נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
קונטרס גולת עליות · סעיף ו
הנה מה שהבאנו בסעי' ד' דהיכא דהמים העליונים מחוברים להתחתונים בעומדים ולא בזוחלים בודאי הוי חיבור ואין חילוק על איזה אופן הוא מחובר אם מלמעלה למטה או מהצד וכאשר מצינו בהרבה מקומות תחת קרקעית המקוה יש עוד מקוה עמוקה ונקוב כשפופרת הנוד ולפעמים אין בהמקוה שלמעלה ארבעים סאה וכן בהרבה עירות גדולות לאלהים משימין אמבטי גדולה להמקוה וג"כ נקובה למטה כשפופרת הנוד ובה שופכין חמין וטובלין בתוכה ולא הי' מאן דחש לה משום גיד אסיק או גוד אחית וע"ז רצה גאון אחד להשיב דמשם אין ראי' בשביל שעומדים מים העליונים על התחתונים ממש דזה בוודאי הוי חיבור כדאיתא בע"ז בדף ע"ב דאיתא שם תנן התם הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה אמר רב הונא ניצוק קטפרס ומשקה טופח חיבור לענין יין נסך ומביא ראי' מהמשנה דשם דתנן נטל את המשפך ומדד לתוך צליחותו של נכרי וחזר ומדד לתוך צליחות של ישראל אם יש בו עכבת יין אסור האי עכבת יין במאי קא מתסרי לא בניצוק ש"מ ניצוק חיבור תני ר' חייא שפחסתו צליחותו ופירוש רש"י דכיון שנתמלא צליחותו עד שפתך היין בשולי המשפך שנתחבר ממש יין שבמשפך ליין נסך אסור ע"כ:
הרי מבואר בפירוש דבנוגע ממש אינו דומה לניצוק ה"ה היכא שהמקוה העליונה היא ממש על התחתונה או שתיבה מונחת על המים הוי כמו פחסתו צליחותו עכ"ד הגאון הנ"ל:
ואנכי אשמע ולא אבין דגם היכא שהמקוה העליונה על התחתונה ממש או התיבה מונחת על המים מ"מ מפסיק עובי הרצפה במקוה העליונה ובתיבה שולי התיבה מפסיקין בין מים למים אך שבמקום נקב שפופרת הנוד שמה המה לאחדים ומונחים מים על מים א"כ ה"ה שהמקוה העליונה גבוה הרבה ועץ חלול מחבר אותם במקום הנקב מעץ החלול המה לאחדים ושם מתערבים המים במים ממש ואי משום שסביב הנקב נפרדו המים ממים גם שם היכא שהמקוה העליונה על התחתונה ממש או בתיבה מונחת על המים ג"כ מפסיק עובי הצרפה והשולים ואין שיעור לדבר כמה יהי' עובי דבר המפסיק שכיון שמפסיק דבר גוש הוי הפסק (וגם שם בפחסתו צליחותו המשפך קצת מלמטה ונוגע היין במקום הקצר ונאסר כל היין שלמעלה כיון שלמטה נוגע היין ביין):
אך מה דמתרץ שם הגמרא שפחסתו צליחותו בוודאי הוי חיבור אם נימא דגם שם מיירי באופן דלא הוי זוחל עוד היינו היכא שהצליחו' למעלה קצר כעין כלי זכיכות שלנו והמשפך דבוק שם בחוזק באופן שיעמוד שמה יין על יין היכא דנתמלא הצליחות שלמטה בוודאי נראה מאי דהוי חיבור דאינו זוחלין עוד אך אם מיירי בצליחות רחב' באופן דאף שנתמלאה הצליחות יושפך היין שבמשפך למטה יוקשה דעדיין הוי זוחלין ואי משום דלמטה במקום שנגע היין ביין נתערבו ואוסר במשהו חדא דגם בזה איכא פלוגתא אם אוסר במשהו כדאיתא שם בדף ע"ג ועוד דהיין שלמטה שנתערב הוא נופל למטה והיין שנתעכב למעל' בהמשפך שיש בו עכבת יין בזה ליכא תערובות מהיין שלמטה וע"כ דנאסר כל היין שבמשפך משום שהוי חיבור גמור ונאסר אף היין שלמעלה בהמשפך וקשה דעדיין הוי זוחלין:
אך הנה התוס' בגיטין בדף ט"ז בד"ה הניצוק והקטפרס באמצע דבריהם הקשו על מאי דאיתא שם דקטפרס לא הוי חיבור ור' יהודא קאמר במקוה שאין בה אלא מ' סאה וירדו שנים וטבלו אם הי' רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור ואומר ר"ת דכיון שהמים על הראשון סופן לפול ויורד למקוה הוי קטפרס חיבור ומיהו ניצוק גרוע מקטפרס לפי שהקילוח של הניצוק עומד באויר ולא הוי חיבור אפילו סופו לפול כדמשמע בפ"ב דע"ז בדף ע"ב יעו"ש דבריהם:
והנה ראיות התוס' מסוגיא דידן גבי משפך דאמרינן דאם נימא דניצוק אינו חיבור אינו נאסר היין שבמשפך והא היין סופו לפול ותירצו כיון דהניצוק עומד באויר לא הוי חיבור אף שסופו לפול ורק בקטפרס הוי חיבור כיון שסופו לפול כיון שהיין אינו ניצוק באויר:
וא"כ שפיר מתרץ בגמרא דפחסתו צליחותו דבשלמא בלא פחסתו צליחותו והיין זוחל מהמשפך באויר עד שנופל למטה לא הוי ניצוק חיבור אף שעתיד לפול למטה אבל כשפחסתו צליחותו והיין שבצליחותו נגע להיין שבמשפך ניהו דעדיין הוי זוחלין מ"מ כיון שהיין אינו ניצוק עוד באויר רק הוא בכלי אף דעדיין אינו אשבורן הוי חיבור כיון שעתיד לפול:
והנה שם בע"ז בדף נ"ו איתא על מאי דאיתא שם במשנה אין עושין יין נסך עד שירד לבור ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר אמר רב הונא ל"ש אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אסור ומקשה בגמרא גרגותני גופא במאי מתסר בניצוק ש"מ ניצוק חיבור כדמשני ר' חייא שפחסתו צליחותו ה"נ שפחסתו בורו:
והנה כאן קאמר בגמרא על מאי דמתרץ שפחסתו צליחותו חזר ומקשה אבל לא פחסתו צליחותו לא תפשוט דניצוק אינו חיבור ומתרץ לא פחסתו צליחותו תפשוט לך דאסור ניצוק מיבעי'
והנה התוס' בדף נ"ו ד"ה גרגותני הקשו דאף אם לא החזיר יאסור היין שבגת משום ניצוק ותירצו וי"ל דהוי ניצוק בר ניצוק דמגת לגרגותני הוי ניצוק אחד ומגרגותני לבור ניצוק שני וא"כ יוקשה לפי מאי דמתרץ שם כשפחסתו בורו שוב מוכח דניצוק אינו חיבור ולא נוכל לומר דפחסתו בורו נפשט וניצוק מיבעי' דהא אם ניצוק מיבעי' שוב יוקשה דאמאי לא החזיר מותר הא אף בלא החזיר אסור מטעם ניצוק ולא יהי' שייך לומר דהוי ניצוק בר ניצוק מהגת לגרגותני ומגרגותני לבור דהא מגרגותני לבור לא הוי ניצוק כיון שמיירי שפחסתו צליחותו:
אך לפי הנ"ל אפשר לומר דגם בפחסתו צליחותו עדיין הוי כעין ניצוק וקטפרס דעדיין זוחלין אך דבכה"ג הוי חיבור כיון שעתיד לפול אבל עדיין הוי ניצוק בר ניצוק לענין הגת כיון דעדיין לא הוי חיבור גמור:
ועוד אפשר לומר הטעם היכא דפחסתו צליחותו הו חיבור לענין יין נסך לפי מה דאיתא כאן בגמרא בדף ע"ב ההוא גברא דאסיק חמרא בגושתא ובת גושתא אתא עכו"ם אנח ידו אגושתא אסרו רבא לכולא חמרא א"ל רב פפא לרבא וא"ל ר' אדא בר מתנא לרבא וכו' במאי בניצוק ש"מ ניצוק חיבור ומתרץ שאני התם דכולא חמרא אגושתא ובת גושתא גריר ורש"י פירוש שהרי מאליו עולה והוי לי' כנוגע בחביות ממש דהוי לי' כחביות אריכתא יעו"ש:
והיינו דהתם במשפך שיש לה שני פיות וכיון שמוצץ מלמעלה היין עולה אח"כ מאליו מחביות אחד לאחרת אך עדיין אינו מובן התירץ מדוע לא הוי זוחלין ואמאי כיון שנגע למטה בהמשפך אסור כל היין שבחביות.
והיה אפשר לומר דמכאן ראי' ברורה לדברי התוספות הנ"ל בגיטין דהיכא דסופו לפול הוי ניצוק חיבור וכאן נמי כיון דכולא חמרא אגושפא ובת גושתא גריר הוי ג"כ כמו סופו לפול כיון שכל היין יתמשך דרך כאן אך התוס' שם בגיטין בדף ט"ז בד"ה הניצוק כתבו דבהך דגושתא ובת גושתא לא הוי סופו לפול ואפשר דסופו לא הוי רק היכא שהיין שלמעלה יפול להיין שלמטה ולא ששניהם יפלו למקום אחר ודוחק לומר לשיטת התוס' דרק לפי הס"ד ה"א דזה אין סופו לפול אבל הגמרא מתרץ שאני התם דכולא חמרא אגושתא ובת "גושתא גריר הוי סופו ליפול ועי"ש בתוס' בגיטין דמשמע מדבריהם בגושתא ובת גושתא לא הוי סופו לפול דכל היין מונח בכולו שהרי היין מונח בחביות וזה הגושתא ובת גושתא ג"כ תחוב, בו והיין הולך מהחביות לגושתא ובת גושתא והוא נוגע בקצה הבת גושתא אשר הכל כחביות אריכתא בכה"ג שפיר אוסר עכו"ם כל היין כאילו נגע לכל היין שבחביות ואין זה דומה לניצוק וקטפרס דניצוק הוי שנזחל כולו באויר וקטפרס הוא שנזחל על דבר המונח במדרון אבל אינו מונח בכלי אבל המונח כולו בכלי והכלי מקיף אותו מכל צדדין הוי חיבור גמור אף שבתוך החביות הוא זוחל ואילו הי' מחובר הגושתא ובת גושתא עם החביות ממש הי' חיבור גמור כאילו קנה חלול דבוק להחביות שע"י יורד היין למטה והוא נגע בקצה הקנה נאסר כל היין דהוי חיבור גמור אף שג"כ היין נופל למטה ולא יתחבר עוד עם היין שלמעלה מ"מ כיון שהכל הוא בכלי אחת הוי חיבור וה"ה בגושתא ובת גושתא כאשר פירוש רש"י כיון שמאליו עולה והוי לי' נוגע בחביות ממש דהוי לי כחביות אריכתא כנ"ל דבריו שפיר כלי חיבור אף דהוי זוחלין כיון דהכל מונח בכלי:
וא"כ שפיר ניחא מאי דהגמרא מתרץ שפחסתו צליחותו ג"כ דכיון שנתמלא הצליחות עד שנוגע ביין שבהמשפך שפיר הוי חיבור לאסור כולו אף דהוא זוחלין כיון שנגע להיין שלמעלה שמונח כולו בתוך המשפך והמשפך סובב אותו מכל צדדים ומניח כולו בכלי דהמשפך תחוב בצליחות והוי המשפך עם הצליחות כמו הגושתא ובת גושתא עם החביות והוי הכל ככלי אחת ואוסר אך היכא דלא פחסתו צליחותו והיין ניצוק באויר ואינו נוגע לדופני הצליחות הוי ניצוק אבל כיון שפחסתו צליחותו ונתמלא הצליחות עד שנוגע למשפך הוי חיבור ממש כאילו הוי הכל בכלי אחד:
ובמשנה דפ"ו בהך דמטהרין העליון מן התחתון דתמהו דהוי קטפרס הי' אפשר ג"כ לומר דשם האי סילון היינו שמקיף מכל צדדיו וחלל באמצע דאי לא"ה לאיהי' מהני מה שמניח ידו תחתיו שלא יצאו המים דהרי יוצא מלמעל' כמובן וכיון שהמים בתוך הסילון מוקפים בכל צד הוי כמונחים בכלי ממש והוי חיבור כנ"ל ומעתה שלש חילוקים יש בדבר דהיכא דזוחל באויר אף שסופו לפול למטה וישלים השיעור לא הוי חיבור והיכא דהוי קטפרס שנזחל על דבר גוש העומד במדרון היכ' שסופו לפול הוי חיבור והיכ' שנזחל בתוך כלי היינו אפילו שאין לו בית קיבול ואין עליו תורת כלי מכל מקום כיון שמוקף מכל צדדו כמו שם גושתא ובת גושתא ואינו מגולה לאויר כלל הוי תמיד חיבור אך שהוא שיטה חדשה לא מצאתי כדברים האלה בפוסקים אך מהך דרשתא ובת גשתא דפירוש רש"י דכחביות אריכתא דמי' נרא' כן והגמר' מדמה הניצוק וקטפרס דאינו חיבור לטהרות וליין נסך ומבואר שם דכל שביין נסך הוי חיבור אפילו לטהרות הוי חיבור:
וא"כ במקוה דידן דמחוברים המים העליונים עם התחתונים דרך עץ חלול והכל מחובר יחד באשבורן והכל מונח בכלי בודאי הוי חיבור ועדיף הרבה יותר מהך דפחסתו צליחותו ומהך דגשתא ובת גשתא העולה מדברינו הנ"ל דהראי' הנ"ל שהבאנו לסתור מהך דפחסתו צליחותו ולחלק דדוקא במונח מים על מים הוי חיבור משם עוד ראיה לדברינו דגם כאן הוי כמונח מים על מים ואם שם בפחסתו צליחותו ובנשתא ובר נשת' הוי חיבור בנ"ד בודאי הוי חיבור וזה בודאי אין לומר דשם עדיף יותר משום שעתיד לפול למטה כנ"ל דהא כ"ש הוא היכא שאינו עתיד לפול כלל ויעמוד כך תמיד מחובר: