נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
קונטרס גולת עליות · סעיף ח
לכבוד הרב הגאון החריף מהו' שלמה הלוי ג"י
מכתבו קבלתי ואשר כתב כבודו על מה שכתבתי במכתבי הראשון דממשנה בפר' ו' דמקואו' משנה ח' דמטהרין המקוה העליון מן התחתון ע"כ צ"ל דלענין השקה לטהר שאובין מהני קטפרס או משום דכולו שאוב לא הוי רק מדרבנן. ובדרבנן קטפרס חיבור כתירץ הר"ש שם או דמיירי בכלים שאינם מקבלים טומא' דלא הוי רק מדרבנן כתירץ התוי"ט או דלענין שאובין אף דפסול מדאורייתא קטפרס חיבור כל שאינו חסר מהשיעור ועכ"פ אחת מכל אלה מוכח ובנ"ד הוי כל התירים הללו:
וכתב ע"ז כ"ת דיש עוד תירץ התוי"ט משום דהמים סופן לפול וכבודו חשב כאילו העלמתי עין מדברי התוי"ט לא כן ידידי את הכל ראתה עיני בשורי והרבה פלפלתי בדברי התוי"ט ולא מצאתי מרגוע בהם כאשר בארתי בסימן א' אך לכבודו לא העתקתי רק קיצור הדברים ואף לשיטת התוי"ט הוי כ"ש בנ"ד שהמים עומדים תמיד כך באשבורן ואין עתידין לפסוק דהרי אם לא הי' המקוה התחתונה סתימה הי' המים העליונים נופלים למטה והיו זוחלין אך זאת הוא עדיף שהמקוה התחתונה סתימה ולא יוכלו המים לפול למטה בשביל זה לא גרע דהוי חיבור יותר באשבורן:
ועל דבר אשר כתב כ"ת דליכא לאפלוגי בין דאוריי' לדרבנן ולומר דבדבר דרבנן כגון בפסול דשאובין דהוי דרבנן קטפרס חיבור כתירץ הר"ש דא"כ יוקשה מגיטין בדף ט"ז דמקשה דבנטילת ידים לא מהני משקה טופח ממאי דתנן הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור ואם נימא לחלק בקטפרס בין דאוריי' לדרבנן לא הי' קשה כלל דכמו דיש חילוק בין דאוריי' לדרבנן לענין קטפרס דבדרבנן קטפרס חיבור כן יש לחלק גם כן לענין משקה טופח דבדאוריי' לא הוי חיבור ובדרבנן הוי חיבור עכ"ד:
אך הנה אף אם נימא דאין חילוק בין דאוריי' לדרבנן עדיין לא הועיל כבודו דלענין ניצוק בודאי יש חילוק בין נטילה לשאר דברים ונמקואו' כדאי' בחולין בדף ק"ז ואי בזיע דולא ככונס משקה מילף לייפי וכתבו שם בתוס' אע"ג דלענין טבילת כל גופו לא מהני מתרי טעמ' דניצוק אינו חיבור וגם בעינן כשפופרת הנוד גבי רביעית ידים לא החמירו וכמעט פסקו כן כל הפוסקים וכן הלכה ורבי אליעזר מוארדאנע שהובאו דבריו ברוקח ובמרדכי הביא ראי' מהך גמר' דחולין דניצוק הוי חיבור אף לענין מקוואות מדאית' בתוספת' בפר' א' דמקוואו' כל מקום שאדם טובל בהם ידים וכלים טובלים בהן. וכל מקום שאין אדם טובל בהם אין ידים וכלים טובלין בהם והב"י בסוף סימן ר"א הביא דבריו וחולק עליו דאין דברי התוספת' אמורים אלא לענין מין המים שטובלין בהם יעו"ש:
ולדברי הר"א מוארדאני שפיר מקשה בגמ' ממקוואות על נטילה היינו לשיטת רש"י דניצוק וקטפרס קאי לענין מקוה ולשיטתו ע"כ נטילה ומקוואו' שוה אבל לדברי החולקים עליו קשה מאי קושיא ממקוה על נטילה דהרי חילוק יש לענין ניצוק וקטפרס בין מקוה לנטילה. וע"כ אף דלענין ניצוק וקטפרס יש חילוק בין מקוה לנטילה לענין משק' טופח אין חילוק ואפשר כיון דמשקה טופח כל זמן דלא הוי טופח על מנת להטפיח לא נחשב משקה בכל מקום לא נחשב עוד משקה ואין חילוק וע"כ צ"ל כן:
ומה שהביא כ"ת ראי' ממקל שהוא מלא משקין טמאים כיון שהשיקה למקוה טהורה דברי רבי יהושע וחכמים אומרים עד שיטבול את כולה משום דקטפרס אינו חיבור וכאשר פירוש בתוס' י"ט דהי' עליו מים ומים אינם טמאים רק מדרבנן כדאי' בפ"א דפסחים ואפ"ה קטפרס אינו חיבור הנה זה אינו קשה ממקל לבד אך כל השקה לא הוי רק שיכניס כולו במים דיטהרו בהשקה ולא הוי רק דרבנן ואעפ"כ לא נטהרו עד שיכניסם כולם לתוך המים:
ע"ז ימחול כבודו לעיין במהרי"ט בסימן י"ח ואעתיק לשונו וז"ל ובנ"ד הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור הרי הוכיחו התוספו' דלא לענין חיבור מקוואות מיירי אלא לענין השקאה ובארו הניצוק והקטפרס לענין מקוה הוי חיבור ואע"ג דלענין השקה לא הוי חיבור השקה שאני דלטהר מים טמאים בעינן שיהי' שוה למקוה דטבילת מים שוה לטבילת כלים ואדם בעינן שיבואו לתוך המים ולא שיהי' המים חוצה לה כאותה ששנינו מקל שהוא מלא משק' טמאים כיון שהשיקן למקוה טהורה דברי ר' יהושע וחכמים אומרים עד שיטבילנה כולה אבל היכא שאין המים טמאים אלא שהם שאובים כל שהם מחוברים למי המעין ע"י ניצוק וקטפרס נעשה הכל חיבור אחד והכשרו וראי' מהא דתנן מטהרין את המקוואות. העליון מן התחתון יעו"ש דבריו:
ומש"ה אף למ"ד דבדרבנן מהני קטפרס כאשר הוא גם דעת המהרי"ט בסימן י"ז ג"כ לא קשה ממשקין ומקל שהוא מלא משקין דשם בודאי לא מהני קטפרס כנ"ל דברי מהרי"ט:
ובדברי מהרי"ט הנ"ל אפשר ליישב תמיהת התוספו' בגיטין שם בדף י"ז דלענין טופח להטפיח אנו מקילין יותר בהשקה ובניצוק וקטפרס הוי איפכא דבמקוה הוי חיבור ולא בהשקה ולפי הנ"ל ניחא דלענין ניצוק וקטפרס בהשקה לא מהני דצריך להיות שיהי' שוה למקוה ולא חוצה לו וכל היכא שהוא שוה למקוה הוי כאילו היא בתוכו דכן צריך לומר לדברי מהרי"ט ובחידושי הארכתי.
ומה שכתב מעכ"ת על דברי התוי"ט בפר' ג' משנה ב' שתירץ מאי דאמרינן דמטהרין העליון מן התחתון (בפר' ו' משנה ח) משום דס"ל אף גוד אסיק ומאי דבג' גומות אינו חיבור ואינו מטהר משום דזוחלין לא הוי חיבור וקשה עניו דגם במטהרין העליון מן התחתון הוי זוחלין וכן בכל קטפרס ורצה מעכ"ת לומר בסברא דלא הוי זוחלין רק בג' גומות משום שהמים נכנסין ויוצא אח"כ להלן ולא ישארו בהגומא אבל היכא דישארו בהגומא לא הוי זוחלין הנה כן אמרתי גם אנכי ובח"ס איתא ג"כ סברא זו בסימן ר"י אך מעכ"ת ראה ראי' אחת ואנכי ראיתי שתי ראיות דבפר' ג' דמקוואות משנה ג' אית' בור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאת הימנו לעולם הוא בפיסולו עד שיתחשב שלא נשאר מהראשונים ג' לוגין וכתב על זה התוס' יו"ט דכשיש באמה ארבעים סאה מחברן דמ"ש מהך כשיעמוד בחצר מ' סאה דמטהרים העליונים מן התחתונים עכ"ד:
ולפי הסברא הנ"ל יוקשה דלא דמי דהתם בבור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאת הימנו שאני דהוי זוחלין כיון דהאמה נכנסת לו ויוצאת הימנו ולהלן וכבר בארתי זאת בסעיף א':
מה שכתב מעכ"ת דלא נוכל לומר דקטפרס לא הוי חיבור משום דהמה זוחלין דא"כ במעיינות ובנהרות דמטהרין בזוחלין גם קטפרס יהי' חיבור ובהדיא מבואר בתוספו' חגיגה בדף י"ט בחרדלית של הר דגם במעין ונהרות קטפרס אינו חיבור עכ"ד וכוונתו בזה דשוב נוכל לומר דאף בעומדים המים ממש באשבורן כעין מקוה דידן דבודאי הוי חיבור מ"מ מלמעלה למטה לא הוי חיבור משום קטפרס.
הנה זה מעולם לא הי' כוונתי דלא יהי' פסול אחר בקטפרס רק משום זוחלין ולא קרא מעכ"ת היטב מכתבי הראשון אך בדברי התוספו' בחגיגה פלפלתי הרבה בתשובו' ודבריהם אינם מובנים כלל לפענ"ד דקאמר שם בגמר' דגל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורים וקאמר שם דס"ד אמינא דלגזור דלמא אתי לטבול בחרדלית של גשמים ואם נימא כדברי התוספות דאף במעין חרדלית פסול משום קטפרס אם כן גל שנתלש פסול עוד יותר דהוי ניצוק וגרע מקטפרס וכאשר הביא המהרי"ק בסימן קנ"ו ולא אאריך בזה כי כבר בארתי זה בתשובות וגם הש"ך בסימן ר"א בס"ק קכ"ט פוסק מפורש דלא כדבריהם אך דמעין דמטהר בזוחלין מחבר אף בקטפרס. וגם התוספו' בעצמם שם בחגיגה כתבו דבמקוואות קטפרס הוי חיבור ולא הוי הפסול רק משום דמקוה אינו מטהר בזוחלין וכל עיקר הפסול משום זחילה
והפ"י כתב בגיטין בדף ט"ז בתוס' בד"ה הניצוק על מה שכתב הרמב"ם הטעם בפ"ח דמקוואות בשלש גומות בנחל ושטף של גשמים עובר ביניהם דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונה משום שאין הנזחלין מערבין והקשו עליו דלמה לי' זה הטעם ולא משום דלא אמרינן גוד אסיק וגוד אחית וכתב וז"ל אמנם לענ"ד דכל היכא דאמרינן גוד אחית או אסיק כגון לענין שבת ולענין טומאה היינו לאלומי מלתא טפי ממאי דאמרינן בשטח השוה כגון לענין שבת וסוכה וכו' ובשטח השוה לא מצינו בכה"ג אלא בהרחק ג' טפחים אמרינן לבוד ולא יותר וכו' והיינו דקשי' לי' להרמב"ם נוהו דלא אמרינן גוד אחית או אסיק אפ"ה אמאי לא מכשירין בההוא דחרדלית כל המקוואות דאטו מי גרע משטח השוה דאמרינן עירב מקואו' כשפופרת הנוד וע"ז הוצרך ליתן טעם דודאי גרע הכא כיון שאין המים נזחלין מערבין אלא א"כ עמדו יעו"ש דברי הפני יהושע באורך ומאי דמסיים שם ונראה שיצא לי כן מההוא מתני' גופא דקתני הניצוק והקטפרס אינו חיבור והאשבורן חיבור מבואר דאין חיבור אלא באשבורן ודעתו דכל עיקר הפסול משום זוחלין אבל היכא דזוחלין מחבר ומערב בשוה היכא דזוחל בשטח השוה מכ"ש דמחבר מלמעלה למטה דעדיף טפי ומאי דניצוק וקטפרס אינו חיבור היינו מש ום שהוא זוחל ואינו באשבורן והיכא שהמים עומדים באשבורן מלמעלה למטה בודאי אין נכנס כלל בגדר ספק לומר דלא אמרינן בי' גוד אסיק או גוד אחית או דקטפרס אינו חיבור דכל זה לא שייך באשבורן דהוא היפך מקטפרס כדאית' במשנה בטהרות הניצוק והקטפרס אינו חיבור והאשבורן חיבור:
וגם לפי מה שהביא הב"י בשם המרדכי דהא דניצוק וקטפרס אינו חיבור דוקא מי גשמים דעתידין לפסוק אבל מי נהר שאין עתידין לפסוק הוי חיבור וא"כ מכ"ש בעומדין באשבורן מלמעלה דלמטה דעכ"פ אין עתידין לפסוק:
וע"כ צריך לומר כן דאל"כ יתערב ויתבלבל לפנינו כל ענין הלכות מקואות ובהרבה מקומות שמקוה עמוקה ומעמידים באמצע רצפה המפסקת לעמוד עלי' ולמעלה אין כאן ארבעים סאה לפעמים ותפסול בג' לוגין שאובין גם מה שמבואר בת' תועפת ראם בשאלה בעיר בראד שהעמידו תיבה ע"פ המים ולא היה נקוב כשפופרת הנוד ולית מאן דחש לה דלא נימא גוד אסיק כאשר הבאתי בסעיף ד':
ומה שמעכ"ת רצה לומר דאם למעלה ע"פ האויר שוה מהני קטפרס דברים אלו אין להם ביאור כלל דבכל קטפרס בעומדין מלמעלה הוא שוה וכבר הארכתי בזה בסעיפים הקודמים והמה דברים פשוטים וברורים אך עכ"ז להוסיף חומרא על חומרא צויתי לעשות ע"י המשכה ובכלי שאינו מקבל טומאה ובקבעו ולבסוף חוקקו כאשר בארתי בסעיפים הראשונים: