נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
בסוגיא דהואיל · סימן ד
ועל דברי הר"ן הנ"ל שתריץ שם בביצה על מאי דאיתא בשם דעיסה חצי' של נכרי וחצי' של ישראל אסור לאפותה בי"ט משום דמצי למפלגי' בלישה והקשה ג"כ קושית התוס' מהאי דאמר רשב"א ממלאה אשה תנור פת אע"פ שאינו צריך אלא לפת אחד ותריץ הר"ן וז"ל דלא שריא מההוא טעמא אלא בשלו אבל לרבות בשל גוי לא עכ"ד:
אפשר לפרש לשיטתו דהא דאמר רשב"א ממלאה אשה תנור פת אע"פ שאינו צריך אלא לפת אחד הוא משום דס"ל כב"ה דאמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אך לא אמרינן מתוך רק היכא דאיכא צורך קצת וזאת שממלאה תנור פת אע"פ שאין צריך אלא לפת אחד משום שהפת נאפה יפה הוי צורך קצת ושוב אמרינן מתוך ומתוך לא אמרינן רק בשלו ולא בשל גוי כמו דלא אמרינן מתוך גבי גבוה כדאיתא בביצה גבי שוחט עולת נדבה ביו"ט דכתבו בתוס' דאף דאמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך מ"מ אין שוחטין נדרים ונדבות ביו"ט משום דכתיב לכם ולא לגבוה דזאת מיעטה התורה ובעכו"ם ג"כ מיעטה התורה זאת לכם ולא לעכו"ם כדאיתא בביצה בדף כ' ע"ב דב"ה דרשו לכם ולא לעכו"ם וכדאיתא במניני שלמה בביצה בדף י"ב ד בעכו"ם לא שייך מתוך מש"ה לא שייך בזה הדין דממלאה אשה תנור פת אע"פ שאינו צריך אלא לפת אחד ודו"ק: