נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
דיני עשה דוחה לא תעשה · סימן יג
ועוד יש להעיר בענין זה לפי מה שהקשו התוס' בקידושין בדף ל"ד דהקשו דנשים יהיו מותרין לשרוף שמן שריפה ביו"ט לפי מאי דמקשה בגמרא בשבת דיהיה מותר לשרוף שמן שריפה ביו"ט משום דעשה דוחה ל"ת ומתרץ בגמרא דיו"ט עשה ול"ת הוא ובנשים ליכא מצות עשה דיו"ט דהוי מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות ולדידהו ליכא רק לאו גרידא ושוב העשה דוחה ותירצו דכל היכא דאיכא עשה בהדי הל"ת אף הל"ת אלים ולא דחי ליה העשה:
וקשה לפי מאי דאיתא בנזיר בדף נ"ח דעשה דמצורע דוחה עשה ול"ת דהקפה בנזיר משום דהוי לאו שאינו שוה בכל דאינו נוהג בנשים כדאיתא שם בתוס' וביבמות בדף ה' ע"ב בד"ה ואכתי אצטרך וא"כ קשה גם כאן גבי שריפת קדשים כיון דעשה דיו"ט ליכא גבי נשים דהוי מצות עשה שהזמן גרמא שוב ידחה העשה ול"ת דהוי עשה שאינו שוה בכל:
אד הא לא קשיא דניהו דאין העשה שוה בכל מ"מ הלאו שוה בכל ואף דהל"ת מצד עצמה נדחת אף דהוי שוה בכל דל"ת נדחת מפני עשה בכל גוונא והעשה מצד עצמה ג"כ נדחת דהוי אינה שוה בכל מ"מ שניהם ביחד אינם נדחים ובזה אפשר ליישב בטוב טעם דהקשו המפרשים על מאי דקאמר רב אשי יו"ט עשה ולא תעשה היא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ולא קאמר דאין עשה דוחה עשה ולפי הנ"ל ניחא דכל אחד לחודי' שפיר היה דוחה דהעשה היתה דוחה כיון דהוי אינו שוה בכל והל"ת לחודי' ג"כ היתה דוחה אף דשוה בכל אך שניהם ביחד אינו דוחה דרק אם העשה ול"ת שניהם אינם שוים בכל אז דוחה אותם העשה אבל אם הלאו הוא שוה בכל אז אינו נדחה רק הוא לבדו ולא בצירוף עשה אף שאינה שוה בכל ושפיר קאמר דיו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ורק שניהם ביחד אינו דוחה:
אך עדיין יוקשה דאשה תוכל לשרוף שמן שריפה דגבי דידה ליכא רק לאו גרידא והעשה דוחה ולא נוכל לתרץ כתירץ התוס' דכל היכא דאיכא עשה בהדי הל"ת אף הל"ת אלים ולא תוכל העשה לדחות אותה כמו שאינה דוחה העשה דכאן אין העשה מאלמת הל"ת דהרי עשה זו גופה היתה נדחת מפני עשה כיון דהוי עשה שאינו שוה בכל ואיך נוכל לומר דהלאו אלים ואינו נדחה מפני העשה כיון דאיכא עשה בהדה דהרי עשה זו גופה היתה ג"כ נדחת מפני עשה דבשלמא היכא דיש כאן עשה ול"ת אמרינן כנ"ל דשניהם ביחד אינו דוחה אף דכל אחד בפני עצמו נדחה אבל כאן ליכא רק ל"ת גרידא אך כיון דיש עשה ג"כ ועשה אינה נדחת מפני ל"ת אף הלאו אלים וזה אינו שייך כאן דהרי העשה ג"כ נדחת. ואולי אפשר לומר דמ"מ כיון דאיכא עשה עם הלאו אף הלאו דינו כעשה ושאינה נדחת מפני עשה והלאו שפיר הוי שוה בכל והוי כעשה ששוה בכל שאינה נדחת מפני עשה:
אך אחר כל אלה עדיין יוקשה על נדרים ונדבות שאין קרבין ביו"ט לפי מה שכתבו התוס' דכיון דאמרינן מתוך ורק נדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט משום לכם ולא לגבוה ולא הוי רק לאו הבא מכלל עשה שוב יוקשה דידחה העשה דנדרים ונדבות העשה דלכם ולא לגבוה אף אם נימא דלאו הבא מכלל עשה דינו כעשה דג"כ אינה נדחת מפני עשה מ"מ כאן שפיר ידחה העשה דנדרים ונדבות העשה דלכם דלא הוי שוה בכל דעשה דיו"ט אין נשים מצוות דהוי מצות עשה שהזמן גרמא וכאן לא הוי רק עשה גרידא ול"ת ליכא כלל וכיון דאף עשה ול"ת שאינה שוה בכל נדחת מפני עשה מכ"ש עשה גרידא:
ונסתפקתי אם לאו הבא מכלל עשה נוהג בנשים דאפשר דאף דלאו הבא מכלל עשה מ"מ לענין נשים דינו כלאו ומסתברא דדינו כעשה דאיתא בקידושין בדף ל"ה הטעם דעל ל"ת נשים מצוות דאמר קרא איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ופירוש רש"י בד"ה לכל עונשין וז"ל ולאוין עונשן מלקות הן וא"כ בלאו הניתק לעשה דאינו חייב מלקות דלא הוי רק עשה לענין חיוב מלקות בוודאי נשים פטורות ואינו דומה ללאו הניתק לעשה דשם שפיר איכא מלקות אך כשמקיים העשה מתקן הלאו וגם אינו דומה ללאו שאין בו מעשה דמצד עצמו איכא לאו אך שלא עשה מעשה אבל בלאו הבא מכלל עשה שאין כאן חיוב מלקות כלל כמו ל"ת אך דדינו כעשה בוודאי נשים פטורות וקשה כנ"ל דהוי לאו שאינו שוה בכל וידחה מפני עשה דנדרים ונדבות ודא ודאי קושיא:
אך לפי אשר בארנו לעיל דגוף העשה דנדרים ונדבות אינו דוחה הל"ת דיו"ט משום דאפשר להביא למחר ואינו דומה לשמן שריפה דשם החיוב שיעשה תיכף או משום דהדחיה בא ע"י פשיעה דהיה יכול להביא אתמול אך הבאנו לעיל דעדיין יוקשה כפי מאי דאמר רבא בראש השנה בדף מ' דברגל ראשון עובר בעשה דבאתם שמה והבאתם שמה ידחה עשה זו ל"ת דיו"ט וע"ז לא אפשר לעשות אחר יו"ט כנ"ל:
ולענין עשה דעובר ברגל ראשון שפיר אינו דוחה עשה דיו"ט משום דהוי לאו שאינו שוה בכל דגם עשה זו דבאתם שמה והבאתם שמה ג"כ הוי עשה שאינו שוה בכל דג"כ אינו נוהג בנשים דהוי מצות עשה שהזמן גרמא וגם על בל תאחר בעי בגמרא בראש השנה בדף י"ו אם נשים עוברים אבל על עשה בוודאי אינם עוברים והוי גם עשה זו אינה שוה בכל ואינו דוחה לאו הבא מכלל עשה דיו"ט דשניהם אינו שוה בכל:
ולפי אשר נביא לקמן דברי הפ"י דגם שמן שריפה לשרוף ג"כ לא הוי המצות עשה על הנשים כיון דאין שורפין בלילה והוי ג"כ שהזמן גרמא אך כתבנו דעכ"ז הקשו התוס' שפיר דיכולין הנשים לשרוף בשביל אנשים א"כ לא קשה ג"כ דידחה העשה הל"ת ועשה משום דהוי אינו שוה בכל כנ"ל דהא גם העשה אינו שוה בכל: