נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא
דברי אגדה · ט
מעשה בר"א וכו' יבואר עפ"מ שכתבתי בסמוך ולכן התנאים הקדושים אמוני בית ישראל אלה היו מספרים ביצי"מ כל אותו הלילה דכל אחד סיפר מהנסים הרבים שעשה עמו השי"ת בכל ימי חייו והנה חכמים הללו לא הי' מזלם שוה דרבי יהושע הי' עני כמפורש בפרק תפלת השחר גבי עובדא דר"ג וראב"ע הי' עשיר כידוע מהש"ס בכ"מ ומסתמא גם בשאר ענינים יש מחמשת החכמים האלה שהי' מאושר וטוב לו ויש דכמה הרפתקאות עברו עליו ובכל זאת היו כלם שוים כהרבותם לספר חסדי ה' אשר גברו עליהם והוא מפני שהאמינו דכל מעשי השי"ת הם לטובת האדם והודו על הרעה בשמחה ובלבב שלם כמו על הטובה. וכבר בארתי בקונטרס הידור מצוה מ"ע ב' אופן שני פסוק שמע ישראל דעיקר אמונת היחוד היא להאמין דהקב"ה הוא פועל חסר ודין וכי גם הדין הוא רחמים וז"ש ה' אלהינו בין רחמים בין דין ה' אחד דהכל פועל האחד ב"ה ובכל האופנים הוא ה' מדת הרחמים ע"ש א) והשתא מובן היטב מעשה בר"א ור"י וכו' שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה וגם הרעות היו בעיניהם טובות והחליטו דהכל מאת השי"ת והי' להם בכלל ספור יצי"ט ולכן באו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן ק"ש כי עתה תקיימו מצות היחוד בכונה הראוי' ולבבכם שלם עם הבנה זו של המקרא שמע ישראל כי הכל מאת הבורא ית"ש והכל טוב ורחמים ובפרט הגיע זמן ק"ש של שחרית שמספרים בבקר חסד ה' בברכת אמת ויציב והבן: