תורה · מה יעשה האדם כדי להחשיק עצמו לעמל עד שעמלו זה יביאהו לאהבת התורה?
לעולם יעסוק האדם בתורה מתחילה שלא לשמה, ולכך ירבה בלימוד ספרי המוסר העוסקים במעלת התורה, כיצד זוכה האדם על ידה לטוב עוה''ז, הקב''ה מסדר לו כל ענייניו, הקב''ה שומרו ואוהבו וכיוצא, ומקובצים המה בספרים: ''מעלות התורה'' לאחי הגר''א, וכן בספר ''נפש החיים'' שער ד', שהביאו שם מאמרי חז''ל מופלאים ומלהיבים לעסק התורה, ועוד ספרים רבים נתחברו לנושא זה, וגדול כח המוסר.
היתכן שיעסק אדם בתורה באמת כפי כחו ועם כל זה פרנסתו תהא באפן שאינו מספיק לו לצרכיו המינימליים?
לא יתכן כדבר הזה בעולם, ולכך מה שמוצאים אנו עניות ודחקות אצל לומדי תורה הוא לכמה סיבות:
1. שאינם עמלים בה כראוי כפי כוחם ואף מתרשלים ועצלים בלימודה.
2. עוסקים בה לשם רבנות או להכרח אחר כמו משפחתי או חברתי וכיוצא, בלבד ולא במטרה להגיע ללשמה.
3. גלוי וידוע לפניו שזה הלומד בעניות יתרשל מלימודו לוּ ירווח לוֹ.
4. מזלו מזל עני, וגם אילו לא היה לומד תורה היה עני לסיבת מזלו.
5. עניותו לסיבת חטאיו, וגם אילו לא היה לומד תורה היה עונשו להתיסר בעניות.
ויתכנו עוד סיבות שלא מנינו, כך שלעולם לא תמצא שהסיבה לעניות היא מפני שעוסק הוא בתורה כראוי ובטל מעסקי עוה''ז, וחלילה מלחשוב כן, והחושב כן - חוטא, וצנצנת המן תוכיח - ''המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר''.