נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
דיני עשה דוחה לא תעשה · סימן יב
והנה עוד קשה לי בענין הנ"ל לפי דעת הרשב"א והרמב"ן דעשה דוחה לאו הבא מכלל עשה ויעו"ש בח"ס בסי' קנ"א באה"ע ובברוך טעם בדין עשה דוחה ל"ת בדף ל"ח א"כ קשה אמאי נדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט לפי דברי התוס' בביצה בדף י"ב דכיון דאמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אך נדרים ונדבות אין קרבין משום לכם ולא לגבוה שוב לא הוי רק לאו הניתק לעשה ושוב העשה דנדרים ונדבות דוחה לאו הבא מכלל עשה והיינו כאשר בארנו לעיל דאף דאפשר להקריב למחר מ"מ העשה דוחה וגם דאיכא עשה ביו"ט דבאתם שמה והבאתם שמה כדאיתא בפרק קמא דר"ה הכל כאשר הבאנו לעיל:
ומכ"ש דקשה לפי דברי הש"א בסי' ל"ג דהוכיח מדברי הרמב"ם דעשה דקום ועשה דוחה עשה דשב ואל תעשה וכתב דמוכח כן מדברי הגמרא דקאמר עשה ול"ת הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה משמע הא עשה לחודא היה נדחה מפני עשה א"כ בוודאי קשה דעשה דלכם ולא לגבוה דהוי עשה בשב ואל תעשה יודחה מפני העשה דנדרים ונדבות וגם העשה דבאתם שמה והבאתם שמה:
והנה שם בשמן שריפה לא קשה דשם הוי שפיר עשה ול"ת כאשר מתרץ בגמרא דיו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה דשם לא אמרינן מתוך דלא הוי צורך קצת ומשום המצוה לא הוי צורך קצת כנראה מדברי התוס' שם בשבת בדף כ"ד וכן מבואר בדבריהם בביצה בדף י"ב דכתבו דנדרים ונדבות הוי צורך קצת משום שלא יהיה שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם ולא כתבו דמשום המצוה הוי צורך קצת כמו שכתבו שם גבי קטן למולו וע"כ משום דאפשר להקריב למחר או מטעם אחר אבל בנדרים ונדבות קשה דלדחי העשה הלאו הבא מכלל עשה ולפענ"ד אם היינו אומרים גם בשריפת קדשים דהוי צורך קצת ואמרינן ביה מתוך לא היה אסור משום לכם ולא לגבוה כלל דמה דמיעטה התורה לכם ולא לגבוה היא רק הקרבת קרבן דהוי לגבוה אבל שריפת קדשים פסולים לא הוי קרבן לגבוה רק שמצוה לשורפם ואין זה בכלל לכם ולא לגבוה וכעין שכתבו התוס' שם בשבת דלא אמרינן בתרומה טמאה משולחן גבוה קא זכו דלא דמי לנדרים ונדבות שעושין מהם לגבוה אבל תרומה טמאה אין עושין מהם לגבוה כלל וליכא למימר משולחן גבוה קא זכו יעו"ש וע"כ דהא דשריפת קדשים אסור לא הוי משום לכם ולא לגבוה רק משום דלא הוי צורך קצת וכן הוא ברא"ש בביצה בדף י"ב דהקשה על שיטת רש"י דסובר דאמרי' מתוך אף דלא הוי צורך קצת יוקשה אמאי אין שורפין קדשים ביו"ט יעו"ש דמשמע לשיטת התוס' ניחא דאין שורפין קדשים כיון דלא הוי צורך קצת וכתב דצורך קצת לא הוי אלא קטן למולו לולב לצאת בו ועולת נדבה שלא יהיה שולחנך מלא יעו"ש אך במגיני שלמה תירץ באמת לשיטת רש"י דמש"ה אין שורפין ביו"ט קדשים פסולים ביו"ט משום דהוי צורך גבוה ונתמעט מלכם ולא לגבוה אך שיטת הרא"ש אינו כן אך דשם הוי הטעם משום דלא הוי צורך קצת ושפיר הוי יו"ט עשה ול"ת אבל בנדרים ונדבות קשה:
וצריך ג"כ לומר כסברתינו הנ"ל דבזה אין העשה דוחה כיון דבא ע"י פשיעתו שהיה יכול להקריב מאתמול ואפשר לומר עוד לפי מאי דאיתא בזבחים בדף צ"ז דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש אפשר דה"ה לענין העשה דלכם ולא לגבוה דמקרי ג"כ עשה שבמקדש כיון דלהדיוט מותר ורק לגבוה אסור מטעם לכם ולא לגבוה וכאשר בארנו דלגבוה היינו דוקא לקרבן להקריב לגבוה והוי עשה שבמקדש ואינו נדחה מפני עשה ודו"ק:
ולדעת האומרים דאין עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה דדינו ג"כ כעשה בל"ה ניחא: