אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני ברירה › סימן ט

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני ברירה · סימן ט

סימן ח

והנה כבוד חותני הגאון מאור הגולה מוהר"ר יהושע שליט"א אבד"ק קוטנא.

שפך סוללה על כל דברי האחרונים בפי' דברי הרשב"א ואמר שאין כוונת דברי הרשב"א לחלק בין היכא שיחול למפרע בין היכא שיחול אח"כ אך תירץ הרשב"א דשם אינו תלוי בברירה כלל דעכ"פ שדה אחת הקנה לו או זו או זו כאשר כתבו התוס' בעירובין בדף נ' ע"ב על תודה שנשחטה על שמונה חלות דהיכא דאמר יקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשו וכתבו שם בתוס' בד"ה ומר סבר דאין זה ענין לברירה דלא שייך כאן ברירה דלא צריכא לבירורן דקדשים כל היכא דאיתניהו בתערובתן וכן היא כוונת הרשב"א דשם אינו ענין לברירה דעכ"פ שדה אחת קנה יהיה איזה שיהיה. והנה אנחנו לעיל בסי' ז' הקשוני זאת דרך קושיא על הרשב"א דמאי הקשה המקשן כלל ניהו דאין ברירה ואין אנו יודעין איזה אבל מ"מ אחת קנה וחותני הגאון ני' דעתו דכן הוא באמת תירץ הרשב"א אמנם מלשון הרשב"א לא נראה כן וממרוצת דבריו הוא רק לחלק בין היכא שיצטרך לחול למפרע ובין שיוכל לחול אח"כ בעת שנתברר:

אך עוד הקשה חותני הגאון ני' דאם נימא דכוונת הרשב"א לחלק כיון שעכ"פ יחול אח"כ חל למפרע ג"כ זה ניחא היכא דהקנה בכסף דאף אם נימא דאינו חל למפרע עכ"פ חל הקנין מכאן ולהבא אבל אם הקנה בקנין סוד דאז אם אינו חל למפרע הקנין לא יחול אח"כ ג"כ דאז הדרא סידרא למארי' וברשב"א כתב בפירוש האי דינא אף בקנין סודר שכתב ואל תשיבני שאף במכר שייך דין ברירה כיצד הרי שמכר לו בקנין או בכסף או בשטר בית בביתי בתשרי ולוה במרחשוון ובירר משדותיו ונתן לו בכסליו ובא המלוה לגבות אותו שדה מהלוקח ואם לא שנאמר הוברר שקדם הלוקח משעת הקנין או השטר הרי המלוה גובה כולו יעו"ש הרי דכתב האי דינא אף במכר בקנין דאינו יכול לחול אח"כ רק למפרע ודא ודאי קושיא:

אך באמת קושיא זו לכל הפירושים יוקשה על הרשב"א דהרשב"א לא הקשה רק משום דאם לא נימא ברירה שוב חוב המלוה קדים והמלוה יכול לגבות וקשה כנ"ל כיון דמיירי דהקנה בקנין סודר בל"ה קשה דע"כ צ"ל דקונה למפרע דמכאן ולהבא לא יקנה דהדרא סודרא למרא:

וע"כ צריכין אנחנו לפרש דברי הרשב"א במה שאמר מתחלה אבל במוכר או נותן למה אנו צריכין לברירה כל שנותן לו אחת משדותיו מחמת מכר או מחמת מתנה הרי זה קנוי לו דאפילו לא נתן עד עכשיו הרי זה קיים ואינו צריך לקוים המכר והמתנה לדמעקרא שאם אתה אומר כן בטלה משנת האומר חצי שדה אני מוכר משמנין ביניהם וכן בטלת האומר הרי עלי עולה שהוא חייב באחריותה ואין לך נדר אלא נדבה באומר הרי זו:

צריך לומר כוונתו דאין הפירוש שקונה בקנין הראשון אך שקונה השדה במה שנותן לו עתה השדה והחזיק בה והוא קונה אותה עכשיו בקנין:

וכן מבואר מסוף דברי הרשב"א שם במה שמסיים כלל גדול אני נותן לך דלא שייך דין ברירה אלא בדבר וכו' שאם אין ברירה הוי לי' גט לאחר מיתה אבל בדבר שקיומו אינו תלוי בברירה כמכר וצדקה וקרבן בנדר זה לא שייך דין ברירה שהרי שעה שנתן לו ממכרו אפילו למ"ד אין ברירה אין מעכב דין ברירה:

הרי שכתב בפירוש שהרי בשעה שנתן לו ממכרו אפילו למ"ד אין ברירה אין מעכב דין ברירה היינו שקנה עכ"פ בשעה שנתן לו ממכרו עתה:

אף דלכאורה אינו מובן לומר שהקנין שיעשה עתה מחדש יועיל למפרע דבשלמא אם הקנין ראשון אף שלא יועיל למפרע עכ"פ יועיל להבא אפשר לומר כיון דקנין זה עכ"פ מועיל להבא קונה למפרע ג"כ אבל שני קנינים נפרדים נראה לכאורה דקשה לומר כן כיון שקנין החדש מועיל להבא קנין הראשון קונה למפרע:

אך עכ"ז נראה כן דעת הרשב"א כיון דקנין הראשין תלוי ועומד בפסק עד שיתברר וזה הבירור יהי' מצד עצמו קנין שמכר לו שדה אחת משדותיו היינו השדה שיתן שיברור לו אח"כ ליתן לו ובזה הבירור עכ"פ הלוקח יקנה השדה בעת שיתן לו קנה ג"כ למפרע:

ולבאר יותר דברי הרשב"א נראה דדעתו שמתחילה אף שהקנה לו דבר שאינו מסוים מ"מ היה עליו חיוב שיעבוד הגוף ליתן לו שדה אתם וכשמקיים החויב ונותן לו שדה אחת קנה אותה למפרע ודומה הדבר לאומר הרי עלי עולה שנתחייב גופו בעולה ואח"כ כשהפריש העולה קיים בזה נדרו והרי זה קרבנו שנדר מתחלה כן היכא שמכר לו שדה אחת משדותיו ונתן לו אח"כ שדה אחת בקנין אמרינן שהיא השדה שהקנה לו למפרע ונתחייב ליתן לו. ובאמת לפי זה היה מקום לומר דרק בכה"ג אומר הרשב"א בשביל שנתחייב מתחלה בשעבוד הגוף ליתן לו שדה אחת כשמקנה לו אח"כ שדה אחת אמרינן זהו השדה שנתחייב מתחלה ליתן לו אך באמת ז"א דניהו שבזה שמקנה לו עתה השדה קיים ההתחייבות שלו ונפטר מהתחייבות אך גוף השדה לא נקנה לו למפרע וכן שם בעולה לא נעשית עולה למפרע אך בזה קיים נדרו ומש"ה באמת חייב באחריותה ולא הוי כאלו הקדישה תיכף בשעת נדרו דהוי נדבה ואינו חייב באחריותה וכל דברי הרשב"א בפרט קשה מאוד לפרש אך נראה תוכן סברתו כנ"ל כיון דמתחילה הקנה לו אחת שאינו מבורר ותלה הדבר דזה שיברר לו מקנה לו כיון דהבירור הזה בעצמו קנין הוא שפיר קונה אף למפרע:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה