סִפּוּר ב.

כְּמוֹ כֵן סִפֵּר רוּחַ (הובא במנחת אליהו) שֶׁמֵּרֹב הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו הֶחְלִיט ''לִפְרֹחַ בָּאֲוִיר, וְרָדְפוּ אַחֲרַי הַמְחַבְּלִים, וְהָיוּ מַכִּים בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם רֶוַח בֵּין מַכָּה לְמַכָּה, בְּלִי חֶמְלָה, וּבְצָרוֹת וּכְאֵבוֹת אֲשֶׁר אֵין פֶּה יָכוֹל לַהֲבִינָהּ הַדְּבָרִים לְמִי שֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּחֹמֶר. וְלֹא הָיִיתִי יָכוֹל לָנוּחַ רֶגַע אֶחָד, לֹא בַּיַּבָּשָׁה וְלֹא בַּיָּם, וְלֹא בֶּהָרִים וְלֹא בַּגְּבָעוֹת, לְבַד מִיּוֹם שַׁבָּת שֶׁמְּנִיחִים אוֹתִי, וּמִיָּד בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת מַתְחִילִים לְרָדְפִי''.

סִפּוּר ג.

כְּמוֹ כֵן הוּבָא בְּמִנְחַת אֵלִיָּהוּ, מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל רוּחַ שֶׁסִּפֵּר לְאַחַר פְּטִירָתוֹ עָבַר דֶּרֶךְ הַגֵּיהִנּוֹם ''יָצְאוּ לִקְרָאתִי כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים נְשָׁמוֹת מִגֵּיהִנּוֹם וְלֹא הֱנִיחוּנִי לִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ''. וְשָׁאַלְתִּי לוֹ אִם הָיוּ הַרְבֵּה רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנּוֹם? וְאָמַר שֶׁלֹּא רָאָה בְּתוֹכוֹ, כִּי נָפַל רָחוֹק כִּמְטַחֲוֵי-קֶשֶׁת, אַךְ רָאָה מֵרָחוֹק חֹשֶׁךְ עָבֶה, וְאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה לְדַמּוֹתָהּ. ''אַךְ רָאִיתִי צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ עוֹלִים מֵעוֹלָם זֶה וְעוֹבְרִים בְּפֶתַח גֵּיהִנּוֹם, וְנֶאֱחָזִים בְּכַנְפֵיהֶם רְשָׁעִים מִנְּפָשׁוֹת שֶׁבַּגֵּיהִנּוֹם שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ, וְהָיוּ הוֹלְכִים עִמָּהֶם, וּקְצָתָם מֵהַצַּדִּיקִים הָעוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם הָיוּ בְּכַנְפֵי בִּגְדֵיהֶם נִשְׂרָפִים מְעַט''. שָׁאַלְתִּי לוֹ: ''וְכִי בֶּגֶד יֵשׁ לָהֶם?'' וְאָמַר: ''אֵינִי יָכוֹל לְהַדְמוֹת הַדָּבָר, כִּי הוּא דָּבָר רוּחָנִי''.

סִפּוּר ד.

בִּשְׁנַת ת''ס הָיָה רוּחַ אֶחָד שֶׁסִּפֵּר בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים מֵעָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא (הובא בספר הלכות נטילת ידים לסעודה פיעטרקוב תרע''א)

''רַבּוֹתַי, מַה לִּי לְהַכְחִישׁ לִפְנֵי רוּם מַעֲלַתְכֶם? הִנֵּה אַגִּיד לָכֶם. מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר, שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל דָּת וְהַרְבֵּה יְלָדִים הוֹלִיד מֵעַם אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא, (דהיינו מגויה). וּמִיָּד כְּשֶׁמֵּת וַיִּקָּבֵר בָּא אֵלָיו מַלְאָךְ אֶחָד וְהֶחְיָה אוֹתוֹ. וְהָיָה עוֹמֵד מִקִּבְרוֹ חַי. וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: 'רָשָׁע, מֶה עָשִׂיתָ? אֵיךְ הִכְעַסְתָּ אֶת בּוֹרַאֲךְ? אוֹי לְךָ, אֵיךְ יָדִין אוֹתְךָ עַכְשָׁו?' מִיָּד הָיוּ בָּאִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה עָלָיו, וְהָיָה דְּמוּת פְּנֵיהֶם כִּצְפַרְדְּעִים וְאוֹכְלִים מִבְּשָׂרוֹ עַד שֶׁיָּמוּת. וּמִיָּד הוּא נִבְרָא מֵחָדָשׁ. בָּאוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהָיוּ נִרְאִין כִּדְמוּת עַכְבָּרִים וְהָיוּ אוֹכְלִים אֶת בְּשָׂרוֹ עַד שֶׁמֵּת''.

סִפּוּר ה.

רוּחַ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּעִיר פְּרָג (בשנת ת''ס) סִפְּרָה ''רַבּוֹתַי, יוֹדְעִים אַתֶּם מַהוּ הַכַּף הַקֶּלַע?'' אָמַר לוֹ הֶחָסִיד ר' הִירְשׁ: ''שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁנֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה עוֹמְדִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, זֶה מִצַּד אֶחָד וְזֶה מִצַּד אֶחָד, וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַקֶּלַע וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ זֶה לָזֶה''. אָמַר לָהֶם הָרוּחַ: ''לֹא כֵן הַדָּבָר! רַק שְׁנֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה עוֹמְדִים מִשְּׁנֵי צְדָדִים וְכָל אֶחָד מַגִּיעַ עַד לָאָרֶץ''. וְהָיָה מַלְאָךְ אֶחָד בּוֹלֵעַ אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה מַגִּיעַ עַד רַגְלָיו, הָיָה נִשְׁבָּר כָּל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו, כִּי הָיָה נוֹפֵל מַמָּשׁ כְּמִן הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְפִיו שֶׁל הַשֵּׁנִי גַּם כֵּן נִשׁבַּר כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה. וְכֵן הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי הָיָה בּוֹלֵעַ אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מֵקִיא אוֹתוֹ לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל הַמַּלְאָךְ הָרִאשׁוֹן. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂים לוֹ י''ח שָׁנִים. וְלֹא הָיָה רוֹאֶה שׁוּם אוֹר בָּעוֹלָם, רַק לָזֶה כְּמוֹ אֵיזֶה שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ רָאָה פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ מֵקִיא אוֹתוֹ, הָיָה רוֹאֶה כְּאִלּוּ פָּתוּחַ פֶּתַח בְּקָצֶה אֶחָד בָּרָקִיעַ. וְהָיָה רוֹאֶה אָבִיו וְאִמּוֹ. וְהָיְתָה אִמּוֹ צוֹעֶקֶת עָלָיו וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהּ, אוֹי לְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּזְדַּוֵּג עִמָּהּ בַּעֲלָהּ, אוֹי לְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁנִּתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ וְהוֹלִיד בֵּן כָּמוֹהוּ''.

האם הרוח רואה ומגלה מעשים של אחרים?

יֵשׁ בֵּין הָרוּחוֹת שֶׁמְּגַלִּים מַעֲשִׂים שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים אֲשֶׁר הֵם עֲדַיִן בַּחַיִּים, כְּמוֹ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָרוּחַ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל בַּעַל לְכָה דוֹדִי (הובא בספר גדולים מעשה ה' לרבי אליעזר אשכנזי ויניציאנה שמ''ג ה', א) כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ כַּת בַּחוּרִים לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרוּחַ, הֵחֵל לִזְעֹק ''לָמָּה בָּאִים אֵלֶּה לְכָאן לִרְאוֹת אוֹתִי הֲלֹא הֵם עָשׂוּ כְּמַעֲשַׂי וְיִהְיוּ כָּמוֹנִי וְהוֹדוּ הַבַּחוּרִים בְּחֶטְאָם בִּבְכִיָּה נוֹרָאָה''.

בְּאֶחָד מִן מִקְרֵי הָרוּחַ הוּבָא בְּסֵפֶר אִגְרוֹת הרמ''ז (לרבי משה זכות סי' ב'), שֶׁכָּל מַטְּרַת הָרוּחַ הָיָה מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה פַּרְנַס צִבּוּר, וּבְחַיָּיו לֹא מִחָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה עָלָיו לִמְחוֹת, וְלָכֵן נֶעֱנַשׁ לְהִתְגַּלְגֵּל בְּרוּחַ וּלְפַרְסֵם חֲטָאִים שֶׁל אֲחֵרִים.

כְּמוֹ כֵן הוּבָא בְּסֵפֶר הַחֶזְיוֹנוֹת, שֶׁרוּחַ אֶחָד אָמַר, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ זֶה עוֹמֵד עַכְשָׁו וְדוֹרֵשׁ חָכָם אֶחָד וּמוֹכִיחַ לִבְנֵי אָדָם מֵהָעֲבֵרוֹת, בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁהוּא עַצְמוֹ מָלֵא מִכַּמָּה וְכַמָּה עֲבֵרוֹת, וְכָזֶה וְכָזֶה עָשָׂה בִּזְמַנָּיו.

בְּכִתְבֵי ר' יאשה שׁוּבּ (ירושלים תש''מ עמוד קל''ג) הוּבָא שֶׁבִּזְמַנּוֹ שֶׁל הט''ז נִכְנַס רוּחַ אֶחָד בְּנַעֲרָה אַחַת, וְכָל אֶחָד שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ הָרְחוֹב שֶׁגָּרָה, הָיְתָה רָצָה לַחַלּוֹן וְהִגִּידָה בְּפֻמְבֵּי כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשָׂה הָאִישׁ הַהוּא, וְכֻלָּם נִמְנְעוּ מִלַּעֲבֹר שָׁם כִּי מִי יִרְצֶה שֶׁיִּתְפַּרְסְמוּ חֲטָאָיו.

בַּעַל ''שֵׁבֶט מוּסָר'' הֵבִיא בְּסִפְרוֹ ''מִנְחַת אֵלִיָּהוּ'' עַל עֵסֶק עִם רוּחַ אֶחָד שֶׁסִּפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים וְכָתַב שָׁם ''שָׁאַלְתִּי לוֹ: כֵּיוָן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַגּוּף הַזֶּה, מֵהֵיכָן יוֹדֵעַ עֲבֵרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד? וְהֵשִׁיב, שֶׁכָּל הַנִּכְנָס בְּפָנָיו הָיָה רוֹאֶה בְּצִדּוֹ צוּרָה מְכֹעֶרֶת בְּתַכְלִית הַכִּעוּר, וְהָעֲבֵרָה כְּתוּבָה בְּמֵצַח אוֹתָהּ צוּרָה. וְשָׁאַלְתִּי לוֹ טִיבָהּ שֶׁל צוּרָה הַזֹּאת''. וְהֵשִׁיב: ''הָעֲבֵרָה עַצְמָהּ נַעֲשָה שֵׁד וְהוֹלֵךְ אֶצְלוֹ תָּמִיד, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא שָׁב מִמֶּנָּה. וְאוֹתָהּ צוּרָה מַכְרִיחַ לוֹ לוֹמַר עֲבֵרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד''. וְאָמַר עוֹד: ''וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה נִכְנָסִים בְּפָנַי בְּאוֹתָהּ צוּרָה, וְאֵין הַצּוּרָה מְנִיחָה לִי לְבַיְּשׁוֹ''. וְשָׁאַלְתִּי לוֹ: ''לָמָּה?'' וְהֵשִׁיב: ''מִשּׁוּם שֶׁבְּוַדַּאי עָתִיד לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה''.

האם הרוח מגלה חשיבות אנשים?

בְּסוֹף שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים הוּבָא שֶׁרוּחַ אֶחָד שִׁבַּח אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל וִיטַאל (בנו של רבנו חיים ויטאל) וְאָמַר שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַכְרִיזִין עָלָיו.

בְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים הַשָּׁלֵם (פאדגורזא תרס''ה דף קיח) מֵבִיא מִפִּנְקַס הַקָּהָל דִּקְהַל-קֹדֶשׁ לֶבוֹב שֶׁבִּזְמַן הט''ז נִכְנַס רוּחַ בְּבַת גְּבִיר וּבָאוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ הט''ז וּבִקְּשׁוּ מֵאִתּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לְבַקְּשָׁהּ וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָהּ וְעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה לָהּ רְפוּאָה. וְנֶעֱתַר לִשְׁאֵלָתָם וּכְשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת פָּתְחָה פִּיהָ וְאָמְרָה: ''בָּרוּךְ הַבָּא!'' וְהֶחְזִירָה פָּנֶיהָ. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: ''מַדּוּעַ הֶחְזַרְתְּ פָּנַיִךְ?'' הֵשִׁיבָה שֶׁהָרְשָׁעִים אֵינָם יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים, וּבַשָּׁמַיִם קוֹרְאִין אוֹתְךָ רַבֵּנוּ בַּעַל הַטּוּרֵי זָהָב. וְהֵשִׁיב לָהּ: ''אִם כָּךְ אֱמֶת הַדָּבָר - אֲזַי אֲנִי גּוֹזֵר שֶׁתִּתְרַפְּאִי בִּזְכוּת אֲשֶׁר תֵּרַצְתִּי הַיּוֹם טוּר פְּלִיאָה לָאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה!'' וְכֵן הָיָה.

בְּסֵפֶר אוֹר אֶלְחָנָן הוּבָא שֶׁהַדִּבּוּק שֶׁהָיָה בִּזְמַן הֶחָפֵץ חַיִּים, אָמַר עַל הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַחְזִיקִים אוֹתוֹ כְּתַנָּא קָטָן בִּגְלַל הַתְמָדָתוֹ הָרַבָּה בַּתּוֹרָה, (אגב החזו''א אמר פעם להרב ווינר - ראה בשמים מחשיבים ענין התמדה, שהרי הדבוק לא סיפר על מעלת החפץ חיים אלא פרט מעלה זו של התמדתו בתורה). כְּמוֹ כֵן הוּבָא שֶׁהָרוּחַ אָמַר עַל רַבִּי אֶלְחָנָן שֶׁמַּחְזִיקִים אוֹתוֹ בַּשָּׁמַיִם לְצַדִּיק תָּמִים.

האם תכונות הרוח - כפי שהיו לו בחייו?

תְּכוּנוֹת הָרוּחַ נִשְׁאַר כְּפִי שֶׁהָיָה בְּחַיּוּתוֹ, יֵשׁ אֲשֶׁר רוֹצִים לִשְׁתּוֹת יַיִן, מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ הָיָה רָגִיל בְּחַיָּיו, וְאֵדֵי הַיַּיִן הַמִּתְפַּשְּׁטִים בְּגוּף הַחוֹלֶה גּוֹרְמִים לוֹ שִׂמְחָה (מנחת אליהו לבעל שבט מוסר).

יֵשׁ אֲשֶׁר מְנַבֵּל פִּיו רח''ל מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ הָיָה גַּם בְּחַיּוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוֹפְּיַאן עַל הָרוּחַ שֶׁהָיָה בִּזְמַן הֶחָפֵץ חַיִּים וז''ל כִּי הָיָה הַדִּבּוּק צוֹעֵק לִפְעָמִים (אצל ר' מנדיל שם) בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וּבִפְחָדִים נוֹרָאִים, שֶׁכָּל הַשּׁוֹמְעִים הָיוּ נִפְחָדִים וּמִזְדַּעְזְעִים, וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה מְחַכִּים שֶׁיֵּצֵא מִגּוּפָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה וְיִקְרְעוּהוּ לִגְזָרִים וְכוּ' וְכוּ' (כי אין רשות למלאכי חבלה ליגע בנפש הרשע כל זמן שהוא נמצא בתוך גוף חי). וְאַחֲרֵי עֲבֹר כְּמוֹ רְגָעִים הָיָה מַתְחִיל לְדַבֵּר דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנִבּוּל פֶּה - בְּאֹפֶן מְגֹעָל, עַד שֶׁכָּל הַשּׁוֹמְעִים הָיוּ סוֹתְמִים אֶת אָזְנֵיהֶם שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי נַבְלוּתוֹ. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: הֲיִתָּכֵן?! מִלִּפְנֵי כַּמָּה רְגָעִים צָעַקְתָּ בִּפְחָדִים גְּדוֹלִים, וְכָעֵת אַתָּה מְדַבֵּר דִּבְרֵי נְבָלָה וְלֵיצָנוּת?! וַיַּעַן לָהֶם בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: תֵּדְעוּ, כִּי אִם אֵין עוֹשִׂין תשובה, וְאֵין נַעֲשִׂים נְקִיִּים מֵהַחֵטְא, אֲזַי הַנֶּפֶשׁ לְמַעְלָה מִתְאַוָּה לְרָע כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה לְמַטָּה. אֵלּוּ הָיוּ דִּבְרֵי הַדִּבּוּק.

דברים שבקדשה - מפריעים לרוח?

יֵשׁ רוּחוֹת אֲשֶׁר כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מַפְרִיעַ לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָּרוּחַ בִּשְׁנַת תנ''ו (בספר מעשה ה' כי נורא הוא) שֶׁלֹּא נָתַן לַנַּעַר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין וּלְהִתְפַּלֵּל בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, כִּי זֶה הִפְרִיעַ לָרוּחַ, כְּמוֹ כֵן הוּבָא (ברוח חיים ב, ב) שֶׁאִם הִכְנִיסוּ דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה תַּחַת הַכַּר, הִשְׁתּוֹלֵל הָרוּחַ, כְּמוֹ כֵן הוּבָא בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר בְּרוּחַ שֶׁנִּכְנַס לְיֶלֶד, וְהָיָה קוֹרֵעַ מְזוּזוֹת סִדּוּרִים וְחֻמָּשִׁים. (חוט המשולש לח. א)

בְּהַרְבֵּה מִקְרִים אִם נִכְנַס אָדָם קָדוֹשׁ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרוּחַ הָיָה צוֹעֵק הָרוּחַ שֶׁמְּפַחֵד לִרְאוֹתוֹ, וּכְמוֹ הָרוּחַ שֶׁהָיָה בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (הובא בספר עמק המלך), שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל בְּפֶתַח הַבַּיִת הָפְכָה הָאִשָּׁה אֶת פָּנֶיהָ לַכֹּתֶל, אָמַר לוֹ מהרח''ו רָשָׁע לָמָּה הָפַכְתָּ פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, הֵשִׁיב לוֹ הָרוּחַ, אֵינִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיךָ כִּי רְשָׁעִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי שְׁכִינָה.

וְכֵן הָיָה בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַמְקֻבָּל הַנּוֹרָא רַבִּי מֹשֶׁה פְּרָאגֶר בַּעַל וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה (הובא בספר מעשה ה' כי נורא הוא) שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס רַבִּי מֹשֶׁה לְבֵית הָרוּחַ, צָעַק הָרוּחַ בְּקוֹל מַר וִילָלָה ''אָנָּא אֲנִי בָּא - כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר נַסְתִּי וּבָרַחְתִּי מִפָּנָיו מִכָּל מְדִינוֹת בַּאֲשֶׁר יָרֵאתִי מִפָּנָיו, גַּם פֹּה אֵין לִי מְנוּחָה מִמֶּנּוּ, וּמִי הֱבִיאוֹ הֲלוֹם, אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא לִי''.

לאיש אשר רוח בו - היש לו כחות פיזיים על טבעיים?

לִפְעָמִים אוֹתוֹ אָדָם שֶׁנִּכְנַס בּוֹ הָרוּחַ, מַפְגִּין כֹּחוֹת עַל אֱנוֹשִׁיִּים כְּלָל וּכְלָל, וְכַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַנַּעַר הַחוֹלֶה בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג בִּשְׁנַת תקמ''ח שֶׁיָּצָא לָרְחוֹב וְהֵרִים עֲגָלָה כְּבֵדָה כְּמַעֲלֶה פְּקָק מִן הַצְּלוֹחִית (שהובא בספר רוח חיים, ד, ב)

כְּמוֹ כֵן הוּבָא (בספר טוב טעם עמוד קמ, ב) בְּאִשָּׁה שׁהָיוּ צְרִיכִים לָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת הַיֶּלֶד כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת מִילָה, וְהֶחְזִיקָה הַיֶּלֶד בְּכֹחַ עָצוּם שֶׁאֲנָשִׁים לֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ, וְאָמְרוּ לָהּ הֲרֵי יֵשׁ כָּאן מִצְוָה, וְלָמָּה עוֹשָׂה כֵּן, אָמְרָה וְכִי אֲנִי הַתּוֹפֶשֶׂת, יֵשׁ רוּחַ בְּקִרְבִּי שֶׁלֹּא נוֹתֵן לִי, וְהוּא הַמַּחְזִיקוֹ.

האם יש כחות חדשים באדם שנכנס בו הרוח?

לִפְעָמִים הָאָדָם שֶׁבּוֹ נִמְצָא הָרוּחַ מַתְחִיל לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁלֹּא רָגִיל בָּהֶם כְּלָל וּכְלָל (כמו שהבאנו שזהו אחד הסימנים לדבוק)

מְעַנְיֵן הוּא מַה שֶּׁהוּבָא בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹת הַמָּאוֹר (ח''ב עמוד קיא) שֶׁנַּעֲרָה בַּת י''ב שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ צִטְּטָה לְלֹא טָעוּת סִימָנִים שְׁלֵמִים מִסֵּפֶר תְּבוּאוֹת שׁוֹר וּשְׁאָר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, מִכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ שֶׁל שׁוֹחֵט שֶׁיָּדַע הֵיטֵב הֲלָכוֹת אֵלּוּ.

באיזה אפנים משמיע הדבוק את קולו?

יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁקּוֹל הַדִּבּוּק הוּא קוֹלוֹת מְשׁנּוֹת כְּמוֹ פּוֹעֶה כְּכֶבֶשׂ, קוֹרֵא כְּתַרְנְגוֹל, נוֹבֵחַ כְּכֶלֶב כְּפִי שֶׁהוּבָא בְּרוּחַ חַיִּים (ד, א), וּבְצָפְנַת פַּעְנֵחַ להגר''א מגריידיץ (בראדי תרל''ה עמוד כז, ב). וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁנִּשְׁמָע בְּאִשָּׁה קוֹל גֶּבֶר, לִפְעָמִים קוֹלוֹ נִשְׁמָע מִמֶּרְחַק רַב כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּדִּבּוּק בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים.

מדוע הרוח נמנע מלגלות את שמו?

בְּרֹב הַמִּקְרִים הָרוּחַ לֹא רוֹצֶה לְגַלּוֹת שְׁמוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁכָּל הַחֲרָמוֹת וְהַהַשְׁבָּעוֹת לְהוֹצִיאוֹ צָרִיךְ תְּחִלָּה לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, וְרוֹצֶה לִמְנֹעַ מֵעַצְמוֹ אוֹתָן חֲרָמוֹת לָכֵן לֹא מְגַלֶּה שְׁמוֹ, וְלָכֵן מְשַׁקְּרִים בִּשְׁמָם הָאֲמִתִּי (ראה ספר הכונות ומעשה נסים עמוד ח') וְהָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ הִזְהִיר לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל שֶׁהָרוּחַ הוּא רַמַּאי גָּדוֹל וִישַׁקֵּר אֶת שְׁמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים הָרִאשׁוֹנוֹת.

אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ רוֹצֶה תַּקָּנָה לְנִשְׁמָתוֹ וּלְלֹא הַזְכָּרַת שְׁמוֹ לֹא נִתָּן לְתַקְּנוֹ לָכֵן מַסְכִּים בַּסּוֹף לְגַלּוֹת שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁלָּחַשׁ רַבִּי בֶּן צִיּוֹן חַזָּן לְרוּחַ אֶחָד שֶׁאִם יְהַתֵּל בַּאֲמִתַּת שְׁמוֹ אָפְסוּ לוֹ הַתִּקּוּנִים לְתַקְּנוֹ (מעשה נורא של הרוח עמוד א'). וְכֵן הוּבָא בְּמַעֲשֵׂה הָרוּחַ בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג שֶׁגִּלָּה שְׁמוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה וְאָמַר שֶׁשְּׁמוֹ שְׁמוּאֵל ב''ר מֶענְדִיל וּבֵיילָא (בקונטרס מעשה ה' כי נורא).

בְּסֵפֶר הַכַּוָּנוֹת וּמַעֲשֵׂה נִסִּים (עמוד ח, ב), הוּבָא שֶׁהָרוּחַ אָמַר שְׁמוֹ מִבְּלִי שֶׁנִּשְׁאַל עַל זֶה וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס חָכָם גָּדוֹל אָמַר מִיָּד ''בָּרוּךְ הַבָּא אֲדוֹנִי מוֹרִי וְרַבִּי אֵינוֹ זוֹכֵר אֲדוֹנִי כְּשֶׁהָיִיתָ תַּלְמִידוֹ בְּמִצְרַיִם זְמַן רַב, וּשְׁמִי פְּלוֹנִי וְשֵׁם אָבִי פְּלוֹנִי מִיּוֹשְׁבֵי מִצְרַיִם''.

רוּחַ אֶחָד גִּלָּה שְׁמוֹ לָרַב בִּתְנַאי שֶׁהָרַב יַבְטִיחַ לוֹ שֶׁלֹּא יְסַפֵּר דָּבָר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ (טוב טעם ליוורנו תרכ''ד עמוד קמ).

האם הרוח מגלה חטאי עצמו?

בְּרֹב הַפְּעָמִים מְסַפֵּר הָרוּחַ אֶת חֲטָאָיו שֶׁעָלָיו נֶעֱנַשׁ, כָּל סוּגֵי חֲטָאִים מוֹפִיעִים בְּסִפּוּרֵי הָרוּחוֹת, הַמְעַנְיֵן מִכֹּל הוּא סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרוּחַ שֶׁהוּבָא בְּמִנְחַת אֵלִיָּהוּ (דף ו, א) לְבַעַל שֵׁבֶט מוּסָר, שֶׁהָרוּחַ סִפֵּר שֶׁהָיָה בָּחוּר יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁבַּעַל שֵׁבֶט מוּסָר הֵעִיד שֶׁכֵּן הָיָה בֶּאֱמֶת, וְכָךְ מְבֹאָר שָׁם:

סִפּוּר א.

''אֲנִי אַבְרָהָם שיניאור דִּי קוֹרוֹנִיאֵל שֶׁחָנַקְתִּי עַצְמִי בַּעֲבוּר הָעֹנִי. שֶׁהָיָה קָרוֹב לְחֻפָּתִי, וְלֹא הָיָה בְּיָדִי לְהוֹצָאַת הַחֻפָּה, וּבָחַרְתִּי מָוֶת מֵחַיִּים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לָבוֹא בְּעֹנֶשׁ זֶה, אַךְ יִוָּדַע לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ שׁאֲנִי הָיִיתִי בַּעַל תשובה, וְכַמָּה שָׁנִים שֶׁהָיִיתִי בִּלְבוּשׁ שַׂק וְאֵפֶר וְתַעֲנִיּוֹת אֵין מִסְפָּר. וְקֹדֶם שֶׁחָנַקְתִּי עַצְמִי צַמְתִּי ג' יָמִים וְג' לֵילוֹת, וְעָשִׂיתִי צְדָקָה וּוִדּוּיִים, אוּלַי הָיָה מוֹעִיל לִי לְהַצִּילֵנִי מֵהָעֹנֶשׁ מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי. וְלֹא הוֹעִיל לִי כְּלוּם, אַדְּרַבָּה מַכְבִּידִים עָלַי הַמַּכָּה, בְּאָמְרָם: אֵיךְ אִבַּדְתָּ כָּל מַה שֶּׁטָּרַחְתָּ בְּכַמָּה עִנּוּיִים וְתַעֲנִיּוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עַל עֲווֹנוֹתֶיךָ, וּכְבָר הָיִיתָ מֻשְׁלָם וְרָצוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם''.

בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לִבְכּוֹת, וְאָמַר שֶׁהוּא בְּצַעַר גָּדוֹל, וְהַשּׁוֹמְרִים עָלָיו אוֹמְרִים לוּלֵי חָנַקְתָּ עַצְמְךָ, הֲרֵי הָיִיתָ מַגִּיעַ לִמְנוּחוֹת, שֶׁצַּדִּיק הָיִיתָ וְהָיָה נוֹלָד לְךָ יֶלֶד, וְאַחַר כָּךְ הָיָה מֵת וּמַגִּיעַ לְמָקוֹם נִכְבָּד בְּגַן עֵדֶן, וְעַתָּה גָּרַמְתָּ לְעַצְמְךָ חֵטְא וְעָווֹן חָמוּר כָּזֶה.

וּמְסַיֵּם שָׁם בַּעַל שֵׁבֶט מוּסָר: וַאֲנִי הַמְחַבֵּר יָדַעְתִּי בְּטִבְעוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה, וְהָיָה בַּעַל תשובה גָּמוּר. וּפַעַם אַחַת שָׁאַל מִמֶּנִּי תשובה עַל עָווֹן פְּלוֹנִי מַה סִּגּוּפִים מְחַיְּבִים הַסְּפָרִים הַכְּתוּבִים בְּעִנְיְנֵי תִּקּוּנֵי הָעֲווֹנוֹת, וְאָמַרְתִּי לוֹ. אָב הָרַחֲמָן יְרַחֵם עָלָיו, כִּי בִּשְׁגָגָה עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, כִּי קֹצֶר יְדִיעָתוֹ גָּרַם לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.

סִפּוּר ב.

בְּמַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁל רוּחַ שֶׁהָיָה בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג סִפֵּר הָרוּחַ לְאַחֵר שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ מוהר''ר מֹשֶׁה מַה שְׁמוֹ: ''אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרְךָ!'' וְצָעַק הָרוּחַ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר פְּעָמִים: ''שְׁמוּאֵל הוּא שְׁמִי. וְרֹאשׁ מְדִינָה הָיִיתִי. אָבִי נִקְרָא ר' מֶענְדִּיל, וְאָבִי זְקֵנִי נִקְרָא ר' מִיכְל, וְאִמִּי הָיְתָה נִקְרֵאת בִּשְׁמָהּ בֵּיְלָא''. וְהוֹדָה וְלֹא בֹּשׁ שֶׁלֹּא הֵנִיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ. וְהָרַג שְׁנֵי רַבָּנִים, מוהר''ר איצק ר' ענעדלש זצ''ל ומוהר''ר אַהֲרֹן ר' ליבש, עַל שֶׁהוֹכִיחוּ אוֹתוֹ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְעָשָׂה גֵּרוּשׁ בִּקְהַל קֹדֶשׁ (נאראל). דֶּרֶךְ כְּלָל עָבַר עַל כָּל תרי''ג מִצְווֹת בְּמֶרֶד וּבְמַעַל, יָדַע אֶת רִבּוֹנוֹ וּמְכַוֵּן לִמְרֹד וּלְהַכְעִיס.

סִפּוּר ג.

הַמּוּסָר הַיּוֹצֵא מִכֹּל הוּא סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרוּחַ שֶׁנִּכְנַס בְּאִשָּׁה בִּימֵי הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁבִּגְלַל שֶׁמָּנְעָה מִבַּעֲלָהּ לִלְמֹד תּוֹרָה נִכְנַס בָּהּ הָרוּחַ. וְכָךְ הָיָה הַסִּפּוּר. אִישׁ הָיָה בְּקֶלֶם סוֹחֵר וּבַר אוֹרְיָן, וּשְׁמוֹ ר' נֶטַע (היו קוראין אותו ר' נאטיל) וְלוֹ בַּת יְחִידָה. וְהִשִּׂיאָהּ לְבָחוּר בֶּן יְשִׁיבָה מֻפְלָג וְתַלְמִיד חָכָם וְנָתַן לוֹ נְדוּנְיָא כַּמָּה אֲלָפִים רוּבָּל, וְכַמָּה שָׁנִים אָכְלוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ, וַחֲתָנוֹ יָשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה. כְּשֶׁנִּשְׁלַם זְמַן הַמְדֻבָּר וְיָרַד הַזּוּג מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ, הִתְחִילָה הַבַּת לִטְעֹן טַעֲנָה שֶׁל ''וְאִם תֹּאמַר מַה נֹּאכַל?!''... וְהַבַּעַל עָנָה לָהּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרֵד מֵהַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בְּמִסְחָר, וּלְהַשְׁלִיךְ כָּל תּוֹרָתוֹ לַיָּם... עַד שֶׁהִשִּׂיאַתוּ עֵצָה וְאָמְרָה: אָנוּ נִקַּח כֶּסֶף הַנְּדוּנְיָא וְנִפְתַּח בֵּית מִסְחָר. וַאֲנִי אֶעֱמֹד שָׁם כָּל הַיּוֹם, חוּץ מִשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם שֶׁאַתָּה תַּעֲמֹד, וּשְׁאָר הַשָּׁעוֹת תּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִלְמֹד כְּמִקֹּדֶם... הַלָּה הִסְכִּים וְעָשׂוּ כֵּן. וְהִנֵּה ג' חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים אָמְנָם נָהַג כָּךְ, אֲבָל אַחֲרֵי זֶה נִהְיוּ מֵהַשְּׁתֵּי שָׁעוֹת אַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאַחַר כָּךְ שְׁמוֹנֶה וְכוּ' וְכוּ', עַד שֶׁנִּשְׁקַעַ כֻּלּוֹ בַּמִּסְחָר... וְלֹא הָיָה לוֹ זְמַן אֲפִלּוּ לִפְתֹּחַ גְּמָרָא.

הָרוּחַ אָמַר לְאַחַר שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה יֵּשׁ לְךָ וְלָאִשָּׁה הַזֹּאת, כִּי גָּרַמְתָּ לָהּ יִסּוּרִים נוֹרָאִים כָּל כָּךְ?! וְהִתְחִיל לִצְחֹק בְּקוֹל, וַיֹּאמַר: ''אִמָּהּ שֶׁל רִיבָה זוֹ וְאִמּוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ (ששניהן כבר נפטרו לעולמן) הִתְאַמְּצוּ בְּבַקָּשָׁה לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, שֶׁאֲנִי אֶכָּנֵס בָּהּ וְאֶגְרֹם לָהּ הַיִּסּוּרִים. כִּי לוּלֵא זֹאת לֹא הָיְתָה לָהּ תְּקוּמָה, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא! מִפְּנֵי שֶׁלָּקְחָה בַּעֲלָהּ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה!'' כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, אָמַר ר' מֶנְדִּיל לְהַבַּעַל שֶׁיַּבְטִיחַ לַחְזֹר לַתּוֹרָה - וְהִבְטִיחַ. וְר' נָאטִיל הִבְטִיחַ כְּמוֹ כֵן לִלְמֹד מִשׁנָיוֹת לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַדִּבּוּק, וְגַם סְכוּם שֶׁל נֵרוֹת לְהַדְלִיק בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת עֲבוּרוֹ. וְאַחַר כָּךְ קִבֵּץ ר' מֶנְדִּיל בְּחַדְרוֹ מִנְיָן שֶׁל עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְאָמְרוּ תְּהִלִּים. וְהוּא עָמַד מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר. וְאֶת הָאִשָּׁה הוֹשִׁיבוּ עַל כִּסֵּא בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר. וּפִתְאוֹם הִתְגַּלְגְּלָה מֵעַל הַכִּסֵּא עַל הָאָרֶץ, וְיָצָא קוֹל אַדִּיר מִמֶּנָּה ''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל'' וְגוֹ', שֶׁשָּׁמְעוּ הַקּוֹל בְּכָל שׁטוֹצִ'ין. וְאַחַר כָּךְ פָּקַע צִפֹּרֶן הַזֶּרֶת מִיָּדָהּ אַחַת, וְגַם נֻפְּצָה זְכוּכִית אַחַת מֵהַחַלּוֹן וְנִשְׁתַּתְּקָה.

מדוע מסרב הרוח לצאת?

מִכָּל עֻבְדּוֹת שֶׁל הָרוּחוֹת מוּבָא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּאָדָם קַל לוֹ יוֹתֵר, וְהַסִּבָּה שֶׁמַּסְכִּים לָצֵאת זֶהוּ בִּגְלַל תִּקּוּנִים שֶׁמַּבְטִיחִים לוֹ לְתַקֵּן נִשְׁמָתוֹ, נְצַטֵּט רַק לָשׁוֹן אֶחָד שֶׁל רוּחַ שֶׁהוּבָא בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַנַּעַר מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְג ''תֵּן לִי הַרְחָבַת הַזְּמַן, עַד שֶׁאֶמְצָא אֵיזֶה מְקוֹם מְנוּחָה בָּעוֹלָם אָנָה אֲנִי בָּא. רָאֹה רָאִיתִי כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמְחַכִּים וּמְצַפִּים עַל יְצִיאָתִי מִן הַגּוּף הַלָּז וְיָדוּנִי בְּדִינִים קָשִׁים, וְאֵיךְ אֵצֵא מִדִּירָה נָאָה זוֹ וְאָנָה מִפְּנֵיהֶם אֶבְרַח?'' וְהֵשִׁיב מוהר''ר מֹשֶׁה: ''אַל תִּירָא אַבְרָם אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. אָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲבוּרְךָ בִּתְפִלַּת רַבִּים שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם, לִמְצֹא לְךָ עֵזֶר וּתְרוּפָה, רַק לֶךְ לְךָ, לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ אָנוּ מְכַוְּנִים. וְאִם לֹא תִּשְׁמַע לְקוֹלִי וְתַעֲמֹד בְּמִרְדְּךָ - אֲזַי מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה'' אֲנִי בָּא עָלֶיךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בְּהַשְׁבָּעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ וְלֹא נִרְאוּ. וְאָנוּ מַרְעִישִׁים עָלֶיךָ, וְעַל מְמֻנִּים שֶׁלְּךָ, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לְהוֹצִיא אוֹתְךָ בְּכֹחַ וּבְיָד חֲזָקָה מִגּוּף הַנַּעַר הַלָּז, וְשׁוּב לֹא תִּהְיֶה שׁוּם תַּקָּנָה, עַל שֶׁאֲנִי מַטְרִיחַ עֲבוּרְךָ כָּל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. לָכֵן, זֹאת הָעֵצָה הַיְעוּצָה לְךָ שֶׁתְּקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים, וּבָזֶה סָר עֲווֹנְךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר עַל חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁעָשִׂיתָ בְּחַיֶּיךָ''.

סִפּוּר נוֹסָף:

בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָרוּחַ בִּשְׁנַת תק''ח שֶׁהָיָה בכמלניק לְאַחַר שֶׁיָּצָא הָרוּחַ כְּבָר מֵהַבָּחוּר עַל יְדֵי תְּפִלּוֹת וְהַבְטָחוֹת שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְנִשְׁמָתוֹ, בְּכָל זֹאת רָצָה לַחְזֹר אֵלָיו בַּחֲזָרָה, וְסִפֵּר בְּתוֹךְ דְּבָרָיו ''וְכַאֲשֶׁר שְׁאַלְתִּיו'' -הִמְשִׁיךְ הַבָּחוּר הַחוֹלֶה אֶת סִפּוּרוֹ - ''מַדּוּעַ אֵינְךָ רוֹצֶה לְקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ, הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲבוּרְךָ, לוֹמְדִים מִשְׁנָיוֹת לְפִי סֵדֶר אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ אַחֲרֶיךָ? הָאֵין בִּתְפִלּוֹתֵינוּ מַמָּשׁ? הַאִם לֹא פָּעֲלוּ מְאוּמָה עֲבוּרְךָ?'' עָנָה לִי: ''אֱמֶת, תְּפִלּוֹתֵיכֶם, לִמּוּדְכֶם וְהַקַּדִּישׁ אוֹתוֹ אַתֶּם אוֹמְרִים, יֵשׁ לָהֶם הַשְׁפָּעָה רַבָּה. כָּל אֵלֶּה פָּעֲלוּ שֶׁיִּסּוּרַי קָטְנוּ לְמֶחֱצָה. בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה פָּסַק לִי בִּזְמַנּוֹ יִסּוּרִים אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם, וְאִלּוּ עַתָּה מְיַסְּרִים אוֹתִי פַּעֲמַיִם בִּלְבַד, וְאַף הַיִּסּוּרִים פָּחֲתוּ. אַף בָּרוּר לִי, כִּי בְּקָרוֹב יִפָּסְקוּ הַיִּסּוּרִים כָּלִיל, בִּזְכוּת הַתְּפִלּוֹת וַאֲמִירַת הַקַּדִּישׁ. בְּרַם, בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה דָּן אוֹתִי בִּזְמַנּוֹ לְרַחֵף מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶׁךְ, בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעִים שָׁנָה וּפְסַק דִּין זֶה אֵין תְּפִלּוֹתֵיכֶם יְכוֹלוֹת לְבַטֵּל. אָמְנָם, כְּבָר חָלְפוּ לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשִׁים שָׁנָה וְנוֹתְרוּ עוֹד כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בָּהֶם אֶצְטָרֵךְ לְהִמָּצֵא בִּמְחִיצָתָם שֶׁל שֵׁדִים וְרוּחוֹת, תַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם שֶׁל אַשְׁמְדַאי וְלִילִית. אֵיךְ אוּכַל לַעֲמֹד בְּכָךְ? עַל דָּבָר זֶה בָּאתִי אֵלֶיךָ בְּתַחֲנוּנִים. רַחֵם עָלַי וּפְדֵנִי מִידֵיהֶם! הַרְשֵׁה לִי לְהִכָּנֵס מֵחָדָשׁ בְּתוֹךְ גּוּפְךָ הַטָּהוֹר, הַפַּעַם מִתּוֹךְ רָצוֹן טוֹב וְהַסְכָּמָה, אֲבַקֶּשְׁךָ לָתֵת לִי תְּקִיעַת כַּף שֶׁלְּהַבָּא לֹא תַּרְשֶׁה לָאִישׁ לְגָרְשֵׁנִי מִגּוּפְךָ!''

מה וכיצד התיחסות הדבוק לחרמים?

מַבְהִיל הוּא חֻמְרַת ''חֵרֶם'' וְהָעוֹבֵר ''עָלָיו'' כָּךְ מוּבָא בַּחִידָ''א בְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים (מערכת ספרים אות ו' ויקהל משה), שֶׁמֵּבִיא שָׁם הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא מֵהַדִּבּוּק שֶׁיָּצָא לְאַחַר חֲרָמִים שֶׁהֶחְרִימוּ עָלָיו, וְהִסְכִּים רַק לְאַחַר שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ הַחֵרֶם, וְחָזַר אַחַר כָּךְ לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא חָל הֶתֵּר הַחֵרֶם, וְסוֹבֵל נוֹרָאוֹת מֵעֶצֶם הַחֵרֶם, מִזֶּה מוֹכִיחַ הַחִידָ''א לָדַעַת חֻמְרַת הַחֵרֶם ''כַּמָּה תַּמְרוּר לְפֻרְעָנוּת מוּכָן לְהָעוֹבֵר עַל הַחֵרֶם''.

הַחִידָ''א הֵבִיא שֶׁבְּסוֹף סֵפֶר וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה (פיורדא שנת תנ''ו) הוּבָא עִנְיָן זֶה וְרָאוּהוּ ''וְכָתַבְתִּי זֶה מֵהָרָשׁוּם בְּזִכְרוֹנִי שֶׁאֵין בְּיָדִי עַתָּה הַסֵּפֶר הַנִּזְכָּר''.

נָבִיא הַדְּבָרִים שֶׁהוּבָא בַּסֵּפֶר הַנַּ''ל שֶׁאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁיָּצָא לְאַחַר תְּקִיעַת כַּף שֶׁיָּצָא מִן הַגּוּף אַחֲרֵי שֶׁהִבְטִיחוּ לוֹ לְהַתִּיר הַחֲרָמִים, בָּא אַחַר כָּךְ, וְעוֹד שְׁלֹשָׁה רוּחוֹת הֵבִיא הָרוּחַ עִמּוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. וְרָצָה לְהַזִּיק אוֹתוֹ וְרָצָה לְהַחְרִיב אֶת הַבַּיִת. וְאָמַר: ''תָּקַעְתִּי כַּפִּי שֶׁאֵצֵא מִן גּוּף הַנַּעַר אַבְרָהָם בְּלִי נִזָּק. וּבְכֵן, קִיַּמְתִּי אֶת דִּבּוּרִי וְיָצָאתִי בְּלִי נֶזֶק כָּל יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי הָיִיתִי טָס בָּעוֹלָם עִם הַמְמֻנִּים, וְהָיִיתִי טָס בֵּין אוּשָׁה לִשְׁפַרְעָם. וּבָאוּ נֶגְדֵּנוּ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת חֲיָלוֹת אֲשֶׁר רָדְפוּ וְטָרְדוּ אַחֲרֵינוּ וְלֹא נָתְנוּ לָנוּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֵינוּ מִפְּנֵי הַחֵרֶם וְנִדּוּיִים וּשְׁמָתוֹת וַאֲרוּרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ עָלֵינוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ אָנָה אָנוּ נֵצֵא וְאָנָה אָנוּ בָּאִים. לָכֵן אָנוּ הִזְהַרְנוּ לְךָ שֶׁתַּתִּירוּ הַחֵרֶם הַגָּדוֹל מֵעָלֵינוּ, וְאִם לָאו: אָנוּ נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה''.

האם הדבוק מהתל בחכם הדובר בו?

בְּרֹב הַמִּקְרִים אֵין הַדִּבּוּק יוֹצֵא מִיָּד גַּם לְאַחַר הַשְׁבָּעוֹת וַחֲרָמוֹת, אֶלָּא לְאַחַר מִסְפַּר פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה הַדִּבּוּקִים, וְגַם לְאַחַר שֶׁמַּבְטִיחַ חוֹזֵר בּוֹ, וְכָךְ הָיָה גַּם בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַדִּבּוּק מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְג שֶׁהִתֵּל בִּגְדוֹלֵי הָעוֹלָם וּבִגְדוֹלֵי הַמְקֻבָּלִים מִסְפַּר פְּעָמִים.

לְבַסּוֹף כְּשֶׁנִּכְנַע וְהִסְכִּים לָצֵאת בִּקֵּשׁ זְמַן שֶׁל י''ב שָׁעוֹת, וּמְעַנְיֵן מַה שֶּׁכָּתַב הַמְקֻבָּל בַּעַל ''מָלֵא רָצוֹן'' בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ ''מָלֵא רָצוֹן'' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּכֵן לְהוֹדִיעַ גְּבוּרוֹת ה' אֲשֶׁר הָיָה לְעֵין כָּל הָרוֹאִים וְהַשּׁוֹמְעִים, שֶׁהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה בִּכְלוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת מַמָּשׁ לִרְגָעִים תִּבְחֲנֵנוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע בִּכְלוֹת הַי''ב שָׁעוֹת, יָצָא הָרוּחַ מִן הַנַּעַר, וְעָשָׂה בִּקּוּעַ דֶּרֶךְ אֶצְבַּע קָטָן שֶׁבְּרַגְלוֹ וַיָּזוּב קְצָת דָּם, וְיָצָא דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וּבָקַע הַזְּכוּכִית אֲשֶׁר בַּחַלּוֹן וְהִשְׁאִיר נֶקֶב קְצָת עָגֹל בְּאֶמְצַע הַחַלּוֹן יוֹתֵר מִן שִׁעוּר אֱגוֹז, וְסָבִיב מֵהַנִּשְׁאָר בְּהַזְּכוּכִית הָיוּ בְּקָעִים בְּקָעִים בָּזֶה (בספר שם צייר את צורת החלון לאחר שיצא ממנו הדבוק).

אם אפשר לרמות דבוק?

בְּשׁוּ''ת ''נִשְׁאַל דָּוִד'' לְרַבִּי דָּוִד אוֹפֶּנְהַיְים (שנדפס לאחרונה בעמוד קצ''ג) הוּבָא, כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו גְּדוֹלֵי עוֹלָם לְהוֹצִיאוֹ וְאָמְרוּ לוֹ ''בְּשֵׁם ב''ד הַגָּדוֹל וְצֵרוּף וַעַד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ''ל בְּרֹאשָׁם אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל ור''מ ואב''ד וּקְהִלָּתֵנוּ וְרַב הַמְּדִינָה נֵרוֹ כְּבוֹד מהור''ר דָּוִד, אֲנִי מַתְרֶה בְּךָ שֶׁתֵּצֵא מִן הַגּוּף''.

עָנָה הַדִּבּוּק בִּצְעָקָה וּשְׂחוֹק וְהִתּוּל ''אֵיךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לִי הַתְרָאָה בְּשֵׁם הַגָּאוֹן הָרַב, הֲלֹא הוּא בָּעִיר וִינָא''.

הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי מֹשֶׁה פְּרֶעגֶר ''אֱמֶת הוּא הָרַב הַגָּאוֹן הוּא בְּק''ק וִינָא, אֲבָל קֹדֶם נְסִיעָתוֹ מִכָּאן צִוָּה וְגָזַר עָלַי בְּתֹקֶף גְּזֵרָתוֹ שֶׁאֵצֵא לִקְרָאתְךָ בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לְאֵל יָדִי''.

הדבוק - אם מדבר עם כל אחד?

בְּמַעֲשֵׂה הַדִּבּוּקִים לֹא אַחַת רָאִינוּ שֶׁלֹּא רָצָה לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֶלָּא עִם אַנְשֵׁי מַעֲלָה, גַּם בִּזְמַן הַדִּבּוּק שֶׁל מַעֲשֵׂה הֶחָפֵץ חַיִּים, נִסָּה אֶחָד לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מֵהַדִּבּוּק וְצָוַח עָלָיו הַדִּבּוּק מִי אַתָּה שֶׁאֶעֱנֶה לְךָ, וְלִכְשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ לָמָּה מְדַבֵּר עִם הָאֲחֵרִים, אָמַר מִכֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁלוּחִים שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁהוּא תַּנָּא קָטָן.

מי יכול להוציא רוח?

הוֹצָאַת רוּחַ נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי גְּזֵרוֹת חֲרָמוֹת וְנִדּוּיִים, וְרַבֵּנוּ הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ צִוָּה לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (שער רוח הקדש עמוד פח) ''וְגַם צָרִיךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה הַדָּבָר בְּטָהֳרָה וּטְבִילָה וּבִקְדֻשָּׁה וּבְכַוָּנָה יְתֵרָה'' - וּמֵבִיא שָׁם סֵדֶר הַכַּוָּנוֹת וְהַיִּחוּדִים בְּעִנְיָן זֶה.

הַמְקֻבָּל רַבִּי נַפְתָּלִי הִירְשׁ לֵוִי שְׁפִּיץ בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר ''מָלֵא רָצוֹן'' שֶׁהִצְטָרֵף לְהוֹצָאַת הַדִּבּוּק בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג הֵבִיא בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ (דף ב, ב) מִכֵּיוָן שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֵׁמוֹת לִפְעֹל בָּהֶם פְּעֻלּוֹת, לָכֵן לֹא הוּא אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת הָרוּחַ, אֶלָּא הָיָה רַק מְסַיֵּעַ לִקְבֹּעַ זְמַן מָתַי יֵצֵא הַדִּבּוּק וְעוֹד, וּלְמַעֲשֶׂה כָּתַב: הוֹצִיאוֹ אַחֵר שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּפְעֻלּוֹת (והוא המקובל הנורא רבי משה פרעגר בעל ויקהל משה). ''אֶלָּא הוּא הָיָה כִּמְסַיֵּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ''.

בְּכָל זֹאת מָצִינוּ לִמְקֻבָּלִים אֲחֵרִים שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ לְהוֹצָאַת רוּחַ בָּאֳפָנִים אֲחֵרִים.

בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַטַּ''ז הָיְתָה נַעֲרָה שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ, וּלְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַטַּ''ז לְבֵיתָהּ. אָמַר הָרוּחַ, שֶׁבַּשָּׁמַיִם קוֹרְאִים אוֹתְךָ רַבֵּנוּ בַּעַל טוּרֵי זָהָב, הֵשִׁיב הַטַּ''ז אִם כָּךְ בֶּאֱמֶת הַדָּבָר אֲזַי אֲנִי גּוֹזֵר שֶׁתִּתְרַפְּאִי וּבִזְכוּת אֲשֶׁר תֵּרַצְתִּי הַיּוֹם טוּר פְּלִיאָה לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה יִהְיֶה לִרְפוּאַת הַנַּעֲרָה, וְכָךְ הָיָה. וּבְכִתְבֵי ר' יָאשֶׁע שׁוּבּ (ירושלים תש''מ עמוד קל''ג) הוּבָא שֶׁאַחַר כָּךְ בָּא אֲבִי הַנַּעֲרָה וְרָצָה לְרַצּוֹת אֶת הַטַּ''ז בְּרִצֵּי כֶּסֶף עֲבוּר זֶה, וְלֹא רָצָה הַטַּ''ז לְקַבְּלוֹ בְּאָמְרוֹ לֹא אֶקַּח מְאוּמָה בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, רַק שֶׁשָּׁמְעָה בְּקוֹלִי.

וְכֵן בִּזְמַן דִּבּוּקוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁיָּצָא עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּי אֶלְחָנָן וַוסֶרְמַן וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶ'ר וְעוֹד, שֶׁהֵם לֹא יָדְעוּ חָכְמַת כַּוָּנַת הַשֵּׁמוֹת, בְּכָל זֹאת יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁנִּתָּן לְהוֹצִיא רוּחַ עַל יְדֵי כַּוָּנָה שֶׁל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִגְּרֵיידִיץ בְּסִפְרוֹ צָפְנַת פַּעְנֵחַ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הוֹצָאַת דִּבּוּק שח''ו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּלְצַוּוֹת עַל מַלְאָכִים לְהוֹצִיא טֻמְאָה.

רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִגְּרֵיידִיץ שֶׁמְּפֻרְסָם הָיָה בִּישׁוּעוֹתָיו, וְאַף קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל רַבִּי עֲקִיבָא אַייגֶר שָׁלַח אֵלָיו שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲבוּר חוֹלִים וכיו''ב, מְפֻרְסָם הָיָה גַּם בְּהוֹצָאַת דִּבּוּקִים, מְסַפֵּר בְּעַצְמוֹ בְּסִפְרוֹ צָפְנַת פַּעְנֵחַ (בראדי תרל''ה טז, ב) שֶׁחֲרָדָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עָלָיו שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקַבָּלָה מַעֲשִׂית, אֶלָּא ''לָקַחְתִּי סֵפֶר תְּהִלִּים... וְהֵבֵאתִי לְכָל תֵּבָה כַּוָּנָה לָעִנְיָן שֶׁלְּפָנַי וְכִוַּנְתִּי הֵיטֵב בְּשֹׁרֶשׁ הָאוֹתִיּוֹת, וּבִמְיֻחָד בְּהַזְכָּרַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ... וְהָיְתָה זֹאת הָאֲמִירָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה... פִּתְאוֹם הוֹצִיא הַנַּעַר קוֹל אֲשֶׁר נִבְהֲלוּ כֻּלָּם וְהֶרְאָה בָּאֶצְבַּע לְמָקוֹם אֶחָד, וְאָמַרְתִּי מַהֵר לִפְתֹּחַ הַחַלּוֹן, וְכֵן הָיָה... וְעָשִׂיתִי רַק תְּפִלָּה בְּעוֹדִי לְפָנַי, וּתְהִלָּה לָאֵל נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי...''

וּמְסַיֵּם שָׁם עַל כָּל פָּנִים חָלִילָה בְּכָל אֵלֶּה בְּהַזְכָּרַת שְׁמוֹת מַלְאָכִים וְכָהֵנָּה. וְכֵן הַקְּמֵיעוֹת כֻּלְּהוּ אֵינָן רַק תְּפִלּוֹת וּבַתֵּבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּסִדְרֵי תְּפִלָּה וּבִתְהִלִּים. רַק מְשֻׁלָּבוֹת יַחַד, לְמַעַן שֶׁלֹּא יִהְיֶה כִּמְרַפֵּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁמְּבֹאָר בסי' קע''ט בְּיוֹרֶה דֵּעָה. וְהָיוּ כְּדֶרֶךְ הָרוֹפְאִים שֶׁמְּעָרְבִים כַּמָּה מִינֵי צֹרִי יַחַד וְהַכֹּחוֹת פּוֹעֲלִים...

הֶאֱרַכְתִּי קְצָת לְמַעַן שֶׁיִּהְיֶה יְדִיעָה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס חָכָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׁיּוֹת. רַק הָעִקָּר בִּתְפִלָּה בַּפֶּה, וְהַקָּמֵיעַ הוּא תְּפִלָּה תְּמִידִית שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת רַב לִהְיוֹת נַעֲנֶה בְּעֵת רָצוֹן. וְדַי בָּזֶה.

מכשפים אם מוציאים רוח?

בְּסֵפֶר נִשְׁמַת חַיִּים עַמּוּד קכ, מֵבִיא שֶׁרָאָה הַצְלָחָה שֶׁל עַרְבִי מְכַשֵּׁף מֻפְלָג שֶׁמּוֹצִיא רוּחוֹת, וּלְהַסְבִּיר הַדָּבָר אֶפְשָׁר עַל יְדֵי סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרוּחַ (הובא בספר הכונות ומעשה נסים ט, ב) כִּי אֵין מַמָּשׁ בְּכֹחוֹת הַטֻּמְאָה, רַק יָצָא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁשְּׁמוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁמּוֹסִיפִין טֻמְאָה, מַזִּיקִים וּמוֹסִיפִין לוֹ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתוֹ, וְלָכֵן יָצָא מֵהָאָדָם. וְזֶהוּ הָיָה תְּשׁוּבַת הָרוּחַ לִשְׁאֵלַת רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל ''וְכִי כְּלוּם יֵשׁ מַמָּשׁוּת בְּכֹחוֹת הַטֻּמְאָה לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב מֵאֲלֵיהֶן''.

הוצאת דבוק בצנעה או בפרסום?

מָצִינוּ בַּסְּפָרִים שֶׁהוֹצָאַת הַדִּבּוּק יַעֲשֶנּוּ בְּפִרְסוּם גָּדוֹל, לְמַעַן הַרְבּוֹת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּדִּבּוּק שֶׁל שְׁנַת תנ''ו בָּעִיר נִיקְלְשְׁבּוּרְג שֶׁבַּתְּחִלָּה יָצְאוּ לִקְרַאת הַדִּבּוּק רַק בְּצִמְצוּם אֲנָשִׁים וְלֹא הִצְלִיחַ, אַךְ אַחַר כָּךְ עֲשָׂאוּהוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַחֲדָשָׁה ''בְּרֹב עַם לְאַלְפֵי נְפָשׁוֹת''.

וּכְשֶׁלֹּא הוֹעִיל זֹאת הוֹסִיפוּ לִקְבֹּעַ עַל זְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר וְהוּבָא שָׁם ''שֶׁהִתְאַסְּפוּ שָׁם עַם עָצוּם וָרַב יְהוּדִים וַעֲרֵלִים, וְגַם אֵיזֶה מוֹשְׁלִים'', וְאָכֵן לְאַחַר הַתְרָאָה אַחֲרוֹנָה הִתְחִיל לִפְעֹל וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל הָרוּחַ.

בִּזְמַנּוֹ שֶׁל בַּעַל לְכָה דוֹדִי רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶלְקָבֵץ, הָיָה רוּחַ שֶׁבְּהוֹצָאָתוֹ הָיָה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם נִפְלָא לְמֵאוֹת וַאֲלָפִים, כַּמּוּבָא בַּכְּתָב שֶׁכָּתַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ פאלקון, שֶׁרָאוּ ''שֶׁהַכֹּל בָּא לִידֵי חֶשְׁבּוֹן וְאֵין בִּשְׁאוֹל בֵּית מָנוֹס'', וּבְעֵמֶק הַמֶּלֶךְ (שער תקוני התשובה דף טז) הוּבָא שֶׁכֻּלָּם רָאוּ ''כִּי אִית דִּין וְאִית דַּיָּן וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לָרְשָׁעִים וּבַסּוֹף גּוֹבֶה דִּילֵיהּ''.

רַבִּי אֶלְחָנָן וַוסֶרְמַן הָיָה מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הַדִּבּוּק בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם הַפּוּרִים ''כְּדֵי לְחַזֵּק בְּלִבָּם אֶת הָאֱמוּנָה בָּאֱלֹקִים וּבַמִּדּוֹת שֶׁמְּנַהֵג בָּהֶם עוֹלָמוֹ'' בְּכָל זֹאת אָמַר שֶׁאֵין לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה בְּאָזְנֵי אֲנָשִׁים שׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּסִפּוּרִים מִסּוּג זֶה (אור אלחנן עמוד ע''ד).

מהיכן הרוח יוצא?

מְקֻבָּל הוּא בְּכָל סִפּוּרֵי הָרוּחוֹת, שֶׁהַחֲכָמִים דָּרְשׁוּ שֶׁהָרוּחַ יֵצֵא מֵאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה שֶׁבָּרֶגֶל, הַטַּעַם הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (הובא בספר עמק המלך) שֶׁמֵּאֵיבָר שֶׁהוּא יוֹצֵא, אוֹתוֹ אֵבָר מִתְקַלְקֵל וּמִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְלָכֵן חִפְּשׂוּ אֵבָר שֶׁהוּא הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִין הַמַּזִּיק לָאָדָם.

רַבֵּנוּ הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ (בשער רוח הקדש עמוד פ''ח) ''הָיָה מְצַוֶּה לִגְזֹר עַל הָרוּחַ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִשּׁוּם מָקוֹם אֶלָּא מִבֵּין הַצִּפֹּרֶן שֶׁל גֻּדַּל רַגְלוֹ לְבֵין הַבָּשָׂר בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַזִּיק לַגּוּף אֲשֶׁר עוֹמֵד בּוֹ''.

האם רוח חוזר לאחר שיצא?

כְּבָר הָיָה מִסְפַּר מִקְרִים שֶׁהוֹצִיאוּ רוּחַ וְחָזַר אַחַר כָּךְ שׁוּב לְאוֹתוֹ אָדָם, וּכְמוֹ שֶׁהוּבָא (בשער הגלגולים ח. א) בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ הָיָה רוּחַ וְגָזַר עָלָיו רַבֵּנוּ הָאֲרִ''י שֶׁיֵּצֵא לְלֹא נֶזֶק, וְהִתְנָה הָרוּחַ בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אִשָּׁה שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְיָצָא הָרוּחַ, הוֹסִיף רַבֵּנוּ הָאֲרִ''י שֶׁאוֹתוֹ רוּחַ הוּא רַמַּאי גָּדוֹל שֶׁבִּקֵּשׁ תְּנַאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ, וּבֶאֱמֶת שָׁמְרוּ עַל הַבָּחוּר (שנכנס בו הרוח), שֶׁלֹּא יִרְאֶה אִשָּׁה ג' יָמִים, אַךְ לְבַסּוֹף בָּאָה אִמּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר לִרְאוֹתוֹ וְרָאֲתָה פָּנָיו וּנְשָׁקוּהוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזַר הָרוּחַ נִכְנַס בּוֹ וַחֲנָקוֹ. וּמִפְּנֵי הַיִּרְאָה שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהֲרַגְנוּהוּ, עָשָׂה הָרַב זלה''ה קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ, וְהָלַכְנוּ לִטְבֶרְיָה בְּרֶגַע אֶחָד. לְאַחַר שְׁמוֹנָה יָמִים חָזַרְנוּ לִצְפַת. תִּבָּנֶה וִתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

האם הרוח נכנסת בכל אדם, או רק באדם שומר תורה ומצוות?

נִכְנֶסֶת בְּכָל אָדָם, וְדַוְקָא בְּאָדָם צַדִּיק מְפַחֶדֶת לְהִכָּנֵס, אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בְּמַשֶּׁהוּ. מְפֻרְסָם הַמַּעֲשֶׂה בָּאִשָּׁה שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ בִּימֵי מהרח''ו, וְשָׁאַל הָרַב אֶת הָרוּחַ לָמָּה נִכְנַס בָּהּ, וְעָנָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מַאֲמִינָה בְּנֵס יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְהַרְבֵּה כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

האם הרוח נכנסת בכל אדם, כולל קרובי משפחה, או רק באנשים רחוקים הגרים במקומות רחוקים?

בִּקְרוֹבִים וּבִרְחוֹקִים. דֻּגְמָאוֹת לְכָךְ בְּסֵפֶר רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת (מנחת יהודה) לר' יְהוּדָה פְּתַיָּיא. לְמָשָׁל בִּשְׁנַת תרע''ח בְּחוֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח בָּאָה עָלָיו אִשָּׁה בְּשֵׁם כתון בַּת יוֹנָה יוֹסֵף שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ שֶׁל אָחִיהָ יְהוּדָה, ע''ש בְּאֹרֶךְ (מנחת יהודה, דפוס ירושלים תשט''ז עמוד ק''ט).

(מכאן מס' שאלות ותשובות מהתיחסות הגאון הרב מזוז שליט''א לארוע הדיבוק מדימונה שהיה לאחרונה)

האם נתן להוציא את הרוח גם בלילה, או רק ביום?

אֵין הֶבְדֵּל. אִם יֵשׁ תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק שֶׁתְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת, יָכוֹל לְהוֹצִיא בְּכָל שָׁעָה.

האם העלפון שקורה לחולה הוא עלפון שגורם לו להיות במצב שאין לו כל יכלת לשלט בעצמו, או בעצם הוא נמצא בהכרה מלאה ואף יכול להניע את גופו, וכמו במקרה דנן, שהאשה בדקה לעתים קרובות אם ראשה מכסה?

אֶפְשָׁר שֶׁהַבְּדִיקָה בָּאָה מִכֹּחַ הָרוּחַ שֶׁמַּקְפִּיד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הָאִשָּׁה בְּגִלּוּי רֹאשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַחוֹלֶה נִמְצָא בְּהַכָּרָה מְלֵאָה.

האם בזמן הוצאת הרוח, החולה שוכב ללא תנועה ושפתיו אינן נעות כלל, או שמא יש לו שליטה על כל גופו כולל שפתיו?

צָרִיךְ לְבָרֵר מִמִּי שֶׁרָאָה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה בִּימֵי ר''י פְּתַיָּיא זצ''ל.

. הֶעָרַת הַמַּעֲרֶכֶת: עַיֵּן בְּכִתְבֵי מוהרח''ו בְּסֵפֶר שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים, מוּבָא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הרש''ו, הָרַב שְׁמוּאֵל וִיטַאל, שֶׁהוֹצִיא דִּבּוּק, וְשָׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהַנַּעֲרָה נִעְנְעָה אֶת שְׂפָתֶיהָ בִּזְמַן שֶׁדִּבֵּר מִמֶּנָּה הַדִּבּוּק.

האם נתן להוציא את הרוח לא רק על ידי השבעות ויחודים, אלא גם על ידי תפלה ותשובה בלבד?

בְּוַדַּאי! יֵשׁ כַּמָּה שִׁיטוֹת לְהוֹצָאַת רוּחוֹת. מהרח''ו מַזְכִּיר שִׁיטַת רַבּוֹ הָאֲרִ''י ז''ל וְשִׁיטַת חָכָם בְּשֵׁם ר' יְהוֹשֻׁעַ אֶלְבּוֹם. הֶחָפֵץ חַיִּים הוֹצִיא רוּחַ בִּזְמַנּוֹ בְּכֹחַ תְּפִלָּה פְּשׁוּטָה. גַּם בְּאִגְרוֹת החזו''א (לר' ישעיה אשר זעליג מרגליות) נִרְמַז שֶׁלֹּא כְּדַאי לְהִתְגָּרוֹת בָּרוּחוֹת בְּהַשְׁבָּעוֹת וְכוּ', כִּי הַדּוֹרוֹת נֶחְלְשׁוּ מְאֹד, וְאֵין יוֹתֵר טוֹב מִתְּפִלָּה.

האם צריך לתקע בשופר באזנו של החולה וליחד יחודים ולהשביע את הרוח כדי שלא תאמר שקר?

כְּשֶׁעוֹסְקִים בְּיִחוּדִים חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת כָּל הַנַּ''ל.

כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים לְהַקָּבָּ''ה אֵין צָרִיךְ כְּלוּם. יֶשְׁנָם רוּחוֹת שֶׁאוֹמְרוֹת שֶׁקֶר וְיֵשׁ שֶׁלֹּא.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה