אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק א - שו"ת עבודת ה' › היאך ידע האדם שאכן דורך הוא בשביל הנכון לכוון תכליתו בעולמו, ואינו חי חיי שקר?

נפשי בשאלתי חלק א - שו"ת

עבודת ה' · היאך ידע האדם שאכן דורך הוא בשביל הנכון לכוון תכליתו בעולמו, ואינו חי חיי שקר?

היאך מגיעים לעבודת ה' מתוך אהבה ושמחה?

לפחות קצת גילוי יכול להיות לאדם באם הולך בדרך התכליתית שבשבילה בא הוא לעולם והוא על פי מה שראיתי בספר ''תפארת שלמה'' על התורה, על פסוק ''בקר ויודע ה''', שנתן ב' סימנים לכך. האחד, באם הוא בגדר ''מוסיף והולך'', ומוסיף הוא בקדושה, מוסיף הוא באהבת ה', דהיינו שפנימיות הלב משתנית למעלה, ולא שדורך הוא על עומדו פעם יורד ופעם עולה.

והסימן השני, מה מחשבתו הראשונית כשהוא קם בבקר. שכידוע כשמתעורר האדם משנתו בבוקר, המחשבה הטרדנית ביותר, או המחשבה החשובה אצלו מאיזה סיבה שהיא ביותר היא העולה בראשו ראשונה, ובכן בכאן יבחין, האם המחשבה הראשונה אצלו בבקר היא על עניני נפשו ורוחניותו או בעניני חומריותו.

ולחיבת הדברים הנה לך דבריו היקרים:

בקר ויודע ה' את אשר לו... הנ''ל דהנה כתיב (תהלים קיט, קמ) ''צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה'', רצ''ל צירוף ובחינה של המצוה ומעשים טובים של האדם הוא כמו הצירוף והבחינה בדרך החשבון לבוא בכור הבחינה לדעת אם לא טעה בחשבונו כנודע. כן הוא בענין המצוות ומעשים טובים שהאדם עושה בכל יום, צריך לצרפם בחשבון הצדק לבוא בכור הבחינה אם לא טעה בהם, ואם נעשו בכוונה הראויה לשם שמים, וזה שנקראו בזוהר הקדוש מארי דחושבנא. ושורש הבחינה להסתכל בעצמו אחרי כל אלה אם נתוסף בו אהבה וקדושה ועול מלכות שמים על ידי התלמוד תורה או המצוות שעשה כל היום, כמ''ש ''אשר קדשנו במצוותיו'', על ידי המצוה באה לו קדושה יתירה. וזה שנאמר ''צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה'', היינו שהעבדות הביא אותו לידי מדת האהבה.

והנה בזה צריך האדם גם כן להסתכל ולהבחין בעצמו בכל יום בבקר בקומו ממטתו איזה מחשבה שנפלה לו ראשונה, אם הוא מענייני קדושה ועבודת הבורא אם לא, שזהו גם כן כור הבחינה באיזה מדרגה הוא עומד...

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק א - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה