אור ברסלב
נפש חיה יורה דעה קונטרס גולת עליות › סימן סה סעיף א

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

קונטרס גולת עליות · סימן סה סעיף א

קונטרס גולת עליות

שאלה במקום שנמצא מתפרצים בטביל' של מצוה ר"ל. ולא יחפצו לרדת לעומק בארץ לטבול טביל' של מצוה והבנים בני נדה ר"ל. אם יש איזה עצה לעשות המקוה למעלה ע"י מים שאובים שתהי' המקוה הזאת למעלה ממים שאובים מחוברת למקוה ממעין שהוא למטה בארץ על ידי שפופרת הנאד באופן שלא יזחיל המים מלמעל' למטה וזאת אפשר לעשות ע"י שבמקוה התחתונה תהי' תיבה כפוי' על שולי' משוקע בארץ ונסתם כל סביבותי' המעכבים המים שלא יוכלו לצאת חוצה ובהתיבה יהי' נקוב למעלה כשפופרת הנאד ויהי' תחוב בה עץ חלול כשפופר' הנאד והעץ חלול הזה גם כן יהי' מחובר הדק היטב שלא יוכלו המים העליונים לצאת ויעמדו כך המים העליונים מחוברים עם תחתונים נד אחד (ובלא העצה הנ"ל שתהי' תיבה כפוי' משוקעת בארץ אין אופן ע"פ הטבע שלא ירדו מים העליונים למטה אפילו שהמקו' התחתונ' תהי' סתומה למעל' כנודע טבע המים שהמה הולכים מתחת לארץ:

והנה כאשר יתבאר בסימנים לפנינו מקוה שאובה המחוברת למקו' כשר' כשפופרת הנוד כשר' הוא אך להוסיף חומרא על חומרא מהראוי להחמיר עוד שיעש' באופן אשר המקוה העליונה לא ימולא ג"כ משאובין ממש אך שיהי' למעלה ממקו' העליונ' כלים גדולים אשר יומשך לתוכן מים ע"י פלומפען והכלים העליונים לא יהי' עליהם דין כלי שיהי' קובען ולבסוף חוקקן שהכלים בשעה שיהיו בתלוש יהיו מנוקבים נקב גדול למטה שלא יוכלו להחזיק שם מים ואחר שיחובר להקרקע יחובר להם חתיכה מברזל לסתום הנקב ויצא מחתיכה זו שפופרת עם ברזא להפתח ולסגור ואחר הברזא הנ"ל יהי' עדיין שפופרת ארוך ג' טפחים אשר בעת שיפתח הברזא יצאו המים דרך השפופרת הנ"ל שהוא ארוך ג' טפחים והוא שיעור המשכה וטוב שיהי' של עץ אך אם הוא של מתכות ג"כ אינו פוסל כיון שהוא מחובר לקרקע כמבואר בסימן ר"א סימן מ"ח וטוב הי' אם הי' באפשרי אשר גם הפלומפען אשר ע"י ישאב מים להכלים יהי' ג"כ קבען ולבסוף חקקן אף שבלא"ה מבואר בספר מקור נפתוח שהפלימפען אינם כלים כלל מכל מקום להחמיר טוב יותר שהעץ שמונח בתוכו שמעכב המים יונח בתוכו בעת שהוא מחובר שיהי' קבעו ולבסוף חקקו. והמים שיהיו בכלי העליונה יבאו לתוכם על ידי פלומפען הנ"ל ומכלי' העליוני' ירד המים למקו' העליונ' ע"י פתיחת הברזא והשפופרת הנ"ל וכל הנ"ל הוא להוסיף חומרא על חומר' אפילו כי מהדין אינו צריך אך בענין חמור כזה כל מה שאפשר לצאת ידי כל הדיעות אף דיעה הנדחת לגמרי מהראוי לעשות ובסימנים שלפנינו יתבאר הכל בעזה"י וזה החלי בעזר צורי וגואלי:

במקואות פ"ו משנה ח' אית' מטהרין את המקוה העליונה מהתחתונ' כיצד מביא סילון של חרס או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה דיו ופירוש דהיינו שהמים מהעליונה הפסולה ירדו למט' ויתחברו אפילו כשערה ועי"ז תטהר המקוה העליונה ע"כ:

ומבואר בפירוש במשנה זו דיכול להשיק המקוה העליונה הפסולה לתחתונה הכשרה ותטהר:

אך קשה ע"ז מתוספתא פ"ג דמקואות הובא בחגיגה בדף י"ט שלש גומות בנחל העליונה והתחתונה של עשרים סאה והאמצעית של ארבעים סאה ושטף של מי גשמים עובר ביניהם ר' מאיר אומר מטבילין אף בעליונה ור' יהודה אומר בתחתונה ולא בעליונה וחכמים אומרים לא בתחתונה ולא בעליונ' ושם בחגיגה לא הובא דברי חכמים רק פלוגתא דרבי מאיר ורבי יהוד':

וקשה ממשנה הנ"ל פ"ו דמקוואו' דלא הוזכר שום פלוגתא וסתם דמטהרין העליונה מתחתונה וביותר קשה על הרמב"ם דפסק בפ"ח מהלכות מקוואות הלכ' ח' כחכמים דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונ' ושם בהלכה אח' סמוך לזה מקודם בהלכ' ז' פסק כמשנה דמטהרין העליון מן התחתון ותמוה איך יסתור דברי עצמו בשני הלכות זה אחר זה:

וצריכין אנחנו לבוא לדברי הר"ש דכ' שם בפרק ו' משנה ח' וז"ל ונרא' דלא איירי הכא בחסר אלא בשלם רק שהוא שאוב ומכשירו להכשירה וסגי בחוט השערה דהקילו בשאובין דרבנן ושמא מטעם זה לא חיישינן בסילון אפילו אם יהי' קטפרס ע"כ:

ולפי דבריו המשנה והבריית' אינם סותרים דהברייתא מיירי במקואו' חסירו' הוי הפלוגת' אבל במשנה דמיירי רק בפסול שאובין שפיר מטהרין העליון מהתחתון וניחא ג"כ דברי הרמב"ם דבהלכה ז' מיירי לענין פסול דהשקה שהרי כתב שדי בהשקה כחוט השערה וזה הוא רק לענין פסול דשאובין כאשר כתב הכסף משנה וגם מהלשון דכתב דמטהרין העליון מן התחתון היינו לטהר מפסול דשאובין ומש"ה אפילו בקטפרס חיבור כדברי הר"ש מטהרין העליון מן התחתון ובהלכה ח' מיירי לענין מקוה חסרה פסק דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונה והכסף משנה הביא גם כן דברי הר"ש נרא' שרמז גם כן לתרץ ההלכות אהדדי:

והט"ז בסימן ר"א בס"ק מ"ז כתב לחדש סברא זאת מדעתו ולא הי' למראה עיניו דברי הר"ש:

וגם הפ"י בגיטין בדף ט"ז בתוס' בד"ה הניצוק כתב לחדש סברא זאת מדעתו ולא הביא דברי הר"ש:

והנה הט"ז עוד תמה על התוי"ט בפ"ג מהלכו' מקואו' שהקש' סתמא דמשניות אהדדי ולא הי' למרא' עיני הט"ז ז"ל שבתוס' יו"ט בעצמו בפר' ו' דמקואות משנה ח' הביא סברא זאת בשם הר"ש. אך הוא הקש' על סברת הר"ש לחלק בין מקוה חסרה ובין מקוה שאובה דאינה פסולה רק מדרבנן מה נעש' בכולו שאוב דהוא דאוריי':

אך הנה הר"ש בעצמו לא כתב חילוק זה לחלק בין חסר ובין שאוב לדבר ברור רק בדרך ספק שכתב ושמא מטעם זה לא חיישינן אף אם יהי' קטפרס הרי שלא כתב זאת רק דרך ספק:

ולא עוד אלא שבפ' ג' במשנה ב' כתב להיפך דאיתא שם הבור בחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמוד בחצר ארבעים סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים רבי אליעזר בן עזרי' פוסל אלא אם כן פקק וכתב בר"ש שיעמוד בחצר ארבעים סאה ויטהר העליון מן התחתון כרבי מאיר דאית לי' גוד אסיק רבי אליעזר בן עזרי' פוסל דלית לי' גוד אסיק ואפשר דאפילו גוד אחית לית לי' כרבנן:

מביא בדבריו כאן דלא ס"ל חילוק זה בין מקוה חסרה לשאובין דאל"כ לא שייך הכא כלל פלוגתא דר' מאיר ור' יהודה ורבנן דלענין פסול שאובין לד"ה קטפרס הוי חיבור וע"כ דכאן ס"ל דאין חילוק בין שהמקוה חסרה ובין פסול דשאובין:

ולפי שיטת הר"ש כאן צ"ל דהאי משנה פ"ו משנה ח' דמטהרין העליון מן התחתון אתי' כרבי מאיר דאמר דמטבילין אפילו בעליונה:

ולולי דברי הר"ש כאן הי' אפשר לומר דבזה פליגי ת"ק ורבי אליעזר בן עזרי' דת"ק סובר דלענין פסול שאובין לד"ה אפילו קטפרס הוו חיבור ורבי אליעזר בן עזרי' סובר דאין חילוק בין מקוה חסרה ובין שאוב:

וברמב"ם בפר' ה' מהלכו' מקואו' הלכה ו' אית' בור שהוא מלא מים שאובים כו' וכן אם עשה מקוה כשר' וערבו עם המקוה הזו הפסולה טהרו אלו את אלו והוא ממשנ' בפ' ג' דמקואו' הנ"ל וכתב עליו הכסף משנה מדלא הביא הרמב"ם הך דינא דנטהרו העליונים מהתחתונים נראה דס"ל כרבנן דלית להו גוד אסיק וניהו דמכאן אין ראי' כ"כ מ"מ בפ"ח גבי ג' גומו' מבואר בפירוש דלית לי' גוד אחית עכ"ד:

הרי דבכאן ג"כ דעתו שלא לחלק בין מקוה חסרה ובין פסול דשאובין דאל"כ אין ראי' מהך דג' גומות דשם מיירי במקו' חסרה להדין דבור שהוא מלא מים שאובים אך לפי זה שוב יוקשה דיהחרו דברי הרמב"ם אהדדי בשני הלכות זה אחר זה כנ"ל דהך דינא דשלש גומות הוא בפ"ח דמקואות הלכ' ח' ושם בהלכה ז' פסק דמטהרין עליון מן התחתון:

ובתוס' יו"ט בפ"ג דמקואו' משנ' ב' הנ"ל הביא שם דברי הכסף משנה הנ"ל דכתב על הרמב"ם דמדלא הביא הך דינא דיטהרו העליונים מהתחתונים ש"מ דלא ס"ל גוד אסיק ובהך דג' גומות כ' כן בפירוש כתב ע"ז התוי"ט וז"ל ואני אומר דגם משם (היינו מהך דג' גומות) אין הכרע שהרי כתב שם טעם הדבר דאין מים הנזחלים מערבים אלא א"כ עמדו ואין בלשון הזה משמעות דלא ס"ל גוד אחית וכבר גם הכסף משנה כתב כן ולפיכך אני אומר דהרמב"ם פסק למתניתין דהכא כמות שהוא וכמו שפסק לההוא דפר' ו' (היינו ההוא דמטהרין העליונה מהתתתונ') ותרוייהו טעמא דאית לי' אף גוד אסיק ומקטפרס לא קשה כמו שאפרש בס"ד:

ופירוש דבריו דהטעם דהרמב"ם פסק בהך דשלש גומות דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונה הוא משום דאין זוחלין מערבין לא משום דלא אמרינן גוד אסיק ולא גוד אחית וכאשר הכסף משנה מסופק בזה בפ"ח דמקואות הלכה ח' מתחלה הביא דהטעם דרבנן דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונ' משום דלא ס"ל לא גוד אסיק ולא גוד אחית ואח"כ כתב ולי נראה שרבינו מפרש שלא אמרו בפר' אין דורשין דפליגי בגוד אסיק אלא רבי מאיר ור' יהודה אבל חכמים טעמייהו משום דאין הנזחלין מערבין את המקוה וסובר התוי"ט דאם נימא כמסקנות הכסף משנה שפיר סובר הרמב"ם גוד אסיק וגוד אחית אך דאין הנזחלין מערבין וניחא שפיר מאי דמטהרין העליון מן התחתון דאמרינן גוד אסיק ולשיטתו צריך לומר דאין הנזחלין מערבין לא שייך שם בההוא דמטהרין העליונה מהתחתונה:

אך אנכי אשמע ולא אבין דהא דמטהרין עליון מן התחתון ג"כ הוי זוחלין שהרי המים הניצוקין מלמעלה למטה ע"כ לא ישאר עומד כך דהפירוש שם בפ' ו' משנה ח' דמביא סילון של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אף כשערה הפירוש שמעמיק הסילון בהמקוה העליונה כדי שירדו המים למטה ואילו לא היה מניח ידו תחתיו מעט המים שנפלו על הסילון תיכף היו נופלין למטה אבל כשמניח ידו תחתיו נתמלא הסילון מים ובעת שמסיר ידו באותו רגע הושקו המים העליונים לתחתונים ותיכף נופלים למטה

וא"כ הוי ג"כ זוחלין ויעו"ש במהרי"ט בסימן י"ח דכ' וז"ל וראיה מהא דתנן בפר' ששי מטהרין את המקואות העליון מן התחתון כו' כיצד עושה מביא סילון של חרס או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו הרי אע"פ שהעליון שאוב מטהרו מן התחתון ע"י קטפרס כו' יעו"ש הרי שגם המהרי"ט קרא זאת קטפרס:

וצריך לומר דכוונות התוס' יו"ט כאשר כתב בפ"ו דמקואות על מה שכתב הר"ש הנ"ל דכיון דשאובין דרבנן הוי קטפרס חיבור וגם מהני השקה כחוט השערה והקש' ע"ז התוי"ט דהא כולו שאוב הוי דאוריית' וסיים הוא דלענין קטפרס משמע מדברי התוס' בגיטין בפ"ו בדף ט"ז דכשהמים סופן לירד ובודאי יפלו למקוה הוי קטפרס חיבור ומההוא טעמא אף גוד אסיק נמי איכא למימר במקום שהוא כה"ג כיון שהעליון בודאי ראוי לירד למטה אמרינן גוד אסיק עכ"ד התוס' יו"ט:

ואפשר דזה הוא כוונתו גם שם בפ' ג' ג"כ דגבי מטהרין העליון מן התחתון לא שייך זוחלין וקטפרס כיון שהמים מעליונה בודאי יפלו למטה ואינו דומה לשם בשלש גומות שבנחל שאינו עתיד לפול למטה רק הוא שוטף ועובר על כל גדותיו או דשם לא ישאר למטה שהוא נכנסת ויוצאת להלן משלש גומות וראיתי שם בח"ס בסימן ר"י שכתב כעין סברא זו אך דבריו שם לא נתבררו היטב:

אך לפענ"ד הראי' שהביא התוס' יו"ט מתוספות בגיטין הנ"ל אינו עולה יפה דהמה תירצו זאת לענין הדין דאם היו רגליו של ראשון נוגעת במים השני טהור שסוף המים לפול היינו אלו המים שישלימו להכשיר המקוה עתידין לפול למקוה דהטעם דזוחלין וקטפרס אינו חיבור משום שעתיד לפול למטה ויופסק החיבור אבל היכא שאלו המים שיפלו למטה ישלימו החסרון לשיעור מקוה בוודאי הוי חיבור דלא שייך לומר דלא הוי חיבור משום שעתיד לפסוק משום שיפול למטה דהרי אדרבא אם יפול למטה יהי' חיבור גמור וכפי דברי התוס' בגיטין בדף י"ו גוד אחית עדיף יותר מאילו הי' בשוה דהיכא דהוי שוה בעי חיבור כקליפת השום ברוחב כשפופרת הנוד והיכא דהוי גוד אחית סגי בטופח ע"מ להטפיח יעו"ש ודעתם שם דבזה עדיף יותר מה שעתיד לפול דעי"ז שעתיד לפול הוא חיבור יותר דכיון שיפול למטה ישלים השיעור.

ויעו"ש במהר"ם לובלין דכתב וז"ל אומר ר"ת כיון דהמים סופן לפול ר"ל דכל המים שעל הראשון סופו לפול לירד למקוה א"כ אין המקוה חסרה כלום מה שאין כן בההוא דניצוק וקטפרס כו' יעו"ש הרי דכתב ג"כ כדברינו הנ"ל:

אבל בהך דשלש גומות ושטף של מי גשמים עובר ביניהם בהשטף הזה לא יושלם השיעור אך שהשטף הזה מחבר המקוואות ביחד שפיר אמרינן דקטפרס אינו חיבור משום שעתיד לפול השטף הזה של מי גשמים למטה וכשיפול למטה לא יתחברו המקוואות אהדדי דהחיבור הוא רק ע"י השטף של מי גשמים וזה עתיד לפול וזה ברור ולפי זה גם בהך דמטהרין העליון מן התחתון גם כן לא הוי חיבור משום דזוחלין וקטפרס אינו חיבור דכשיפול זה המעט מים למטה יופסק החיבור וזה המעט מים בעצמו לא יטהר:

ודברי התוי"ט צ"ע גדול ולשיטתו צריך לומר דכיון שיפול המעט המים הזה למטה וישאר שם אף דאז לא יהי' חיבור מכל מקום אין זה בכלל זוחלין כיון דיפול למטה וינוח שמה ולא יזחיל עוד.

אבל שם בהך דשלש גומות בנחל ושטף של גשמים עובר ביניהם לא הוי חיבור אף שיפול ג"כ למטה משום דלא ישאר שם למטה ורק הוא שוטף ועובר ויזחיל להלן עוד אך חילוק זה דחוק הוא:

והנה בפר' ג' דמקוואות משנה ג' אית' בור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאת הימנו לעולם הוא בפיסולו עד שיתחשב שלא נשאר מהראשונים ג' לוגין והר"ש כתב ע"ז בפרק ה' דמקוואות משנה ב' וז"ל והא דתנן לעיל בפ' שלישי בור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאת ממנו לא קשיא לן דאיכ' למימר שאין ארבעים סאה באמה של חרדלית ש גשמים עכ"ד:

ודבריו צ"ע דאפילו אם יהי' באמה ארבעים סאה מכל מקום לא הוי חיבור דניצוק וקטפרס לא הוי חיבור והי' אפשר לומר דהר"ש לשיטתו דבשאובין הקילו דהוי קטפרס חיבור אך כבר הבאנו לעיל דהר"ש כמסתפק בזה ובפר' ג' משנה ב' כתב להיפוך ואפשר דכוונתו דאם הי' ארבעים סאה באמה עכ"פ לא הוי ודאי דלא הוי חיבור ותלוי בפלוגת' דגוד אסיק וגוד אחית:

ועוד אפשר לומר בשיטת הר"ש דכשזוחל על קרקע שוה שפיר הוי חיבור רק מלמעלה למטה לא הוי חיבור דלא אמרינן גוד אסיק או גוד אחית והוא היפך מדברי הכסף משנה והתוי"ט הנ"ל דזוחלין שפיר הוי חיבור רק גוד אחית וגוד אסיק לא אמרינן:

והנה בתוי"ט שם בפ"ג דמקוואות כתב ג"כ כן דכשיש באמה מ' סאה מחברן דמ"ש מהך כשיעמוד בחצר מ' סאה דיטהרו העליונים מן התחתונים ע"כ וקשה דהא לשיטתו זוחלין לא הוי חיבור ואפילו מה שרצינו לעיל לחלק בדוחק דכל שהמים ישארו שם ולא יצאו לחוץ לא מקרי זוחלין לא שייך כאן דכאן מיירי שהאמה נכנסת לו ויוצאת הימנו ולא ישארו שם ואפשר לדחוק לשיטתו דמכל מקום כיון שהאמה לא יזחיל לחוץ קודם שיבוא להבור שהאמה נכנסת בעוקה דרך ישר לבור ויזחיל כולו להאמה אף שאח"כ יצא מהבור לא מקרי זוחלין ואינו דומה להך דתוספת' דשלש גומות בנחל ושטף של מי גשמים עובר ביניהם דהתם השטף מתפשט לכל צד קודם שיבוא להגומות מש"ה מקרי זוחלין אך כל זה דוחק:

ולפי מה שאמרנו לעיל יש יותר מקום לחלק דרק בשלש גומות ושטף של מי גשמים עובר ביניהם דגוף השטף אינו משלים השיעור אפילו שמחבר המקוואות יחד שפיר אמרינן דאין זה חיבור כיון שהוא זוחלין ועתיד לפסוק שיזחיל ויפול למטה ולא ישארו מחוברים אבל בבור מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו היכא דבאמה גופה יש מ' סאה והוא בעצמו מטהר המקוה אינו מזיק בשביל שהוא זוחל ועתיד לפול למטה דאדרבא כשיפול להבור כולו יכשיר המקוה כיון שהיא מ' סאה והוא בעצמו יוכל להכשיר המקוה אף שעתידה אחר כך לצאת מהבור דהאמה נכנסת לו ויוצאת הימנו מכל מקום כיון שמתחלה יפול כולו לתוך המקוה שפיר הוי חיבור אך התוי"ט לא נחית לחלק בזה כנ"ל. שהרי הוא כתב גם בהך דמטהרין מקוה עליונה מהתחתונה לא הוי גם כן זוחלין משום שעתיד לפול למטה ושם זה המעט שיפול למטה לא יכשיר המקוה אך החיבור וכיון שיפול למטה יפסיק זה החיבור אע"פ כן דעתו דלא הוי זוחלין ואם כן יוקשה דאף בשלש גומות בנחל ושטף של גשמים עובר ביניהם גם כן לא יהיה זוחלין דיפול גם כן למטה וצריך לדחוק כאשר אמרנו לעיל:

עוד הביא שם התוי"ט דאילו הי' האמה מעין נובע הי' מטהר זה בודאי ניחא דמעיין הוו חיבור אפילו בזוחלין כאשר נביא לקמן בארוכה דשני טעמים איכא מאי דאין זוחלין מחברים או משום דהמקוה פסולה בזוחלין והפסול לא יוכל לחבר או משום דזוחלין מצד עצמן אינו חיבור כיון שעומד לפסוק כנ"ל ובמעין שני טעמים אלו לא שייכא דמעין שפיר מטהר בזוחלין. וגם שפיר הוי חיבור גם כן דדרך חיותו בכך להיות זוחל תמיד בלי הפסק כדאי' בתוספות בכורות ובמרדכי שאביא לקמן:

והנה בש"ע בסימן ר"א ס"ק כ' מבואר הדין דפר' ג' דמקוואות הנ"ל בבור שמלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאת ממנו לעולם הוא בפיסולו עד שיתחשב שלא ישארו ג' לוגים וכתב הש"ך בס"ק נ"ה אבל במעין או שיש בהאמה מ' סאה הבור נטהר בהשקה וסיים ועיין לקמן סעיף ס' ויעויין שם בתוספות יום טוב פר' שלישי משנה ה' עכ"ד:

והנה במעיין בודאי ניחא דמטהר ומחבר אף בזוחלין אבל באמה שיש בה מ' סאה קשי' כנ"ל דאין הזוחלין מערבין ועוד שהביא ראי' מסעיף ס' והוא ראיה לסתור דשם מבואר הדין דשלש גומות בנחל ושטף של גשמים עובר ביניהם דאין טובלין לא בעליונה ולא בתחתונה והוא כחכמים ואית' שם בש"ע הטעם משום דאין הנזחלין מערבין ושם הביא הש"ך בס"ק קכ"ט דדוקא שטף של מי גשמים אבל מעין מערב אף בזוחלין וקשה על דברי הש"ך הנ"ל בס"ק נ"ה הנ"ל דבאמה אף שיש בה מ' סאה לא מהני דאין הנזחלין מערבין וצריכין אנחנו לחלק באחת מהחלוקים הנ"ל או דדוקא במקוה חסרה לא הוי זוחלין חיבור אבל לענין שאובין דרבנן שפיר הוי זוחלין חיבור או כיון שיש באמה מ' סאה והיא עצמה משלמת השיעור כשתפול שמה לתוך הבור שפיר הוי קטפרס חיבור כנ"ל כל זאת אך עכ"פ מה שהביא ראי' מסעיף ס' אינו מובן דהוא ראי' לסתור:

וגם דברי הש"ך נשענים לדברי התוי"ט והתוס' יו"ט לא נחית לחלק בחילוקים הנ"ל ודבריו הקדושים לא נתבררו לי היטב:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה