אור ברסלב
נפש חיה על השס בענין נדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט › סימן א

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בענין נדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט · סימן א

בענין נדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט

בביצה בדף י"ב דאיתא דתני תנא השוחט עולת נדבה ביו"ט לוקה אמר לי' דאמר לך מני ב"ש היא דאי ב"ה הא אמרו מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה שלא לצורך:

והקשה הפ"י לפי מאי דאיתא ברמב"ם בפ"א מהלכות יו״ט שכל המלאכה שעשה אותן שלא לצורך אכילה חייב חוץ מהוצאה והבערה שמתוך שהותרה לצורך ופירוש הרב המגיד דהכונה על אותן מלאכות דלא שייכי לצורך אכילה ממש בהנהו חייב חוץ מהוצאה והבערה ואח"כ מסיק שם הפ"י דלא שייך לומר מתוך אלא דווקא אותה מלאכה דשייך בה אוכל נפש:

אך הקשה לפי זה על שיטת הרמב״ם ז"ל שכתב בהלכות שבת דחובל חייב משום מפרק ומפרק הוי תולדה דדש והדישה לא הותרה לצורך כדאיתא בירושלמי וקשה דבשוחט איכא שני מיני איסורים משום נטילת נשמה ומשום מפרק ובמפרק לא אמרינן מתוך אך בכל שוחט אינו חייב משום מפרק כדאיתא בשבת בדף ק"ו דחובל אינו חייב רק בצריך לכלבו דאל"ה הוי מקלקל וא"כ בכל שוחט דאינו צריך לדמו אינו חייב משום מפרק אבל בשוחט קדמים דצריך הדם להזות שוב חייב משום מפרק ולא אמרינן מתוך יעו"ש:

ומה שנראה לפענ"ד דהנה שם בביצה בדף כ' איתא איבעי' להו לדברי האומר נדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט עבר ושחט מאי רבא אמר זורק את הדם על מנת להתיר בשר באכילה רבה בר רב הונא אמר זורק את הדם ע"מ להקטיר אימורין לערב מאי בינייהו איכא בינייהו נטמא בשר או שאבד לרבא לא זריק לרבה בר רב הונא זריק:

ואמרתי מעצמי דלפי זה ה"ה בעולה דאין בו בשר לאכול ג"כ לרבא אינו זורק את הדם וראיתי אח"כ בפני יהושע דכתב דהוי מצי למימר דאיכא בינייהו עולה:

אך לפי זה קשה לפי שיטת התוס' שם בביצה דלא אמרינן מתוך רק היכא דאיכא צורך קצת. ובעולת נדבה איכא צורך קצת שלא יהי' שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם ולפי הנ"ל בעולה דאינו זורק את הדם והקרבן יפסל שוב לא יהי' שלחנך מלא ע"י השחיטה הזו שהרי הקרבן יפסל ושוב לא הוי לצורך קצת ואף לב"ה חייב ותרצתי לנפשי וראיתי שכן הקשה הצל"ח וכן תירץ דכמו דכתבו התוס' במבשל גיד הנשה בחלב ביו"ט ואכלו דהוי צורך קצת אף שאסור באכילה מ"מ כיון שהי' בדעתו של זה לאכלו הוי צורך קצת ה"ה בשוחט עולת נדבה ביו"ט אף שבאמת אסור לזרוק את הדם הוי צורך קצת:

והנה בתוס' בשבת בדף ק"ו בד"ה בחובל וצריך לכלבו כתבו שם על מאי דתנו ר' אבוהו כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר ור' יוחנן אמר לי' בחובל וצריך לכלבו ומבעיר וצריך לאפרו דהקשו וז"ל ואם תאמר לר' אבוהו דמחייב אף באין צריך לכלבו כיון דאינו צריך כלל הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ואע"ג דמחייב ר' שמעון במקלקל בחבורה מ"מ בעי צריך לגופה וכו' ותירצו ויש לומר דאפילו במקלקל גמור משכחת לה דהוי צריך לגופה כגון חובל ומבעיר באיסורי הנאה שסבור שיוכל ליתן לכלבו ולבשל בו קדרה וכו':

כונתם דבהיתר לא משכחת לה שיהי' צריך לגופה ויהי' מקלקל דאם צריך לכלבו הוי צריך לגופה ולא הוי מקלקל ג"כ ואם אינו צריך לכלבו כמו דהוי מקלקל כן הוי אינו צריך לגופה ג"כ אבל בחובל באיסורי הנאה כדי ליתן לכלבו כיון שהוא סבור שיוכל ליתן לכלבו הוי צריך לגופה אבל מ"מ מקלקל הוי כיון שבאמת אסור בהנאה ואסור ליתן לכלבו:

והכלל דהיכא דאסור בהנאה והוא סבור ליהנות לצורך מקרי ומ"מ מקלקל הוי:

ומיושב בטוב טעם קושית הפני יהושע הנ"ל דהקשה דבשחיטת קדשים דצריך הדם להקריבו שוב חייב משום חובל והיא מפרק תולדה דדש שלא שייך בי' מתוך ולפי הנ"ל ניחא דבאמת הדין בעולה דאם עבר ושחט אינו זורק את הדם כיון דאין כאן בשר אך לענין צורך קצת הוי לצורך כיון שדעתו להקריבו אבל לענין מקלקל הוי מקלקל כיון שבאמת לא יוכל לזרוק את הדם ואינו חייב משום חובל דהוי מקלקל כיון שבאמת אינו צריך את הדם אף שהוא רוצה להקריבו עדיין הוא מקלקל ואנן קיי"ל דאף בחובל אינו חייב משום דהוי מקלקל רק בצריך לכלבו וכדברי התוס' הנ"ל דכל שהוא אסור באמת אף שבדעתו ליהנות הוי מקלקל ודו״ק:

ומיושב בטו״ט קושית התוס' דלמה תני עולת נדבה הוי לי' למתני רבותא יותר שלמי נדבה דאף שלמי נדבה אין קרבין ביו"ט:

ולפי הנ"ל בשלמי נדבה אף לב"ה חייב דבשלמי נדבה דאיכא בשר בעבר ושחט דזורק אה הדם ע"מ להתיר בשר באכילה וצריך לו הדם לזורקו א"כ שפיר חייב משום מפרק דהיא תולדה דדש אף לב"ה והוי רבותא דאף בעולת נדבה חייב לג"ש ודו"ק:

ובזה אפשר ליישב קושית התוס' בדף י"ט בד"ה אמר עולא על מאי דאיתא שם אמר עולא מחלוקת בשלמי חגיגה לסמוך ועולת ראי' לקרב וכו' וב"ה סברי לה' כל לה' והקשו שם בתוס' לב"ה למה להו למימר כל לה' תיפוק לי' משום דאית לי' לב"ה מתוך והוי שפיר צורך קצת משום שלא יאמרו שלחנך מלא ושלחן רבך ריקן:

ולפי הנ"ל ניחא דב"ה דסברי דעולת ראי' מותר להקריב יזרוק הדם שוב יהיה אסור משום מפרק דהרי יהי' צריך לדם וחייב משום חובל דהיא תולדה דדש ולא אמרינן מתוך וצריך קרא:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה