נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
קונטרס גולת עליות · סעיף י
והנה נסתפקתי מה שקבוע ברזא בכלי גד המלא מים ופותחין הברזא שיצאו המים למקוה אם פתיחת הברזא מקרי ביאת המים ע"י אדם ומצאתי בחתם סופר דכתב בסי' רי"ד דכ' בפשיטות וז"ל דמה שאדם מסיר הברזא אינו מקרי הוי' ע"י אדם רק מסיר המניעה והמים ומשכים מאליהם עכ"ל שם:
אך תמוה מאוד על החתם סופר שכתב זאת לפשטות דלא הוי ע"י אדם ובאמת הדבר תלוי באשלי רברבי דהרשב"א בחידושיו לחולין בדף ק"ז כתב דהסרת המונע לא הוי כח גברא ובש"ע בסי' קנ"ט סק"ט מבואר דהסרת הברזא ועי"ז יוצא המים הוי כח גברא והוא מהרא"ש ומרדכי והמ"א בס"ק י"ט הביא מאגודה דהסרת הברזא ועי"ז יוצא המים הוי כח גברא וראי' מכיור דהוי כח גברא והרשב"א שם בד"ה מגופות חביות כתב דכיור לא הוי כח גברא והנה בחולין בדף ט"ז ובסנהדרין איתא דהאי מאן דכפתי לחברי' ושדי עלי' בדקא דמיא חייב דהוי כח גברא וכן לענין שחיטה ורש"י פי' ששקיל הדף המעכב את המים והיינו ממש הסרת הברזא ולהרשב"א צריך לפרש שמיירי באמת שדחק המים בידיו ובכחו אבל אנן קי"ל שם דהסרת המונע הוי ג"כ כח גברא וא"כ אם גבי מקוואות הסרת המונע מקרי כח גברא והוי מקוה שאובה תלוי באשלי רברבי והחתם סופר תפס זאת בפשיטות כ"כ דלא הוי כח גברא ואינו מקרי הוי' ע"י אדם אך עכ"ז נראה לי להצדיק צדיק דברי הח"ס הנ"ל:
כפי מאי דאיתא במקואות פ"ב משנה ז' המניח קנקנים לראש הגג לנגבן ונתמלאו מים ר' אליעזר אומר אם עונת גשמים הוא או אם יש בו כמעט מים בבור ישבר ואם לאו לא ישבר ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר או יכפה ופי' הר"מ דמקוה צריך שלא יהי' מעשה אדם כמו מעין ואעפ"כ כיון שנאמר ג"כ בור ובור הוא מפעל אדם ע"כ למדו מזה שאף שמקצתו מעשה אדם כגון המניח קנקנים לנגבן ונתמלאו מים ג"כ מותר וברא"ש מביא גרסינן בת"כ אולי נאמר ומקוה מים יהי' טהור יכול אפילו מילא על כתפו ועשה מקוה בתחלה יהי' טהור ס"ל מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים אי מאי מעין שאין בו תפיסת יד אדם אף מקוה שאין בו תפיסת יד אדם יצא המניח קנקנים בראש הגג ונתמלאו מים ת"ל בור ופליגי במתניתן ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר סובר הא דמכשיר במניח קנקנים אע"פ שיש בו קצת תפיסת יד אדם וכו' דוקא שישבר הקנקנים ולא ישים ידו בהם אף לכפותם דאז חשיב תפיסת ידי אדם ממש לפסול ור' יהושע סובר דמכשיר וכו' ואפילו שלח ידו בהם לכפותם ובלבד שלא יגבי' לערותם ע"כ:
היוצא מדברים אלו דבמקוה נאמר מעין ובור מעין הוא בידי שמים ובור הוא בידי אדם ולמדו מזה דבידי אדם לגמרי פסול ותפיסת יד אדם במקצת כשר ופליגי בזה ר' אליעזר ור' יהושע דר' אליעזר סובר במניח קנקנים ושוברם אח"כ אז חשיב תפיסת ידי אדם במקצת אבל כשכופה אותם לא ולר' יהושע אף כשכופה אותם כל שלא הגבי' אותם אבל כששובר אותם לד"ה חשיב תפיסת יד אדם במקצת וכשר במקוה ושבירה ג"כ חשיב מסירת המונע דדופני הקנקנים מונעים המים לצאת וכששובר הקנקנים יוצאים המים והוי מסיר המונע אעפ"כ כשר במקוה משום דזה לא הוי מעשה אדם לגמרי רק תפיסת יד אדם ובמקוה נלמד דתפיסת יד אדם במקצת כשר וא"כ ה"ה בפותח הברזא כשר במקוה דהוי תפיסת יד אדם במקצת אף דבנטילה חשיב להרבה פוסקים כח גברא מ"מ במקוה כשר דהוי תפיסת יד אדם במקצת ודו"ק:
וראיתי בלבוש בסי' י"א בס"ק מ"א הביא דברי התורת כהנים וכתב בזה הלשון וז"ל אבל אם לא נתקשרו העבים או אפילו בשעת קישור העבים ונתפזרו לא חשיב שאיבה לדעת ובלבד שישבר אלו הכלים או יהפכם כשרוצה שיזלו המים אל המקוה בענין שלא יגביהם מעל הארץ שאם יגביהם מן הארץ עם המים נעשו שאובים ע"י הגבהה ופוסלים את המקוה וכל זמן שלא הגביהם אע"פ ששיבר הכלים או כפאם בידיו כדי שיזילו למקוה ילפינן מקרא דאפילו עשה כל המקוה כך דכשרה ואינה חשיבה נעשית בידי אדם והכי דרשינן לה כתיב אך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור אולי נאמר ומקוה מים יהי' טהור יכול אפילו מילא בכתיפו מים ועשה מקוה בתחלה יהי' טהור תלמוד לומר מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים אי מה מעין שאין בו תפיסת יד אדם כלל כלומר שנתהוה כולו בידי שמים בלי שום סיוע מעשה ידי אדם אף מקוה לא יהי' בו שום תפיסת ידי אדם כלום שיעשה המקוה בלי שום סיוע ע"י אדם יצאו כגון זה ששיבר הכלים וספכן וכפאן ונפלו למקוה דנעשה מקוה זו קצת ע"י תפיסת יד אדם תלמוד לומר בור כלומר דסתם בור נעשית ע"י אדם והמים באים שם ע"י מעשה בני אדם ש"מ שאין מקוה נפסלת אפילו יש בה סיוע תפיסת מעשה ודי אדם כגון הכא ששיבר או כפה הכלים ונפלו המים עי"ז למקוה ואפילו עשה כל המקוה כך ואפילו שלח בהם יד לשברם או לכפותם ובלבד שלא יגבי' לערותם דאז הוי שאובין ממש יעו"ש וכפל הדברים בסי' מ"ב:
הנה הוא ביאר יותר הדברים דכל זאת לא חשיב רק תפיסת יד אדם במקצת כנ"ל. והנה הוא פסק כר' אליעזר דאף כשכופה אותם כל זמן שלא הגבי' אותם לא חשיב רק תפיסת יד אדם במקצת וכן נפסק בש"ע ומכ"ש דפתיחת הברזא לא חשיב רק תפיסת יד אדם במקצת. ובזה הצדקתי צדיק דברי הח"ס הנ"ל:
אך בנ"ד לא הי' צריך לכל זה דאף אם נימא דפתיחת הברזא הוי כח אדם מ"מ לא הוי כח אדם רק בכח ראשון ולא בכח שני כאשר הוא בגמ' חולין הנ"ל ובסנהדרין ובש"ע הלכות נטילת ידים וביור"ד הלכות שחיטה ואם כן אף אם נימא דמה שפותח הברזא הוי ע"י אדם לא הוי רק הכח הראשון ואח"כ המים כשרים והכח הראשון לא הוי אף ג' לוגין שהרי גבי נטילת ידים דדי ברביעית צריך להסיר הברזא בכל שפיכה ושפיכה על כל יד ולא אמרינן דשני הידים הוי מכח ראשון ומכ"ש דג' לוגין לא הוי מכח ראשון ואף אם הי' מכח ראשון ג' לוגים מ"מ כיון שהמים שיורד אח"כ כשרים ועכ"פ הוי יותר מרוב כשרים ופסול דג' לוגין בוודאי לא הוי רק מדרבנן ובדרבנן מהני קטפרס וגם לשיטת הראב"ד כל היכא דלא הוי כלי רק נשאבו בכח אדם אינו פוסל כלל בג' לוגין רק היכא דהוי כולו כן כאשר יבואר וגם בלא"ה בארנו דכאן הוי המשכ' על ידי הצינור הקבוע ובהמשכ' די ברובו כן:
וא"כ יש לנו עוד היתר בנ"ד דפתיחת הברזא לא מקרי הוי' ע"י אדם וגם יתיישב לנו בזה מה שהקש' הראב"ד בספר בעלי הנפש בסוף פרק ב' אחר שהביא דעת האומרים דהיכא דאתו המים למקוה בכח אדם אף שלא בכלי ג"כ פוסל כדאי' בתור' כהנים מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים הקש' ע"ז מדתנן בפ"ו דמקואו' מטהרין מקואו' התחתון מן העליון וכו' הנה מפני שאין הסילון הזה כלי לפסול המקוה אין חוששין לירידת המים למקוה מתוך ידיו ואף שבאו מכח אדם יעו"ש דכ"כ גדולה עליו הקושיא זו עד שעי"ז רצה לדחות שיטה זו:
ולפי הנ"ל ניחא דשם איתא מטהרין את המקו' העליונ' מתחתונ' כיצד מביא סילון של חרס או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהיא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה ודיו וכפי פירוש הפשוט וכן פי' הר"ש היינו דמעמיק הסילון למקו' העליונ' ומאליהם ירדו המים וזה לא הוי כח גברא דלא הוי רק הסרת המונע דלא גרע משבירת הכלים כנ"ל ופירוש הר"ם במשנה זו דכתב שילחץ המים בידיו לא אדע לכוין פירושו אך אם בידו תופס הסילון שיעבור ע"י המים אפשר דהוי ע"י אדם ממש אך ברשב"א שאביא לקמן בס' וברמב"ן בסי' רכ"ז מבואר דמיירי שהסילון מחובר להקרקע דאלא"ה פסול משום דהמים הולכים על דבר המקבל טומאה יעו"ש:
ובחידושי בארתי ג"כ דברי התוספתא הביאה הר"ש בפרק ב' דמקואו' משנה ט' ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר ר' יוסי אומר משום ר' יהושע אף יטה ובלבד שלא יטביל ויערה וכן הי' ר' יוסי אומר זולף בידיו וברגליו שלשה לוגין למקוה פסולה הוליכן עם הקרקע כשר לגיון העובר ממקום למקום וכן בהמה העוברת ממקום למקום זלפו בידיהן וברגליהן שלשה לוגין למקוה כשר ולא עוד אלא עשו מקוה בתחלה כשר וכתב הר"ש ע"ז פירוש ישבר ולא יטה אף יטה היינו יכפה דמתניתן ומתניתן ר' יוסי הוא ואליבא דר' יהושע ובלבד שלא יטביל ויערה שלא יטיל גרסינן כלומר שלא יטיל בידיו ויערה עם הקרקע דהיינו המשכה שמערה חוץ למקוה והמה נמשכים עם הקרקע לגיון חיל וזלפו בידיהן ורגליהן שלשה לוגין למקוה כשר עם הקרקע קאמר עכ"ד הר"ש:
והקשה הב"י מאי דמוקי דעם הקרקע כשר אם כן אמאי קאמר ולא עוד אלא עשו מקוה בתחלה כשר היינו לעשות כן כל המקוה וקשה דהא שאובין שהמשיכה כולה פסול והט"ז בס"ק כ"ח האריך בזה וחילק דלשיטת הראב"ד כל שאין כאן כלי רק שהפסול שנעשה ע"י כח אדם אין המים פסולין רק אם רוב המקוה נעשה כך ושוב בהמשכה כשר אף אם רוב המקוה או כולה נפשה כך ולשיטת הרא"ש והטור ותשובה להרמב"ן דכל שבא ע"י כח אדם המים פסולין לגמרי ופוסלין בג' לוגין אף המשכה לא מהני בזה רק אם הרוב כשר ולפי דעתי צ"ל דבהמשכה נחית חד דרגא ממה שהי' בתחלה:
ולענ"ד הי' אפשר לומר כמו שמצינו דבמקוה תפיסת יד אדם במקצת אינו פוסל וכל שלא הגבי' המים מהארץ אף שהוא הוליכם בכוחו על הארץ לא הוי רק תפיסת יד אדם במקצת דמש"ה מותר לכפות הכלי עם המים למקו' ובלבד שלא יגבי' הכלי מהארץ ויער':
ומש"ה ה"ה התם בהוליכם עם הקרקע ולא הגביהם מן הארץ לא משום המשכ' לבד כשר רק שאין פסול כלל בשביל שנעש' על ידי כח אדם דלא הוי רק תפיסת יד אדם במקצת כיון שלא הגבי' המים מהארץ לערותם למקוה רק הולכים עם הארץ הוי כמו שם דכופ' הכלי והמים יורדים למקו' ובזה ניחא מאוד שייכו' וסמיכת הדינים זה לזה דבתחלה אמר אף יטה ובלבד שלא יטיל ויער' וע"ז אמר וכן הי' ר' יוסי אומר זולף בידיו וברגליו שלש' לוגין למקו' פסול' הוליכן עם הקרקע כשר והוא ממש הדין הראשון דיטה ובלבד שלא יטיל ויער':
וכן ראיתי אח"כ במהרי"ט בסימן י"ז על מה שכתב מתחל' דנתלשו בידי אדם חשיב שאובין כדמוכח ממתני' דמסנק את הטיט וכן מסחט שערו לתוך המקו' וכתב ע"ז והא דתניא בתוספתא ומייתי לה לקמן בפירקא לגיון העובר ממקום למקום וזלפו בידיהם וברגליהם שלש' לוגין למקוה כשר ולא עוד אלא עשו מקוה בתחיל' כשר פירש' רבינו שמשון דבנמשכים עם הקרקע קאמר שלא נתלשו עכ"ד:
הרי דגם הוא פירש דלא הוי ההיתר משום המשכ' רק כיון שלא נתלשו מעולם מהקרקע אינם פוסלין ולפי אשר בארנו לעיל בכה"ג הוי רק תפיסת ידי אדם במקצת ואולי דעת המהרי"ט מטעם אחר דכל שלא נתלשו מהקרקע לא הוי שאובין והכל אל מקום אחד הולך:
ולפי זה יתבאר לנו עוד קולא במקו' דידן דכמו דאנו אומרים דמה שהוא פותח הברזא לא הוי על ידי אדם כיון שלא הגבי' המים לערותן למקו' כן נוכל לומר דגוף המים שישאב להאמבטות גם כן לא יהי' שאובים כלל מההוא טעמא דהוי כלא הוגב' המים כלל מהקרקע רק נמשכים על גבי הקרקע דהשאיבה על ידי הפלומפען מים להאמבטות הגדולות והפלומפ מחובר לקרקע ולא הוי כלי כאשר כתב במקור נפתוח וגם נוכל לעשותו בקבעו ולבסוף חקקו ואין כאן פסול משום כח אדם גם כן כיון דהמים מחוברים עדיין להקרקע דכל אלו מחוברים להקרקע דהוי הכל קבעו ולבסוף חקקו ודינם כקרקע וכן איתא בבעל הנפש והראב"ד בסוף פר' ב' דכתב וז"ל ומכאן נלמד עוד לכל אותן הכלים שאין פוסלים את המקוה אע"פ שאינם פוסלים אינם מכשירים את השאובים לחשוב אותם כנמשכים למקוה ואין השאובין מטהרים בהמשכה אלא או דרך הקרקע או דרך צינור שקבעו ולבסוף חקקו הואיל ולא הי' עליו שם כלי בתלוש יעו"ש:
דהוא מדמה המשיך על גבי צינור שקבעו ולבסוף חקקו כהמשיך על גבי קרקע ממש ומהני לענין המשכ' היכא שהיו מתחיל' שאובין וה"ה היכא שלא תלשן לגמרי מהקרקע רק המשיכן על צינור שקבעו ולבסוף חקקו הוי כהלכו על גבי קרקע כנ"ל שאין כאן פסול כלל דהוי כלא נתלשו מהקרקע ולפי ענ"ד הוי כתפיסת יד אדם במקצת כנ"ל וכשר אף בהמשכוהו כולה כן וכל המקוה נעש' מזה:
ובלא"ה דעת הט"ז בס"ק כ"ח הנ"ל לשיטת הראב"ד דכל שאין כאן כלי רק הפסול מחמת שנעש' מכח אדם כשר בהמשיכוהו כולה וגם דעת הב"ח להלכ' דכל היכא שלא היו המים בכלי רק בשביל שנעש' ע"י כח אדם כל היכא שלא שפך המים להדיא להמקו' רק המשיך אותם מותר אף בהמשיך כל המים למקו' כן כיון דאין כאן איסור ירידת מים למקוה מתוך ידיו וכלי לא הוי יעו"ש:
והנה הרמב"ם כתב בפ"ה דמקוואות דין ח' גייס העובר ממקום למקום וכן בהמ' העוברת ממקום חלפו בידיהם ורגליהם שלש' לוגין למקו' הרי זה כשר ולא עוד אלא אפילו עשו מקו' בתחיל' כשר. וכתב בכסף משנ' שהוא ז"ל מפרש שהעבירו ע"ג קרקע או שנתזו ע"י דריסת רגלי האדם או בהמה כשר דאין חילוק בין אדם לבהמה לענין זה ור' יוסי דאמר זולף בידיו וברגליו שלש' לוגין למקוה מפרש הוא ז"ל דלא ע"י נתיזה אלא שנטל בידיו וברגליו שלש' לוגין והטילן למקו':
נראה ג"כ מדבריו דכיון שהעבירו ע"ג קרקע ולא תלשו מע"ג קרקע אין בו שום פסול כנ"ל אך מלשונו דקאמר שהעבירו על גבי קרקע או שנתזו על ידי דריסת רגלי האדם משמע אף שנתזו באויר ונתלשו מהקרקע כל שלא הגבי' בידו ממש רק בכחו תלש שמכח הזריק' נתלשו המים באויר אין כאן פסול שאובין וכן מבואר במהרי"ט דכל שלא הגבי' בידיו ממש רק בכחו איי כאן פסול שאובין והביא ראי' לזה מהעביר גל בידו על המחטין יעו"ש:
והנה במקוה דידן כבר בארנו דהוי כלא תלשן מהקרקע כלל דכל מה שהמים הולכים בתוך הפלומפען להאמבטות הגדולות הכל הוי קבעו ולבסוף חקקו ומחובר לארץ והוי כהולכים על גבי קרקע. אך לפי הנ"ל יש עוד קולא דאפילו אם היו הולכים המים בתוך הפלומפען באויר מכל מקום השאיב' בהפלומפען לא הוי כשאב בידו ממש רק כנזרקו מכחו דכן הוא מעש' הפלומפען שהוא מוציא האויר על ידי שמושך למעל' העץ עם העור התחוב שמה ועל ידי זה מאליהם באים המים למעלה על כל פנים לא גרע מאילו באו המים בכח זריקתו להמים באויר: