נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
דיני אין איסור חל על איסור · סימן טז
בקידושין בדף ע"ח אמר ר' יהודא כהן גדול באלמנה לוקה שתים אחת משום לא יקח ואחת משום לא יחלל ולילקי נמי משום לא יחלל זרעו בשלא גמר ביאתו מתיב רבא אלמנה וגרושה לוקה משום שני שמות מאי לאו שני שמות ותו לא לא שני שמות על זה ושני שמות על זה וכו' אמר אביי קידש לוקה בעל לוקה קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל רבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה משום דכתיב לא יקח ולא יחלל מאי טעם לא יקח משום לא יחלל וכו'. ומודה רבא בכהן גדול באלמנה שאם בעל ולא קידש שלוקה ולא יחלל זרעו אמר רחמנא והרי חילל וכו' ורש"י פירוש רבא אמר בעל לוקה לוקה שתים:
והקשה בחידושי מהרי"ט על מאי דמתיב לר' יהודא דאמר אלמנה לכ"ג לוקה שתים משום לא יקח ומשום לא יחלל מדתנן אלמנה וגרושה לוקה משום שני שמות ותו לא וז"ל וא"ת תקשו לדידי דרבא גופא ס"ל דחייב שתים כדפירוש רש"י בסמוך וע"כ צ"ל כן דאין לומר דבבעל אחר קידושין אינו לוקה אלא אחת דא"כ לשתוק קרא מלא יקח כיון דלא עובר אלא משום לא יחלל וזה לקי אף בביאה לחודי' וי"ל דהאי מודה רבא גמרא קאמר לה מסברא דלא פליג ארב יהודא ולא אתי אלא לאפלוגי אאביי דסובר דבקידושין בלא בעילה לקי אבל מדברי רבא אין הכרע דאפשר לוקה אחד קאמר משום לא יקח אבל משום לא יחלל לא במה טעם הוא דקאמר דמאי טעם לא יקח משום לא יחלל ולא הוי הלאו רק על שניהם יחד ע"כ:
והנה נדחק עצמו לומר היפך סוגית הגמרא דרבא יסבור דעל ביאה לחודי' אינו לוקה:
ומה שנראה לפענ"ד דהנה המקנה הקשה כאן ובהפלאה אמאי לוקה שתים משום לא יקח ומשום לא יחלל הא קודם שקידש היה לאו על הביאה משום לא יחלל ואחר שקידש איכא עוד איסור דלא יקח היינו איסור הביאה ע"י הקידושין ואין איסור חל על איסור ואיך יוכל לחול איסור דלא יקח שהוא על הקידושין והביאה על לאו דלא יחלל שהוא ג"כ על הביאה ותירץ דהוי איסור מוסיף דבשעה שקדשה נאסרה הביאה לכולא עלמא משום אשת איש נאסרה גם עליו משום לא יקח:
והנה בקידושין בדף נ"א איכא פלוגתא בקידושין שאין מסורין לביאה אביי אמר הוי קידושין רבא אמר לא הוי קידושין וקאמר רבא הטעם דכתיב כי יקח איש אשה ובעלה קידושין המסורין לביאה הוי קידושין שאין מסורין לביאה לא הוי קידושין. והקשו בתוס' מכל חייבי לאוין דאינם ראוים לביאה והוי קידושין ותרצו בתוס' דהא דאמרינן קידושין שאין מסורין לביאה לא הוי קידושין היינו רק שע"י הקידושין אינם מסורים לביאה כגון קידש אחת משני אחיות וא"י איזו דשניהם אסורים עליו מספק שמא קידש אחותה והוי האיסור ע"י הקידושין אבל בחייבי לאוין גם מעיקרא היו אסורים עליו ואין האיסור על ידי קידושין וכתב האבני מלואים בסי' מ"א דהיכא דקידש אחת משתי אחיות והמה חייבי לאוין אליו ג"כ שפיר הוי קידושי שאין מסורין לביאה ניהו דהיו כבר אסורים עליו משום חייבי לאוין מ"מ עתה ניתוסף איסור דשתי אחיות והוי קידושין שאין השייך לביאה שע"י הקידושין ניתוסף עוד איסור וא"כ אפשר לומר בטוב טעם דרבא לשיטתו דסובר דקידושין שאין מסורים לביאה לא הוי קידושין שפיר באלמנה לכהן גדול או גרושה לכהן הדיוט ליכא שני מלקות אף דאיכא לאו דלא יקח ולאו דלא יחלל דהוא על הביאה לחודיה משום דאין איסור חל על איסור ולא שייך לומר דבכאן איסור חל על איסור כיון דניתוסף איסור על הביאה לכולי עלמא משום אשת איש ניתוסף נמי עליו איסור על הביאה משום לא יקח. דהא אם נימא דגם עליו ניתוסף עוד איסור על ידי הקידושין דקודם שקידש לא היה רק איסור אחד דלא יחלל ועכשיו ע"י הקידושין נתוסף איסור על הביאה משום לא יקח שוב יהיה קידושין שאין מסורין לביאה כיון דנאסרה לביאה ואף דמעיקרא היה ג"כ איסור מ"מ כיון דע"י הקידושין ניתוסף עוד איסור הוי קידושין שאין מסורין לביאה ולא הוי קידושין כלל וממילא לא תאסר לעלמא כלל ואפשר דלדידי' ג"כ לא יהיה הלאו דלא יקח כיון שאין כאן קידושין דהוי קידושין שאין מסורין לביאה ואף אם נימא דלדידי' הוי הלאו דלא יקח עכ"פ כיון שבא עלי' דרך קידושין וקדשה מתחלה ובא אלי' והוי לא יקח ולא יחלל אבל לעלמא לא נאסרה כין דהוי קידושין שאין מסורין לביאה ולא הוי קידושין ושוב לא הוי מוסיף איסור לעלמא ולא נוכל לומר דהוי מוסיף משום דכמו שנאסרה לעלמא כן נאסרה גם עליו בתוספת איסור על הביאה משום לא יקח דאם נימא דנאסרה עליו בתוס' איסור על הביאה משום לא יקח שוב לא נאסרה לעלמא דהוי קידושין שאין מסורין לביאה ושפיר אמרינן דאין איסור חל על איסור ואינו חל איסור דלא יקח על איסור דנא יחלל ושפיר חלין הקידושין כיון דלא ניתוסף כאן שום איסור ושפיר ניחא דרבא לשיטתו שפיר מקשה דאינו חייב שתים משום לא יקח ומשום לא יחלל ומאי דכתבה התורה שני לאוין לא יקח ולא יחלל כמה פעמים מצינו שני לאוין אף דאין איסור חל על איסור:
אך בתוס' בבא מציעא בד' י' בד"ה דאמר לישראל לחד תירוצם תרצו דהיכא דבעל אח"כ יתחייב מלקות על לא יקח ג"כ משום הקידושין בצירוף הביאה ולהך שיטה צריך לומר דאף דניתוסף איסור באלמנה לכהן גדול ע"י הקידושין אעפ"כ לא הוי קידושין שאין מסורין לביאה כיון שהיו מתחלה ג"כ אסורין ודלא כא"מ הנ"ל או מטעם אחר לא הוי בזה קידושין שאין מסורין לביאה:
והנה יש מקום אתי ליישב בזה קושית השער המלך בפ"ג מהלכות גירושין דהקשה על תירץ המהרי"ט דכתב דלא אמרינן כ"מ דארל"ת אי עביד דלא מהני רק היכא שיתוקן האיסור ממאי דמקשה הגמרא בתמורה באלמנה לכ"ג נימא דלא מהני הקידושין דכי לא יקח והקשה דהא שם לא יתוקן האיסור לרבא דאמר דאינו לוקה רק בבעל אח"כ וכיון שקידש ובעל אח"כ לא יתוקן האיסור ומאן פקע ליה איסורא כיון דבעל אח"כ:
והנה מאי דמקשה שם בגמרא דנימא לא מהני הוא על הלאו שיש על הקידושין דכתיב אלמנה וגרושה לא יקח והוא הלאו על הקידושין ונימא דלא מהני הקידושין וכאשר הוכיחו התוס' בבבא מציעא בד' י' ע"ב בד"ה דאף לרבא דאמר דקידש ולא בעל אינו לוקה מ"מ כי בעל אח"כ לוקה על הקידושין למפרע וכאשר בארנו בזה בת' מ"ג באה"ע ומש"ה מקשה דנימא דלא מהני משום דכשיבעול חייב מלקות על לא יקח על הקידושין ומש"ה נימא דלא מהני הקידושין וא"כ אין מקום לקושית השער המלך דאף דבעל ועבר על לאו דלא יחלל מ"מ אמרינן דלא מהני לענין הלאו דלא יקח שהוא על הקידושין וזה הלאו יתוקן שפיר ואם נימא לא מהני ולא יהיה קידושין לא יעבור על הך לאו דלא יקח ואף דעשה איסור בביאה ועבר על לאו דלא יחלל זה האיסור אינו בשעת קידושין כלל אך דעת השער המלך כיון דהביאה הוי דרך אישות שפיר עבר על לאו דלא יקח אף דנימא דלא מהני הקידושין:
וביותר קשה קושית השער המלך לפי מה שכתב המהרי"ט דגם במכר בשבת לא שייך לומר לא מהני כיון דלא יתוקן האיסור ולכאורה אינו מובן דכיון דיתבטל המכירה יתוקן האיסור אך הפירוש בדבריו כאשר פי' בנתיבות המשפט בסי' ר"ח דגוף המעשה עבירה שעשה לא נתקן דהרי אמרינן והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא ואף אם לא מהני עבר וחייב מלקות רק האיסור מתוקן שלא יתקיים המעשה שאסרה התורה כגון בתמורה דאמרה תורה לא ימיר וכן בגירושין דאונס דאמרה תורה לא יוכל לשלחה וכן בכתובות כיון דאמרו חכמים לא לזבין אי זבין לא מהני שם הקפידו חכמים שלא יתבטל שיעבוד כתובתה ואם יתקיים המכירה יתבטל תקנות חכמים אבל במכירה בשבת שאסרו חכמים המכירה גזירה שמא יכתוב ואין קפודא על קיום המכירה רק על מעשה המכירה וע"ז כבר עבר ואף אם נימא לא מהני לא יתוקן האיסור:
וא"כ גם כאן קשה קושית השער המלך לרבא דאמר על קידושין גופא אינו לוקה וכפי מאי דאיתא בסוטה בד' מ"ד בקידושין לחודי' אף איסור ליכא דאינו חוזר עליו מעורכי המלחמה לרבא דאמר קידש ולא בעל אינו לוקה אף איסורא ליכא רק האיסור הוא בקידושין עם הביאה וכיון שכבר היו הקידושין עם הביאה לא יתוקן מידי אף אם נימא לא מהני דלענין האיסור שכבר עבר לא יתוקן אף אם נימא לא מהני ולקי על מאי דעבר אמימרי דרחמנא ושפיר עבר על לאו דלא יקח ומה שיבוטל הקידושין זה לא הוי תיקון דגוף הקידושין לא הוי איסור כלל:
אך לפי אשר אמרנו לעיל ניחא דאם נימא לא מהני שפיר יתוקן האיסור והלאו שעבר מכבר ג"כ אף דבכל מקום אמרינן אף דלא מהני מ"מ לקי אמאי דעבר אמימרא דרחמנא הכא אם נימא לא מהני לא יהיה חייב מלקות כלל על לאו דלא יקח:
כאשר כבר הבאנו דקשה איך יכול לחול איסור דלא יקח על לאו דלא יחלל כיון דלא יקח הוי על קידושין וביאה כאחת וכבר איכא על הביאה איסור דלא יחל אך ע"כ צריכין אנחנו לתרץ דהוי איסור מוסיף משום דכיון דנאסרה בקידושין אלו לכולי עלמא בביאה אסורה גם עליו בלאו דלא יקח אבל אם נימא דלא מהני הקידושין א"כ אינה אסורה לעלמא בקידושין אלו אף עליו אינו ח האיסור דלא יקח דאינו חל על לאו דלא יחלל והאיסור דלא יחלל אינו ענין לקידושין כלל דבין שקידש בין שלא קידש עובר אח"כ על הביאה משום לא יחלל ועל הקידושין אין כאן איסור כלל ודו"ק: