אור ברסלב
נפש חיה יורה דעה קונטרס גולת עליות › סעיף ט

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

קונטרס גולת עליות · סעיף ט

סעיף ח

אחר כתבי דברים הנ"ל בסעיפים הקודמים בא לידי תשובות הספרדיים המדברים הרבה מעניינים אלו. ולרוב דבריהם כוונתי בע"ה. והנני להעתיק דבריהם ומה שיש להוסיף עליהם לפענ"ד:

בגינת וורדים להרב מוהר"א הלוי בכלל ד' בס"ד הביא שם תשובת מהר"ם בן חביב בארוכה והביא שבשנת ה' אלפים ש"ס ליצירה בערי איטאליע בעיר רוויגא עשו מקוה בענין זה דהיה אדם דולה מים מהבור בכלי מנוקב נקבים דקים והיה בצירופן כשפופרת הנוד והיה האדם הדולה שופך הדלי בצינור של עץ ראשו אחד על גבי הבאר וראשו השני ע"ג מקוה ונחלקו חכמי הדור בהכשר המקוה ההוא רבני ווינעציע הכשירו המקוה ככתוב בספר משבית מלחמות פסק רבנים המתירים. ורבני איטליא פסלוה ככתוב בספר מקוה ישראל ובספר פלגי מים הביא פסק הרבנים האוסרים ובספר פלגי מים הביא בסופו דשאלו לרבני עיר הקודש צפת והסכימו מהר"ם גלאנט"י וב"ד לאסור:

והנה טעם המתירים מקוה רוויגא הנזכר הוא משום דפסול שאובין יש בו שני דברים האחד מפני ששאב בכלי והשני משום דהוי תפיסת יד אדם וכיון שהכלי מנוקב יוצא מחשש דשאובין בכלי וההמשכה מוציאו מידי תפיסת יד אדם ומידי דהוי כארית' דדלאי דאית' בפרק כל הבשר לענין נטילה שצריך שיבואו המים מכח גברא וכשעומד רחוק מהדלאי דאז פסק גיורא דילי' לא עלתה לו נטילה רק בסמוך לו ובנ"ד דהוי ההיפך שצריך שלא יהי' מתפיסת יד אדם ומכח גברא הצריכו המשכה הן רב או מעט למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' אמנם רובם הסכימו דצריך המשכה ג' טפחים כי בזה ישערו שפסק כח גברא יעו"ש ותיתי לי שכל זאת אמרתי מסברא דנפשאי וכמבואר בס"ז:

וטעם האוסרים דאפילו דהכלי וינוקב מכל מקום כיון שנעשה ע"י כח אדם גם כן דין שאובין עלייהו לכל דבר ולא נטהרו אלא ברוביא והמשכה אבל המשיכוה כולה פסול ולא כדעת המתירין דהיכא דהפסול מחמת תפיסת אדם מותר אף בהמשיכוה כולה דבהמשכה נסתלק החשש דתפיסת יד אדם אך אף בזה צריך דוקא רוב מים כשרים:

ומהר"ם חביב הכריע כדעת האוסרים והביא ראיה מדברי הב"י שכתב על הר"ש דמפרש דבריית' דלגיון העובר ממקום למקום שהובא לקמן בס"י דההיתר הוא משום דהוי בהמשכה וכתב הב"י דהוא דלא כהלכתא וכמ"ד דהמשיכה כולה כשר אבל למ"ד המשיכה כולה פסול פסולה אלמא דאף מה דהפסול הוי מחמת תפיסת יד אדם ג"כ פסול בהמשיכה כולה ולקמן בס"י הבאתי דדעת הט"ז בסימן ר"א ס"ק כ"ח דלשיטת הראב"ד כל שאין כאן כלי רק הפסול מחמת שנעשה מכח אדם כשר בהמשיכה כולה ודעת הב"ח להלכה כן כמבואר בדבריו בסימן מ"ג ותמוה על הרב מהר"ם בן חביב שכולא יומא שמעתת' דהב"ח בפומי' ופלפל בו וכאן לא הביאו:

והנה הגנת וורדים הנ"ל אחר שהסכים לדברי האוסרי' דאף בתפיסת יד אדם פוסל בהמשיכוה כולה מכל מקום הכשר המקוה מרוויגא הנ"ל מטעם אחר כיון דהדלי נקוב מחובר למעין אף דניצוק אינו חיבור מ"מ היינו דוקא בחסר מארבעים סאה דבזה מיירי הר"א מוארדין בזה חולק עליו הב"י דניצוק אינו חיבור אבל להכשיר הפסול דשאובים אף ניצוק הוי חיבור והביא ראי' ממשנה דמטהרין העליון מן התחתון והטעם דפסול שאובין הוי דרבנן ואפילו ניצוק הוי חיבור כדברי הר"ש ואנחנו הארכנו בזה:

ואחר כך חזר והקשה דהוי פסול משום תפיסת ידי אדם דהוא דאוריית' ובדאוריית' לא הוי ניצוק חיבור ותירץ דחילוק בין דאורייתא לדרבנן דבדרבנן די בהשקה כחוט השערה ובפסול דאורייתא בעי כשפופרת הנוד ובנ"ד שפיר הוי נקבים שמצטרפים כשפופרת הנוד ואי משום תפיסת יד אדם כיון שהמים שבדלי לעולם המה קשורים עם מי הבור על ידי קלוח היורד מנקבי הדלי כל זמן ששופך מתוך הדלי לצינור ואין כאן פסול תפיסת יד אדם כיון דלא נתלשו לגמרי מהבור עכ"ד:

ודבריו בזה אינם מובנים דכיון דאיכא חשש דאוריי' ושוב ניצוק אינו חיבור ושוב הוי פסול משום תפיסת יד אדם ואפשר כוונתו דמהני החיבור לענין שלא יתחיל הפסול כסברת הט"ז בס"ק מ"ז שהבאנו לעיל:

עוד הביא ראי' מדברי הש"ך בס"ק ע"ט ושם אינו מבואר מאומ' וע"כ כוונתו לדברי הש"ך בס"ק פ' וגם משם אין ראי' כאשר בארנו לעיל דהוא מיירי שם במעיין בהמים המושכים תמיד וסובבים הגלגל שמעלה המים דכך כלים נקובים וגם ע"ז הקשה הדגול מרבבה דהא קטפרס אינו חיבור כדאית' בסימן ס' ובאמת זה לא קשה כלל דמעין הזוחל תמיד שפיר הוי חיבור כאשר כתב הש"ך בס"ק קכ"ט כאשר בארנו לעיל. וא"כ אין ראי' רק למעין הזוחל תמיד והוא דרך חיותו בכך שזוחל בלי הפסק וכאשר בארתי בסעיפים הקודמים וכמבואר בתוס' בכורות בדף נ"ו אבל היכא דדולה בדלי נקוב אף מהמעין מכל מקום זה שהוא דולה זה עתיד לפסוק וזה אין דרך חיותו בכך ואינו זוחל מאליו רק מה שהוא דולה בזה שפיר ניצוק אינו חיבור אך הדברי הש"ך בס"ק נ"ה יש ראי' דשם מיירי באמה ג"כ וכבר הארכתי בזה בס' הקודמים:

עוד הביא ראי' מש"ע בסימן ר"א בס"ק מ"ט דהממשיך מעין או מקוה שלם שיש בו ארבעים סאה על ידי דבר המקבל טומאה כשר וחשבינן לי' למקוה כאילו הוא הוא מחוברת למעין ויש ללמוד מכאן להתיר ג"כ תפיסת יד אדם עכ"ד:

והנה שם במקוה דידי' יש לדחות ראייתו דהנה הרא"ש והרשב"א מחולקים שמה היכא דהמשיך על דבר המקבל טומאה ועדיין מחובר להמעיין או להמקוה הרא"ש מכשיר והרשב"א פוסל וטעם הרשב"א הפוסל בארנו במקום אחר דאף דמקוה הפסולה כשנתחברה למקוה כשירה הוכשרה זה הוא מה שנפסלה מתחלה ונסתלק הפסול אבל מה שעתה עדיין הפסול עלי' שעדיין הוא על דבר המקבל טומא' אינו מועיל החיבור:

ודעת הרא"ש דאף בכה"ג מועיל החיבור לטהר המקוה אף שהחיבור הוא ע"י מים שמונחים על דבר המקבל טומאה כאשר בארתי בתשוב' אחרת והיכא שהמים מונחים בכלי בית קיבול הרא"ש מודה דפסול אף שהוא מחובר למקוה כשר':

וא"כ התם בתפיסת יד אדם יש לספק אם נדמיהו לפסול דכלי שיש בה בית קיבול דלא מהני חיבור בשע' שהמים מונחים בהכלי או דמי למונח על דבר המקבל טומא' דהיכא דמחובר למקוה כשרה כשר אפילו בשע' שמונח על דבר המקבל טומא' ולפי מה שבארתי בתשוב' אחרת דהיכא דהוי המים בכלי לא מהני חיבור למקו' דטעם הפסול בכלי בית קיבול הוא משום דחשיבי כתלושין מהמחובר כיון דהוי בכלי בית קבול וכאשר כתב התרומות הדשן הובא בט"ז בס"ק ג' אם כן בשע' שהוא בכלי לא מהני מה שמחובר למקו' דהרי הוא אז כתלוש ואינו מחובר ולפי זה אף בפסול משום תפיסת יד אדם נוכל לומר כן לפי מה שכתב הט"ז בס"ק ג' הנ"ל שם וז"ל דעיקר פסול דשאובין דהוי כתלושין ע"י אדם וא"כ היכא דהוי בהם תפיסת יד אדם דגם כן חשיבי כתלושין לא מהני גם כן חיבור למקוה בשע' ששולטת בהם ידי אדם:

ולדעת הרשב"א דמחמיר אפילו היכא שנמחל על דבר המקבל טומא' אפילו שמחובר למקוה או למעין ג"כ פסול וע"כ כנ"ל וכאשר בארתי בס' דהוא ס"ל דלא מהני חיבור למקוה או למעיין אך לאחר שעבר הפסול אבל כל זמן שהפסול עדיין עליו לא מהני החיבור והוי כטובל ושרץ בידו וא"כ פשיטא דאף מה שפסול מחמת תפיסת יד אדם בעת ששולטים בו הידים ודול' המים מהמקו' או מהמעיין אפילו שהכלי מנוקב וזוחל המים למט' לא מהני החיבור שהפסול עדיין עליו עתה ששולטים בו הידים כמו שם בחחל המים על דבר המקבל טומא':

והנה הט"ז בס"ק מ"ז כתב ג"כ להתיר היכא דדולה בדלי נקוב אינו פוסל משום שהמים זב למטה והוי מחובר ואפילו קטפרס הוי חיבור בזה כיון שלא הי' עליו שם פסול מעולם ומהני החיבור שלא יחול עליו שם פסול:

ולפי הנ"ל אפשר לומר איפכא דזה גרע עוד דבזה לא מהני החיבור כיון דעתה הפסול עליו ושולטים בו הידים ובעת שהפסול. עתה עליו לא מהני חיבור כמו שם במים שבכלי בית קיבול לשיטת הרא"ש והכא שממשיך המים על דבר המקבל טומאה לשיטת הרשב"א:

אך עכ"פ מהך דינא דממשיך המים על דבר המקבל טומא' עכ"פ מוכח דלענין פסול דשאובין הוי קטפרס חיבור היכא דהי' כאן פסול שאובין מעיקרא ועתה נתחבר למקוה ע"י פסול:

דלדעת הרא"ש דמיקל בממשיך על דבר המקבל טומא' כיון דמחובר למקוה או למעין וקשה דהא קטפרס אינו חיבור וע"כ דלענין פסול שאובין הוי קטפרס חיבור ואפילו לדעת הרשב"א דמחמיר בזה הוא ע"כ רק משום דעדיין הפסול עליו שמשך עתה על דבר המקבל טומא' אכל בהוסר הפסול מהני חיבור שהרי מה שהוכיחו מהרשב"א דסובר דהיכא דממשיך על דבר המקבל טומא' פסול הוא משום דמוקי המשנ' דמטהרין העליון מן התחתון על ידי סילון של חרס או של אבר מיירי דלא הוי דבר המקבל טומא' וא"כ עכ"פ היכא דלא הוי הסילון דבר המקבל טומא' שפיר מטהרין השאובין:

וע"כ לא הביא הש"ע שני דיעות אם מותר להמשיך על דבר המקבל טומא' היכא שמחובר למעין או למקוה משום שעדיין הפסול עליו אבל עכ"פ מוכח דקטפרס הוי חיבור לטהר שאובין דאל"ה אפילו להרא"ש לא הוי מהני משום דקטפרס אינו חיבור ושפיר מכאן ראי' ברור' דלטהר שאובין שפיר הוי קטפרס חיבור:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה