אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני עשה דוחה לא תעשה › סימן ה

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני עשה דוחה לא תעשה · סימן ה

סימן ד

בכתובות בדף ל' מאי דאיתא שם ולו תהי' לאשה שמעון התימני אומר אשה שיש בה הוי' רבי שמעון בן מנסיא, אומר אשה הראוי' לקיימה מאי בינייהו וכו' איכא בנייהו בעולה לכהן גדול:

ופירוש רש"י שהיתה בעולה מקודם והתוס' כתבו בשם ר"ח דאף כהן גדול שאנס בתולה ג"כ נעשית בעולה וכדאיתא בפרק הבא על יבמתו דמקשה על אלמנה לכהן גדול היכא דמי אילימא כדרכה תיפוק לי' דהוי בעולה:

אך הנה מפשטות הש"ס כאן נראה כדברי רש"י שהיתה בעולה מקודם דהרי קאמר בבעולה לכהן גדול ולכן נראה לי דסוגיות חלוקות כאן ולפי סוגיות הש״ס דידן מיירי דוקא שהיתה בעולה מקודם:

דהנה לקמן בדף מ' מקשה בגמרא דאף באשה פסולה ניתי עשה ודחי ל"ת ומתרץ דאי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל:

והקשו בתוס' ישנים דאמאי איצטרך קרא בפרק קמא דיבמות דאין עשה דכיבוד דוחה שבת דשם ג"כ אם אמר לא בעינא מי איתא לעשה כלל ותירצו דהכא גבי דידה ליכא עשה דאי בעי אמרה לא בעינא לי' הלכך אין לה לעבור בלאו משום עשה דידי' דהיא מוזהרת כמותו והשוה הכתוב אשה לאיש כדאמרינן ביש מותרות.

וקשה לפענ"ד לפי מאי דאיתא בסוף נדרים באומרת טמאה אני לך דלמשנה אחרונה אינה נאמנת והקשה הר"ן דהא שויא אנפשה חתיכה דאיסורא וכתב הרשב"א ז"ל בשם הר"א ממיטץ דזונה לא מוזהרת לכהן אלא כל היכא דאיהו מוזהר וכדאמרינן ביבמות דכל היכא דאיהו מוזהר איהי נמי מוזהרת דלא יקחו כתיב וכו':

ודעתו דבאיסורי כהונה לא הוי איסור שלה רק משום איסור שלו וכל היכא דאין עליו איסור גם עלי' ליכא איסור:

וא"כ קשה באונס באיסור כהונה כגון אלמנה או בעולה לכהן גדול שוב תקשה דליתא עשה ולדחי ל"ת ואי משום דעלי' איכא ג"כ ל"ת ועשה ליכא עליו משום דאי אמרה לא בעינא ליתא לעשה מ"מ עליו איכא עשה ואין איהו מוזהר ואף איהי אינה מוזהרת ושפיר אינה צריכה לומר לא בעינא ויהי' עלי' עשה ולא יהי' עלי' איסור כמו כיבוד אב דאין האב צריך לומר לא בעינא כיון דעליו ליכא איסור:

אך הנה הגאון מו"ה עקיבא איגר ז"ל הביא שהעולם מקשין דלא תוכל העשה לדחות כיון שהדחי' בא ע״י פשיעתו שאנס אותה וכדברי התוס' בעירובין בדף ק' לענין מתן ד' שנתערב במתן א':

ואפשר לומר כנראה מדברי התוס' דהס"ד דגמרא הוי דגם עליה איכא עשה דלו תהי' לאשה אך דמסיק בגמרא אי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה היינו דמש"ה ליכא עליו עשה דכן כתבו בתוס' דגבי דידה ליכא עשה דהא אי בעי אמרה לא בעינא אבל הס"ד הוי דגם עלי' איכא העשה והיא לא פשעה ושפיר העשה שלה דוחה הל"ת אף דאצלו אינו דוחה דבא ע"י פשיעה מ"מ גם הוא יכול לעבור ע"י עשה שלה כמבואר בפסחים בדף נ״ט דכהנים יכולים לעבור על עשה דהשלמה שיקריב מחוסר כפרים פסחו וכדאיתא בתוס' בריש שבת בדף ד' דהיכא דלא פשע חבירו שפיר מותר הוא לחטוא כדי שיזכה חבירו:

וגם בל"ה אף גבי דידי' נראה דלא שייך דאין העשה דוחה ל"ת משום דפשע דהא העשה הוא בשביל לתא דידה תחת אשר פנה ולא שייך לומר בשביל שהוא פשע יפקע זכות דידה דהיא לא פשעה:

ושפיר מתרץ בגמרא דמשום לתא דידה אין לעבור דאי אמרה לא בעינא מי איכא לעשה כלל וא"כ ע"כ צריכה לומר לא בעינא כדברי התוס' כיון שגם היא עוברת על הל"ת ולא שייך לומר כיון דאצלו ידחה הל"ת אף היא לא תעבור דהא מצדו לא ידחה כלל הל"ת שהדחי' בא ע"י פשיעתו:

והנה אנכי הקשיתי על שיטת התוס' דהיכא דבא ע"י פשיעה אינו דוחה מגמרא זבחים בדף צ"ז דמקשה על מאי דכתיב יקדש להיות כמוה דאם פסולה היא תפסול ואמאי ניחא עשה ולדחי ל"ת וקשה מאי קושיא הא הדחי' באה ע"י פשיעה שנתערב כמו שם במתן ד' שנתערב במתן א' ותירצתי לנפשי וכן מצאתי הקושיא והתירץ בשער המלך בהלכות נדרים בשם החכם הכולל מו"ה שלמה ספמי דשם גבי קדשים פסולים שנתערבו בקדשים כשרים מיירי דבקדשים פסולים גופייהו ליכא שיעור להתחייב רק דהיתר מצטרף לאיסור ואיכא שיעורא וא"כ ע"י פשיעתו בא החיוב הלא תעשה ואלו לא פשע לא הי' כאן הל"ת ג"כ בזה שפיר דוחה אף שע"י פשיעתו גרם הדחי' דהא ע"י פשיעתו בא כל עיקר הל"ת גם כן יעו"ש בשער המלך:

ומעתה מיושב בטוב טעם דשפיר קאמר בגמ' דאיכא בינייהו בעולה לכהן גדול היינו שהיתה בעולה בתחלה אף דבבתולה גם כן נעשית עתה בעולה מ"מ שוב נוכל לומר דעשה דוחה הל"ת דבזה שפיר עשה שלו דוחה הל"ת אף דבא ע"י פשיעתו הדחי' מ"מ גם הל"ת בא כאן ע"י פשיעתו דאלו לא פשע ואנס אותה היתה מותרת לו וגוף האיסור בא גם כן ע"י הפשיעה ושפיר העשה דוחה מצדו ושוב לא צריכה היא למימר לא בעינא דעלי' אין איסור גבי איסור כהונה רק משום דכיון דאיהו מוזהר גם איהי מוזהרת וכיון שאצלו דוחה העשה אין איהי מוזהרת כנ"ל ומש"ה צריך לומר בעולה לכהן גדול שהיתה מתחלה בעולה ושוב אין העשה דוחה כיון דבא ע"י פשיעה:

והנה אף דבבעולה לכהן גדול איכא עשה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה מ"מ עשה דקום ועשה דוחה עשה דשב ואל תעשה ויעו"ש בש"א בסי' ל"ג ובפרי מגדים בא"ח בסי' צ' בס"ק ל' ובח"ס באה"ע בסי' קנ"א ובברוך טעם בדיני עשה דוחה לא תעשה בדף ל"ח ודעת הרמב"ן והרשב"א דעשה דוחה לאו הבא מכלל עשה:

ואפשר דבזה פליגי הסוגיות חלוקות ביבמו' ובכתובות כנ"ל:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה