נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
קונטרס גולת עליות · סעיף ב
הנה בסעי' הקדום הבאנו דברי הפוסקים בענין גוד אחית וגוד אסיק וזוחלין וקטפרס. ועתה נבאר מה שנראה לפי עניית דעתי:
הנה מה שהבאנו בסעי' הקדום דברי הר"ש דיש לחלק בין היכא שהמקוה חסירה אז לא אמרינן גוד אסיק ולרבנן אף לא גוד אחית אבל היכא שיש בהמקוה ארבעים סאה אך שפסולין משום שאובין בזה אמרינן אף גוד אסיק כיון דשאובין הוי רק פסול דרבנן וא"כ היכא דכולו שאוב דהוי פסול מדאורייתא לא אמרינן גוד אסיק ואחית וכאשר הבאנו לעיל מה שהקשה התוי"ט על תירץ הר"ש בפרק ו' דמקואות משנה ח' דמש"ה מטהרין העליון מן התחתון כיון דפסול שאובין מדרבנן והא כולו שאוב הוי מדאורייתא:
ולפענ"ד נראה דבלא הטעם דפסול שאובין הוי רק מדרבנן איכא טעמא רבתא לחלק בין מקוה חסירה ובין מקוה שפסולה משום שאובין לר' יהודא דקיי"ל כוותי' דרק גוד אסיק לא אמרינן אבל גוד אחית אמרינן וכנראה פשטות הסוגיא בחגיגה בדף י"ח דגוד אחית אמרינן לד"ה רק בגוד אסיק פליגי וכאשר כתב החתם סופר בסי' ר"ח דקיי"ל גוד אחית לכ"ע וכאשר הביא הכסף משנה בפ"ח דמקואות הלכה ח' בשם הריב"ש דבפרק אין דורשין בחגיגה דגוד אחית לכ"ע אמרינן:
ונלע"ד דזה שייך רק לענין מקוה חסירה דאז יש לחלק דטובלין בתחתונה דאמרינן גוד אחית המים שלמעלה למטה ואיכא למטה מ' סאה אבל בעליונה אין טובלין דלא אמרינן גוד אסיק כאילו המים שלמטה הוא למעלה ונמצא שאין בעליונה מ' סאה אבל לענין פסול שאובין היכא שיש בעליונה מ' סאה אך שפסולה משום שאובין והיא מחוברת למקוה כשרה למטה שפיר מהני דניהו דלא אמרינן גוד אסיק אבל גוד אחית אמרינן והוי כאילו מקוה העליונה היא למטה וגוד אחית המים מהעליונה למטה ונכשרה מהמקוה התחתונה והנה בחתם סופר בסי' רי"א בסופו דכתב לטעם הרא"ש דשאובין שהשיקו נכשרו דהוי כאילו נזרעו בתוכן וזרוע לא שייך אלא כשהזרע בא אל הקרקע ולא הקרקע אל הזרע וא"כ אדרבא היכא שהעליונה פסולה והתחתונה כשרה עדיף טפי דאמרינן גוד אחית ובא הפסולה אל הכשרה ונזרע בתוכה ונתכשרה והוי הזרע בא אל הקרקע:
והנה ראיתי אח"כ בט"ז ס"ק מ"ז דכתב כדברים האלה דכתב שם דכל שניקב הדלי אין חשש מחמת שבא בידי אדם דכיון שהמים שבדלי נשפכים תמיד ממנו לתוך הבאר דרך הנקב הוי כאילו לא הופסקה והוי חיבור ואע"ג שכתב רמ"א בסי' ל"ו דלא מקרי חיבור לנהר עי"ז דהתם קאי לענין שע"י ניצוק חיבור נחשב מה שיש למטה בהנהר כאילו היא למעלה במקום שטובל שם לענין ארבעים סאה זה לא אמרינן דהוי גוד אסיק ולא אמרינן לי' משא"כ כאן אי חשבינן להניצוק חיבור דהיינו כאילו הי' הניצוק למטה ולא נעש' שאוב מעולם זה נקרא גוד אחי' ואמרינן לי' והכי אמרינן להדיא בפ"ב דחגיגה ע"כ לא פליגי אלא בגוד אסיק אבו בגוד אחית לכ"ע אמרינן והיינו בין לר' מאיר ובין לר' יהודא וסברתו ממש כסברתינו הנ"ל:
אך עדיין יש לעיין בנידן דידן דשפיר אפשר לומר דגם במקוה העליונה השאובה פסול לטבול כמו דהיכא דאין במקוה העליונה ארבעים סאה לא יוכל לטבול בעליונה דאין אמרינן גוד אסיק אף דאמרינן גוד אחית דאם נימא גוד אחית אין למעלה מ' סאה דניהו דהמים העליונים ג"כ דין מקוה כשרה עליהם שהרי יוכל לטבול בתחתונה אף שאין בתחתונה ארבעים סאה משום דהוי מקוה כשרה בצירוף העליונה וא"כ גם על העליונה דין מקוה כשרה בצירוף התחתונה ומי שטובל בתחתונה הוי כאילו טבל בתחתונה ובעליונ' ביחד אעפ"כ בעליונ' אינו יכול לטבול משום דאם נימא גוד אחית המים העליונים לתחתונים הוי כאילו אין המים למעלה רק למטה ומש"ה למעלה אינו יכול לטבול רק למטה וא"כ ה"ה היכא שהמקוה העליונה שאובה ג"כ שייך זה דאין להכשיר מטעם גוד אחית דשוב הוי כאילו אין המים למעלה רק למטה ולא יוכל למעלה לטבול:
וראיתי אח"כ כדברים האלה לבעל שאגת ארי' בטורי אבן שם בחגיגה בדף י"ט על מאי דאיתא שם בגמרא עודהו רגלו אחת במים הוחזק לדבר קל מחזיק עצמו לדבר חמור והיינו דהתם אזיל לשיטה דטבל לדבר קל לא מהני הטבילה לדבר חמור אבל כיון שעדיין רגלו אחת במים יוכל להחזיק לעצמו עוד לדבר חמור וקאמר בגמרא מאן תנא עודהו רגלו אחת במים אמר ר' פדת ר' יהודה הוא דתנן מקוה שנמדד ויש בה ארבעים סאה מכוונת וירדו שנים וטבלו זה אחר זה דאמר ר' יהודא אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור:
וכתב ע"ז בטורי אבן וז"ל קשה לי איך מדמה להדדי הא טעמא דר' יהודא משום גוד אחית כדקאמר ר' יהודא טובלין בתחתונה ולא בעליונה וגוד אחית ליכא למימר אלא לענין מקוה שיש בה ארבעים סאה דכיון שרגליו של אחד נוגעת במים אמרינן גוד אחית מים שעליו כאילו הן במקוה אבל הכא אפילו תימא גוד אחית מים שעליו מאי אהני זה לחשיב לגברא כתחילת טבילה לומר שיוכל עתה להחזיק לעצמו לדבר חמור אדרבא כ"ש דגרע טפי דכיון דאמרינן גוד אחית המים שעלי' ה"ל כאילו עלה לגמרי מהמים דאינו מחזיק וכי תימא דאמרינן גוד אחית לגברא גופא כאילו הוא עדיין במקוה הא ליתא דהא גבי ג' גומות בנחל אמר ר' יהודא לקמן דמטביל בתחתונה ולא בעליונה דלא אמרינן גוד אסיק ואי שייך לומר גוד אחית בגברא גופא אמאי אין טובלין בעליונה אלא ודאי גוד אחית לגברא גופא לא אמרינן אלא דאמרינן גוד אחית למים הללו ותירץ וי"ל דס"ל לרב פדת דאין לחלק בין גוד אחית לגוד אסיק ולא שמיע לי' האי מתניתן דלקמן דרב יהודא אומר טובלין בתחתונה ולא בעליונה עכ"ד:
והנה לכאור' דבריו תמוהי' מה שחילק דגבי אדם לא אמרי' גוד אחית שיהי' כאילו גופו נכנס לתוך המקו' ומשמע עיקר חילוקו רק בין אדם למים דבהמים אמרינן גוד אסיק או גוד אחית אבל לא בהאדם וא"כ לפי דבריו אם הי' אפשר לומר במים גוד אסיק או גוד אחית שעי"ז יהי' כאילו כל גופו במים כיון שמעלים או מורידים עליו המים שפיר הי' מהני טבילה וזה בוודאי אינו דאטו לר' מאיר דסבירא לי' גוד אסיק כשירד אדם למקוה וישפך על גופו מים להמקוה באופן שמחוברים המים שעל גופו למי המקוה אטו נימא גוד אסיק מי המקוה על גופו והוי כאילו הוא בתוך המקוה ויעלה לו טבילה אף שאין גופו נכנס בתוך מי המקוה אך לענין זה בוודאי לא מהני גוד אסיק וכמבואר במהרי"ט בסימן י"ח דכתב וז"ל באמצע דבריו הניצוק והקטפרס לענין מקוה הוי חיבור ואע"ג דלענין השקה לא הוי חיבור השקה שאני דלטהר מים טמאים בעינן שיהי' שוה למקוה דטבילת מים שוה לטבילת כלים ואדם דבעינן שיבואו לחוך המים ולא שיהיו חוצה לה כאותה ששנינו מקל שהוא מלא משקין כיון שהשיקה למקוה טהורה דברי ר' יהושע וחכמים אומרים עד שיטבילנה כולה ועי"ש ומכ"ש לענין טבילת האדם במים דלא שייך בזה גוד אסיק או גוד אחית וכל זמן שאין הגוף במים אין כאן טבילה:
וזה ברור דלענין טבילת אדם בהמקוה לא מהני גוד אסיק ולא גוד אחית כל זמן שאין כל הגוף במים רק בעינן שיכנס כל הגוף בהמים ויהי' שוה עם המים ומאי דיוכל שם להחזיק עצמו לדבר חמור כל זמן שעדיין רגלו אחת במים ע"כ צריכין לחלק לענין סוף טבילה כל זמן שרגליו נוגעת במים והמים של גופו מחובר כולו למקוה הוי כאילו כל גופו עדיין מחובר להמקוה לענין זה שעדיין יוכל להחזיק לעצמו לדבר חמור וכדאיתא בגיטין בדף ט"ו דהיכא דקא משי פלגא פלגא דידי' אם הי' ניצוק חיבור הי' מהני וכאשר כתב רש"י שם בדף ט"ז בד"ה חיבור לטומאה ולטהרה וקס"ד דה"ה לנטילה חשיב כמאן דעביד בהדי הדדי ועי"ש היינו כיון דעדיין משקה טופח על החצי יד שנטל הוי כאילו עדיין נטילה הראשונה עלי' עתה וה"ה כאן בטבילה אם היינו אומרים גוד אסיק ועדיין מחובר למי המקוה הוי' כאילו עדיין טבילה הראשונה עליו ויוכל להחזיק לעצמו לדבר חמור אך זאת ניחא למאן דסובר גוד אסיק אבל מ"ד גוד אחית ולא גוד אסיק אדרבא נהפך הוא דהוי כאילו עלה לגמרי מהמים שהרי המים אנו רואין כאילו ירדו למטה ולא יוכל עוד להחזיק עתה לעצמו לדבר חמור וכאשר בארנו לעיל דמש"ה לא יוכל עצמו לטבול במקוה העליונה אף כשהמים כשרים מחוברים לתחתונים וביחד איכא ארבעים סאה ומש"ה מותר בתחתונה דבצירוף העליונה הוי ארבעים סאה אך הטובל למעלה עומד חוצה למים כנ"ל:
וא"כ לפי זה ה"ה היכא שלמעלה איכא ארבעים סאה אך שהמה פסולין ואנו רוצים להכשירם ע"י מקוה התחתונה מטעם גוד אחית המים העליונים למטה ונטהרו ג"כ אסור לטבול בעליונה דכיון דעתה מכשיר העליונה משום גוד אחית והוי כאילו המים העליונים ירדו למטה שוב הטובל הוא חוצה להמים:
ואינו דומה לדין הט"ז דדולה מים להמקוה בכלי מנוקב ומחובר המים להמקוה הכשרה או להמעין ע"י גוד אחית כנ"ל אז שפיר אמרינן דלא נפסלו המים בהדלי משום שאובין שהרי המה מחוברין ע"י גוד אחית ומש"ה המים ששופך מהדלי למטה אינם פסולין ומותר אח"כ לטבול בהם בעת שהמה למטה אבל במקוה העליונה הפסולה שהיא שאובה שפיר אין לטבול בה אף שהיא מחוברת למטה כנ"ל דכיון דאנו נכשיר אותה מטעם גוד אחית ומורידין המים למטה שוב הטובל הוא חוצה להמים:
אך עדיין דבר זה תלוי בספק הרבינו ירוחם בנתיב ששה ועשרים בחלק חלה וז"ל שני מקואות אחד נקוב (צ"ל שאוב) ואחד כשר ונקובים זה לזה כשפופרת הנוד ונסתם הנקב נסתפקו המפרשים אם נשאר השאוב בהכשירו או כיון שנסתם הנקב חוזר לפסולו כבתחלה מקודם שנתערבה דרך הנקב עם הכשר ויש מפרשים דכיון שהוכשר פעם אחת שוב אינו חוזר לפסולו ע"כ ובש"ך בסי' טו"ב הביא דיש להחמיר לכתחלה כדיעה הראשונה:
הנה לדיעה הראשונה דאין השאוב כשר רק כל זמן שהוא מחובר עם הכשר ניחא דברינו הנ"ל דאין טובלין בעליונ' כיון דאתה בא להכשירה מטעם גוד אחית הוי כאילו אין מים למעלה והטובל הוא חוצה מהמים אבל לדיעה השני' דכיון שהוכשר פעם אחת שוב אינו חוזר לפסולו אף שנסתם הנקב א"כ היכא שנסתם הנקב אח"כ בוודאי כשרה העליונה לטביל' דכיון שנתחברה פעם אחת עם התחתונה ואמרנו גוד אחית נתכשרה אף שיסתם אח"כ וא"כ לאחר שיסתם שפיר כשרה לטבילה ולא שייך לומר דאמרינן גוד אחית ואין מים למעלה דהרי אחר שיסתם שוב לא אמרינן גוד אחית ואין לה התחברות כלל עם התחתונה אך באמת כשר אף קודם שיסתם הנקב דלא גרע מאילו נסתם הנקב ולא שייך לומר כיון דאנו אומרים גוד אחית הוי כאילו אין מים למעלה דהא בשעת הטבילה אין צריכין עוד לומר גוד אחית דכיון דנתחבר פעם אחת עם הכשרה נתכשרה ואין צריכין עוד לגוד אחית שפיר יוכל להטביל בעליונה כיון דכבר נכשרו המים העליונים דע"כ צריכין לומר דהמים העליונים כשרים המה דהרי יוכל לטבול בתחתונה אף שאין בה ארבעים סאה רק בצירוף העליונה והוי כאילו טובל בשניהם יחד וע"כ דנתכשרו העליונים ג"כ אף שהיו שאובים כנ"ל:
דבשלמא למ"ד דבעינן שיהי' דווקא בשעת הטבילה מחובר הפסולה להכשרה ואל"ה פסול לטבול בה שפיר אנו אומרים ממ"נ דאם אתה אומר שמחוברת למטה מטעם גוד אחית שוב אין מים למעלה בשעת טבילה אבל כיון שאנו אומרים כיון שהיתה מחוברת פעם אחת נתכשרה אף שבשעת הטבילה אינה מחוברת ואף אם יסתם הנקב ג"כ כשרה שפיר מהני הטבילה בעליונה כיון דכבר נכשרו השאובין ואין אנו צריכין עוד לומ' בשע' הטביל' גיד אחי':
ובזה יתבאר לנו בטוב טעם דברי המשנה בפ"ג דמקואות משנה ב' דאיתא שם הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמוד בחצר ארבעים סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים ר' אליעזר בן עזרי' פוסל אלא א"כ פקק והבאנו לעיל דברי הר"ש דכתב שיעמוד בחצר ארבעים סאה ויטהר העליון מן התחתון כר' מאיר דאית לי' גוד אסיק ר' אליעזר בן עזרי' פוסל דלית לי' גוד אסיק ואפשר דאפילו גוד אחית נמי לית לי' כרבנן והאי סיום אלא א"כ פקק אין לו שום ביאור הר"ש פירוש אלא א"כ פקק שפסקו מימיו ויצאו ממנו מלואו ועוד וצריך עיון עד כמה דבריו דחוקים וסיים בעצמו ע"ז וצריך עיון שפקק היינו סתם כאשר פירש הר"ם אך גם דברי הר"ם אינם מובנים:
ולפי הנ"ל ניחא דשפיר ר' אליעזר בן עזרי' סובר דאמרינן גוד אחית אבל לא גוד אסיק אך כאן מיירי בשאובים אבל ארבעים סאה יש בו וא"כ מהני אף גוד אחית דנכשרו המים השאובים העליונים מהתחתונים ע"י גוד אחית כנ"ל אך שוב לא יוכל לטבול בעליונה דנסתלקו המים מכאן אך כיון שפקק אח"כ החיבור נשארו המים העליונים במקומם ושפיר מהני טבילה בעליונה ונוכל לומר דכן סובר ר' אליעזר בן עזרי' דלא יוכל לטבול בעליונה אלא א"כ סתם אח"כ דלא נימא עוד גוד אחית ולהתנא קמא אף בלא סתם כשר כיון דבשעת הטבילה א"צ עוד לחיבור המים ואין אנו צריכין לומר אז גוד אחית כנ"ל:
ולפי הנ"ל נוכל לומר דגם התנא קמא מודה דלא אמרינן גוד אסיק רק גוד אחית אעפ"כ לענין פסול דשאובין מהני דכיון דאמרינן גוד אחית נכשרו העליונים מהתחתונים ואעפ"כ לא נימא דנסתלקו המים העליונים דהוי כאילו ירדו למטה דהא בשעת הטבילה א"צ לומר עוד גוד אחית כיון דנתכשרו פעם אחת ולא גרע היכא שלא סתם כיון דאף בסתם כשר ובשעת הטבילה א"צ עוד להיות המים מחוברים כיון דנתכשרו פעם אחת וא"צ לומר בשעת הטבילה גוד אחית וכן הלכה כשיטה השני' שהביא ר' ירוחם ואף דהש"ך כתב דטוב להחמיר לכתחלה כדיעה הראשונה דאחר שיסתום חוזר לפסולו מ"מ זה הוא רק היכא דאפשר אבל היכא דהוי לצורך בוודאי הלכה כדיעה שני' דאף לאחר שנסתם נשארה בכשרותה:
ולענין דינא נראה לפענ"ד להלכה אמת לאמיתה של תורה כיון דקיי"ל וכן פסק החתם סופר שהבאתי דבריו לעיל דאף למ"ד דלא אמרינן גוד אסיק מ"מ גוד אחית בוודאי קיי"ל דאמרינן כדאיתא בחגיגה שפיר לענין פסולין טובלין אף בעליונה דמטעם גוד אחית נתכשרו המים העליונים דמש"ה מותר לטבול בתחתונה אף בצירוף מים העליונים אף שהיו שאובים וע"כ דגם המה נתכשרו מטעם גוד אחית ודו"ק וממילא מותר לטבול אף בעליונה:
וניחא שפיר הסתם משנה דפ"ו דמקואות משנה ח' דמטהרין המקוה העליון מן התחתון אף דאנן קיי"ל דלא אמרינן גוד אסיק מ"מ לענין שאובין אין חילוק וזה ברור ואמת ואף בכולו שאוב דהוי מדאורייתא פסולה מ"מ מטהרין העליונה מהתחתונה: