אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני עשה דוחה לא תעשה › סימן כב

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני עשה דוחה לא תעשה · סימן כב

סימן כ

עוד אפשר ליישב קושיא הנ"ל דלמה לי קרא בחטאת להיתר מצטרף לאיסור דהא חצי שיעור אסורי מן התורה ומלקות בל"ה לא יתחייב דהעשה דוחה הל"ת ניהו דאינו דוחה עשה ול"ת מ"מ הל"ת נדחה כשיטת הריב"א:

אפשר לומר דשפיר אצטרך קרא לענין גוף האיסור דאף דחצי שיעור אסור מהתורה מ"מ ע"י תערובות ליכא איסור כלל בחצי שיעור כאשר כתב מהרש"א בפסחים בד' מ"ד בתוס' בד"ה לענין חמץ בפסח נמי דאף דנלמד מכל חלב דחצי שיעור אסור מהתורה הוא דוקא בעינא אבל לא ע"י תערובות וא"כ שפיר אצטרך היתר מצטרף לאיסור היכא שנבלע איסור בהיתר לענין גוף האיסור דאם לא הי' מצטרף היתר לאיסור לא הי' איסור כלל מן התורה או דנוכל לומר דאי לאו קרא דיקדש לא הי' אף איסור בתערובות דהי' העשה דוחה הל"ת אבל כיון דאיכא קרא דיקדש להיות כמוה הוי עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה וניהו דהל"ת דחי מ"מ העשה נשאר ואף דאינו חייב מלקות מ"מ איסורא איכא:

ובזה יתיישב קושית הר"ש בפירוש המשנה בפרק שני דטבול יום משנה ג' הביאו הצל"ח ג"כ על מאי דקאמר הגמרא דנזיר וחטאת הוי שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין והא איצטרך קרא ברשע גם כן דאלו היינו לומדין מנזיר בק"ו כדאיתא שם בגמרא ומכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה ומה נזיר שאין איסורו איסור עולם וכו' לא הי' חייב מלקות דאין עונשין מהדין ואיצטרך קרא בחטאת גופא שיתחייב מלקות יעו"ש:

ולפי הנ"ל ניחא דבחטאת בל"ה אינו חייב מלקות דהעשה דוחה הל"ת וניהו דאין העשה דוחה ל"ת ועשה מ"מ הל"ת נדחה ואינו חייב מלקות ואין נ"מ רק לענין איסור ובזה אפשר ללמוד מנזיר:

ואפשר ליישב בזה קושית התוס' בד' מ"ה בד"ה משום דהוי נזיר וחטאת שני כתובים הבאים כאחד תימא לרשב"א אמאי לא קאמר נזיר וחמץ דרבי עקיבא בפרק התערובות:

ולפי הנ"ל ניחא דבחמץ שפיר חייב מלקות ולא הוי נזיר וחמץ שני כתובים הבאים כאחד דאיצטרך קרא לענין מלקות:

והנה בחולין בד' צ"ח בסוגיא דזרוע בשלה איתא דכל אשר יגע בבשרה יקדש אתי לטעם כעיקר ושוב קשה דהוי נזיר וחטאת שני כתובים הבאים כאחד לענין טעם כעיקר והתוס' שם בד"ה גלי רחמנא כתבו דמצרך צריכא כדאיתא בסוגיא דנזיר דנזיר חמור איסורו דאף חרצן אסור אך מסקנת הגמרא בנזיר אינו כן דכל התורה ילפינן מנזיר:

והנה אנכי הקשיתי בעצמי על מאי דמקשה הגמרא בזבחים דניתי עשה ולדחי ל"ת לפי מאי דכתבו התוס' בעירובין בד' ק' בנתערב מתן א' במתן ד' דלא יוכל ליתן ד' משום דיעבור על בל תוסיף ולא אמרינן דאתי עשה דמתן ד' ודחי ל"ת דבל תוסיף כיון דהדיחוי אתי ע"י פשיעה שעירב הדמים אין העשה דוחה וא"כ גם כאן בנתערבו קדשים כשרים בפסולים דגם כן בא על ידי פשיעה אין העשה דוחה ומצאתי קושיא זו בטורי אבן ובשער המלך ותירצתי לנפשי וכן מצאתי בשער המלך בהלכות נדרים בשם מוהר"ר שלמה שפמי דדוקא שם במתן ד' אף קודם שנתערב הי' הל"ת שלא להוסיף על מתן א' מה שנתערב ע"י פשיעתו אינו דוחה הל״ת שהי' מכבר אבל בהך קרא דכל אשר יגע בבשרה יקדש קודם שנתערב לא הוי הל"ת דהי' רק חצי שיעור רק פשיעתו גרמה הל"ת והדחי' ביחד שפיר דוחה כאשר הבאתי לעיל בסי' ה':

וא"כ לר' שמעון דסובר כל שהוא למכות ואף לשיטת התוס' בע"ז בד' ס"ח בשם רבינו יקר דע"י תערובות לא אמר ר' שמעון כל שהוא למכות רק צריך שיעור אבל קודם שנתערב הי' חייב על כ"ש ואם כן שוב אין העשה דוחה הל"ת דבא על ידי פשיעתו הדחי' והל"ת הי' קודם התערובות ושוב נוכל לומר דלא הוי שני כתובים הבאים כאחד דאיצטרך קרא לענין מלקות דאי היינו לומדים מנזיר לא הי' חייב מלקות דאין עונשין מן הדין ושם הסוגיא דזרוע בשלה אתיא אליבא דר' שמעון ודו"ק:

דיני היתר מצטרף לאיסור:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה