תורה · בהמשך לתשובה הקודמת - האם גם העמל בתורה שלא לשמה סופו לבא לאהבת התורה?
על כך עונה ה''מכתב מאליהו'' ח''ג (עמ' 16-17) דישנו הבדל בסיבת הלימוד שלא לשמה, דיש הלומד באמונה ובעמקות, ויורד בכל כוחו ובאמיתות להבנת התורה אלא שעדיין לא הגיע למדריגת לשמה, אולם עושה מלאכתו באמונה, זה במהרה יבוא להתאהב בתורה ויחשוק בה.
אולם הלומד תורה כי אין לו ברירה, ועמל בה רק לצאת ידי חובה ותו לא, זה כשתגמר ותסתיים יציאת חובתו מהסיבה שבלית ברירה למד בשבילה - לבסוף ישנאה, ובודאי שלא תיכנס אהבת תורה בלבו (וראה עוד בתשובה הבאה).
והמשל בזה, לבעלי מלאכה, כל בעל מלאכה עובד בשביל כסף אולם יש בעל מלאכה שאמיתי במלאכתו, ובינו לבין עצמו אינו מסוגל להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ועושה מלאכתו נקיה ומושלמת, ויש לו סיפוק גדול לעצמו מלבד השכר מלאכה.
ויש שיעשה מלאכתו ברמאות רק על מנת ליטול שכר, וכמה שיוכל לטשטש ולהעלים ולשקר במלאכתו יעשה זאת, כי אין לו סיפוק וענין במלאכה רק בשכר.
כן הוא הלומד תורה שלא לשמה אולם לומדה באמת ולהבינה לאמיתה זהו שיבוא בנקל לאוהבה, ולעומתו הלומד בשקר, ומשקר עצמו בלימודו ואינו אמיתי בלימודו לבסוף ישנאה!