נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
בענין אגלאי מלתא למפרע · סימן ד
עוד נראה לפענ"ד לחלק בחילוק ברור ומסתבר דבקדשה על תנאי יכול לגרשה קודם קיום התנאי וכן התם בע"מ שיאמר הן דמהני חליצה קודם קיום התנאי משום דבזה ממ"נ מהני הגט והחליצה דאם נימא אגלאי מלתא למפרע לא אמרינן א"כ לא יחולו הקידושין כלל דהרי עתה אינם חלים הקידושין דעתה לא קדשה רק מעיקרא קדשה וע"כ צריכין אנחנו לומר כיון דנתקיים התנאי חלו הקידושין למפרע וכיון דע"כ צריך עתה לומר דחלו הקידושין למפרע משום דאגלאי מלתא למפרע דנתקדשה ושוב מתיר הגט והחליצה ג"כ למפרע מטעם ממ"נ דאם לא נימא אגלאי מלתא למפרע אינה מקודשת וע"כ אנו אומרים דמקודשת משום אגלאי מלתא למפרע ושוב חלו הגט והחליצה ג"כ ואינו דומה לחליצת מעוברת שלענין האיסור א"צ לומר אגלאי מלתא למפרע דווקא אך כיון שהפילה אח"כ זקוקה ליבום ואין אנו צריכין לומר דאגלאי מלתא למפרע שהיתה ראוי' להפיל הולד תיכף בשעת מיתת הבעל אך כל שלא נשאר עתה ולד של קיימא זקוקה ליבם:
והנה באמת בגוף הדבר דבקידושין על תנאי היכא דנתקיים התנאי דמקודשת למפרע הקשה רש"י בריש פרק כל הגט דנימא דאין ברירה ולא אמרינן הוברר הדבר למפרע כיון דנתקיים התנאי מקודשת למפרע ותירץ רש"י דתנאי כיון שבידו לקימו ודעתו לקיימו אין זה ענין לברירה והוי כאילו נודע תיכף שיתקיים:
אך יהי' מאיזה טעם שיהי' בקידושין על תנאי ע"כ לענין חלות הקידושין צריכין אנחנו לומר הוברר הדבר ואגלאי מלתא למפרע דחלו אז הקידושין וממילא חל אח"כ הגט או החליצה וכל זה ברור: