נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
קונטרס גולת עליות · סעיף יב
נתבאר כל צדדי היתר מהמקוה שהצגנו פתח השער להיות המקוה למעלה מחוברת עם מקוה התחתונה כשפופרת הנוד בכל האופני ההיתר אשר רשמתי שם היכל בנוי לתלפיות לצאת ידי כל הדיעות ונעתיק בקיצור הדברים היוצאים מכל דברינו הנ"ל:
א) בראשונה הראינו פנים מסבירות להלכה דלענין פסול שאובין מטהרין העליון מן התחתון כל היכא דאיכא בהמקוה ארבעים סאה כאשר נראה מפשטות המשניות הסותרין ומהרמב"ם ואף אם נימא דהמשנה שם מיירי דלא הוי כולו שאוב רק ג' לוגין שאובין דהוי מדרבנן אבל כולו שאוב דהוי מדאורייתא לא הוי קטפרס חיבור או דנימא דהמשנה מיירי דנעשה שאוב ע"י כלי אבנים דלא הוי רק מדרבנן כאשר כתב התוי"ט בפ"ו משנה ח' בנ"ד דהיורות גדולות מאוד דלא מקבלי טומאה מטעם שאינם עשוים לטלטל ואף שבזה עומד לנגדינו דברי הנו"ב בסי' ק"מ שעדיין מטמא מדרס אך בתוס' בשבת בדף י"ו ע"ב בד"ה אחד כלים גדולים כתבו בפירוש דבכלים גדולים לא הוי ראוים לקבל טומאה לענין מקוה וכן הוא בתשובת מהרי"ט בסי' י"ז וחוץ מזה לא יקבלו טומאה בשביל שעשוי בקרקע אינו מטמא כלל אך איכא דעות דאף כלי שאינו מקבל טומאה כל שיש לה בית קיבל פוסל המקו' מ"מ אין בזה חשש דאוריי' וגם ע"ז יהי' תיקון שהכלים הללו יהי' נקובים בתחתיתם כשפופרת הנוד וראוי להחמיר שיהי' יותר משפופרת הנוד ושיהי' כמוציא רמון ושיעור רמון לא אדע ומהראוי להיות כטפח אך אחר שיקבעו הכלים בקרקע יתחברו ברזות להנקבים הללו ועי"ז לא יהי' להם דין כלים דהוי קבעו ולבסוף חקקו שקודם שקבעו לא הי' כלי שהי' נקוב ולא הי' לו בית קיבול אך אחר שקבעו נסתם ואף למ"ד דהוי כלי אף בקבעו ולבסוף חוקקו לא הוי רק מדרבנן כדאיתא בעצי אלמוגים הובאו דבריו בחתם סופר בסי' קצ"ח:
והנה הי' מהני לענין זה אף שיקבעו הברזות בתלוש דבשעה שפותח הברזא להוציא מימיו נתבטל מכלי אך אחר שיסתום הברזא חוזר ונעשה כלי ושוב הוי קבעו ולבסוף חקקו אך ע"ז יש חשש מה שכתב הנו"ב בס' דכל שעומד כן להפתח ולהסגר אינו בטל מתורת כלי אך חלקו עליו הב"א בסי' קצ"ח אך כיון דאפשר לעשו' עצה עצהיו"ט לקבוע הברזא בעת שכבר נקבעו הכלים בקרקע מהראוי לעשות כן וגם הפלומפ שישפוך מים לתוך החביות הנ"ל ג"כ לא הוי כלי שהוא עשוי לשמש את הקרקע ובלא"ה אינו מקבל טומאה בשביל שטמון תחת הקרקע ובנה עליו וגם יוכל לעשות קבעו ולבסוף חקקו ועל דעתי בלאו הכי מלאכת הפלומפען כן הוא שאחר שיקבע העץ החלול בקרקע נותן חתיכת עץ מחופה בעור אשר בו ישאב המים והוא לבדו ג"כ אינו כלי וגם בשעה שנכנס לתוכו המים נפתח הבית קיבול ואח"כ נסגר בחזרה וא"כ הוי קבעו ולבסוף חקקו ובלא זה כבר נדפס קונטרס ע"ז בספר מקור נפתוח לברר שהפלומפען אינם כלי' כלל וגם כיון שהמים לא נתלשו מהקרקע ולא נשאבו בדלי רק שנמשכים מאליהם כטבע הפלומפען ולא הוי שאובים דהוי כנמשכין על גבי הקרקע ולא נגבהים מהקרקע דהוי רק תפיסת יד אדם במקצת כמבואר בסעי' הקודמין וכן הפלומפען המחוברים לקרקע הוי כנמשכו ע"ג הקרקע וגם בלא"ה לא הוי שאובים גמורים רק שאובין שהמשיכוהו שאינו יורד להדיא מהכלים למקוה רק ע"י המשכה בצינור ושאובים שהמשיכוה כולה לא הוי ג"כ רק מדרבנן ועכ"פ מצד כל התירים אלו לא הוי רק מדרבנן ובדרבנן קטפרס חיבור וכל זאת אם הוי קטפרס וזוחלין אבל כיון שהמים עומדים באשבורן מלמעלה למטה נד אחד אין זה בכלל קטפרס וזוחלין כלל אך מה שנצרך לכל ההתירים הנ"ל הוא רק להוסיף חומרא על חומרא בענין נדה החמורה מה שאפשר לתקן עצה עצהיו"ט וה' ממרום יערה עלינו רוח טהרה ולהפוך לב התועים לעבודתו אמן: