אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני אין איסור חל על איסור › סימן יג

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני אין איסור חל על איסור · סימן יג

סימן יב

בבכורות בדף ו' איתא דמקשה שם הגמרא חלב מנ"ל דשרי דלמא אסור משום אבמ"ה וקאמר בגמרא מדאסר רחמנא בשר בחלב מכלל דחלב לחודא שרי וקאמר דלמא לאסרו בהנאה קא אתא והקשו המפרשים לשיטת הרמב"ם בכריתות בפירוש המשניות גבי יש אוכל אכילה אחת דבבשר בחלב לא הוי מוסיף משום הנאה דאדרבה אם אכילה אינו חל אף הנאה אינו חל דאכילה והנאה בבשר בחלב חדא היא וכדאיתא במשנה בבהמה טמאה דמותר לבשל ומותר בהנאה וא"כ קשה אם החלב אסור משום אבמ"ה שוב אין איסור חל על איסור ואינו אסור בהנאה כן הקשה הישועות יעקב:

אך הנה בגוף הדבר אמאי הנאה לא הוי מוסיף ונימא כיון דהנאה חל ואסור בהנאה אף אכילה חייל נחלקו בהברותיהם נושאי כלי הרמב"ם המשנה למלך בהלכות יסודי התורה הובא ג"כ בכרתי בסי' פ"ז בסי' י"ג כתב לחלק דבקדשים הוי הנאה מוסיף משום דאיכא מלקות על הנאה אבל בב"ח ליכא מלקות וכן כתב הלחם משנה על מה שכתב הרמב"ם בפרק ט' מהלכות בב"ח הלכה ו' דאין איסור בב"ח חל על נבלה או חלב שלא הוי לא כולל ולא מוסיף וכתב דלא הוי מוסיף בשביל הנאה וז"ל וי"ל דהכא באיסורי הנאה ליכא לאו כדכתיבנא לעיל ולא לקי עלי' אלא איסורא בעלמא וא"כ לא אמרינן מיגו דאתוסיף בי' איסור הנאה אתוסיף ביה איסור אכילה דאיסור אכילה הוי לאו גמור ואין לנו להביא באיסור מוסיף רק איסור אחר דומיא דאיסור הנוסף ויעו"ש:

והנה יצא לדון בדבר חדש דאין איסור המוסיף יוכל להביא רק איסור כמותו ולא חמור ממנו כיון דאיסור השני בא על ידו לא יכול להיות חמור ממנו אך הראש יוסף בחולין ד' ק"א בתוס' ד"ה איסור כולל באיסור חמור הקשה ע"ז דמשמע מדבריו דלא אמרינן איסור מוסיף רק בשני איסורין שוין אבל איסור קל אינו יכול להביא איסור חמור והקשה מתוס' יבמות ד' ל"ב שכתבו דאשת איש ונעשה חמותו הוי כולל משני שמות דמיגו דאתוסיף איסור על שאר אחוותא חייל נמי על חמותו והרי אחותו אינו אלא בכרת וחמותו בשריפה וגם הקשה ממתניתין דכריתות ד' י"ז ע"א דהבא על בתו חייב משום כלתו:

והרב בעל שאגת ארי' הקשה בס' דשבת הוי כולל על יום כפור משום מחמר דביו"כ ליכא מחמר ורצה ג"כ לתרץ כיון דעל מחמר ליכא חיוב חטאת אין בכחו להביא חיוב חטאת וחזר ג"כ ודחה זאת ממתניתין דיש אוכל אכילה אחת בכריתות דקאמר שם דנותר הוי מוסיף משום דאסור לגבוה והרי על איסור גבוה ליכא חיוב חטאת ואיך יכול להביא חיוב חטאת וראי' מזה דאף על איסור שלהוסיף ליכא חיוב יכול להביא איסור שיהיה עליו חיוב ומזה ג"כ קשה על דברי הגאונים הנ"ל דמבואר דאיסור הנוסף יכול להביא איסור חמור ממנו:

לפענ״ד נראה להצדיק הגאונים הנ"ל דהנאה לא הוי מוסיף משום דליכא מלקות רק איסור' בעלמ' ולא מטעם דאין איסור שנתוסיף יכול להביא איסור חמור ממנו רק כפי המבואר בתוס' בשבועות בד' כ"ג ע"ב בד"ה דמוקי לה כדברי הכל על מאי דאיתא שם דשבועה חיילא על חצי שיעור והקשו דר' יוחנן סובר דחצי שיעור אסור מהתורה גם על חצי שיעור מושבע ועומד ותירצו כיון דליכא מלקות אלא איסורא בעלמא לאו מושבע ועומד חשיב לי':

ולכן נלע"ד כיון דאיסור יכול לחול על חצי שיעור. ולענין איסור חל על איסור לא מקרי חצי שיעור איסור גמור אף דאסור מהתורה לענין שלא יכול לחול עליו איסור אחר ה"ה לענין איסור מוסיף היכא שלא נתוסף איסור גמור רק איסור חצי שיעור לא הוי זאת מוסיף דחצי שיעור לא מקרי איסור גמור לענין אין איסור חל על איסור כמו דאיסור חצי שיעור אינו יכול לעכב איסור אחר שלא יחול עליו ה"ה דאינו יכול להוסיף איסור אחר גמור שיתחייב עליו מלקות וזה ברור:

והנה הרב המגיד בפ"ח מהלכות מאכלות אסורות הלכה ז' כתב על מה שכתב הרמב"ם דעל הנאה אינו לוקה דכל איסורי הנאה הוי כמו חצי שיעור שאסור מהתורה ולא לוקין עליו וא"כ כיון דאיסור הנאה הוי כמו חצי שיעור לא הוי מוסיף כנ"ל ומתאימים מאוד דברי הלחם משנה עם דברי התוס' דהלחם משנה כתב דלא הוי מוסיף בשביל הנאה כיון דלא לקי עליו רק איסורא בעלמא והתוס' כתבו נ"כ לענין חצי שיעור כיון דליכא אלא איסורא בעלמא לאו מושבע ועומד חשיב לי' ודו"ק. והנה זה תלוי בשני תרוצי הפוס' בשבועות אם איסור חל על חצי שיעור למ"ד חצי שיעור אסור עם תורה וכבר בארתי דבזה תלוי ג"כ אם איסור חצי שיעור הוי מוסיף אך נראה לפענ"ד דאם איסור הראשון כי חצי שיעור שוב מהני איסור המוסיף ג"כ בחצי שיעור לחול על איסור הראשון כיון דאיסור המוסיף הוי כמו איסור המעכב וכיון שזה האיסור הנתוסף לא גרע מאיסור המעכבו לחול שפיר חייל ודו"ק. ובזה יתיישב מה שהקשה הישועות יעקב לשיטת הרמב"ם דבב"ח לא הוי מוסיף משום הנאה ואדרבא אם אכילה אינו חל אף הנאה אינו חל כדאיתא במשנה לענין טמאה דמותר בבישול ומותר בהנאה וא"כ קשה אם החלב אסור משום אבמ"ה שוב אין איסור בב"ח חל ואף בהנאה אינו אסור:

אך הנה הרמב"ם פסק בפרק ג' בהלכות מאכלות אסורות הלכה ו' דאע"ג דחלב בהמה טמאה אסור מ"מ אינו לוקה עליו דהלאו נאמר רק על הבשר מבשרם לא תאכלו אבל על החלב אינו לוקה האוכל אותן כמו כאוכל חצי שיעור יעו"ש ונראה דה"ה לענין אבמ"ה דאף הס"ד דחלב אסור משום אבמ"ה מ"מ לא הוי רק כחצי שיעור וליכא בו מלקות דאזהרת אבמ"ה הוא מפסוק לא תאכל הנפש עם הבשר ואזהרת בשר מהחי הוא מפסוק בשר בשדה טרפה לא תאכלו וכל אלה נאמר בהם בשר וממילא על החלב ליכא מלקות והוי רק כמו חצי שיעור שאינו בשר כדברי הרמב"ם ז"ל:

וראיתי אח"ז בנודע ביהודא במה"ת בסי' ל"ו שכתב דאף לפי ההוי אמינא דחלב אסור משום אמ"ה מ"מ אינו חייב מלקות ע"ז דאינו בכלל לא תאכל הנפש עם הבשר שהוא לימוד על אבמ"ה ולא בכלל ובשר בשדה טרפה שהוא על בשר מהחי שאינו לא אבר ולא בשר אך אסור משום דלא אשכחן מה שיבוא מהחי ויהיה מותר קודם זביחה ויש בו איסור שאינו זבוח ודבריו דחוקים לומר שיש בו עשה שאינו זבוח:

ולפי דברינו הנ"ל הכל ניחא דניהו דלא הוי בשר עכ"פ הוי כמו חצי שיעור כדברי הרמב"ם הנ"ל גבי חלב טמאה וראיתי אח"כ שגם בשער המלך בהלכות איסורי ביאה הביא באמצע דבריו להקשות וז"ל וראיה מדבעי בבכורות חלב מנ"ל דשרי כלומר שיהיה אסור משום אמ"ה ואם איתא הא חלב לכ"ע לא מקרי בשר וכדאמרינן בעלמא תזבח ואכלת בשר בשר ולא חלב וכו' יעו"ש בפרק י"ז הלכה ח' אך לפי הנ"ל עכ"פ חצי שיעור הוי:

ולפי הנ"ל יתיישב קושית הישועות יעקב הנ"ל דהקשה דאם חלב אסור משום אבמ"ה שוב אינו אסור בהנאה כלל כיון דאין אחע"א ואף בהנאה מותר דהנאה לא הוי מוסיף כנ"ל ולפי הנ"ל ניחא דכיון דחלב לא הוי רק חצי שיעור שפיר חל עליו איסור בשר בחלב אך זה תלוי בשני תירוצי תוס' אם איסור חל על חצי שיעור אך כאן ממ"נ ניחא אם איסור חל על חצי שיעור שפיר חל בבשר בחלב דלא הוי רק כמו חצי שיעור ואם אין איסור חל על חצי שיעור כיון דאסור מהתורה שוב חל משום דהוי מוסיף משום הנאה ואף דהנאה לא הוי רק כמו חצי שיעור כנ"ל מ"מ אם נימא דחצי שיעור הוי איסור גמור ומעכב איסור אחר מלחול שוב הוי מוסיף ג"כ משום חצי שיעור כיון דחצי שיעור הוי איסור גמור ומעכב איסור אחר מלחול דזה האיסור המעכבו מלחול איסור אחר כמותו יכול להביאו כיון דזה האיסור שניתוסף עתה אינו קל מאיסור המעכבו וזה ברור ודו"ק:

והנה בל"ה הבאתי לעיל דנוכל לומר דבשר בחלב חל על שאר איסורין דעל בשר בחלב חייב על חצי שיעור בשר ועל חצי שיעור חלב וא"כ אף דחלב אסור משום אבמ"ה לא הוי רק חצי שיעור וחל עליו איסור בב"ח אך אם נימא דעל חצי שיעור ג"כ אינו חל איסור קשה ושוב מוסיף משום הנאה כנ"ל ודו"ק:

והנה במצות עשה אם אמרינן בה אין אחע"א דעת התוס' שם בשבועות דעל איסור עשה אינו חל איסור אחר והביאו שני ראיות א' אמאי דפריך אילימא מתנה לעני מושבע ועומד הוא דכתיב נתן תתן לו והוא רק עשה וגם ממאי דאמרינן בפרק אלו הן הנשרפין מנין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר ומתו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת ומפרש בפרק כל הבשר בד' קי"ג דטעמא משום דאין אחע"א אע"ג דבתרומה טמאה אין בו אלא עשה:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה