נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא
דברי אגדה · י
אמר ראב"ע הרי אני וכו' באור הדברים יובן ג"כ עפ"י האמור לעיל בס"ד דראב"ע שהי' עשיר והוא חכם והוא עשירי לעזרא והיו רוב ימיו ימים של טובה ע"כ אמר הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לנצח בעלי מחלוקתי שתאמר יציאת מצרים בעילות היינו בזמן החשך והרעה דהגם שחכמתי עמדה לי לדעת דאין חילוק וגם בעת צרה ועלטה יש לספר ישועת ה' בהוציאו את האדם מתוך צרה יותר גדולה כי יכפר עונו ויטהר רוחו ע"י היסורים אעפ"כ לא זכיתי שיסכימו עמי חברי מפני שלא יכולתי להראות זאת במעשה כיון שלא באתי לידי מדה זו עד שדרשה בן זומא מריבוי הכתוב כל לרבות הלילות ואולם חכמים פליגי דאע"ג שהם מסכימים עם בן זומא בעיקר הדרשה דכל אתי' לרבויי לילות דזה פשוט יותר דכל ימי מרבה לילות מ"מ אין דעתם נוחה לומר דהתורה הקדושה המדברת על לב כל איש כקטן כגדול תצוה בחיוב מ"ע לזכור יצי"מ ולספר חסד ה' גם כימי הרעה דלאו כל אדם זוכה לזה בעוה"ז להבין כי גם הרעות טובות הנה. ואם אמנם כתוב בתורה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך והביאו הסמ"ג עשין י"ז וביאר שהוא מצוה לצדק את הדין על כל המאורע ולחשוב בלבו כי לטובתו נשתנו עניניו יעו"ש אבל שיהי' מ"ע על כל אדם לספר בשמחה כל אשר עבר עליו בימי הרעה זו מן העכורות הקשות ולפיכך אמרו חכמים ימי חייך העוה"ז דכעת אין חיוב לספר ביצי"מ הפרטית רק בימים ימי טובה ולא בלילות זמן החשך והרעה. כל ימי חייך דמרבה גם הלילות הוא להביא לימות המשיח כי אז תמלא הארץ דעה ועיני עורים תפקחנה ויבינו כלם בי גם הלילות היו ימים והדינים היו רחמים וחסדים וע"כ אז יזכרו הכל גם יצי"ט של הלילות אלו ימי האפלה והצרה בא. וממילא חזינן דגם חכמים מודים בעיקר הדרשה לבן זוטא אלא דסברי דקאי על ימות המשיח ואם כה איפוא ממילא גם בעוה"ז המשכילים יבינו ויזכרו יצי"מ בלילות ויורו לה' חסדו גם על הרעה ומהגדולים ילמדו הקטנים להשכיל ולהתבונן דגם הלילה הוא אור והכל רק טוב וחסד ובזה נצחם לחכמים וא"ש מה שדקדק רבינו התוי"ט ז"ל ע"ש וק"ל: