אור ברסלב
נפש חיה יורה דעה קונטרס גולת עליות › סעיף ד

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

קונטרס גולת עליות · סעיף ד

סעיף ג

הנה כל הפלפולים שפלפלנו בסעיפים הקדומים אם מצטרף מקוה עליונה לתחתונה להשלים השיעור דארבעים סאה או היכא דהוי העליונה פסולה משום שאובין אם נוכל לטהר מקוה העליונה מהתחתונה:

נלענ"ד ברור דהוא רק היכא שהמים זוחלים מלמעלה למטה ואינם עומדים במקומם וניצוק וקטפרס שניהם המה מים הנגרים במורד אך ניצוק המה באויר זוחלין מלמעלה למטה וקטפרס הוא שנזחלין מים מלמעלה למטה על דבר גוש העומד בשפוע כאשר פירוש רש"י בגיטין בדף ט"ז בד"ה אינו חיבור יעו"ש:

אבל מים העומדים מלמעלה למטה נד אחד באשבורן זה בוודאי הוי חיבור אף מלמעלה למטה כעין מקוה שלנו שאנו מדברים בה שהמקוה התחתונה תהי' סגורה מלמטה והמים מהמקוה העליונה מחובר עם המים מהמקוה התחתונה ע"י עץ החלול העומד מלמעלה למטה וניצוק וקטפרס בוודאי לא הוי שזאת הוא רק זוחלין וכאן עומדים המים נד אחד אך אף למ"ד דלא אמרינן גוד אסיק או גוד אחית היינו ג"כ שהדבר המחבר אותם הוא זוחל אבל היכא שהמחבר אותם הוא עומד. נראה דאין שום חילוק על איזה אופן מחבר אותם וכל שעומדים כך מחוברים הוי עירוב גמור דאל"כ לא תמצא שיחוברו שני מקואות יחד ע"י סילון המחברים או ע"י נקב אף שהוא בשוה דשמא צד אחד גבוה מחבירו ואי אפשר לצמצם שיהי' בשוה ממש ואם צד אחד גבוה מחבירו שוב נימא דהוי גוד אסיק או גוד אחית:

וברמב"ם מבואר בפירוש כן שכתב גבי ג' גומות שאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונה שאין הנזחלים מערבים אלא א"כ עמדו הרי כתב בפירוש דרק כשהם זוחלין אין מערבין אלא א"כ עמדו אבל כשעמדו שפיר מעורבין וכדברים האלה איתא בש"ע בסימן ר"א בסעיף ס' כלשון הרמב"ם דאין הנזחלין מערבין אלא א"כ עמדו אבל בעמדו שפיר מערבין:

וכן הוא בריב"ש בסי' רצ"ב דכתב באמצע דבריו וז"ל וגם בעירוב מקואות צריך שהמים המערבים שני המקואות יהי' בהשקט בעומדים במקומם הטבעי שזה באשבורן לא בהיותם זוחלין שזה נקרא קטפרס דהכי תנן בפ"ח דטהרות הניצוק והקטפרס אינו חיבור וזהו מה שכתב בפ"ח מהלכות מקואות גבי שלש גומות וכו' שאין המים הנזחלים מערבין אלא א"כ עמדו ועי"ש. מבואר מדבריו ג"כ החילוק בין שהמים זוחלין בין שהמה עומדים:

ובזה יש לפרש המשנה ב' דפ"ג דמקואות הנ"ל דאיתא שם הבור בחצר ונפלו לו שלשה לוגין מים שאובים לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמוד בחצר מ' סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים ר' אליעזר בן עזרי' פוסל אלא א"כ פקק והאי תיבת פקק אין לו שום ביאור כאשר הבאתי לעיל ופקק היינו סתם.

ולפי הנ"ל ניחא דכפי שבארנו היכא שהמקוה התחתונה סתימה ואז יוכל להיות שהמים המחברים העליונה לתחתונה עומדין נד אחד ומחברין באשבורן שלא יוכלו לפול למטה מאחר שהמקוה התחתונה מלא על כל גדותי' וסתימה שלא יוכלו המים לצאת לחוץ ובזה נוכל לפרש ר' אליעזר בן עזרי' פוסל אלא א"כ פקק היינו שסתם המקוה התחתונה שיתחברו המים בעומדים כנ"ל:

ואף אם הי' קצת נדנוד ספק דלמ"ד דלא אמרינן גוד אסיק או גוד אחית אף בעומדים כך מלמעלה למטה לא זוחלים יהי' ג"כ פסול והיינו לפי דברי התוספות הנ"ל בגיטין דבמקואות אמרינן קטפרס חיבור ואעפ"כ פליגי בגוד אחית ואסיק אלמא אף דהוי חיבור אעפ"כ מלמעלה למטה לא אמרינן גוד אסיק או גוד אחית וא"כ ה"ה בעומדים:

וכן מה שהבאנו בס' דאף במעין דזוחלין הוי חיבור אעפ"כ יש ספק דקטפרס לא הוי חיבור כיון שהוא מלמעלה למטה וא"כ נוכל לספק דאף בעומדין לא מהני מלמטה למעלה נוכל לצרף אשר אמרנו לעיל בסעי' ג' דכי נצטרך לומר גוד אסיק או גוד אחית הוא רק היכא דליכא בהמקוה ארבעים סאה שאז נצטרך לומר גוד אסיק וגוד אחית אבל לענין פסול דשאובין לשיטת התוס' דבמקואות קטפרס הוי חיבור לא נצטרך עוד לגוד אסיק ואחית כיון דהוי חיבור נטהרה אך בזה איכא שיטות דגם במקואות לא אמרינן קטפרס חיבור וגם שיטת הרמב"ם הוא כן אבל בעומדים ואינם זוחלין דבוודאי הוי חיבור גמור ניהו דלא נימא גוד אסיק מ"מ כיון דשיעור מקוה איכא א"צ לגוד אסיק כלל ושפיר כיון דהוי חיבור נטהרה העליונה כנ"ל וכן במעיין למ"ד דלא מהני קטפרס הוא ג"כ רק להשלים השיעור דמ' סאה דלא מהני היכא דהוי קטפרס מלמעלה למטה להשלים השיעור אבל להכשיר השאובין שפיר מהני:

וגם לפי מה שכבר הבאנו דהכסף משנה מפרש שני פירושים בהרמב"ם מדוע לחכמים אין טובלין לא בעליונה ולא תחתונה או משום דלא אמרינן לא גוד אסיק ולא גוד אחית או משום דלא הוי חיבור זוחלין וקטפרס ולפירוש השני גוד אחית כולי' עלמא סבירא להו דאף ר' יהודא סובר גוד אחית ורבנן לא פליגי עליו בזה א"כ יש להתיר היכא שלמעלה יש ארבעים סאה אך שפסולה משום שאובין כנ"ל בס' דמשום פסול שאובין אין חילוק בין גוד אסיק או גוד אחית דמשום גוד אחית נוכל להכשיר ג"כ למעלה כנ"ל בסעי' ב' בדברים ברורים דכיון דאמרינן גוד אחית המים העליונים למטה הוכשרו כנ"ל ולא הוי הפסול רק משום דקטפרס אינו חיבור והיכא דהמים עומדים ולא זוחלים הוי חיבור כנ"ל ומשום גוד אסיק אין לפסלו:

אך היכא דאין במקוה העליונה ארבעים סאה אפשר הי' קצת ספק לומר דלא אמרינן גוד אסיק אף היכא שהמים מחוברים מלמעלה למטה בעומדין ולא בזוחלין:

אך כבר נמצאים הרבה מקואות כאילו בכל מדינת פאלען וגם בעיר טארניגראד אשר שמה ישבו כסאות למשפט הגדולים אשר בארץ המה כמו הגאון הצדיק בעל נועם מגדים והגאון האדיר בעל ים התלמוד על בבא קמא אשר הגאונים בעלי מפרשי הים עשו זר זהב למסגרתו:

וגם שם בטארניגראד הי' מקוה אשר לפעמים לא הי' בה מ' סאה אך ההיתר הי' אשר תחת קרקע המקוה הי' מקוה עמוקה אשר הי' בה כמה שיעורי מקוה והי' נקוב לתוכה כשפופרת הנאד ולא חשו לה הגאונים הנ"ל לומר דלא אמרינן גוד אסיק אך בוודאי כיון שהמים עומדים באשבורן ולא בזוחלין אין חילוק על איזה אופן מחוברים וכן נמצאים הרבה עירות במדינות פאלען אשר המקוה קרה ואי אפשר לחממה ונותנים לתוך המקוה תיבה גדולה נקובה כשפופרת הנוד והנקב סתים ומטילין בה חמין ובעת שטובלין בה פותחין הנקב שיתחבר עם המקוה כשפופרת הנאד והנקב הוא בתחתית התיבה ולית דחש לה לפסול משום דלא אמרינן גוד אחית:

ובעיר גדולה לאלקים בראד הבירה הי' ג"כ מקוה כזאת כמובא בשו"ת תועפת ראם בחלק יור"ד בסי' כ"ז שהשיב שם הרב הגאון המחבר להשואל מבראד וז"ל ועל דבר המקוה אשר שמו בה אמבטי גדולה וניקבה למטה כשפופרת הנוד ותלאה בתוך המקוה בשלשלאות של ברזל וטבלו בה איזה חדשים ומחדש עשו אמבטי גדולה מזה ונעשה בשולי' נקב גדול אשר לא יוכל לכנוס שמה ב' אצבעות ואינם מתהפכות בריוח כשיעור שפופרת הנוד אשר רצה המורה לפוסלה ועי"ש כל דברי התשובה ולא היתה השאלה שמה רק בשביל שבאמבטי שני' לא הי' הנקב כשפופרת הנוד אבל אם הי' בנקב כשיעור שפופרת הנוד לא עלה על דעת שום אדם לחוש בשביל שהנקב הוא למטה כמבואר שם שניקבה למטה כשפופרת הנוד ולומר דלא אמרינן גוד אסיק אך בוודאי כל היכא שהמים עומדים באשבורן ואינם זוחלים אין שום חילוק על איזה אופן הוא מחברם:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה