אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני ברירה › סימן יג

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני ברירה · סימן יג

סימן יב

שבתי וראיתי כסברת רש"י בר"י קורקס. דהנה הרמב"ם ז"ל פסק בפ"ד מהלכות מעשר שני הלכה ט"ו דהאומר מעשר שני שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי מהכיס הרי זה חילל וסלע שתעלה בידו הרי היא מעשר ותמהו עליו נושאי כליו דהוא פסק בריש פרק ז' מהלכות מעשרות ופ"א מהלכות תרומות דאין ברירה ובשני לוגין שאני עתיד להפריש אין ברירה ואמאי מהני באומר סלע שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי מהכיס הא זה תלוי בזה דאם לא מהני בשני לוגין שאני עתיד להפריש לא מהני ג"כ בסלע שתעלה בידי מהכיס דהגמרא מקשה מזה על זה דאם לא מהני בשני לוגין שאני עתיד להפריש לא מהני ג"כ על סלע שתעלה בידי מהכיס:

והכסף משנה הביא בשם הר"י קורקס וז"ל וץירץ הר"י קורקס ז"ל דאפשר דהכא אין אנו צריכים לטעם ברירה שכיון שזה אומר הרי זה מחולל על סלע שתעלה בידי ממ"נ המעשר פדוי ופדיון מעשר בכיס זה הוא וכולם בספק מ"מ איזו סלע שיהיה הרי זה חילל ובשעה שיעלה הסלע נאמר זהו הסלע שחילל עליו וכתב לתרץ למה הגמרא לא תירץ שם כן עכ"ד:

והנה שיטת הר"י קורקס נראה מסכים עם דברי רש"י דאף דאמרינן אין ברירה לא אמרינן דאינו חל כלל אך ב' לוגין בתוכו תרומה ואינו ידוע איזו הם וה"ה באומר מעשר שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי מהכיס ניהו דאינו חל החילול על הסלע שתעלה בידו מהכיס מ"מ על סלע אחת חייל החילול אך שאינו ידוע איזה היא:

אך אף אם נימא כן עדיין לא יתורץ הרמב"ם דניהו דנימא דעכ"פ מחולל על סלע אחת והמעשר פדוי מ"מ הסלעים מעורבים וא"י על איזה סלע מחולל אבל הרמב"ם פסק הרי זה חילל וסלע שתעלה בידו הרי היא מעשר הרי דפסק בפירוש שרק הסלע שתעלה בידו יהיה מעשר והשאר חולין וא"כ ע"כ דאמרינן ברירה והוברר הדבר שעל זה הסלע נתחלל. ונראה שהר"י קורקס תירץ זאת וסיים מ"מ איזה סלע שיהיה הרי זה חילל בשעה שיעלה הסלע נאמר זהו הסלע שחילל עליו הרי דסיים כיון דממ"נ נתחלל על סלע אחד שוב אמרינן דזה הסלע שעלה בידו נתחלל עליו אך אינו מובן טעמא מאי:

וגם שוב יוקשה א"כ מאי מקשה על ר' יוסי דאוסר בשני לוגין שאני עתיד להפריש ושם בסלע שתעלה בידו מהכיס סובר דחילל ומאי קושיא הא התם בסלע שתעלה בידו מהכיס אף דאין ברירה מ"מ נתחלל על סלע אחת והמעשר נתחלל ומותר לאכלו:

ומה שנראה לי. דהנה הכסף משנה תירץ שיטת הרמב"ם כיון דהוא פסק דמדאורייתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה מיירי כאן בסלע שתעלה בידו מהכיס במעשר דרבנן ובשני לוגין מיירי בדאורייתא אין ברירה ולפי הס"ד דגמרא אין חילוק בין דאורייתא לדרבנן:

אך היא דוחק קצת דהיה לו להרמב"ם לפרש דמיירי כאן במעשר דרבנן:

אך לפענ"ד נראה דהנה התוס' בסוף מעילה כתבו על פרוטה בכיס זה הקדש דלא מעל לרבנן עד שיוציא כל הכיס והקשו דיתבטל הפרוטה ברובא ותירצו דדבר שיש לו מתירין לא בטל והקשו דזאת לא הוי רק מדרבנן ותירצו דמטבע חשוב ולא בטל והקשה המשנה למלך דהא דמטבע חשוב ולא בטל היא ג"כ רק מדרבנן וכן הסכמות כל הפוסקים ומוכרחין אנחנו לבוא לתרץ התוס' השני שם דליכא רק חד בחד ולא בטל:

וא"כ באומר מעשר שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי מהכיס כפי סברא הנ"ל דהמעשר מחולל אף דאין ברירה מ"מ מחולל על סלע אחת בהכיס אך דלא נודע איזו היא הסלע שוב לענין הסלעים אמרינן יש ברירה לומר דזה הסלע שתעלה מהכיס עליו נתחלל המעשר ונעשה הסלע הזה מעשר והשאר חונין אף דבדאורייתא אין ברירה מ"מ כאן לא הוי רק בדרבנן דמדאורייתא חד בתרי בטל וכולם מותרים רק מדרבנן לא בטל ובדרבנן אמרינן ברירה:

שבתי וראיתי סברא זו בשער המלך בפרק ג' מהלכות גרושין בשם הקרית ספר מהמבי"ט לתרץ הרמב"ם דמש"ה פסק במחיר כלב בשותפים שחלקו ואחד נטל עשרה טלאים ואחד נטל תשעה וכלב דיש ברירה משום דמדאוריי' ברובא בטל ומדרבנן יש ברירה:

וגם בתוס' בסוטה בדף י"ח בד"ה חזר וחלקן כתבו כעין זה וז"ל בפרק הלוקח בהמה סאה תרומה טמאה שנפלו לק' חולין ר' אליעזר אומר תירום ותירקב שאני אומר היא סאה שעלתה היא הסאה שנפלה דהתם לקולא מדרבנן דמדאורייתא ברוב בטל ע"כ:

וא"כ שפיר ניחא שיטת הרמב"ם דפסק בסלע שתעלה בידי מהכיס דהמעשר נתחלל כיון דעכ"פ סלע אחת נתחלל על מעשר זה וממילא שוב אמרינן דסלע שעלתה היא הסלע שנתחלל כדברי הר"י קורקוס דכיון שנתערב כאן הסלע שנתחלל בין שאר הסלעים ומדאורייתא ברובא בטל שוב אמרינן ברירה:

אבל בשני לוגין שאני עתיד להפריש נוכל לומד לשיטת הרמב"ם דאם אין ברירה אין כאן תרומה כלל והוי עדיין כולו טבל כפי דברי הרשב"א שהבאתי לעיל דכתב דאף דבתרומה בעינן ראשית ששירי' ניכרין ואל"ה לא הוי תרומה מ"מ כיון דאמרינן ברירה שזה שהפריש עשה מתחלה תרומה שוב הוי שירי' ניכרין:

וא"כ למ"ד אין ברירה שוב לא הוי שירי' ניכרין ואין כאן תרומה כלל והוי כולו טבל ולא שייך בזה בטל ברוב ושפיר אסור מדאורייתא ובדאורייתא אין ברירה:

אף דהבאנו לעיל דשיטת רש"י דאף בשני לוגין שאני עתיד להפריש אמרינן דעכ"פ יש כאן תרומה אך שאינו ידוע מי היא אפשר דרש"י אזיל למ"ד דלא בעינן שירי' ניכרין אבל הרמב"ם פסק בפ"ג כחכמים דבעינן שירי' ניכרים ולא מהני באומר בצפונו או בדרומו:

וכאשר בארנו לשיטת הרמב"ם באומר שני לוגין שאני עתיד להפריש אין כאן תרומה כלל רק טבל כן נראה שיטתו בפרק ט' מהלכות מעשר הלכה ח' ט' שהבאנו בס' ג' דכתב דהיכא דאמר שני לוגין שאני עתיד להפריש כיון דאין ברירה צריך להפריש תחלה ואח"כ יאכל ולשיטת רש"י דיש כאן ברירה וחולין מעורבין לא היה מהני עוד הפרשה כלל ולעיל בס' תירצנו שיטתו כפי שיטת הרשב"א דהיכא דיכול לחול אח"כ חייל למפרע ג"כ אך לפי אשר אשר בארנו עתה ממילא ניחא:

ומאי דהגמרא מקשה מהך דשני לוגין להך דסלע שתעלה בידי מהכיס היא לפי דלא היה מחלק בין ברירה בדאורייתא לדרבנן כדברי הכסף משנה לשיטתו אבל הרמב"ם פסק דמדרבנן אמרינן ברירה ניחא ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה