אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני אין איסור חל על איסור › סימן ה

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני אין איסור חל על איסור · סימן ה

סימן ד

אך עדיין לא יתיישב שיטת רש"י דכתב דאם אנחי לפלגא דזית על המזבח אין הקטרה פחות מכזית כנ"ל דבזה עדיין לא מתורץ דמשכחת לה שהניח כזית על המזבח והוא אכל רק חצי זית ולדידן בפלגא דזית בל"ה לא יתחייב שתים כנ"ל:

ונראה דהנה מה דאמר כאן הגמרא דמשכחת לה שהעלה אבר פיגול על גבי המזבח דפקע פיגולו מיני' והוי לי' נותר וקאמר בגמרא דבזית אחד ליכא פיגול ונותר דאם אנחי על גבי מזבח שוב פקע הפיגול וקשה לי דהא דפקע פיגול אינו אלא לגבי מזבח שמאחר שעלה לא ירד ונלמד בזבחים בדף פ"ד מקרא דתורת העולה ריבה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו אבל לענין איסור אכילה עדיין אסור ועדיין רמי חיובא עלי':

ומצאתי הערה זו בתוס' בזבחים בדף מ"ב ע"ב בד"ה הקומץ דכתבו שם באמצע דבריהם דאם הוצת האור ברובו פקע פיגולו מיני' דאם ירדו נמי יעלו וה"ה אף באכילה כדמשמע בכריתות בדף ע"ז (צ"ל י"ד) וכו' ומשלה בו האור פקע פיגולו ומסקינן לי' לכתחלה ובפרק אמרו לו מתירין לו לאכילה יעו"ש:

הרי דהתוס' כמסתפקים בזה וכתבו דנראה מסוגיא דידן דמותר אף באכילה והיינו מחמת קושיא הנ"ל דאי לאו הכי אף שהעלה על גבי מזבח ופקע פיגולו מיני' לענין מזבח ושוב נעשה נותר כיון שראוי למזבח עכ"ז לענין אכילה גם איסור פיגול עליו ומש"ה הוכיחו התוס' דבאמת מותר אף באכילה משום פיגול:

אך זה ברור דאף לשיטת התוס' הוא רק במשלה בו את האור דהיינו שהוצת האור ברובו דהדין דאף אם עלו ירדו אח"כ יעלה דעת התוס' דפקע פיגולו מיני' לגמרי ומותר אף באכילה אבל היכא שהעלה ע"ג מזבח ולא משלה בו האור דהדין הוא דאם עלו לא ירדו ואם ירדו לא יעלו זה בוודאי אסור באכילה דעדיין איסור פיגול עליו:

וא"כ יוקשה מאי קאמר הגמרא דנותר ופיגול בחד זית לא משכחת לה הא משכחת לה בהעלה על המזבח ולא השלה בו את האור דפקע פיגולו לענין המזבח ונעשה נותר כיון דמותר למזבח תורת נותר עליו ולאכילה גם איסור פיגול עליו והנה במקור חיים בשם אביו זצ"ל בחידושי כריתות תירץ זאת וכן אמרתי גם אנכי לשיטת התוס' ולא עת האסף פה:

אך לענ"ד נראה דכיון דהעלה ע"ג מזבח ונותר לגבי מזבח ממילא פקע איסור פיגול אף לענין אכילה:

דהנה הגמרא קאמר כאן דנותר חל על הקדש כיון דאתוסיף איסור לגבוה אתוסיף נמי איסור לגבי הדיוט וא"כ ע"כ הא דחל פיגול על הקדש ג"כ ע"כ הוא משום מוסיף זה כיון דהוי פיגול אתוסיף איסור לגבוה אתוסיף נמי איסורא להדיוט:

והנה המפרשים כתבו דהיכא דהוי איסור מוסיף היכא דפקע המוסיף שוב פקע גם איסור שניתוסף על ידו דשוב אין איסור חל על איסור וכן כתב הראש יוסף בכמה מקומות ובחולין בד' ק"א בד"ה מאן האי תנא יעו"ש והבאתי הדברים בארוכה בסוגיא דנטולה אני מהיהודים בענין אין נדר חל רק על דבר הרשות:

וא"כ בעיגול היכא דהעלה על המזבח דמותר לגבוה ומכ"ש היכא דהשלה בהן את האור דאף כשירדו יעלה ומותר לגבוה גמרי שוב אף לענין אכילה אין איסור סיגול חל משום דאין איסור חל על איסור ואין איסור פיגול חל על איסור הקדש דאינו חל רק משום תוסיף דאסור לגבוה כמו נותר וכיון דנסתלק המוסיף דהותר לגבוה משום דעלה על המזבח שוב לענין אכילה אין איסור חל על איסור:

ובזה אפשר ליישב קושית התוס' בזבחים בד' מ"ב ע"ב דהביאו שם קושית רש"י על מאי דאיתא שם במשנה אלו דברים שאין חייבים עליהם משום פיגול הקומץ והקטרה והלבונה והטעם כדאיתא בגמרא שאין לו מתירין רק שהוא עצמו מתיר את אחרים והקשה דלמה לו האי טעמא בל"ה כל שלא קרב המתיר כמצותו אין עליו פיגול ואי אכל מאלו שוב לא קרב המתיר כמצותו ותירץ רש"י שהשלה באלו את האור והוצת האור ברובו דחשיב כאלו כבר קרבו כדאיתא בפרק הקומץ רבה מאימתי מתיר שירים באכילה משהוצת האור ברובו והקשה התוס' על זה דאם הוצת האור ברובו שוב פקע פיגולו מיני' כדאמר בגמרא דאם ירדו יעלה ובכריתות משמע דאף באכילה מותר והוא סוגיא דידן:

ולפי הנ"ל ניחא דהא דמותר אף באכילה משום פיגול משום דאין איסור חל על איסור ושם ע"כ צריך לומר דאתיא כמ"ד דאיסור חל על איסור בקדשים בכריתות בד' כ"ג ע"ב יעו"ש בתוס' בזבחים בד' מ"ה ע"ב בד"ה אבל העצים:

ומעתה היכא שהעלה חצי אבר על גבי המזבח ויהי' רובו של כזית ויאכל אותו בצירוף מיעוט הזית שלא הניח על גבי מזבח שפיר יתחייב משום פיגול אף דרובו של זית מונח על גבי מזבח ופקע פיגולו ממנו מ"מ לענין אכילה לא פקע פיגולו אך כיון שפקע האיסור לגבי המזבח שוב אין איסור אכילה דפיגול חל על איסור הקדש כיון דנפקע המוסיף שוב אאחע"א וזה ניחא היכא דמכל הכזית נפקע האיסור לגבי המזבח אבל אם רק מחצי זית נפקע איסור המזבח עדיין נשאר האיסור אכילה ולא שייך בזה לומר כיון דנפקע המוסיף שוב אאחע"א דזה ברור היכא דיהי' כאן שיעור שלם מאיסור הראשון ואיסור השני הוי מוסיף על חצי שיעורו ועל חצי שיעורו לא הוי מוסיף או דהי' מוסיף על כל השיעור ומחצי השיעור נסתלק המוסיף כאשר הבאנו לעיל כיון דנסתלק המוסיף משום אין איסור חל על איסור מ"מ כיון דלא נסתלק המוסיף רק מחצי שיעור נראה בוודאי דחצי שיעור אינו יכול לעכב חלות האיסור דעל חצי שיעור יכול לחול איסור אחר כדאי' בשבועות כנ"ל וכאן אינו מעכב האיסור רק חצי שיעור דעל חצי השני הוי מוסיף ורק על חצי השני שלא הוי מוסיף וחצי שיעור אינו מעכב האיסור:

וא"כ היכא שהעלה חצי אבר על גבי המזבח ויהי' רוב זית שפקע פיגולו ונעשה נותר ויאכל אח"כ כזית בצירוף מיעוט הזית שלא העלה על גבי מזבח יתחייב שתים דעל פיגול חייב כנ"ל דאין שייך בזה אאחע"א וגם משום נותר חייב אף דעל החלק דלא פקע פיגול ליכא נותר כיון דאיכא רוב נותר ומצטרף המיעוט פיגול בהדי' כדאיתא ברש"י הנ"ל ובזבחים בד' פ"ח דהיכא דהוי רוב נותר ומיעט פיגול חייב וממילא ה"ה היכא דהניח חצי זית ע"ג המזבח ג"כ חייב שתים כאשר הבאנו שיטת רש"י דבחצי זית פיגול וחצי זית נותר חייב משום פיגול ומשום נוחר אך הבאנו לעיל דהיינו רק דנוכל להתרות משום נותר ומשום פיגול אבל לא לחייב משום שתיהם כיון דאי אפשר לצמצם והוי שני ספיקות דאינו חייב שתים דבין אם הי' פיגול יותר או נותר יותר אינו חייב רק אחת כנ"ל אבל בנ"ד שהניח פלגא דזית ע"ג מזבח אם הי' רוב ע"ג המזבח והי' נותר יותר חייב שתים כנ"ל דכיון דהוי רוב נותר מצטרף אליו מיעט פיגול לחייב משום נותר ואף משום פיגול חייב כנ"ל דניהו דהותר למזבח מ"מ באכילה אסור ולא שייך לומר דנפקע המוסיף ושוב אאחע"א דרק מחצי שיעור נפקע ובחצי שיעור לא אמרינן אאחע"א (והנה מזה החלק שנפקע הפיגול בוודאי חל נותר אף דאיסור אכילה לא נפקע מ"מ כיון דנפקע איסור פיגול למזבח שוב חל עליו נותר):

וניחא שפיר מה שהקשה רש"י דמשכחת שהניח פלגא דזית ע"ג המזבח היינו בין שהניח פלגא בין שהניח יותר מפלגא כנ"ל דאז יתחייב שתים ושפיר מפרק דאין הקטרה פחות מכזית וע"כ מניח זית שלם ע"ג המזבח וכיון דמניח זית שלם שוב יופקע הפיגול כנ"ל דאף שלא יפקע רק לענין הקטרה למזבח שוב לענין אכילה אין איסור חל על איסור ולא קשה כנ"ל דשפיר משכחת שהניח זית ע"ג מזבח ולא אכל רק חצי זית מזה שפקע פיגולו והוי עליו איסור נותר עם חצי זית אחר שלא הניח ע"ג מזב והוי עליו איסור פיגול דכיון דעל הזית שהניח ע"ח המזבח אינו חל איסור פיגול משום דאין איסור פיגול חל על איסור נותר אינו מצטרף ג"כ חצי זית מזה עם חצי זית פיגול אחר כאשר בארנו לעיל בס':

דכל היכא דאין איסור חל על איסור כגון נבלה דאינו חל על טמאה אף אם יצטרף חצי זית מנבלה טמאה עם חצי זית מנבלה טהורה ג"כ אינו חל איסור נבלה כדאיתא במעילה בד' י"ז אף דלא הוי מטמאה רק חצי שיעור מ"מ כיון דעל טמאה זו אינו חל איסור נבלה אינו מצטרף ג"כ כיון דהתחלת האיסור לא הי' יכול לחול על טמאה ממילא אינו מצטרף אף שעתה ע"י צירוף הוא פחות מכשיעור כנ"ל רק בנשבע מתחלה שלא יאכל תאנים ואח"כ נשבע על תאנים וענבים ביחד דהוי תיכף התחלת האיסור על חצי שיעור:

ומש"ה לא הקשה רש"י רק דמשכחת לה שיניח פלגא דזית על המזבח דאז לא פקע כלל הפיגול לענין אכילה משום דאין איסור פיגול חל על איסור הקדש משום דמותר לגבוה כיון דזה שמותר לגבוה לא הוי רק חצי שיעור וחצי שיעור אונו מעכב חלות האיסור:

אבל היכא דהניח זית על גבי המזבח דאז פקע איסור פיגול כיון דנסתלק המוסיף מכזית זה ושפיר הוי לענין כזית זה אין איסור חל על איסור דאף אם צירף אח"כ חצי זית מזה וחצי זית מפיגול אחר אינו מצטרף אח"כ כיון דעל זית זה אין איסור חל על איסור לא מהני יצרוף ג"כ ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה