נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
בענין אגלאי מלתא למפרע · סימן ג
הרא"ש בכלל מ"ה הובאו דבריו בטור בסי' קמ"ג כתב דמי שגירש את אשתו ע"מ שלא תנשאי לפלוני אם ירצה להתירה לפלוני צריך לקדשה מחדש ולגרש אותה בגט סתם:
ותמה מהרי"ט למה צריך לקדשה מחדש הא יכול לגרשה בגט אחר ואי משום דאין גט אחר גט כיון דלא אגידא בו כלל הא בשעה שתנשא לאותו פלוני נתבטל הגט הראשון למפרע ויכול לחול הגט האחרון:
ותירץ בשער המלך בפ"ז מהלכות אישות הלכה י"ב ג"כ בסברא הנ"ל דלא אמרינן אגלאי מלתא למפרע לאחר שנשאת לפלוני דהגט בטל למפרע וחייל הגט השני דאגלאי מלתא למפרע לא אמרינן:
אך הנה הב"ש הביא בסי' מ' ס"ק ח' הנ"ל בשם הרא"ש דבקדשה על תנאי יכול לגרשה קודם קיום התנאי משום דאם נתקיים התנאי מקודשת למפרע וחל הגט למפרע אלמא דהרא"ש לא ס"ל האי סברא דאגלאי מלתא למפרע לא אמרינן ובשם הרשב"א הביא שם דאינו יכול לגרש קודם קיום התנאי:
ונראה לפענ"ד דתנאי לא דמי לשאר אגלאי מלתא למפרע ובקדשה על תנאי בוודאי יכול לגרשה קודם קיום התנאי ונראה דאף הרשב"א מודה לזה וע"כ לא קאמר הרשב"א דאינו יכול לגרשה קודם הוא רק מעכשיו ולאחר שלשים יום והוא מפרש דהתנאי דמעכשיו ולאחר שלשים יום אינו כמו תנאי דעלמא אך דגוף הקידושין גמרו לאחר שלשים יום וכן המשנה למלך הנ"ל מסתפק בזה בדברי הרשב"א:
ונראה לפענ"ד ראי' לזה דבתנאי לא שייך זאת לומר דאגלאי מלתא למפרע לא אמרינן ממאי דאיתא בכתובות בדף ע"ד ע"ב קדשה על תנאי שאין עלי' נדרים והלכה אצל חכם והתירה מקודשת ע"מ שאין עלי' מומין והלכה אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת מה בין חכם לרופא חכם עוקר הנדר מעיקרו ורופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא:
וקשה מאי מהני מאי דהחכם עוקר הנדר מעיקרו מ"מ כיון דבשעה שקדשה הוי עלי' נדרים לא חלו הקידושין אף שאח"כ נשאל על הנדרים ואגלאי מלתא למפרע דנעקר הנדר מעיקרו מ"מ אגלאי מלתא למפרע לא אמרינן כמו היכא דאסרה על עצמה הנאות פלוני וקדשה אותה פלוני דאינה מקודשת כיון שאינה יכולה להנות ממעות הקידושין אף שאח"כ נשאלה לחכם וג"כ חכם עוקר הנדר מעיקרו אעפ"כ אינה מקודשת כדברי הרשב"א הנ"ל:
וראיתי אח"כ קושיא זו בספר גט מקושר להרב ר' יונה נבון הספרדי בחידושיו לסוכה בדף קי"ג ע"ב והוא תירץ לחלק דשאני בתנאי כיון דבידו לבטל התנאי וחלין הקידושין כמבואר בב"ש בסי' ל"ט ס"ב וה"ה היכא שנשאלה לחכם:
וע"ז השיב ידידי הרב הגאון מו"ה אביגדור יהודא אב"ד דק"ק בלאשקע שהוא כעת אבדק"ק קויל דהרשב"א בעצמו סובר דאינו יכול לבטל התנאי כדאיתא בסוגיא דהיו בה מומין:
ולפענ"ד אפשר לחלק כנ"ל בין היכא דמתחלה הי' חסרון בגוף הקידושין בזה אגלאי מלתא למפרע לא אמרינן ובין היכא דהקידושין עצמם טובים רק שאנחנו רוצים לבטל הקידושין מצד התנאי בזה שפיר אמרינן אגלאי מלתא למפרע דהתנאי אינו מבטל הקידושין:
והוא סובב הכל על קוטב מאמרינו הנ"ל דהיכא דהמעשה לא הי' חלה בתחלתה לא אמרינן אגלאי מלתא למפרע שחלה כיון שמתחלתה לא הי' מקום לחול אבל היכא שאין כאן מעשה חדש אמרינן אגלאי מלתא למפרע:
ומש"ה היכא דהקידושין מצד עצמם לא היו טובים מתחלה כגון שאסרה על עצמה הנאות פלוני דלא קבלה מאומה מידו ואין כאן קידושין כלל בזה שפיר קאמר הרשב"א אף שנשאלה אח"כ על הנדר אינו חל הקידושין דלא אמרינן אגלאי מלתא למפרע כיון שבשעת מעשה אין כאן חלות הקידושין כלל:
אבל היכא דהקידושין היו על תנאי הקידושין מצד עצמם טובים המה אך ע"י התנאי נתבטלו הקידושין שפיר אמרינן אגלאי מלתא למפרע דאין כאן ביטול הקידושין ונשארו הקידושין טובים דאין כאן מעשה חדש רק דאגלאי מלתא למפרע דהמעשה הראשונה בתקפה ואין כאן ביטול:
והחילוק בין היכא דהוי ריעותא בגוף מעשה הקידושין ובין היכא דהריעותא הוא ע"י תנאי מבואר ברשב"א הובא במשנה למלך בפרק ט"ו מהלכות טוען דהיכא דיש ספק אם הי' קנין בכסף ובשטר ובחזקה מוקמינן הקרקע בחזקת מרא קמא ובין היכא דוודאי היה קנין בכסף ובשטר ובחזקה והספק אם נתבטל מצד התנאי דאז מוקמינן הקרקע בחזקת הלוקח כיון דוודאי היה כאן קנין אך הספק מצד התנאי הוי ספק אם היה כאן ביטול המכר או לא נשאר הדבר בחזקת הלוקח:
וא"כ ה"ה לענין אגלאי מלתא למפרע יש מקום לחילוק זה דהיכא דמתחלה מצד עצמם הקידושין לא היו טובים אגלאי מלתא למפרע לא אמרינן שיחול מעשה חדש אבל גבי תנאי אין כאן מעשה חדש אך אדרבא אגלאי מלתא למפרע דהמעשה הראשונה נשארה בתוקפה ואין כאן ביטול המעשה:
ובזה אפשר ליישב קושית המשנה למלך הנ"ל על הרמ"ה דכתב דמהני חליצה היכא שקדשה ע"מ שיאמר אבא הן אף קודם שיאמר אביו הן וחליצת מעוברת לא מהני משום דלא אמרינן אגלאי מלתא למפרע ולפי הנ"ל ניחא דיש חילוק בין תנאי בין דבר שמצד עצמו לא הי' מהני:
ואחר הדברים האלה ניחא דברי הרא"ש דפסק בע"מ שלא תנשא לפלוני אם רוצה להתירה לפלוני צריך לקדשה מחדש לגרשה ובלא קידושין לא מהני גט אחר דכיון דכבר נתגרשה אין מקום שיחול הגט השני ולא אמרינן דאם תנשא לפלוני אגלאי מלתא למפרע דגט הראשון בטל וגט השני חל דאגלאי מלתא למפרע לא אמרינן כנ"ל אעפ"כ שפיר פסק הרא"ש דבקידש על תנאי יוכל לגרש קודם התנאי דתנאי שאני כנ"ל ואינו דומה לתנאי דע"מ שלא תנשאי לפלוני דשם הוא הגט על תנאי ויש כאן מעשה הגט לפנינו אך שתנאי יש בדבר וכיון שיש כאן מעשה נט לפנינו אינו יכול לגרשה עוד הפעם כיון שכבר היא מגורשת ואף שהוא על תנאי אבל בקדשה על תנאי נהפך הוא דיש כאן מעשה קידושין לפנינו אף שתנאי יש בדבר אבל עכ"פ לפנינו מעשה קידושין יש כאן שפיר יכול לגרשה:
ומצאתי סעד לסברא זו בר"ן בנדרים בדף ס"ז לענין נערה המאורסה דאבי' ובעלה מפירין נדרי' היכא דהיקם אחד והפר אחד דהפרה זו אין בה ממש אף שהשני נשאל אח"כ על הקמתו והביא הר"ן שהרשב"א הקשה דאמאי הפרה קמייתא בטלה הא כיון דהשני נשאל על הקמתו הוי כאילו לא הקים כלל כמו בהמקדש את האשה ע"מ שאין עלי' נדרים ונמצאו עלי' נדרים והלכה אצל חכם והתירה מקודשת דהוי כאילו לא הי' עלי' נדרים ותירץ הר"ן וז"ל ולדידי לא קשיא כלל דבקידושין מתוך שהוא מעשה גמור אע"ג דכל זמן שלא התירה לא חיילא כי התירה חכם אמרינן אגלאי מלתא למפרע דמעיקרא חיילא וכו' יעו"ש:
ופירוש דבריו נראה כדברינו דשם בקדשה ע"מ שאין עלי' נדרים מתחלה הי' מעשה קידושין גמורין אך שעדיין היה ביטול מצד התנאי כי התירה חכם אגלאי מלתא למפרע דקידושין הראשונים שהי' מעשה הקידושין לפנינו טובים המה: