אור ברסלב
נפש חיה יורה דעה קונטרס גולת עליות › סעיף יג

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

קונטרס גולת עליות · סעיף יג

סעיף יב

לבאר הדין דניצוק וקטפרס אינו חיבור אם במעין הוי חיבור ואם מצטרף המים שלמעלה ושלמטה למ' סאה גבי מעין כגון מעין היורד מההר או בשיפוע ואם מותר לטבול במעין זה אף שאין ארבעים סאה במקום אחד:

הנה כבר הבאנו מאי דפסק הרמב"ם בפ"ח מהלכות מקואו' בשלש גומות שבנחל התחתונ' והעליונ' של עשרים סאה והאמצעית של ארבעים סאה ושטף של גשמים עובר בנחל אע"פ שהוא נכנס לתוכן ויוצא מתוכן אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית דאין המים הנזחלים מערבין אא"כ עמדו:

והבאתי לעיל בסעי' הקודמין דהכסף משנה מביא שני פירושים או דהרמב"ם פסק כחכמים דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונ' משום דס"ל דלא אמרינן לא גוד אסיק ולא גוד אחית ואח"כ כתב ולי נרא' שרבינו מפרש שלא אמרו בפ' אין דורשין דפליגי בגוד אסיק וגוד אחית אלא רבי מאיר ורבי יהוד' אבל חכמים טעמייהו דאין הנזחלין מערבין את המקואות:

והנה לפי פירוש השני נרא' דאין חילוק בין אם הוא מלמעל' למט' או זוחל בשוה רק בכל מקום שהוא לא הוי חיבור כיון שאינו עומד רק זוחל ולא ישאר כאן החיבור שהרי זוחל הוא והמים שהוא עתה מחבר ילך מכאן וזוחלין לא הוי חיבור:

אך לפי זה יוקש' על הדין דמעין מטהר בזוחלין הא כיון דזוחלין לא הוי חיבור א"כ אין כאן ארבעים סאה ביחד לעולם כיון דלא הוי חיבור וכן הוא בתשב"ץ בחלק שלישי בסימן ל"ד דכתב באמצעי הדברים וז"ל אבל אם לא נשארו במקו' ארבעים סאה הכל מודים שלא עלתה לו טביל' ואין המים הצפין מלמעל' משלימין למ' סאה אפילו הן מחוברי' כיון שאין להם בחוץ כותלים מעכב אותם מלזחול שאין חיבור כזה משלים למקו' ע"כ:

ובחידושי ישבתי בזה מה שנאמר בתורת כהנים אך מעין ובור מקוה מים אי מאי מעין מטהר בכ"ש אף מקוה מטהר בכ"ש תלמוד לומר אך מעין מעין מטהר בכ"ש ומקו' בארבעים סאה אי מה מעין מטהר בזוחלין אף מקו' מטהר בזוחלין תלמוד לומר אך מעין מעין מטהר בזוחלין ומקו' באשבורן וקשה מנ"ל ללמוד שני דרשות מחד ריבויא וראיתי שכן הקש' בספר לחם ושמלה ולפי הנ"ל הכל ניחא דהכל אחד דכיון דמקו' צריך מ' סאה ע"כ צריך להיות באשבורן דאם הוי זוחלים אין להם חיבור ולא הוי ארבעים סאה ביחד וכן ראיתי בראשונים אבל מעין דמטהר בכל שהוא ואין צריך להיות ארבעים סאה ביחד שפיר מטהר בזוחלין:

אך זה ניחא לשיטת האומרים דמעין מטהר בכ"ש אף לאדם אך לשיטת האומרים דלאדם אף במעין צריך ארבעים סאה שוב יוקש' אמאי מטהר בזוחלין כיון דלא הוי ארבעים סאה ביחד דזוחלין לא הוי חיבור וכן ראיתי בש"ע להג' מוהר"א מוילנא דכ' כדברים האלה בסי' ר"א ס"ק ה' דכיון דמעין מטהר בזוחלין ה"ה דמטהר בכ"ש וכמו שכתב הריב"ש דטעמא דמעין מטהר בזוחלין משא"כ במקו' משום דקטפרס אינו חיבור משא"כ במעין דמטהר בכ"ש עכ"ד:

והנה לשיטת האומרים דגם במעין צריך לאדם ארבעים סאה אעפ"כ מטהר בזוחלין הי' ראי' לשיטתם דזוחלין הוי חיבור והרמב"ם דסובר בזוחלין לא הוי חיבור כנ"ל הוא באמת סובר דבמעין אף לאדם הוא בכל שהוא ואין ראי' ממאי דמעין מטהר בזוחלין דזוחלין הוי חיבור דהרי לשיטתו מעין מטהר בכ"ש והטור בריש סי' ר"א מביא דעת הפוסקים בזה ודעת הרמב"ם דסובר דבמעין אף באדם די בכל שהוא:

אך באמת אף לדעת האומרים דבמעין צריך ג"כ ארבעים סאה לאדם מ"מ עדיין אינו ראי' דזוחלים הוי חיבור ממאי דמעין מטהר בזוחלים וליכא חיבור ארבעים סאה דנוכל לומר דבמעין שפיר הוי זוחלים חיבור ואך במי גשמים לא הוי זוחלים חיבור והטעם כיון דמעין חיותו בכך והוא זוחל בטבעו שפיר הוי חיבור כדאיתא בראשונים וגם שאינו עתיד לפסוק שהרי הוא זוחל תמיד וכאשר הביא הב"י בסוף סי' ר"א בשם המרדכי שהביא תשובות מו"ה אליעזר מיוארדאנע ז"ל וז"ל מי הנהר משלימין ואע"פ שאין ניצוק חיבור היכא שתמיד עולין הוי חיבור וכן הביא הב"י בסי' ר"א ס"ג וז"ל כתב המרדכי בשבועות בשם תוס' גיטין דף ט"ז דהא דתנן דניצוק וקטפרס אינו חיבור לטומאה ולטהרה פירוש ר"ת דהיינו דווקא מי גשמים דעתידין לפסוק אבל מי נהר שאין עתידין לפסוק הוי חיבור טופח ע"מ להטפיח יעו"ש:

וכן מצאתי בתוס' בבכורות בדף נ"ה ע"ב בסופו בד"ה אין המים מטהרין בזוחלין ושם בדף נ"ו באותו דיבור שהביאו שם באמצע דבריהם בשם ר"ת שמותר לטבול בנהרות שכל הנהרות מחוברין לים הגדול ביותר מעירוב מקואות ותחילת הנהרות אינם קטפרס שזה דרך חיותן ולא קטפרס מחברן אלא חיותן מחברן עכ"ד יעו"ש והיינו כיון דדרך חיותן בכך שפיר הוי חיבור:

ובזה ישבתי בחידושי מה שהקשה בתרומות הדשן בסי' רנ"ד והובאו בטורי זהב בסי' ר"א ס"ק ג' וז"ל כתב בתרומות הדשן בסי' רנ"ד שמעתי מקשים מאי שנא נוטפין דפסולי זוחלין ברביותן היינו היכא דרבו מי גשמים על המעין דאין מטהרין בזוחלין כמו מעין רק באשבורן כמו מי מקוה כיון דהנוטפים רבו על הזוחלין וגבי מים שאובים דפוסלים המקוה לגמרי ואפ"ה אם הי' כבר מקוה של ארבעים סאה ונפלו לתוכה אפילו אלף סאה שאובים בבת אחת לא יפסלוהו כמ"ש בס' זה סעי' ט"ו גבי מקוה ובמעין אף בכל שהוא ותירץ שם בתרומות הדשן דכתב הרא"ש הטעם שאין שאובין פוסלין המקוה דהוי כאילו נזרעו בתוכה והרי הם כמחוברים וכשרה ע"כ ניחא הקושיא דעיקר פסול שאובין דהוי כתלושים ע"י אדם ולכך מהני בהו זריעה ויחשבו כמחוברים אבל פסול דנוטפין שאינם מטהרים בזחילה אינו מטעם שהם תלושים דהא מקוה שלימה מנוטפין כברה ואפ"ה אינם מטהרים ע"י זחילה הלכך לא מהני בהו זריעה שנזרעו במים זוחלין דלא מהני אלא לשויוהו תלוש כמחובר ע"כ והדברים יגעים מאוד וקשה להבינם:

וגם הקשה שם הט"ז מהא דאיתא שם בש"ע בסעיף יו"ד מעיין שהמשיכו לבריכת מים שהם נקבים ועומדים יש להם דין מעיין יעו"ש והיינו דיש להם דין מעיין לטהר בזוחלין הרי דבפירוש מבואר דאף לענין שיהי' על הנוטפין דין זוחלין מהני ג"כ היכא דחברן למעין:

וכשאני לעצמי הקשיתי עוד למה כתב בסעיף יוד מעיין שהמשיכו לבריכת מים שהם נקבים ועומדים תחלה אז יש להם דין מעיין נטהר אח"כ בזוחלין ולא אמר דמעיין שהמשיכו לבריכת מים שהן עתה זוחלין מהני המעיין שיהי' להבריכת מים דין זוחלין ויטהרו כמו שהן עתה זוחלין:

ולפי אשר בארתי לעיל יתיישב הכל בטוב טעם דלא קשה קושית תרומות הדשן אמאי בשאובין שנפסל לגמרי אפ"ה מקוה של ארבעים סאה או מעיין מטהר אותם ונוטפין שכשרים באשבורן רק בזוחלין אינם מטהרים אמאי לא מהני כשבא לתוכן מעיין שיטהרו בזוחלין ולפי הנ"ל ניחא דהא הרא"ש כתב הטעם דשאובין נתכשרו במקוה או במעין משום דהוי כאילו נזרעו בתוכו והרי הן כמחוברים וכשרין וזה לא שייך בנוטפין שהמה זוחלין אף שבא לתוכן מעיין לא נוכל לומר דהנוטפין והזוחלין המה כמחוברים למעין ודינם כמעיין דהרי זוחלין אינם מחובר כלל ונמצאו מי גשמים שהמה זוחלין לא הוי כמחוברים למעיין כלל כיון שהמה זוחלים לא הוי חיבור כלל ניהו דבמעיין שפיר אמרתי לעיל לחד צד וכמבואר בראשונים דמעיין זוחל הוי שפיר חיבור אבל המי גשמים לא הוי חיבור נמצא לא נתחברו המי גשמים כלל שהם זוחלין להמעין ואינו דומה לשאובין שנתחברו למעיין או למקוה דהשאובין שפיר המה באשבורן אך שהמה פסולין מטעם שאובין כיון שנתחברו להמקוה נתכשרו חבל זוחלין דלדעת הריב"ש והתשב"ץ שהבאנו לעיל בחמת זה הוי הפסול משום שאינו חיבור ארבעים סאה ביחד לא מהני שנגע להם מעיין ג"כ דהרי אינו חיבור כלל להמעיין ולא שייך לומר דהוי כנזרעו בתוכו ונתחברו לו:

ושפיר ניחא הדין דסעיף י' דמעיין שהמשיכו לבריכת מים שהם נקבים ועומדים דבשעה שהמשיך המעיין לבריכת מים הי' הבריכת מים שפיר נקבים ועומדים והי' אז באשבורן ושפיר הוי אז חיבור להמעיין והוי כאילו נזרעו בו ונתחברו לו שפיר דינו כמעין לטהר אח"כ בזוחלין ודו"ק:

ושפיר ניחא מאי דכתב מעין שהמשיכוהו לבריכת מים שהם נקבים ועומדים אז דינו כמעין אבל אם המשיכו לבריכת מים שהם זוחלין אין דינו כמעין (וגאון אחד רצה להשיב ע"ז דבשעה שהמעין עומד אינו מטהר בזוחלין ולאחר שנמשך הוי זוחל אך באמת ניחא דהא דמעין שעומד אינו מטהר בזוחלין היינו היכא שבטבעו עומד ואינו זוחל כלל מצד עצמו רק שהוא עשאהו זוחל כדאיתא בפרק ה' דמקואות משנה י' אבל כאן אדרבא המעין הי' זוחל מתחיל' וגם עתה הוא זוחל לתוך המקוה ועי"ש בט"ז בסי' ר"א ס"ק כ"ב):

והנה איתא בב"י הובא בש"ך בסימן ר"א ס"ק ב' דכתב וז"ל משמע שאם המים מושכין כגון מעין שהוא זוחל ואין בשום מקום ממנו ארבעים סאה אבל כשתצטרף כל המים שמתחלה ועד סוף המה ארבעים סאה טובלין בכל מקום שגוף הנטבל מתכסה בו בין אדם כלים וראי' לזה מדתניא בתוספתא ומייתי לה ר"ש בפ"ה דמקואות איזהו חרדלית מי גשמים הבאים ממדרון רואין אותן אם יש מתחילתן ועד סופן צירוף ארבעים סאה מטבילין בהם ואם לאו אין מטבילין בהם דברי ב"ש וב"ה אומרים אין מטבילין עד שיהי' לפניו עוקה ארבעים סאה הרי אף על פי שאין בהם ארבעים סאה אלא בצירוף מתחילתן ועד סופן מטבילין בהם לב"ש וע"כ לא פליגי ב"ה עלייהו אלא משום דקטפרס לא הוי חיבור או משום דאין הנוטפין מטהרין אלא באשבורן וכו':

והנה נראה מדברי הב"י הללו דאף במעין בקטפרס לא הוי חיבור היינו כל שהמים יורדי' בשפוע ולא בשוה שזה הוי קטפרס כמו שאמר דע"כ לא פליגי ב"ה עלייהו אלא משום דקטפרס לא הוי חיבור או משום דאין הנוטפין מטהרין אלא באשבורן נראה דקטפרס בכל מקום לא הוי חיבור אף במעין אבל בנוטפין כל זוחלין לא הוי חיבור כדברי הרמב"ם הנ"ל או משום דאין הנוטפין מטהרין באשבורן ומה שכתב הב"י המים מושכין ואין בשום מקום ממנו ארבעים סאה מצטרפין כל המים מתחילה ועד סוף היינו כל שאינו קטפרס וזוחל בשוה אבל בקטפרס אינו חיבור אף במעין. ומה שאמר שאין בשום מקום ממנו ארבעים סאה היינו שאין עוקה שיחזיק ארבעים סאה באשבורן רק כולו זוחלין אעפ"כ במעין הוי חיבור אבל בנוטפין אף בזוחלין בקרקע שוה לא הוי חיבור וכן הוא דעת הב"י בסוף סימן ר"א שהביא שם בדף כ"ד ע"ד בשם המרדכי שהביא ראב"י דקשה איך טובלין בנהר והלא הוי קטפרס ותירץ הוא וז"ל דנהר שאני דלמטה מקטפרס לבד יש ארבעים סאה וכן למעלה מהקטפרס יש ארבעים סאה אבל היכא דבחד מינייהו ליכא ארבעים סאה בלא צירוף דאידך אה"נ דאין טובלין בו ואין לומר דכל הנהר הוי קטפרס מראשו לסופו ומש"ה יורדין מצד זה לצד זה דאפילו לא יהי' קטפרס אלא במקום אחד סגי למעבד הכי ועוד דאף אם תמצא לומר דכולו משופע קצת יש לומר שאין אותו השפוע נקרא קטפרס אלא כשהוא משופע ביותר ע"כ:

הנה גם בכאן דעתו דאף דמעין מטהר ומחבר בזוחלין מכל מקום בקטפרס אינו חיבור ושם בנהר הוי מעין אע"פ כן בקטפרס אינו חיבור אך ע"כ איכא ארבעים סאה בקרקע שוה לא בקטפרס אף דכל זוחל הוא במקום מדרון ע"ז תירץ דאף אם המים בקרקע שוה כל שבסוף אח"כ נמצא מקום נמוך ממילא יורדים המים מכל מקום השוה השוה אל מקום הנמוך והמה זוחלין אף במקום השוה כטבע המים ואז הוי חיבור במקום השוה לארבעים סאה ועוד דאף אם בכל מקום הזוחלין משופע קצת מכל מקום זה לא מקרי קטפרס כיון דלא הוי רק משופע קצת ואינו ניכר להדיא השפוע זה לא מקרי קטפרס אבל בקטפרס שהוא משופע ביותר אף במעין לא הוי חיבור וכן הוא בתוס' בחגיגה בדף י"ט בד"ה נגזור אטו חרדלית של גשמי' על מאי דאיתא שם בגל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפלו על אדם והכלים טהורים וקאמר דסלקא דעתך אמינא לגזור דלמא אתו למטבל בחרדלית של גשמים וכתבו בתוס' פירוש רש"י שיורדים מהר גבוה ויש בו ארבעים סאה ולא עלתה שם טבילה דקטפרס אינו חיבור והר"י פירוש וכן כתיב בכמה פירושים של רש"י דפסול מטעם דאין מקוה מטהר בזוחלין אלא באשבורן כדתניא בת"כ ומיהו אומר הר"ר אלחנן דע"כ טעם ראשון עיקר מדגזרינן בגל של ים דאי משום זחילה אז בשל ים מהני אי לא מוקמינן לה כר' יוסי דאמר במסכת מקואות פ"ה כל הימים כמקוה והי' קשה למורי מאי קאמר משום חרדלית של מי גשמים הא בשל ים נמי לא מהני כדתנן בית הלל אומרים אין מטבילין בחרדלית ומשמע דבכל חרדלית איירי מדלא הוזכר ליה בהדיא גשמים ולפירוש ראשון ניחא ומיהו אכתי יש להקשו' דקטפרס הוי חיבור לענין מקואות כדפירוש הר"י ואם כן למה לא מהני ואי הוי טעמא משום זחילה יתכן טפי עכ"ד (ודברי התוספו' הללו צריכין ביאור אך אין ענינינו כעת בזה אך העולה לדינא:

הרי בפירוש דעתם דאף בים דהוי כמעין וזוחלין ע"כ חיבור כנ"ל דהרי מצטרף לארבעים סאה מכל מקום קטפרס אינו חיבור למ"ד דאף במקוה קטפרס אינו חיבור אך דברי התוס' אינם מובנים כלל דאם נימא דאף בים דהוי מעין ומטהר בזוחלין מכל מקום חרדלית לא מהני משום קטפרס א"כ תמוה דבגל שנתלש ג"כ לא מהני דהוא ניצוק וגרע עוד מקטפרס כאשר כתב התוספו' בגיטין דקטפרס היינו שזב על דבר משופע וניצוק היינו באויר ודוחק גדול לומר דמיירי דנפל עליו הגל באופן דהוא עומד בגומא ונשאר המים באשבורן אך בודאי גל הוי זוחלין וכדאיתא במהרי"ק בסי' קנ"ו דהביא ראי' דבמעין אף שנפסק ממקורו כל שלא נח באשבורן עדיין שם מעין עליו כתב וז"ל וראיה ממה ששנינו בפ"ה דמקואות גל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורים כו' ואע"פ שאין לך זוחלין גדול מזה יעו"ש דבריו:

שבתי וראיתי בר' פ"ד דמקואות משנה ד' הביא התוספתא מהך דגלין דכתב שם וז"ל מן הים ומן הנהר הכא צריך לטעמא דאין מטבילין באויר דמעין מטהר בזוחלין ומטעם דניצוק וקטפרס אינו חיבור לא היה יכול לפסול דאפשר שיש ארבעים סאה ביחד באויר עכ"ד ודברים אלו קצרה נפשי להבין דבאויר הוי עוד ניצוק דגרע מקטפרס אף שהם נוזלים ביחד הדרן לדברי התוס' דלפי עניית דעתי אינם מובנים כלל וגם הש"ך להלכה פסק דלא כוותייהו:

דהנה בש"ך בסי' ר"א ס"ק קכ"ט כתב על מאי דאי' שם בהמחבר ג' גומות שבנחל התחתונה ועליונה של עשרים סאה והאמצעית של ארבעים סאה ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אע"פ שהוא נכנס לתוכן ויוצא מתוכן אין זה עירוב שאין הנזחלין מערבין אלא א"כ עמדו וכתב הש"ך דוקא גשמים אבל מעין מערב אף בזוחלין ע"כ ולפי הנ"ל קשה דבקטפרס שהוא יורד מלמעלה למטה אף במעין אינו חיבור כנ"ל דברי הב"י ודברי התוס' ודבר זה במחלוקת הראשונים תלוי אם במקוה קטפרס הוי חיבור וע"כ דעת הש"ך דבמעין כיון דמטהר בזוחלין אף קטפרס הוי חיבור והנו"ב מהדו"ת בסי' ק"א כתב וז"ל אמנם אם יוכל למלאות מקוה מים שאובין עד שיהי' כאן ארבעים סאה אז יש חילוק אם הקנים הממשיכים מים מהמעיין באים להמקוה תוך המים ודאי שמחברן אותו למעין ונטהרו השאובים והרי יש כאן ארבעים סאה באשבורן אבל אם הקנים גבוהים מהמים ושופכין מלמעלה למטה המקוה פסולה ואין זה חיבור שאין הזוחלין מערבין כמבואר בסי' ס' והש"ך בס"ק פ' בסופו לדעתי אחר מחילת כבודו שגה בזה שהחליט שכיון שנקובים כשפופרת הנוד הוי חיבור וכתבתי בגליון הש"ך שלי דלא קשה מידי דלקמן בסימן ס' מבואר שאין הנזחלין מערבין וק"ו בזה עכ"ד הנו"ב:

ומאז בילדותי תמהתי על הנו"ב בזה. א' כיון דהוא מיירי במעין ובמעין שפיר מערב בזוחלין כאשר כתב הש"ך בסעיף ס' בס"ק קכ"ט. ב' מה שמחלק בין אם הקנים גבוהים מהמים ושופכין מלמעלה למטה בין אם זוחל בשוה לשיטת הרמב"ם דהטעם דאינם מערבים משום דאין הזוחלין מערבין אין חילוק בין אם זוחל מלמעלה למטה או זוחל בשוה:

וראיתי אח"כ בעת שנדפס חתם סופר בסי' ר"ח כתב ע"ד מקוה שהמשיכו מים לתוכה ע"י צינור אחד ממעין שאינה פוסקת לעולם וכתב שהמור' יפה הורה והמקוה כשירה בלי שום ספק והחולק על המורה תקע יסודו בדברי הנו"ב מהדו"ת ביו"ד בסי' קל"ו וכתב ע"ז החתם סופר דהנו"ב נמשך אחרי מה שכתב בדגול מרבבה בסי' ר"א על הש"ך בס"ק פ' אבל דבריו שם תמוהים כי הש"ך שם ס"ק קכ"ט כתב אין הנזחלין מערבין היינו מי גשמים ולא מעיין ועי"ש:

ולפי אשר בארנו לעיל יש מקום לדברי הנו"ב דאף דמעיין מטהר בזוחלין ושפיר הוי זוחלין חיבור גם כן כנ"ל מכל מקום בקטפרס אף במעין לא הוי חיבור היינו בנשפך מלמעלה למטה ויש סמך לדבריו מדברי התו' בחגיגה אף שדבריהם אינם מובנים:

אך עכ"ז זאת הוא רק היכא שהמקוה חסרה וצריך להשלים השיעור אבל בעובדא דהנו"ב דהיה כאן שיעור מקוה כאשר כתב שם ולא נצרך רק להכשיר השאובין בזה קיל טפי כמבואר במשנה דמטהרין המקוה העליון מן התחתון וכדברי הר"ש הנ"ל דלענין לטהר השאובין הוי קטפרס חיבור כדאיתא בפר' ו' משנה ח' וכאשר הארכנו בסימנים הקודמים והש"ך לשיטתו ניחא דהוא לא ס"ל חילוק זה וכפי דבריו בס"ק קכ"ט במעין אף בקטפרס הוי חיבור ולא קשה עליו קושית הנו"ב דהוי קטפרס דהש"ך לשיטתו במעין אף בקטפרס הוי חיבור:

אך בכל אלה לא יעלה ארוכה לדברי הש"ך בס"ק נ"ה שהבאתי לעיל דכתב דאף במי גשמים היכא שיש באמה גופה ארבעים סאה נטהר הבור בהשקה וזה תימא דבמי גשמים זוחלין לא הוי חיבור:

והנה לפי הנ"ל דגם במעין היכא דהוי קטפרס יש שיטות לומר דלא הוי חיבור אף דזוחלין הוי חיבור א"כ יש חשש בכל נהר היכא דאין בו עוקה עמוקה שתחזיק ארבעים סאה דאל"ה הוי חששא שמא הנהר הוא קטפרס והמים זוחלין בשיפוע ואין מצטרפין המים לארבעים סאה ותלוי הדבר בשני תירוצי הב"י הנ"ל דאם אינו משופע רק מעט אם בכלל קטפרס יחשב או כיון שאינו ניכר השיפוע אינו בכלל קטפרס:

וברש"י בחגיגה בדף י"ט בד"ה חרדלית ששוטפת ויורדת ממקום גבוה ויש בה ארבעים סאה והטובל בה לא עלתה לו טבילה משום דמקום קטפרס הוא מקום זקוף ביותר מדאי וארבעים סאה שבו אינו במקום אחד ותנן הניצוק וקטפרס אינו חיבור כו' מבואר מדבריו דדוקא מקום זקוף יותר מדאי הוא דהוי קטפרס אבל משופע קצת לא הוי קטפרס:

ולכתחילה בודאי יש להחמיר מלטבול בנהר כל היכא שאפשר במקוה אחרת מההוא טעמא וה"ה היכא שאין כאן במקוה ארבעים סאה ומעין מקלח לתוכו מלמעלה למטה ג"כ לכתחילה יש להחמיר כדברי הנו"ב הנ"ל דאף במעין קטפרס אינו חיבור לענין להשלים השיעור אבל היכא דיש במקוה ארבעים סאה אך דפסולה משום שאובין ומכ"ש היכא דרוב המקוה כשרה רק דיש כאן חשש פסול דג' לוגין שאובין דהוא רק מדרבנן בודאי נוכל לסמוך אף לכתחילה על המעין אף שהוא זוחל מלמעלה למטה והוי קטפרס ועכ"פ בזה נוכל לסמוך על דברי החתם סופר:

והנה החתם סופר הוסיף שם עוד וכתב וז"ל והנה הך דינא דאין הנזחלין מערבין גופא לא נמצא בש"ס אדרבא קיימא לן גוד אחית לכ"ע רק הרמב"ם הוא דפירש כתוספתא והבו דלא לוסיף אלא במי גשמים ולא במעין והטעם דלא נאמר אלא אין הנזחלין מערבין ולא אין הנזחלין מחברים פירוש כי ג' גומות שבתוספתא שעבר עליהם מי גשמים והמים הללו אין בהם ארבעים סאה לטהר בהם וגם המה זוחלים ומי גשמים אינם ראוים לטבילה בזוחלים ולא באו אלא לערב השלש גומות זו עם זו ולזה כיון שהמה זוחלים אינם מערבים אבל אם היה השטף הזה מעין נובע שהוא כשר לטבול בו בעצמו ונמצא שאינו בא לערב המקואות אלא לחבר הגומא אל עצמה שפיר מחבר אל עצמו אף ע"פ שהוא זוחל ואדרבא גורם הוא בחברותו שגם הגומא מטהר בזוחלים כל זמן שהוא מחבר לו ואין חיבורו נפסק ודוקא שטף מי גשמים שאין בעצמו הכשר לטבול ולא בא אלא לערב המקואות בזה פליגי רבנן עכ"ד:

ולפי שיטתו הי' אפשר ליישב גם דברי הש"ך באמה של גשמים דכיון דיש בהאמה גופה ארבעים סאה שפיר מחברת הבור אל עצמה ורק שני מקואות יחד לא תוכל לחבר אך אנכי אשמע ולא אבין סברא זו דכיון דזוחלין לא הוי חיבור איך תוכל האמה של גשמים לחבר הבור אל עצמו ולטהר אותו:

והנה לענין מעין אפשר לומר כן כיון דמעין מטהר בזוחלין וע"כ מחבר ג"כ בזוחלים עצם אל עצמו היינו כל חלקי הנזחלי' מתחברים יחדיו לארבעים סאה כיון שהזחילה מהמעין הוי חיבור ה"ה שמחבר אל עצמו המי גשמים לטהר אותם אם המה שאובים וגם להשלים השיעור ולא עוד אלא שלפענ"ד אף אם שבהמעין ליכא שיעורא ולמ"ד דאף במעין בעינן ג"כ ארבעים סאה ובצירוף המעין ג"כ לא יהי' עוד ארבעים סאה כיון שמעין עובר בין שני המקואות אשר בהתתברות שני המקואות יהי' ארבעים סאה ג"כ המעין מחבר שני אלו המקואות יחד כיון דהזחילה מהמעין הוי חיבור מחבר שני המקואות יחד:

אך דעת החתם סופר לחלק דלחבר אל עצמו שפיר מהני אבל לחבר שני המקואות יחד לא מהני ולפום ריהטא לא אדע לחלק בניהם אך ראיתי סברא זו ג"כ בפ"י בדף ט"ז בתוס' בד"ה הניצוק שם בא"ד עוד הקשה דכתב וז"ל אין מקום לקושיא זו דהא דאמר ר' יהודה אם הי' רגליו ראשון נוגעו' וכו' היינו משום שאין אנו צריכים אלא לצרף אותו המים שעל גבי האדם למי המקוה ובזה סובר דהוי חיבור משא"כ מתני' דניצוק וקטפרס דאיירי לענין חיבור לערב המקואות לעשות שני המקואות אחד להשלים השיעור בהא מצינו לומר דקטפרס אינו חיבור ע"כ והוא ג"כ כסברא הנ"ל:

ואפשר לומר לפי מאי דקי"ל דניצוק חיבור גבי יין נסך וניצוק בר ניצוק לא הוי חיבור והוא מתוס' בדף נ"ו בד"ה גורגותני דכתבו דאף למ"ד דניצוק הוי חיבור ניצוק בר ניצוק לא הוי חיבור כגון התם דמגת לגרגותני הוי ניצוק אחד ומגורגותני לבור ניצוק שני והוי ניצוק בר ניצוק וזה לא אמרינן:

וה"ה כאן נוכל לומר דהמעין מחבר חלקי המעין איו כנ"ל וגם מחבר אליו מקו' של מים דהוי רק חיבור אחד מי המקו' אל המעין אבל לחבר שני המקואו' יחדיו הוי ניצוק בר ניצוק לחבר המקו' הראשונ' אל השטף של גשמים והשטף של גשמים יחבר אליו המקו' השני ועי"ז יתחברו שני המקואות אהדדי זה הוי כעין ניצוק בר ניצוק וזה לא אמרינן:

והנה בריב"ש בסי' רצ"ב כתב להיפך בדף פ"א ע"ג וז"ל וכיון שקטפרס אינו חיבור לחבר שני מקואות שהן באשבורן ואפילו ממקו' שלם שלמעל' ומקו' חסר שלמט' כ"ש שאין הקטפרס עצמו משלים למקו' (שלמעל' צ"ל) שלמט' ממנו החסר בשעת טביל' יעו"ש:

והיינו דהשואל הביא לו דברי התוספו' בגיטין לחלק דדוקא היכא דמקו' אח' שלימ' ואח' חסיר' אז פליגי בגוד אסיק וגוד אחית אבל היכא דאין כאן מקוה שלימ' כלל רק שני חסרי' בכה"ג קטפרס אינו חיבור כלל ומאי דרב יהוד' מתיר היכא דלא הי' כאן אלא ארבעים סאה וירד הראשון וטבל אף השני טהור משום דאמרינן גוד אחית אף דאין כאן מקו' שלימ' כלל ותירצו בתוס' דכאן עדיף טפי משום דסוף המים שעליו לפול וכתב הריב"ש דאין לו' כתוס' מגיטין ומצד הסברא נהפך הוא דכיון דקטפרס אינו חיבור לחבר שני מקואות יחד מכ"ש שאין הקטפרס עצמו משלים למקו' כנ"ל:

הרי דעתו להיפך דמסתבר יותר שהניצוק יחבר שני המקואו' יחד משיחבר לגבי עצמו:

אך הוא מיירי התם במקו' דאינו מטהר בזוחלין רק באשבורן שפיר קאמר הריב"ש דמסתבר יותר שהזוחלין יחברו שני מקואות עומדים דעכ"פ איכא כאן ארבעים סאה באשבורן ושפיר איכא כאן ארבעים סאה כשרים לטביל' אבל היכא שגוף הזוחלי' מצטרפין לארבעים סאה א"כ אין כאן ארבעים סאה מים כשרים ומסתבר יותר דלא מהני אך ע"ז תירץ המהרי"ק בשורש קנ"ו מה שכתב על המשנה דשלש מקואות בזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה מים שאובים והשאוב מהצד וירדו ג' וטבלו בהם ונתערבו המקואות טהורים והטובלים טהורים והקש' דאיך המים שיוצאים למעלה מהמקואות מצטרפין להמקו' הא בשע' שיצא המה זוחלים והביא ראי' מזה לרבינו אשר דאית לי' דאינו נקרא זחיל' רק מה שיצא חוץ למקו' והשאר הנשאר למט' נקרא אשבורן לא כדעת האומרים דבזוחל קצת למעלה הוי כולו זוחלין וכתב וז"ל ולדידי לא קשה כלל מההוא דג' מקואות דאע"ג דאין המקו' שאוב וכשר כי אם ע"י הזוחלים היוצאים מכל מקום כיון שגם הזוחלים משלימים לשיעור מקוה וראי' מהא דתנן בפר' ז' מקו' שיש בו ארבעים סאה מכוונת וירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והאחרון טמא ר' יהוד' אומר אם רגליו של ראשון נוגעת במים אף השני טהור והרי ידוע הוא שאין זוחלין גדול מזה כאותן המים שנשארו על גוף הראשון שהרי הן נוטפין ונזחלין מעל גבי גופו ואפילו הכי פליג ר' יהוד' אתנא קמא ואמר דהשני טהור וע"כ לא פליג ת"ק רק משום דהוי קטפרס הא לאו הרי אף ע"פ שהן זוחלין משלימין השיעור יעו"ש:

ודעתו דרק גוף הטביל' לא יוכל להיות בזוחלין אבל אם הוא טובל באשבורן אף שאין בהם ארבעים סאה שפיר הזוחלין משלימין השיעור וכן הוא דעת הר"ש בפ' ה' משנה ו' דאיתא שם בית שמאי אומרים מטבילין בחרדלית וכתב דע"כ סוברים דנוטפין מטהרים בזוחלין ומיהו אפשר שיש אצל החרדלית פרסת בהמה שהמים עומדים בתוכה ומחוברת לחרדלית בשפופרת הנוד ע"כ וג"כ דעתו דכיון דבמקום שהוא טובל הוי אשבורן המצטרפין המים הזוחלים לארבעים סאה:

אמנם בש"ע בסי' ר"א בס"ק נ' לא סבירא לי' כן דאיתא שם דאם המים שלמעל' בהמקו' זוחלין אין טובלין אף למטה כל שלא נשאר למט' ארבעים סאה הרי דעתו כיון דמקו' אינו מטהר רק באשבורן צריך להיות כל הארבעים סאה באשבורן דהרי זוחלין אינו מטהר כלל:

ובחידושי למקואות הארכתי דיש שיטות חלוקות בזה וע"ז שפיר קאמר הריב"ש דכ"ש הוא שהזוחלין יחברו שני מקואות יחד שיש בשניהם ארבעים סאה דאז שפיר הוי ארבעים סאה באשבורן שכשרים לטביל' דאם הזוחלין עצמם שהמה פסולין לטביל' משלימין השיעור מכ"ש שיועילו לחבר מים שעומדים באשבורן להשלים השיעור שאז יהי' ארבעים סאה באשבורן ממש:

ולענין זוחלין דעת הפ"י והח"ס להיפך דלעצמו מחבר שפיר מי המקוה להשלים השיעור אבל לחבר שני מקואות יחד אינו מועיל:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה