נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא
דברי אגדה · ג
בספר הטהור נתיבות עולם למז"ה הגאון מהר"ל מפראג ז"ל נתיב יראת השם סוף פ"ו כתב ישם אדם שנקרא על שם בריאתו שנברא מן האדמה קודם שבא ליראת השם שמו עולה במספר מ"ה כי מה האדם נחשב כאשר עדיין חסר התכלית שבשבילו גברא אבל כאשר יש לאדם התכלית שבשבילו נברא והיא יראת שמים ואז נקרא האדם שפירושו האדם הידוע וכיון שהוא ידוע הוא אדם מיוחד מבין שאר אדם ואינו אדם דעלמא דק אדם מיוחד ובדבר זה הוא ארם מיוחד כאשר בו יראת שמים וכו' וזה שחתם דבריו כי זה כל האדם כלומר כי יראת שמים עושה את האדם מיוחד עד שנקרא האדם עכ"ל הזהב וע"ש עוד. ובעניותי נפלאתי מאד מש"ס מפורש ומפורסם ביבמות ובע"ז ורבותינו בעלי התוס' ז"ל הכריעו דהאדם הכל בכלל ועאוה"ח פרשת אחרי שחיזק דבריהם עפ"י האמור בזוה"ק וכתב שהוא דבר שבמנין דחשבון אדם מס"ה והוא מספר מעולה ע"ש בד"ק ז"ל ודברי רבינו המהר"א זצ"ל הם ממש היפך זה וצע"ג ליישב: