נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
בענין נדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט · סימן ב
עוד י"ל דהנה השמחת יו"ט הביא דכיון דאמרינן כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני לא הוי צורך קצת ג"כ דכיון דאסור לשחוט השחיטה פסולה ואינו ראוי לגבוה ולא הוי צורך קצת יעו"ש שפלפל בזה הרבה:
ודבריו מרפסין איגרא דהרי משנה שלמה בחולין השוחט בשבת וביום הכפורים אע"פ שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה:
והי' אפשר לומר לפי מה שראיתי בבית אפרים להגאון מו"ה זלמן מרגליות חלק יור"ד סי' ס"ט שכתב דמש"ה השוחט בשבת שחיטתו כשרה דלא שייך לומר לא מהני רק בדבר שתלוי במחשבה קנין וגירושין וכדומה אבל בדבר שאינו תלוי במחשבה רק המעשה מותר מאלי' לא שייך בזה לא מהני דהרי המעשה נעשית ושור שחוט לפניך. וראיתי סברא זו כמדומה בספר שער המלך שקדמו ולא אוכל למצוא עתה מקומו אין:
וא"כ לפי זה הי' מקום לומר דאף בחולין ששחט בשבת שחיטתו כשרה כיון דאינו תלוי במחשבה אבל בקדשים דהדין דמתעסק בקדשים פסולים כדאיתא בחולין בדף י"ג שפיר אמרינן לא מהני כל היכא דשחט באיסור אך מצינו גם בקדשים ששחטן באיסור שהשחיטה כשרה בפסחים בדף ע"ב שאר כל הזבחים ששחטן לשם פסח דהוי טועה בדבר מצוה ועשה מצוה ובמנחות בדף ס"ד אתמר שחט שני חטאות של ציבור ואינו צריך אלא אחת אמר רבה ואיתימא רבי אמי חייב על השני' ופטור על הראשונה ואפילו נתכפר לו בשניה והיינו כגון שנשפך דם הראשונה לאחר שחיטת שני' כאשר פירוש רש"י וקשה כיון דחייב על השני דהשני היתה באיסור שוב לא מהני ואיך יוכל להתכפר בשני' וכפי גרסת הלחם משנה נראה דגריס רבא ורבא סובר לא מהני וכן לקמן בדף כ' מבואר בפירוש למ"ד נדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט עבר ושחט רבא אומר זורק את הדם ע"מ להתיר בשר באכילה ורבא סובר לא מהני אעפ"כ השחיטה כשרה והשמחת יו"ט כתב וז"ל גם לקמן בדף כ' ע"ב מבואר בעבר ושחט הקרבן כשר וצריך לומר דסבירא לי' אי עביד מהני והוא תמוה דשם רבא סובר דזורק את הדם ע"מ להתיר בשר והוא סובר לא מהני:
אך בכל אלה צריכין אנו לבא לתירץ מהרי"ט דמש"ה השוחט שחיטתו כשרה ולא אמרינן לא מהני דכי אמרינן לא מהני היכא דאם נימא לא מהני יתוקן האיסור אבל בשוחט בשבת אף אם נימא לא מהני ג"כ לא יתוקן איסור דאף במנבל בשבת ג"כ חייב משום נטילת נשמה לא שייך בזה לומר לא מהני:
ומעתה נוכל לומר בטוב טעם על קושית הפ"י דחייב בשוחט עולת נדבה אף לב"ה דאמרו מתוך דאיכא שני איסורים בשוחט משום נטילת נשמה ומשום חובל ובחובל לא אמרינן מתוך רק בחולין אינו חייב משום חובל דאינו צריך להדם אבל בקדשים צריך הדם להקריב:
ולפי הנ״ל בזה שוב נימא דלא מהני דשפיר יתוקן האיסור אם נימא דלא מהני דהרי ביו"ט אמרינן מתוך שאינו חייב משום נטילת נשמה רק דחייב משום חובל בקדשים משום דצריך להדם ואם נימא דלא מהני ולא יצטרך להדם שוב לא יהי' חייב משום נטילת נשמה ויתוקן האיסור אמרינן לא מהני וממילא כיון דאמרינן לא מהני שוב אינו צריך להדם ואינו חייב מלקות ולא שייך בזה לומר דלקי על דעבר אמימרא דרחמנא אף דאמרינן לא לא מהני דשאני בזה דכיון דאמרינן לא מהני לא עשה כלל איסור דאמרינן מתוך וחובל אין כאן ואינו דומה לאונס שגירש דאף דלא מהני מ"מ הוא עשה איסור שגירש וכדומה אבל כאן לא עשה מלאכה כלל וכן איתא בטורי אבן בר"ה בדף כ"ח בסוגיא דהתוקע בשופר של עולה דכתב שם ח"ל בתורם מהרע על היפה דרחמנא אמר חלבו אין גרוע לא וכן תורם ממין על שאינו מינו דאפילו תימא דלא מהני אפ"ה עבר אמימרא דרחמנא דהא בהדיא אזהיר עלי' קרא אבל בתוקע בשופר של עולה ושלמים דלא אזהיר רחמנא להדיא שלא לתקוע בהן אלא דאזהיר שלא ליהנות מן ההקדש ואי אמרת דלא יצא אין כאן איסור כלל דלא נהנה יעו"ש:
וה"ה ומכ"ש בנ"ד דלא אמרה תורה שלא לשחוט אך שלא יעשה מלאכה וכיון שאינו צריך לדם לא עשה מלאכה כנ"ל דלענין נטילת נשמה אמרינן מתוך ומשום מפרק אין כאן כיון דאינו צריך לדם בודאי אינו חייב מלקות ודו"ק:
אך עדיין יוקשה מאי דאיתא לקמן בדף כ' ע"ב דעבר ושחט זורק את הדם ע"מ להתיר בשר באכילה או להקטיר אימורים ואמאי נימא דלא מהני:
וע"כ משם ראי' דאינו חייב משום מפרק אף בצריך לדם כאשר תירץ בפני יהושע או דגם בזה אמרינן מתוך או דאמרינן דחובל חייב משום מפרק דהיא תולדה דדש וא"כ מצינו דישה שהותרה ביו"ט ואף דבדבר זה לא הותר לאוכל נפש צריך לומר דאמרינן מתוך אף שלא הותר בדבר זה יעו"ש:
אך עכ"פ קשה מאי ראי' דמביא בגמרא דלב"ה אינו חייב בשופט עולת נדבה ביו"ט דסברי מתוך גבי הוצאה ומש"ה גם בשחיטה אינו חייב וקשה דאין ראי' משם ומהוצאה לשחיטה אין ראי' כלל דאפשר לומר דאף דבהוצאה פטור בשחיטה חייב משום מפרק כיון דצריך לדם כאשר הקשה הפ"י ולפי הנ"ל ניחא דאם נימא דחייב משום מפרק שוב אמרינן לא מהני ודו"ק:
עוד אפשר לומר דשם בברייתא דפליגי בנדרים ונדבות דאין קרבין ביו"ט גם ר"ש סובר דאין קרבין ביו"ט כדאיתא שם בתוס' בדף י"ט ע"ב ור' שמעון סובר מקלקל בחבורה חייב ובחובל חייב אף דאינו צריך לדם כדאיתא שם בשבת בדף ק"ו וא"כ בכל שוחט איכא מפרק והותר לצורך אוכל נפש ושפיר אף בקדשים שייך מתוך דאף לענין מפרק הותר צורך אוכל נפש ודו"ק: