אור ברסלב
נפש חיה על השס בענין נדרים ושבועות שאינם חלים רק על דבר הרשות › סימן ב

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בענין נדרים ושבועות שאינם חלים רק על דבר הרשות · סימן ב

סימן א

עוד אפשר ליישב החילוק לענין כולל לבטל מצוה בין שב ואל תעשה בין קום ועשה דהנה הקשיתי על מאי דשבועה חלה בכולל על המצוה לפי מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות בכריתות במשנה דיש אוכל אכילה אחת דמש"ה לא הוי בשר בחלב מוסיף משום הנאה משום דאם אינו חל האיסור על אכילה אף על הנאה אינו חל דאכילה והנאה הכל אחד הוא וא"כ ה"ה בשבועה כיון דבשבועה ונדר אם הותר מקצתו הותר כולו ואם נימא דאינו חל על דבר מצוה אף על דבר רשות אינו א"כ אינו חל משום כולל לומר כיון דחל על דבר הרשות חל ג"כ על דבר מצוה דהא אם לא יחול על דבר מצוה אף על דבר הרשות לא יחול ומצאתי אח"כ סברא זו בברוך טעם בשער הכולל דכתב ג"כ דאין מקום לחול שבועה בכולל מההוא טעמא דאם לא יחול על דבר מצוה אף על דבר הרשות לא יחול:

ואנכי אמרתי דמכאן ראיה לשיטת האומרים דלא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו רק היכא שהיה יכול לחול על כולו אך שהוא מתחרט על מקצתו שהיה טעות בנדר ולא רצה שיחול על מקצתו אבל אם הוא רוצה באמת שיחול על כולו אך על מקצתו אינו יכול לחול בזה לא אמרינן הותר כולו וכאשר הביא השער המלך בפ"ו מהלכות נדרים בשם הקול יעקב דאם עמדו לפניו שני בהמות ואמר הרי עלי עולות ונמצאת אחת מהם בעל מום השני' קדושה ולא אמרינן בזה הותר מקצתו הותר כולו כיון שהוא באמת רצה להקדיש שניהם וכן הביא המחנה אפרים בהלכות שבועות בסי' ח' בשם הר"ן והריטב"א דמה דממילא אינו חל על מקצת שפיר חל על מקצת השני.

וא"כ שפיר ניחא דשבועה שפיר חלה על המצוה כיון דחל על דבר רשות חל ג"כ על דבר מצוה דאף אם לא יחול על דבר מצוה מ"מ על דבר הרשות יחול:

שבתי וראיתי ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה ממש בשו"ת פ"י בסי' י"ב דכתב דאף דהוי בתוך השבועה שבועת שוא חיילא השבועה על השאר ולא אמרינן בזה דנדר שהותר מקצתו הותר כולו והביא ראיה לזה וז"ל ממה דמצינו בנשבע לבטל את המצוה שלא לישב בסוכה של מצוה ולא לאכול מצה בפסח אין השבועה חלה דהוי שבועת שוא דנשבע לבטל את המצוה ואלו נשבע סתם שלא לישב בשום סוכה אפילו דרשות מיגו דחל על הרשות חל על המצוה ולא אמרינן דכל השבועה בטלה עכ"ד הרי מבואר בפירוש בדבריו ככל דברינו הנ"ל שאם היינו אומרים שאם אינו חל על על דבר מצוה לא חל אף דבר הרשות לא היה חל בכולל והביא מזה ראיה דבזה לא אמרינן דבטל כולו:

והנה המחנה אפרים בהלכות שבועות בסי' ח' מחלק בין שב ואל תעשה בין קום ועשה דבשב ואל תעשה שנשבע שלא לאכול עשר אלו אף אם אכל אחד עדיין אסור לאכול השאר אבל בקום ועשה שנשבע שיאכל עשר אלו ונשרף אחד מהם אינו מחיוב לאכול השאר עוד דאף אם יאכל תשעה לא יקיים השבועה דהרי נשבע שיאכל עשר ולא תשע וכיון שאינו אוכל עשר אינו מקיים השבועה כלל וחלק על הר"ן שכתב שמחויב לאכול תשע ומש"ה מסיק בנשבע מתחלה להיות שותף עם ראובן שנה אחת ואח"כ נשבע להיות שותף עם שמעון שני שנים אינו מחויב להיות שותף עם שמעון אף בשנה שני כיון דבשנה ראשונה לא יוכל להיות שותף אף אם יהיה שותף שנה שני' לא יקיים השבועה יעו"ש:

וא"כ שפיר ניחא בטוב טעם החילוק בין כולל לבטל את המצוה בשב ואל תעשה ובין קום ועשה דכולל לבטל את המצוה בשב ואל תעשה שפיר הוי כולל דאף אם לא יחול על המצוה יחול על הרשות כנ"ל אבל בקום ועשה אם נשבע לעשות שני דברים לעבוד על המצוה ולעשות דבר הרשות אם לא יוכל לעבוד על המצוה אף דבר הרשות אינו מחויב לעשות ולא חל עליו השבועה כלל דלא יקיים בזה השבועה כיון דלא יעשה כל המעשה ולא הוי כולל דהכל הוא דבר אחד ואם לא יחול על זה לא יחול גם על זה ודו"ק:

והנה בתשב"ץ בסי' ק' מבואר להיפך מסברתינו הנ"ל וכאשר מצאתי בשו"ת פ"י ובאחרונים כנ"ל והוא כתב להיפך דרק משום הכי חיילא שבועה בכולל משום דאם לא יחול על דבר המצוה לא יחול אף על דבר הרשות מש"ה חייל על הכל ולקמן יבואר עוד:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה