נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
דיני אין איסור חל על איסור · סימן ח
בשבועות בד' כ"ד ע"ב איתא שם אמר רבא מאן דאית לי' איסור כולל אמר שבוע' שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים מיגו דחייל אענבים חייל נמי אתאנים וכו' מתיב רבא ברי' דרבה יש אוכל אכילה אחת וכו' ואם איתא שכחת לה חמש כגון שבועה שלא אוכל תמרים וחלב מיגו דחייל אתמרים חייל אחלב וכו' אלא כי קתני מידי דחייל אמידי דאית בי' ממשא שבועה דחיילה אמידי דלית בי' ממשא לא קתני:
וקשה דהנה הרשב"א הקשה בסי' תרט"ו למ"ד דקונם חייל לקיים מצוה דקשה בהך דיש חורש תלם אחד דמשכחת לה עוד אחת בקונם דחייל ולא שייך תירץ הגמ' דלית לי' כולל כיון דקונם חייל אף בלא כולל ולפענ"ד קשה גם כאן בשבועות דמקשה מהך דיש אוכל אכילה אחת כיון דמתניתן דהתם אתי' אליבא דר' מאיר דאמר אף אם היתה שבת והוציאה בפי' חייב ור' מאיר סובר יש מעילה בקונמת עדיין קשה לתני קונמת דבקונמת משכחת לה אף בלא כולל:
אף לשיטת התוס' שם בשבועות בד' כ' ע"ב והרשב"א הנ"ל דקונם אינו חייל רק לבטל מצוה ולא לקיים מצוה מ"מ קשה ניהו דקונם אינו חל לקיים מצוה מ"מ באסר על עצמו בקונם דבר איסור שפיר חייל דהנה הגמ' שם בד' כ"ג דבמפרש חצי שיעור אליבא דרבנן או בסתם אליבא דרבי עקיבא חיילא שבועה על נבלות דעל חצי שיעור חיילא שבועה והנה שם בד' כ"ב איתא אמר רב פפא מחלוקת בשבועות אבל בקונמת דברי הכל בכל שהוא וא"כ קונמת בוודאי חייל על דבר איסור דהרי חייל על שהוא ובזה אפשר ליישב דברי התוס' שם דכתבו דקונם לקיום מצוה אינו חל וכיון שאמר קונם שלא אוכל נבלות וטרפות ולכאורה דבריהם תמוהים דאמאי לא אמרו התם שאמר קונם נבלות וטרפות עלי דכחם קונם הוא שלא הזכיר אכילה אך לפי זה ניחא דסתם קונם בוודאי חל על דבר איסור משום דקונם הוא על חצי שיעור אך הגמרא קאמר שם הטעם משום דלא מזכיר שמי' דאכילה כמפרש חצי שיעור דמי ושפיר כתבו התוס' דאמר קונם שלא אוכל נבלות ואינו חייל על דבר איסור אבל סתם קונם בוודאי חייל:
וא"כ שוב יוקשה כאן דהי' אפשר למתני חמש וכגון דאמר קונם ולר"מ יש מעילה בקונמת וקשה אף למ"ד דכולל באיסור הבא ע"י עצמו לא אמרינן מכל מקום בקונמות שפיר חייל:
והנה שם בשבועות בד' כ"ב איתא דרבינא אמר דלענין קרבן בעינן שוה פרוטה מ"מ שוה פרוטה יוכל להיות דהי' פחות מכזית יעו"ש בפ"ד מהלכות מעילה הל' ט' ועוד נראה דלתירץ הראשון בגמ' אף לענין קרבן לא בעינן שיעור וכן נראה מדברי התוס' בנדרים בד' ל"ד דמש"ה תני האי דינא דהי' לפניו ככר של הקדש ונטלה להורישה לבניו מעל לפי טובת הנאות שבו הוא לענין קונמות משום דליכא בהנאה שוה פרוטה דאין מועל בהקדש פחות מש"פ אבל בקונמת בכל דהוא איכא ובשלמא בשבועה במפרש חצי שיעור איכא למימר דבפלוגתא לא קא מיירי כדאיתא לעיל אבל בקונמת ד"ה בכל שהוא והנה שם בד' כ"ב איכא פלוגתא או חכמים ס"ל דיש מעילה בקונמת או ר' מאיר יוקשה ממ"נ או לחכמים או לר' מאיר משכחת לה בקונם ובמתניתן מיירי חכמים ור' מאיר:
ומה שנראה לי דהנה הנו"ב בחלק א"ח בסי' ל"ו כתב וז"ל הן אמת מה שאמרו בכל מקום גבי שבועה והוא מושבע ועומד מהר סיני הוא ולא אמרו סתם והא אין איסור חל על איסור משמע דאי לאו דמושבע ועומד הוא היתה השבועה חלה דדוקא שבועה על שבועה אינו חל ואמנם דבר זה צ"ע ושקידה בכמה מקומות בש"ס ואין כאן מקומו עכ"ל:
ולפענ"ד אפשר לומר דהנה הר"ן כתב בנדרים בד' י"ח דקונמת חלה על שבועה משום דשבועה לא הוי רק איסור גברא וקונמת הוי איסור חפצא וליכא למימר דא"כ גם שבועה תהי' חלה על נדרים משום דנדרים הוי איסור חפצא ושבועות הוי איסור גברא משום דכל איסור חפצא הוי ג"כ איסור גברא וכתבו המפרשים הטעם דכיון דאיכא איסור חפצא הוי מושבע ועומד מהר סיני עלי' והוי כמו שבועה והוי איסור גברא ג"כ וא"כ שפיר ניחא מה דהוצרך הגמ' לומר דמש"ה אין שבועה חלה על איסור משום דמושבע ועומד מהר סיני הוא הא בלאו הכי היתה חלה השבועה על איסור כיון דשבועה הוי איסור גברא והאיסור הוא רק איסור חפצא אבל כיון דמושבע ועומד מהר סיני הוא איכא ג"כ שבועה דהוא איסור גברא מש"ה אינו חל:
וראיתי אח"כ דברים אלו בספר ברוך טעם בשער הכולל והוא הוסיף עוד בטוב טעם דברי התוס' בשבועות שם בד' כ"ג דכתבו דאף חצי שיעור אסור מן התורה מכל מקום לא חשיב מושבע ועומד ושפיר חיילא השבועה עלה ודבריהם אינם מובנים לכאורה:
ולפי הנ"ל ניחא דכיון דחצי שיעור לא הוי מושבע ועומד שפיר חיילא השבועה משום דהוי איסור גברא ותיילא על איסור חפצא דאך מש"ה אינו חלה השבועה על איסור משום דאיסור חפצא הוי מושבע ועומד ואיכא איסור גברא ג"כ ובחצי שיעור דלא הוי מושבע ועומד שוב חלה השבועה דהוי איסור גברא:
וניחא מעתה גם קושיא הנ"ל דקונם אינו חל על איסור אף דקונם חייל על חצי שיעור דחצי שיעור ג"כ אסור ורק שבוע' חיילא דכיון דלא הוי מושבע ועומד שוב חייל איסור גברא על איסור חפצא וזה ניחא בשבועה דהוי איסור גברא קונם דהוי ג"כ איסור חפצא שפיר אינו חל על חצי שיעור דאסור מן התורה (אף דבכל איסור חפצא איכא איסור גברא דהוי מושבע ועומד מ"מ כיון דאיסור חפצא אינו חייל שוב לא הוי מושבע ועומד וראיתי אח"כ בברוך טעם דדעתו באמת מההוא טעמא איסור אינו חל על חצי שיעור רק שבועה:
והנה מה שאמרנו כאן דמשכחת לה עוד קרבן משום קונמת אף דבל"ה חייב אשם מעילה משום הקדש יתחייב ג"כ משום קונמת.