אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת גלות וגאולה › שקולה מיתת צדיקים כחרבן בית אלקינו, מה קשר זה לזה?

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

גלות וגאולה · שקולה מיתת צדיקים כחרבן בית אלקינו, מה קשר זה לזה?

האם כלם יזכו לגאלה, ואם לא מה התנאי לזכות לה?

הצדיק הנו מגשר בין ישראל לאביהם שבשמים כמבואר לעיל, והוא כדוגמת בית המקדש ממש, שהיה מגשר בין ישראל לאביהם שבשמים, שהוא המקום בו היו מתקשרים לבוראם בראותם הנסים הגלויים אשר שם, ומשם היו לומדים ליראה את ה' כמובא בחז''ל על הפסוק למען תלמד ליראה (עיין בגמרא ב''ב כא ע''א ובתוס' בד''ה ''כי מציון תצא תורה'')

מעשהו של הצדיק כמעשהו של ביהמ''ק ממש, לגשר ולקשר בין ישראל לאביהם שבשמים, הן מצד שרואים בו כנאמן ה' ואיש הקדוש לאלקיו אשר ידבר עמו ה', והן מצד שהוא מעביר להם את דבר ה' וכנאמר (דברים ה, ה): ''אנוכי עמד בין ה' וביניכם להגיד לכם את דבר ה''', ולכך מות הצדיק - שהיה לישראל כמשיב נפש להחיותם ולחזקם - קשה כחורבן בית המקדש שהיה כמו כן משיב נפש להחיותם ולחזקם בעבודת בוראם.

ועוד, דכמו שהייתה אמונתם של ישראל מתחזקת באמצעות בית המקדש והוא כמבאר מחמת הנסים שנעשו שם, כמו כן מתחזקת אמונתם של ישראל מגדולי ישראל מסיבה אחרת, בראותם היאך על אף כל חכמתם חריפותם מתבטלים המה לכל תג ותג שבתורה, ונותנים למען התורה את כל כוחם נפשם ומאודם, והכול מתוך עונג ושמחה, הרי מכך רואים המה את אמיתות התורה יותר מכל ראיה אחרת, ומתוך כך מבטלים אצל עצמם כל קושיות וספקות הצומחים בלבותם, באמרם וכי חכם אני מגדול זה, שהנו עצום בחריפות ופיקחות בחכמה ותבונה, ועם כל זה מבטל דעתו לתורה ולאמיתות עקרי הדת עד מסירות נפשו ממש, ובכך מיד נוהרים אחריו כל העם לעבוד את ה', אם כן אין לך גשר טוב מזה - וכבית המקדש ממש - לקשר ולחבר את ישראל לאביהם שבשמים.

בתורה נאמר: ''ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה'', הרי שהתורה גוזרת, כשנבוא צדיקים לארץ נתישב בה נפרה ונרבה בה, אם נרשיע תקיא הארץ אותנו. ובכך יש להבין, הרי המדינה הוקמה ע''י רשעים שונאי תורה שהצהירו שכל הקמת המדינה תהא על עקרון הריסת הדת, ובכל זאת עלתה בידם לכבשה ולישב עליה, ותמה, ומה אם נבוא לארץ כצדיקים - כשנרשיע תקיא הארץ אותנו, על אחת כמה וכמה שבתורת רשעים לא תקבל הארץ אותנו, שהרי הרבה יותר בקשי יעלה הגזרה להקיאנו כרשעים מלקבלנו כרשעים, ואם הגזרה קובעת להקיאנו כרשעים על אחת כמה וכמה שלא נתקבל כרשעים לארץ, והיאך אם כן עלה בידם הדבר?

יש לנו לדעת בדבר זה דעת תורה אמיתית והמה דברי ה''חזון איש'' וה''מכתב מאליהו'' ומקור הדברים הוא בכמה מקומות בזוהר ובתיקונים המדברים רבות על גלות האחרונה שתהא מה''ערב רב'', ושהיא תהא הגלות הקשה מכל הגלויות. כך ששלטון המדינה כאן בארץ ישראל זהו אינו ''אתחלתא דגאלה'' כמו שמבינים רבים, אלא ''סיפא דגלותא'', דהיינו סוף הגלות, וכידוע שסוף הגלות יהא קשה יותר מכל הגלויות כולם, והטעם לכך הוא, שהרי כל הגלויות שגלינו בהם הייתה המטרה לצרף וללבן את ישראל ולהעבירם בכור המבחן לראות האם יהיו נאמנים לה' מתוך ניסיונות ואיומים על דתם.

ובכן נתבונן אימתי הניסיונות של העברה על הדת קשים יותר כשבאים המה על ידי גויים או על ידי יהודים, הלוא בוודאי כשבאים המה על ידי יהודים, המצהירים על עצמם שהמה יהודים והמה המשכנעים המפתים והמאימים להעביר על הדת - בחינת ''מהרסיך ומחריביך ממך יצאו'', וכמו שנראה כן בתוצאות ההצלחה, שהרי מה שהצליחו אלו הרשעים בשלטונם כאן להעביר ולהשכיח את התורה והמצוות לא הצליחו אפילו באחוז אחד לא היוונים לא הנוצרים ולא המוסלמים ולא שום אומה ולשון, ואילו אלו מנהיגי המדינה - מזמן קיומה ועד עתה הספיקו להעביר לשמד דורות, סבות אבות נכדים נינים, והשכיחום מתורה, ועדיין המה בדרכם להשניא את התורה ולומדיה ולהילחם בה במישרין ובעקיפין.

כך שמה שהיה נצרך שתהא להם מדינה עם שלטון משלהם כפרני לחלוטין זהו לצרך הבירור והצירוף של הגלות לבחון את הנשרדים והנותרים הראויים לגאולה במבחנים קשים ונוקבים, ואשרי מי שבזמן שכזה שהוא תכלית הצירוף והבירור שלא היה כמותו בכל הגלויות, יהא נאמן לה', כי עתה נעשה הצירוף הקשה והחד ביותר שהיה נצרך קודם בוא הגאולה, ומחויב כאמור שיהא דווקא על ידי שלטון כפרני מישראלים דווקא לעוצם וחוזק הבירור הנצרך דווקא עתה לקראת סוף הגאולה (וראה עוד לקמן שאלה לא).

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה