אור ברסלב
נפש חיה על השס בענין נדרים ושבועות שאינם חלים רק על דבר הרשות › סימן ו

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בענין נדרים ושבועות שאינם חלים רק על דבר הרשות · סימן ו

סימן ה

ובזה אפשר ליישב קושית התוס' והר"ן והרא"ש לקמן בד' פ"ב ע"ב על מאי דאמר שם ר' יהודא אמר שמואל נדרה משני ככרות באחת מתענה ובאחת אינה מתענה מתוך שהוא מיפר למתענה מיפר לשאינה מתענה ופירוש הר"ן לפי גרסתו לקמן בד' פ"ז דהיכא דנדרה שני דברים אי אפשר להיפר לחצאין דיפרנו כולו כתיב ומש"ה יכול להיפר אף לשאינה מתענה דא"ת דאינו יכול להיפר לשאינו מתענה אף למתענה אינו יכול להפר והוי הכל עינוי נפש והקשו דאם כן אף בדברים שבינו לבינה נימא כך מתוך שמיפר בדברים שבינו לבינה מיפר אף בדברים שאינו בינו לבינה דיפרנה כולו וקשה מהך משנה דנטולה אני מהיהודים דיפר חלקו ותהי' משמשתו ותהי' נטולה מהיהודים ולא אמרינן דע"כ צריך להפר הכל:

והנה הר"ן הקשה בפ' אע"פ בכתובות בד' נ"ט על הך דקונם שאני עושה לפיך דיפר שמא יגרשנה ותהי' אסורה לחזור לו והביא הר"ן והקשו איך יכול להפר שמא יגרשנה והא אין הבעל מיפר אלא נדרי עינוי נפש ודברים שבינו לבינה וכאן כיון שאין הנדר חל אלא לאחר שיגרשנה אינו יכול להפר דלא הוי דברים שבינו לבינה ותירצו כיון דמדינא חל קונם מעכשיו אך דאלמוהו לשיעבודו וכי אלמוהו לזכותו ולא לחובתו וכתב אח"כ ולי נראה דאפשר דכי היכא דס"ל לר' עקיבא בפ' בתרא דנדרים בנדרי עינוי נפש דהאומרת הריני נזירה לאחר שאתגרש דמצי מיסר כיון דהשתא מיהו אשת איש היא דבתר שעת הנדר אזלינן וקי"ל הכי כה"ג נמי אמרינן בדברים שבינו לבינה ע"כ:

והנה דעת הפוסקים שהביא הר"ן מחלקים דרק לענין עינוי נפש מהני אף שתלות הנדר יהי' בעת שלא תהי' אשתו מ"מ אזלינן בתר אמירת הנדר חבל לענין דברים שבינו לבינה כיון דלא יחול הנדר רק לאחר שיגרשנה לא הוי זאת דברים שבינו לבינה וכן פירוש הגאון מו"ה עקיבא איגר ז"ל במערכה ט"ו במסכת כתובות יעו"ש והר"ן דפליג עליהם כתב רק דרך אפשר:

ובזה אפשר ליישב קושית הר"ן הנ"ל דבנטולה אני מהיהודים גם כן יהי' מיפר לכל דאם לאו הכי אינו מיפר גם לדידי' דיפרנו כולו כתיב ולפי הנ"ל ניחא דקודם שיגרשנה כיון דמיפר לדידי' ממילא מופר לכל דלגבי אחרים שוב אין איסור נדר חל על איסור אשת איש ובל"ה אף בלא הנדר אסורה לכל אך משום כולל כיון דחייל על הבעל חל גם על אחרים בכולל אבל כיון דהוא מיפר חלקו שוב נסתלק הכולל וממילא על אחרים אינו חל כלל האיסור והוי שפיר מופר כולו אך לאחר שיגרשנה אז יחול על אחרים כנ"ל דכיון דפקע איסור ראשון חייל איסור שני ואז שפיר אפשר לומר כיון דאסורה לאחרים אסורה גם לדידי' דיפרנו כולו כתיב וכיון דלא הוי נ"מ רק לאחר שיגרשנה שוב גם גבי דידי' לא מהני דלא הוי מדברים שבינו לבינה דכל זמן שהיא תחתיו שפיר מופר כולו ולא הוי הנ"מ רק לאחר שיגרשנה ואז לא הוי דברים שבינו לבינה ואפשר לומר דלאחר שיגרשנה מאחר דאסורה לאחרים אסורה לדידי' ג"כ כאשר באמת כן פסק הטור דאחר שתתגרש אסורה לו ג"כ:

והקשה עליו הב"י דנדר שבינו לבינה שמתיר מותר אף לאחר שתתגרש עד שתנשא לאחר ואפסקה אחר ותירץ הרש"ל וז"ל ולא דק דדוקא בדבר שבינו לבינה לבד אף לאחר שתתגרש מותרת לו כל זמן שלא נשאת לאחר אבל הכא שאסרה כל העולם עלי' אלא שהוא נכלל ביניהם מש"ה אפילו אם הוא מיפר חלקו אינו מופר אלא בעודה תחתיו ומיד שתתגרש הרי הוא ככל אדם הביאו הט"ז בסי' רל"ד ס"ק נ"ט והנה מלשון המשנה נראה כן דתהי' נטולה מהיהודים לאחר שתתגרש לגמרי ואף לבעלה תאסר אך התוס' נדחקו דהיינו לאחר שתתגרש ותנשא לאחר וזה לא נזכר במשנה:

ולכאורה אין שום טעם לחילוק זה דהיכא דאסרה לכל העולם עלי' מיד שגרשה אסורה לו ג"כ אף קודם שתנשא לאחר ולפי הנ"ל ניחא דכיון דאסרה א"ע לכל העולם לאחר שנתגרשה דאז חל האיסור על כל העולם לא מהני הפרה אף לגבי דידי' דיפרנו כולו כתיב ולא מקצתו ולהיפך לא נוכל לומר דמש"ה יוכל להפר לאחרים ג"כ כדי שיוכל להפר לעצמו כיון דלדידי' ג"כ אין נ"מ רק לאחר שיגרשה לא יוכל להפר כנ"ל דקודם שגרשה שפיר הוי מופר כולו וזה לא אמרינן דלא הוי מופר כולו משום דלאחר שיגרשנה תהי' אסורה חדא דשמא לא יגרשה כלל ועוד דהוא יכול להפר משום שהוא בינו לבינה וכל זמן שתהי' תחתיו שפיר הוא מותר לכל ודו"ק:

אך אי קשיא לי הא קשיא לי לפי דברי הט"ז דכתב שם דלענין מה דאינה יכולה לאסור משום דמשועבדת לו אף בכולל אינה יכולה לאסור והביא ראי' מהך דמוקי בגמרא דאמרה יקדשו ידי לעושיהם דהוי כולל דאסרה על כל העולם אעפ"כ מקשה בגמרא והא משועבדת לו ודעתו לפרש דהפירוש מיקדשו ידי לעושיהם היינו לכל העולם א"כ שוב קשה קושית הר"ן בכתובות על הא דאמר רבי יוחנן בן נורי יפר שמא יגרשנה ותהי' אסורה לחזור הא כיון דלא תהי' אסורה רק לאחר שיגרשנה שוב לא הוי דבר שבינו לבינה ותריץ הר"ן דכמו דר' עקיבא סובר באומרת שתהי' נזירה לאחר שתתגרש דיוכל להפר בדברים שיש בהן עינוי נפש אף דאז לא יהי' בעלה ה"ה גם לענין דברים שבינו לבינה כיון דהנדר הוי עתה אף שיחול לאחר שתתגרש שפיר יכול להפר ולפי שיטת הרש"ל הנ"ל תמוה דשיטתו דכיון דאסרה א"ע על כל העולם אף שעתה אסורה לו ג"כ והוא יכול להפר עתה מ"מ לאחר שתתגרש אסורה לו כיון שאסרה לכל העולם א"כ מכ"ש היכא שהאיסור לא יתחיל רק לאחר שתתגרש דבוודאי לא מהני הפרתו כיון שאסרה לכל העולם וכיון דהפירוש מיקדשו ידי לעושיהם שאסרה א"ע לכל שוב לאחר שתתגרש תהי' אסורה לו וצריכין אנחנו לומר לשיטת מהרש"ל דפירוש כדעת הש"ך דיקדשו ידי לעושיהם היינו רק לבעל והיינו שאמרה ידי לעושיהם על פיך ותמוה על הט"ז שלא הרגיש בזה:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה