אור ברסלב
נפש חיה על השס בענין נדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט › סימן ד

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בענין נדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט · סימן ד

סימן ג

עוד אפשר לומר לפי מה שהבאתי לעיל להקשות לפי מאי דאיתא לקמן בדף ק' ע"ב דלמ"ד נדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט בעבר ושחט דרבא אמר דזורק את הדם ע"מ להתיר בשר באכילה אבל לא להקטיר אימורים לערב וכתב הפ"י דה"ה בעולה כיון דליכא בשר אין זורק את הדם וא"כ הקרבן יפסל ושוב לא הוי צורך קצת ולא אמרינן מתוך ואף לב"ה לוקה:

ונראה לי מכאן ראי' לשיטת השאגת ארי' בס' דכתב לענין אם מותר לשחוט בהמות ביו"ט כיון דעתה ע"י חומרות דרבנן הוי מחצה כשרות ומחצה טריפות ומסיק כמו דאמרינן הואיל ואי מקלעי לי' אורחים חזי לי' אע"ג דעתה אין לו אורחים ה"ה דאמרינן דמדאורייתא אינו עובר על השחיטה דהואיל דאי בעי למיכל מדאורייתא אכיל ואין כאן רק איסור דרבנן דמדרבנן אסור לאכול והוי רק ספק דרבנן וכתב עליו הגאון מו"ה עקיבא אייגר ז"ל בסי' ה' דצריך ראי' גדולה לזה דניהו דמדאורייתא מותר רק מדרבנן אסור מ"מ כיון דאיסור דרבנן עלה בודאי לא יאכלו ויש כאן איסור אף מדאורייתא וכתב דיש להביא ראיה לדברי השאגת ארי' דאל"כ יוקשה מי שדר רחוק ממקום ישוב וסביבותיו לא שבת אדם בבין השמשות דנימא דאסור לו לאפות ולבשל מיו"ט לשבת ע"י עירוב תבשילין דההיתר רק כיון דמדאורייתא בל"ה שרי משום הואיל דאי מקלעי לי' אורחים ובזה לא שייך הך הואיל כיון כשנכנס יו"ט ולא שבת אדם תוך אלפים לעיר ליכא באפשרות דלקלעי אורחים וע"כ כיון דמדאורייתא מותר אמרינן הואיל ואם יבאו אורחים דמדאורייתא מותרים לבוא ורצה לדחות הראי' הנ"ל דאפשר לבוא ע"י בורגנין או ע"י מחיצה בני אדם ופלפל שם בזה הרבה:

ולפי הנ"ל יש ראי' מסוגיא דידן דהרי באמת ליכא צורך קצת כיון דאסור לזרוק הדם והקרבן יפסל וע"כ כיון דמדאורייתא מותר לזרוק אינו חייב מלקות מדאורייתא ואף מדרבנן אסור מ"מ אמרינן בזה הואיל ואם עבר וזרק הורצה כדאיתא אח"כ בברייתא. דאם היה שבת לא יזרוק ואם עבר וזרק הורצה ומדאורייתא מותר לזרוק ואמרינן שפיר לענין דאורייתא דהוי צורך קצת הואיל ואם זרק הורצה ואינו חייב מלקות:

ומעתה מיושב גם קושית הפ"י דחייב משום חובל דהיא משום מפרק דהיא תולדה דדש כיון דצריך להדם ולפי הנ"ל ניחא דבאמת אינו צריך לדם והוי מקלקל ומלאכה שאינה צריכה לגופה דבאמת לא יזרוק הדם אך לענין צורך קצת אמרינן הואיל ואם זרק הורצה ולא אמרינן דממ"נ חייב מלקות דאם יזרוק הדם יהי' חייב משום חובל דהיא מפרק תולדה דדש ואם לא יזרוק שוב לא יהי' צורך קצת ויהיה חייב משום נטילת נשמה מ"מ מלקות אינו חייב דהוי התראת ספק דבשעת שחיטה אינו ידוע אם יהי' חייב משום נטילת נשמה או משום חובל דעל נטילת נשמה אינו יכולין לחייבו הואיל ואם זרק הורצה ואמרינן מתוך דהוי צורך קצת ומשום חובל אין לחייבו דאם לא יזרוק לא יהי' חייב משום חובל:

ובזה אפשר ליישב גם קושית התוס' על מאי דתני השוחט עולת נדבה לוקה ולא שלמי נדבה דהוי רבותא יותר ולפי הנ"ל ניחא דאדרבא נהפוך הוא דנוכל לומר דבשלמים דמותר לזרוק את הדם אף לב"ה חייב משום מפרק:

ויתישב בזה גם קושית התוס' בדף י"ט אמאי דאצטרך לב"ה קרא דמותר להקריב עילת ראי' הא בל"ה מותר מטעם מתוך:

ולפי הנ"ל ניחא דלב"ה דמותר להקריב ויזרוק הדם יהי' חייב משום מפרק ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה