אור ברסלב
נפש חיה יורה דעה קונטרס גולת עליות › סעיף ג

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

קונטרס גולת עליות · סעיף ג

סעיף ב

הנה בסעי' הקדום בארנו דלמ"ד דאמרינן גוד אחית ולא גוד אסיק זה שייך היכא שחסרה המקוה מארבעים סאה אבל לענין פסול דשאובין מהני גוד אחית להכשיר המקוה העליונה ג"כ כנ"ל אך זה ניחא למאן דס"ל גוד אחית עכ"פ אבל רבנן דברייתא שם דסוברין דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונה דלא אמרינן לא גוד אסיק ולא גוד אחית א"כ ה"ה לענין פסול דשאובין ג"כ הוי כן ובפרט היכא דהוי כולו שאוב דהוי מדאורייתא:

והנה יש בזה דיעות כאשר הובא לעיל דמקצת הפוסקים סוברים דאין טעמייהו דרבנן משום גיד אחית ואסיק כלל אך משום זוחלין אך מקצתם סוברים דטעמ' דרבנן דלא אמרינן לא גוד אחית ולא גוד אסיק ועכ"ז נראה לפענ"ד דיש לחלק בין היכא דליכא במקוה ארבעים סאה ובין פסול דשאובין:

דהנה שם בגיטין בדף ט"ז איתא על מאי דבעי שם הגמרא ידים טהורות לחצאין או אין טהורות לחצאין וקאמר שם בגמרא לא צריכא דאיכא משקה טופח ומקשה בגמרא כי איכא משקה טופח מאי הוי והתנן הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה (וכפי פירש"י הניצוק היינו באויר וקטפרס היינו שניצוק בשיפוע מלמעלה למטה על דבר גוש ומשקה טופח היינו שהוא בשוה אך שאין כאן משקה הרבה רק מעט שהוא רק טופח) לא צריכא דאיכא טופח להטפיח הא נמי תנינא טופח להטפיח הוי חיבור דלמא לענין מקואות ורבי יהודא הוא דתנן מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו בזה אחר זה הראשון טהור והשני טמא רבי יהודא אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור:

והקשו בתוס' וז"ל וקשה לר"ת דעד כאן לא נחלקו ר' מאיר ור' יהודא בפרק אין דורשין בדף י"ט גבי ג' גוממיות העליונה עשרים והתחתונה עשרים ובאמצעית ארבעים וחרדלית של גשמים עוברת ביניהם אלא בטובל בעליונה אם אמרינן גוד אסיק אבל בתחתונה כולהו מודים דאמרינן גוד אחית אלמא קטפרס חיבור והכא משמע דאינו חיבור כלל ותירצו אח"כ בשם ר"י דההוא דניצוק וקטפרס לא לענין חיבור מקואות מיירי אלא לענין השקה והשתא הוי לטהרה דומיא דלטומאה ושיטתו דלענין מקואות שפיר הוי ניצוק וקטפרס חיבור אך הקשה אח"כ דלמאי דס"ד דטופח להטפיח הוי חיבור לענין השקה אלמא דבטופח להטפיח אנו מקילין יותר לענין השקה מלענין מקואות דבמקוה לא הוי חיבור (עד שיהיו כשופפרת הנאד) וניצוק וקטפרס הוי איפכא דבהשקה לא הוי חיבור ולענין מקוה הוי חיבור עכ"ד:

והנה שיטתם דאף במקוה קטפרס וניצוק הוי חיבור מ"מ גוד אסיק לא אמרינן לחד מ"ד ולחד מ"ד אף גוד אחית לא אמרינן ולמ"ד דקטפרס אינו חיבור אינו חילוק בין גוד אסיק או גוד אחית דאינו חיבור כלל:

והנה קשה לי למה לי האי דינא דתנן בפ"ח דטהרות דהניצוק וקטפרס אינו חיבור דפירוש רש"י דהוי הנ"מ דהמערה מכלי טהור לכלי טמא וניצוק הקלוח מחבר משקה שני הכלים אינו חיבור לטמא משקין העליונים דע"כ כן הוא דלענין התחתונים אין נ"מ דכיון שירדו עליהם משקים הטמאים מטמאים אותם אך הנ"מ הוי לענין העליונים וקשה דהעליונים בלא"ה טהורים כיון דלא אמרינן גוד אסיק ואף אם הי' קטפרס חיבור מ"מ גוד אסיק לא אמרינן ולרבנן אף גוד אחית לא אמרינן כנ"ל שיטת התוס' דבמקואות שפיר הוי קטפרס חיבור אעפ"כ פליגי בגוד אסיק ובגוד אחית ולענין טומא' הי' אפשר לומר דלחומר' אמרינן גוד אסיק ג"כ אבל עכ"פ קשה מאי דקאמר דהניצוק והקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הא לטהרה בלא"ה לא אמרינן גוד אסיק וגוד אחית לרבנן וצריך לומר דהמשנה אתיא כמ"ד דאמרינן גיד אסיק:

ונראה לפענ"ד דהאי דינא דגוד אסיק וגוד אחית לא שייך רק לענין מקואות ולא לענין טומאה וטהרה דהנה אינו מובן לפי שיטת ר"י בתוס' הנ"ל דבמקואות אמרינן קטפרס חיבור מדוע לא נימא גוד אסיק או גוד אחית כיון דהוי חיבור אך באמת ניחא דבמקואות לא די בחיבור לבד כיון דאין במקוה ארבעים סאה ובמקוה צריך שיהי' ארבעים סאה ולענין זה לא מהני מה שיחובר למקוה אחרת דמ"מ אין בה ארבעים סאה אך צריך שיתערבו שני המקואות יחדיו ויהיו שניהם כמקוה אחת:

ומש"ה נראה לפענ"ד החילוק בין היכא שאין במקוה ארבעים סאה דבעינן דוקא עירוב כשפופרת הנאד והיכא שיש בה ארבעים סאה אך שפסולה משום שאובין די בהשקה כחוט השערה והמה שני משניות זה אצל זה דבפ"ו דמקואות משנה ז' אית' עירוב מקואות כשפופרת הנוד ואח"כ במשנ' ח' אית' מטהרין המקוה העליון מן התחתון כיצד מביא סילון של חרס או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהיא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה וקשה דהא במשנה הסמוכה תני דבעי כשפופרת הנאד והרבה תירוצים נאמרו בזה ולקמן נביא תירץ הרא"ש והר"ש תירץ דכאן מיירי בשאובין דרבנן די בהקשה כחוט השערה וע"ז הקשה התוי"ט דהא בכולו שאוב הוי מדאורייתא:

אך לפענ"ד בלא"ה חילוק גדול יש בין היכא שאיכא מ' סאה אך שפסול משום שאובין וצריך לחברה אל המקוה כשרה די כחוט השערה כשנתחברה הוי חיבור ונטהרה אבל היכא כשאין בה ארבעים סאה ע"כ צריך שיתערבו יחד ממש כאלו הם מקוה אחת ולזה בעינן כשפופרת הנאד דאז מעורבים המים ממש ומש"ה שם היכא שחסר מארבעים סאה נקרא עירוב מקואות שיתערבו ממש יחדיו ועירוב מקואות בעינן כשפופרת הנאד אבל לטהר השאובה הפסולה מהכשירה די כחוט השערה:

ומש"ה נראה לי דגם לענין גוד אסיק וגוד אחית אף דבמקוה קטפרס הוי חיבור מ"מ כיון דלא אמרינן גוד אסיק או גוד אחית לכל חד כדאית לי' אינו כמעורב ממש אף דקטפרס ג"כ הוי חיבור להשלים השיעור לא מהני חיבור אך שיהיו מעורבים ממש וכיון שזה למעלה וזה למטה אינו כמעורב ממש וצריכין אנחנו לומר גוד אסיק או גוד אחית שיהי' כמעורב ממש ויחשבו המים התחתונים כאלו הוא למעלה ממש או המים העליונים כאלו הם למטה ממש ובזה פליגי ר' מאיר ור' יהודא:

אבל לענין טומאה וטהרה דבטומאה די בנגיעה לבד בודאי כיון דאמרינן קטפרס חיבור מטמא למעלה אף למ"ד דלא אמרינן גוד אסיק דאין זה ענין לגוד אסיק כלל אך כיון דקטפרס הוי חיבור הוי נגיעה ממש וכן לענין טהרה ג"כ כיון דקטפרס הוי חיבור ונתחבר להמים נטהר ומש"ה לענין טומאה וטהרה צריך לומר דקטפרס אינו חיבור אבל אם הי' קטפרס חיבור הי' נטמא ונטהר ע"י קטפרס ואין זה ענין לגוד אסיק ואחית כלל:

ושפיר ניחא ההוא משנה ח' דפרק ו' דמקואות דמטהרין עליון מן התחתון אף דר' יהודא ס"ל דלא אמרינן גוד אסיק ורבנן ס"ל דלא אמרינן אף גוד אחית זה הוא לענין מקוה חסירה אבל היכא דיש כאן מ' סאה אך שהיא פסולה דמיירי לענין שאובין כאשר פירש הר"ש וגם הלשון מטהרין מורה ע"ז שפיר מטהרין העליון מן התחתון כשיטת התוס' הנ"ל דבמקואות שפיר אמרינן קטפרס הוי חיבור ולענין לטהר העליונה מן התחתונה אין זה ענין לגוד אסיק וגוד אחית כלל אך כיון דקטפרס הוי חיבור שפיר מטהרין העליונה מן התחתונה כמו לענין טומאה וטהרה דאילו הי' קטפרס חיבור הי' נטמא ונטהר ע"י קטפרס ודו"ק:

וראיתי אח"כ בט"ז בסי' ר"א בס"ק מ"ז שכתב ח"ל מ"מ י"ל דווקא בחסר ארבעים סאה שזה חיסור דאורייתא משא"כ לענין שאוב דהוא דרבנן איכא למימר דגם הרמב"ם ס"ל לקולא דאמרינן גוד אחית ותו נראה דאף רבנן דפליגי וס"ל דלא אמרינן גוד אחית היינו לענין שאתה צריך לומר שהמים העליונים המה ממש למטה דבלא העליונים אין למטה ארבעים סאה ויש כאן איסור ברור ואתה צריך לתקנו משא"כ אם יש למטה שיעור מקוה רק שיש פסול משום שאובין הבאים למעלה ע"י האדם הדולה לזה אמרינן דאין שם שאובין עליהן כיון דלא הופסקו מעולם ולא באו לכלל פסול עכ"ד:

הנה גוף החילוק שהוציא מדעת עצמו בין מקוה חסירה ובין פסול שאובין כבר הבאתי שתמוה שלא היה למראה עיניו דברי הר"ש שמחלק בכך והוא מוכרח לפרש זה ממשנה דמטהרין העליון מן התחתון. וחילוק השני שכתב הוא כעין חילוק דידן אך הוא הוסיף כיון שלא בא לכלל פסול ואנחנו אמרנו כנ"ל לשיטת התוס' דקטפרס הוי חיבור במקואות ולענין פסול שאובין כיון דהוי רק חיבור נטהר וא"צ לגוד אסיק ולגוד אחית ודו"ק:

והנה כבר הבאנו בסי' א' דברי הרמב"ם בפ"ח מהלכות מקואות הלכה ח' ג' גוממיות שבנחל התחתונה והעליונה של עשרים סאה והאמצעי של ארבעים סאה ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אע"פ שהיא נכנס לתוכן ויוצא מתוכן אין זה עירוב ואין מטבילין באמצעית שאין המים הנזחלים מערבין אלא א"כ עמדו.

ובכר הבאנו לעיל דהכסף משנה מביא מתחלה הפירוש דהרמב"ם פסק כחכמים דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונה משום דהמה ס"ל דלא אמרינן גוד אחית ולא גוד אסיק ואח"כ כתב ולי נראה שרבינו מפרש שלא אמרו בפרק אין דורשין דפליגי בגוד אסיק אלא ר' מאיר ור' יהודא אבל חכמים טעמייהו משום דאין מים הנזחלים מערבים את המקואות ע"כ:

ולפי אשר בארנו בסעי' הקדום אם נימא כפירוש הראשון דפסק כחכמים דלא אמרינן לא גוד אחית ולא גוד אסיק שפיר נוכל ליישב דברי הרמב"ם מה שפסק בהלכה שקודם לזה בהלכה ז' דמטהרין העליון מן התחתון כנ"ל משום דשם מיירי דאיכא מ' סאה אך שהיא פסולה משום שאובן דע"ז שייך לשון מטהרין היינו שהיא פסולה כנ"ל ובזה שפיר מטהרין העליון מן התחתון דאמרינן שפיר קטפרס חיבור כנ"ל אך היכא דהמקוה חסירה לא מהני החיבור משום דלא אמרינן גוד אסיק וגוד אחית כנ"ל:

וע"ז אמר דאין הנזחלין מערבין היינו שיהיה עירוב המקואות ממש כאילו המה שניהם ביחד דזהו עירוב מקואות זה לא אמרינן משום דאין אומרין לא גוד אסיק ולא גוד אחית אבל לפי פירוש השני של הכסף משנה דלאו משום גוד אסיק וגוד אחית אתי עלה אך מה דאמר דאין הנזחלין מערבין את המקואות היינו כמו דאמרינן דקטפרס אינו חיבור ולהכסף משנה אין חילוק בין מה דאמרינן שאינו חיבור ובין מה דאמרינן שאין מערבין וא"כ נרא' דאין חילוק בין היכא דהמקוה חסירה או דפסולה משום שאובה כיון דאינו חיבור כלל אינו מטהר השאובה כלל אבל לדידן זאת הוא שני דברים מאי דאינו חיבור ומה דאינו מערב דיוכל להיות אף דהוי חיבור מ"מ אין מערבין יחד שיהיה כאילו הוא הכל ביחד ממש כנ"ל:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה