אור ברסלב
נפש חיה (לנדא) דברי אגדה › יא

נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא

דברי אגדה · יא

י

פסח שהיו אבותינו וכו' מצה זו וכו' מרור זה וכו'. יש לפרש דדוקא בזמן שביהמ"ק הי' קים וישראל שרוין על אדמתן לבטח והיו חיים בטובה באין מגור מסביב אז הי' יכול לעלות על דעת איש דהכל ח"ו במקרה או במזלא תליא או שיחשוב אדם כי חכמתו עמדה לו לשקוט על שמריו ע"כ היו צריכין אז למצות אכילת קרבן פסח כדי לזכור שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ישראל בבית מצרי ניצול ומצרי בבית ישראל מת ובזה עיני כל ראו כי השגחת השי"ת מושלת בכל ואין דבר נעשה בלעדו ומזה נתחזקה אמונתם כי גם ישיבתם לבטח בארצם וכל טובם הוא בעזרתו ית"ש אין עוד מלבדו. אבל עתה בעוה"ר אין אנו צריכין לזה כי אנו רואים עין בעין בכל יום ובכל שעה דהכל בהשגחת השי"ת שה אחד בין וכו' וגם כל איש ואיש רבו צרותיו וחסדי ה' גברו עליו שינצל בארח פלא ואף בעת הרעה הוא רואה איך השי"ת מחזק דעתי ומאמץ כחו לסבול בדומי'. וזה הוא שהרחיב לשון פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שביהמ"ק הי' קים שהי' אז הכל על מכונו ושלום מסביב על שם שפסח וכו', אמנם מצה זו שאנו אוכלים הוא מפני שאנחנו בגולה עבר קציר כלה קיין ועוד לא נושענו וכדי שלא נבוא ח"ו לידי יאוש אנו מזכירין שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ וכו' הרי דכך

*) המבדיל בינו ובין קונו ע"י מרוח דפחיתות אשר דבקו בו ויתראה כבוד ה' עליו כי בהסירן בל חמדות הרעות בין גאוה בין ענוה פסולה יגלה כבוד בוראו עליו, וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר הוא אמר ויהי מדת הגאוה הוא צוה ויעמוד מדת הענוה ואם יתנהג אדם בהם עפ"י דבר ה' אז הן כלן מדות טובות וישרות אבל הן בעצמן במה נחשבו ואם ישתמש בהן שלא בזמן ומקום הראוי טובם כחדק וישר ממסוכה, ולפ"ז כונת הנביא להבטיח על הגאולה הפרטית לנפשות ישראל מלבד הגאולת הכללית הבאה בבי"א:

א) וכמדומה כי ברבות הימים מצאתי שהגאון מלבי"ם ז"ל ביאר בן ואין חבוריו ת"י

ב) וע' בל"ח פסחים ג' א' בשם המוכיח מבאר ותראה חיזוק לדברי בס"ד:

היא השורה שהקב"ה ממתין עד רגע האחרון שיתוקן הכל ואז אנו נגאלים. ואפשר דבזמן המקדש באמת הי' טעם אכילת מצה רק לזכרון להם עוני שאכלו אבותינו במצרים ככתוב בתורה ולכן בפתיחת ההגדה אומרים הא לחטא עניא וכו' אבל מצה זו ש שאנו אוכלים הוא מטעם שלא הספיק וכו' כאמור מלתא בטעמא וא"ש מה שדקדקו המפרשים ועיין בספר מעשי ה' וק"ל. ושוב אמר מרור זה שאנו אוכלים וכו' כי למען לא ירע לבבנו על היסורים המרים שיש לנו בעוה"ר אנו מזכירין שמררו המצרים את חיי אבותינו וזה גרם להם טובה דקישוי השעבוד העלים הקץ ונגאלו מקודם וכן גם אנחנו מאמינים דכל הרעות בכלל ובפרט הן הן טובות וישועות. ומצות מרור בזמן המקדש הי' רק לזכר בעלמא כמו אכילת לחם עוני כנ"ל:

תוכן העניינים

נפש חיה (לנדא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה