אור ברסלב
נפש חיה על השס בענין נדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט › סימן ג

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בענין נדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט · סימן ג

סימן ב

עוד אפשר ליישב קושית הפ"י הנ"ל דבשוחט עולת נדבה איכא איסור מפרק כיון דצריך לדם ובזה לא אמרינן מתוך:

דהנה הקשו המפרשים אמאי בשוחט עולת נדבה לוקה נימא הואיל ואי בעי מיתשל עלה ולחד תריצא בתוס' בסוגיא דכיצד מפרישין חלה בטומאה ביו"ט אמרינן הואיל לקולא ג"כ ועכ"פ מלקות בוודאי אינו חייב וכן הקשו דהוי התראת ספק שמא ישאל והיינו לשיטת הרשב"ם בבבא בתרא בדף ק' ע"ב דאף לאחר שחיטה מהני שאלה ועי"ש בישועות יעקב בסי' תקי"ח סק"א דהקשה ג"כ כן לשיטת הרשב"ם בבבא בתרא בדף כ' ע"ב דאף לאחר שחיטה מהני שאלה אך באמת מדברי הרשב"ם אין ראי' דשם מיירי בשחוטי חוץ דלא אתי לרשות גבוה לאחר שחיטה בזה שפיר מהני שאלה אף לאחר שחיטה אבל בשחט בפני' אפשר דלא מהני שאלה כאשר יבואר לקמן באריכות אך בכריתות בדף י"ג ע"ב בד"ה ארבע חטאות כתבו ח"ל ומוקדשין דתני אע"ג דהוי בשאלה מ"מ השתא שנשחטו ונזרקו דמן כהלכתן ליתא בשאלה ועי"ש דמשמע מדבריהם דדוקא לאחר שנשחטו ונזרק דמן כהלכתן לא מהני שאלה הא קודם שנזרק דמן מהני שאלה ולקמן יבואר. וא"כ שוב קשה דנימא הואיל ואי בעי מיתשל עלה וכן הקשו דהוי התראת ספק אך זה לא קשה דהרי כשישאל שוב יהיה חולין בעזרה ויהי' אסור משום חולין בעזרה וג"כ יהי' שלא לצורך וכן תירצו המפרשים:

ומעתה לא קשה קושית הפ"י דלב"ה דאמרינן מתוך אך דנימא דחייב משום מפרק כיון דצריך לדם שוב אמרינן הואיל ואי בעי מיתשל עלה ואי משום דיהי' חולין בעזרה הא לענין חולין בעזרה שוב נימא מתוך ומשום מפרק לא יהיה חייב דאינו צריך לדם וכאשר פירשו בתוס' בפסחים בדף מ"ז ע"ב מאי דקאמר הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור היינו כשיהי' לו דם לכיסוי שוב יהיה החרישה מלאכה שאינה צריכה לגופה וה"ה דנוכל לומר הואיל ואי בעי מיתשל עלה והוי החיוב דמפרק מלאכה שאינה צריכה לגופה וראיתי אח"כ שכן תירץ ג"כ בחמדת צבי:

אך זה ניחא לשיטת רש"י דס"ל דאמרינן מתוך אף היכא דליכא צורך קצת אך לשיטת התוס' דלא אמרינן מתוך רק היכא דאיכא צורך קצת ובשוחט עולת נדבה איכא צורך קצת שלא יהיה שלחן רבך ריקן וא"כ עדיין קשה כשישאל ויהיה חולין בעזרה שוב לא יהיה צורך קצת ולא יהיה שייך מתוך:

אך הנה בשבת בדף קל"ח איתא משמר משום מאי מתרינן בי' רבה אמר משום בורר ר' זירא אמר משום מרקד מבואר מכאן דאף דכולן מלאכות שבת הן מ"מ צריך להתרות בעד איזה מלאכה יתחייב ואף דהתוס' כתבו בדף ע"ג בד"ה משום זורע דאין צריך להתרות דוקא משום אב אך יכול להתרות משום תולדה לחודי' והביאו ראי' לזה ממאי דאיתא בריש בבא קמא דמקשה לר' אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי לי' אב ואמאי קרי לי' תולדה ולא משני דלהכי קרי לי' תולדה שיצטרך להתרות משום אב וע"כ דאינו צריך להתרות משום אב ודי במתרה משום תולדה וא"כ שוב יוקשה מאי בעי בגמרא משמר משום מאי מתרינן בי' הא יכול להתרות בי' משום משמר ותירצו דאה"נ דאם יתרו אותו משום משמר מהני אך אם מתרין בי' משום מלאכה אחרת כגון לרבה דאמר דמשמר חייב משום בורר אם מתרו בי' משום מרקד פטור כיון דהתרוהו בדבר שאינו דומה לו הוא סבור שהוא מלעיג עליו יעו"ש דבריהם אך עכ"פ גם המה מודים דהיכא דאתרו בי' משום מלאכה אחרת פטור ורק היכא דאתרו אתולדה במקום אב חייב:

והנה בזבחים בדף ע"ח איחא אמר ריש לקיש הפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור אי אפשר שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו ופירוש רש"י כשהוא לועס בפיו ונבלל מין לתוך חבירו מיעוטו של זה ברובו של זה ובטל המיעוט ברוב ולא ידעינן הי מינייהו בצר לו וכי מתרינן בי' לא ידעינן משום מאי נתרי בי' וצריך להתרות משום האיסור הלכך כי התרו בי' משום פיגול הוי התראת ספק דלמא לא בדידי' הוי החיוב שמא הוא נתבטל בנותר וכן בנותר אע"ג דבמסקנא ודאי אחד מינייהו עבר בשעת התראה מיהו ספק הוי בכל אחד אם יעבור עליו והתראת ספק לא הוי התראה:

ובתוס' הקשו שם על פירוש רש"י בד"ה הפיגול ונותר וז"ל וקשה דאם התרה בשלשתן פשיטא דלוקה וכו' והיכא מצינו התראת ספק בכה"ג דודאי עבר על לאו אך דלא ידעינן אהי מינייהו וכו' והיכא דמי התראת ספק וכו' דלא ידעינן אם עבר עבירה בההוא שעתא יעו"ש:

אבל לשיטת רש"י אף דלא סגי דלא יעבור עבירה שחייב עליה מ"מ כיון שלא ידעינן על איזה עבירה עבר הוי התראת ספק:

וא"כ לשיטת רש"י גם באיסור שבת כיון דאם אתרו בי' משום מלאכה אחרת בוודאי אינו חייב ומפשטות הגמרא דפרק חולין נראה דאף כשמתרה משום תולדה אינו חייב אבל עכ"פ אם אתרו בי' משום מלאכה אחרת בודאי אינו חייב וא"כ ה"ה בהתרו בו על אחת משני מלאכות ואינו ידוע עוד על איזה מלאכה יתחייב אף דממ"נ יהיה חייב על אחת מהם הוי ג"כ התראות ספק דבעינן שנדע על איזה מלאכה חייב:

וא"כ שפיר ניחא דבשוחט עולת נדבה לב"ה אינו חייב משום דאמרינן מתוך אף דאיכא בקדשים איסור חובל דהוא משום מפרק דהיא תולדה דדש דלא אמרינן בי' מתוך כיון דצריך לדם והוי מלאכה שצריכה לגופה מ"מ ע"ז שוב נוכל לומר הואיל ואי בעי מיתשל דאז שוב לא הוי צריך לגופה וכדאיתא בתוס' בפסחים בדף מ"ז דכתבו ג"כ דהפירוש דהואיל וחזי לכיסוי דם צפור ויהי' מלאכה שאינה צריכה לגופה ואי משום דשוב לא יהי' צורך קצת ויהיה חייב משום נטילת נשמה מ"מ מלקות אינו חייב דעתה לא נדע משום מאי נתרי בי' דזה הוא שני חיובים דאם לא ישאל יתחייב משום חובל דהיא מפרק תולדה דדש ואם ישאל יתחייב משום נטילת נשמה וזה הוא שני חיובים לגמרי ויעו"ש בפ"י שהקשה דהשוחט בשבת בחוץ לע"ז דחייב ג' חטאות דהקשה אמאי אינו חייב ד' משום מפרק ג"כ ותירץ דאינו צריך לדם דזה היא שני מיני חיובים לגמרי ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה