אור ברסלב
נפש חיה (לנדא) דברי אגדה › ו

נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא

דברי אגדה · ו

ה

ועוד שאלה אותי אז על מאמרם ז"ל (מגילה י"ב ב') במתניתא תנא בא גבריאל וכו' מדוע נוולה באופן מוזר זה. ובשובי לביתי חפשתי בספרים ומצאתי בבאורי אגדות להגר"א זצ"ל דלדעה א' שם בגמרא שפרחה בה צרעת כתב דהוא משום שמלאכת בנות ישראל ערומות עפ"י מצותה היתה בצמר ובפשתים כמ"ש בחד"א להמהרש"א ז"ל וצרעת לבן כצמר ואהא דמתניתא דבא גבריאל וכו' כתב משום דגם היא לדבר עבירה נתכוונה כדאמר התם ובתר דעבדת באופין יהבא שיורא לבעלה מש"ה עשה לה יותרת סרח העודף ע"ש בר"ק ז"ל. ברם לפמ"ש רש"י ותוס' ז"ל ושם בשם הירושלמי דריב"ח דאמר מלמד שפרחה בה צרעת יליף לה מקרא ואת אשר נגזר עליה בגזירה שוה מעוזיהו ע"ש שוב עלינו להתבונן מאין למדה המתניתא הך מלתא שבא גבריאל ועשה לה זנב. ושמא י"ל דדריש נגזר מלשון גזרו את הילד ורבים דומי' שהוא לשון חיתוך וכריתה וכמ"ד בעירובין נדף ח"י ע"א) זגב ומסיק שם לא נצרכה אלא למקום חתך וק"ל. אח"כ ראיתי במדרש מגילת אסתר שהוציא לאור ש"ב ומחו' החכם מו"ה חיים מאיר הלוי הורוויץ נ"ע מפפר"מ ושם בהערה הביא ממדרש כת"י ותמאן מכדי פריצותא הויא וכו' אמר דיב"ח מלמד שפרחה בה צרעת כד"א מאנה לנגוע נפשי במתניתא תנא מלמד שבא גבריאל ועשה לה זגב כההיא דתנינן תם ממאנין את הרחלות שלא יעלו עליהן זכרים עכ"ל והרי אנו רואין דשניהם לא למדוהו אלא מתיבת ותמאן אלא שנעלם ממני מקום המאמר ממאנין את הרחלות דלפנינו בפרק במה בהמה ליתא האי לישנא וגם בערוך לא מצאתי פירוש מלת ממאנין על ענין הלז:

בברייתא שאנו אוסרים אחר ברכת התורה ובקור חולים והכנסת בלה והלוית המת. יש לדקדק דבכל דוכתי מקדים מת אבלה כמו בפ"ב דכתובות ובפ"ק ופרק בתרא דמגילה מבטלין ת"ת להוצאת מת ולהכנסת כלה וכן שלהי מכות והצנע לכת זה הוצאת המת והכנסת כלה ומדוע הבא הפך הסדר הלז. ואולי מפני שלא רצה להסמיך הלוית המת לבקור חולים שלא לפתוח פה לשטן וכל המבקר את החולה מתפלל עליו שיתרפא ומצפה שיעמוד מחליו ויוכל לקיים מצות הכנסת כלה ולכן איחר ההלוי' באשר הוא סוף כל אדם. עוי"ל דלענין ביטול ת"ת שכיח טפי לבטל מפני הוצאת המת שאין לו כדי צרכו שהוא שיעור גדול ומאן דמתני לית לי' שיעורא אבל מפני הכנסת כלה לא שכיח כ"כ לבטל ת"ת לפי שא"צ שיעור גדול וע"כ גבי מבטלין וכו' סידרו מאי דשכיח קודם אבל הכא דמיירי בעיקר המצוה הכנסת כלה קודמת. אך בהא לא יתישב עדיין האי דמכות דמיירי ג"כ בעיקר המצוה ומ"מ הקדים הוצאת המת. ואפשר משום דאסמכי' התם על והצבע לכת ומסיים ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא וכו' מש"ה סידרם בדרך לזא"ז דבודאי הכנסת כלה דרכה יותר בפרהסיא בתופים ובמחולות ואפ"ה אמרה תורה והצנע לכת. עוי"ל בדרך רמז עפמ"ש בכתבי האר"י החי זיע"א הובא כמה פעמים בסה"ק תולדות יעקב יוסף זצ"ל שיש לבטל ת"ת בעורנו חוטא ולשוב בתשובה ער שיזכה להוצאת טומאת החטא והסט"א מקרבו דהיינו הוצאת המת ואח"כ יעסוק בתורה ובמעשים טובים לעשות נח"ר לשכינה דהיינו הכנסת כלה ע"ש בד"ק ז"ל ולכן בכל מקום מזכיר הש"ס תחלה הוצאת המת ואח"כ הכנסת כלה גם מהסמיכו עיקר המצוה אקרא והצנע לכת משא"כ בברייתא זו דתנינן אלו דברים שארס אוכל וכו' דהיינו אדם בינוני וכדמוקי לה בש"ס סופ"ק דקידושין שאם היתה שקולה מכרעת וכמו שבארתי בס״ד בחדושי משניות דיש פאה ע"ש מש"ה הקדים הכנסת כלה להלוית המת כי רוב האדם אינם יכולים לעמוד בזה להמתין עם עשה טוב עד שיסורו מרע ויותר טוב לפניהם לעסוק בתורה ומע"ט אף בעודם מלוכלכים בחטאים וע"י התורה והמצות יתרחקו ממילא מכל רע וכמו שהארכתי בזה בעזרה"י בדרושים שלי דרוש י"א וט"ו ועוד בכמה מקומות מחדושי השפלים ע"ש דברים נפלאים תלי"ת וע"כ גרסינן כאן הכנסת כלה תחלה והבן:

תוכן העניינים

נפש חיה (לנדא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה