אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני ברירה › סימן ב

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני ברירה · סימן ב

סימן א

ובזה ישבתי בחידושי לכתובות בדף ג' מאי דקאמר שם הגמרא כל דמקדש אדעת' דרבנן מקדש ואפקיעונהו רבנן לקידושין מיני' אמר לי' רבינא לרב אשי תינח קידש בכספא קידש בביאה מאי איכא למימר ואינו מובן האי קושיא מאי חילוק בין קידש בכספא לקידש בביאה:

ולפי הנ"ל ניחא דהנה הקשיתי וכן ראיתי שהקשה הגאון מו"ה עקיבא איגר דכיון דכל קידושין הוי על דעת משה וישראל והוי ע"מ שירצו רבנן והוי כמו ע"מ שירצה אבא ותלוי בברירה (ולפי שיטת האומרים דבשב ואל תעשה מהני ניחא יעו"ש):

אך בקידש בכספא ניחא כיון דיכול לחול אח"כ חייל למפרע ומהני אף בע"מ שירצה אבא אבל בקידש בביאה באמת תלוי בברירה ושפיר מקשה בגמרא תינח קידש בכספא קידש בביאה מאי איכא למימר דבזה אי אפשר לומר דקידש על דעת רבנן דשוב תלוי בברירה.

ומתרץ שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות כשיטת התוס' בבבא בתרא בדף מ"ח בד"ה תינח קידש בכספא דשיטתם שמה שיש להם כח לעקור דבר מהתורה ואף היכא דלא קידש אדעתם יכולין לעשות בעילתו בעילת זנות כמו שכתבו שם גבי תלוהו וקדש כיון דעשה שלא כהוגן אפקעינהו לקדושין מינה אף היכא דלא שייך דקידש אדעתם יעו"ש אך הם כתבו שם דרק היכא דעשה שלא כהוגן יש להם כח להפקיע כדי שלא תקשה סוגיא דידן דאל"כ לא הי' צריך כאן לומר הטעם משום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש אך משום דאפקיעונהו לקידושין אך לפי הנ"ל אפשר לומר דבאמת בכל מקום יש כח ביד חכמים להפקיע הקידושין דכיון דיש להם כח לעקור דבר מהתורה נראה דאין חילוק בין עשה כהוגן או לא ומאי דהגמרא מתחלה מתרץ משום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש משום דבקידושי כסף לא הי' צריך לטעם דיכולין לעקור דבר מהתורה אך בל"ה כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש אך כיון דמקשה אחר כך מקידושי ביאה שפיר מתרץ דשויהו רבנן לבעילתו בעילת זנות דיש להם כח לעקור דבר מהתורה ויכולים לעשות בעילתו בעילת זנות כאשר פירשו שם בתוס' בבבא בתרא הפירוש דשויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות משום דיש להם כח לעקור דבר מהתורה ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה