אור ברסלב
נפש חיה יורה דעה סימן סד › סעיף ט

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

סימן סד · סעיף ט

סעיף ח

בדברים הללו שאמרנו בסעי' הקדום יתבאר לנו ג"כ מאי דבספק ניקב הושט הוי חזק' היתר כנרא' מדברי התוס' ביבמו' בדף ל' וכמבואר בפירוש בחולין בדף מ"ג וקש' דהא בניקב הושט לא מהני השחיט' ושוב הוי חזק' איסור הראשון ותירצנו לעיל משום דאיכא כנגדו חזק' הגוף שלא ניקב הושט:

ולפי דברי הנו"ב שהוא כתב לחלק בין היכא דהוי ספק אם נשא' עלי' איסור הראשון דאז הוי חזק' אלימתא עדיף מחזק' הגוף ובין היכא דהוי ספק שבא לכאן איסור אחר אף דמחזיקין מאיסור לאיסור לא הוי חזק' אלימתא וחזק' הגוף עדיף וא"כ יוקש' דבספק אם ניקב הושט דהוי ספק אם נשאר עליו איסור הראשון דניקב הושט הוי נבל ונשאר עלי' חזק' איסור שאינו זבוח וא"כ הוי חזק' אלימתא ועדיף מחזק' הגוף והוי חזק' איסור ולא חזק' היתר:

אך לפי אשר בארנו לחלק דחזקת הגוף הוי ג"כ חזק' שלא נולד בו דבר חדש המטריף וזה הוא היכא דהוי איסור אחר אף דמחזיקין מאיסור לאיסור מ"מ איכא חזק' הגוף שלא נולד בו איסור חדש אבל אם הספק הוא שנשאר עלי' איסור הראשון לא הוי חזק' הגוף כנגדו שלא נולד כאן איסור חדש:

וא"כ שפיר ניחא בניקב הושט אף דלא מהני שחיטה ונשאר עלי' איסור הראשון מ"מ בניקב הושט נולד ג"כ איסור חדש דאף קודם שחיט' היא טריפ' והחלב ומי רגלים אסור כאשר בארנו בענין סמוך מיעוטא לחזקה סי' א' א"כ שפיר איכא כנגדו חזק' הגוף שלא נולד כאן טריפו' חדש:

וגם בספק ניקב הושט בלא"ה איכא חזקת הגוף שלא נעש' שינוי בהגוף ולא ניקב הושט דרק היכא שבודאי נעש' שינוי בהגוף ואינו ידוע אם השינוי הי' לאיסור או להיתר לא שייך לומר דהעמד הגוף על החזקה שלא נעש' בו שינוי רק להעמיד על החזקה שלא נעש' שינוי המטריף והיכא דנשאר איסור הראשון לא שייך זה אבל בספק ניקב הושט הוי חזק' שלא נעש' בו שינוי כלל ואיכא כאן חזק' שלא נעש' שום שינוי בהגוף ולא ניקב וגם שלא נעשה בו דבר המטריף:

והנה הת"ש כתב בסי' כ"ט בס"ק א' באמצע דבריו וז"ל ונרא' דבנשבר העצם מארכוב' ולמעלה וכדומ' דלא ידע אם מחיים נעשה או לאחר שחיטה בכה"ג מודים התוס' דלא מוקמינן אחזק' לא מיבעי' היכא דליכא למתלי לאחר שחיט' דמסתבר טפי דנעש' מחיים כמ"ש לעיל אלא אפילו כי הדדי ננהו כגון שנשבר ביד השוחט ולא ידע אם נעש' קודם שחיט' או אח"כ אין לומר העמידנ' על חזקת' ועת' נשבר' דהא הבהמ' בחי' בחזקת שאינ' זבוח' וחזק' שאין רגלי' שבורות עומדת והשתא הוא שחוט' ושבור' ומאי חזית דאמרי' עתה נשבר' אחר שחיטה אימא איפכא עתה נשחטה אחר שבור' ומ"מ נרא' דרבינו יונה לאו מההוא טעמא קא אתי לה דהא כייל בהדי ספיקא אחרינא יעו"ש:

כיון דבוודאי שבור' לפנינו אך הספק אם קודם

ודעתו שחיט' או לאחר שחיט' לא נוכל להעמיד' על החזק' שלא נשבר' רגלה מחיים דהרי עכ"פ שבורה לפנינו ואם נתלה השבור' באיחור הזמן אדרבא נתלה השחיט' באיחור הזמן ומש"ה קשה לו על רבינו יונה דכייל האי ספיקא דנמצא רגלי' שבורה בין שאר ספיקות והא שאני זה דליכא חזק' שאינו שבור':

ולפי הנ"ל שפיר גם בזה איכא ג"כ חזקה דלא נולד בה דבר המטריף אף דוודאי נעשה שינוי בגוף שנשברה הרגל או קודם שחיטה או לאחר שחיטה מ"מ איכא חזקה שלא נעש' בה דבר המטריף כמו שם בנגע אף שבוואי נולד בה נגע והיא בהרת עם שער לבן והוי ממש דין הת"ש דשניהם נולדו ואין חזקה שאחד נולד קודם השני כמו בשבורה ושחיט' שאין חזק' שיהי' אחד קודם חבירו ואעפ"כ כתבו בתוס' גבי נגע דאיכא חזקת הגוף וע"כ דאיכא חזקת הגוף שלא נולד בו דבר המטמא ה"ה גבי שבורה שא"י אם הוי מחיים או לאחר שחיטה איכא חזקת הגוף שלא נולד בו דבר המטריף וזה ברור מאוד:

שבתי וראיתי ברש"י בביצה בדף כ"ה דכתב נשחטה בחזקת היתר עומדת היינו היכא דניקבה הריא' וספק אם ניקבה מחיים או לאחר שחיטה הוי חזקת היתר ודלא כהת"ש ובוודאי הוא מטעם שבארנו:

ובזה אשיחה וירוח לי ומאי דהקשה בש"ש ש"ה פ"ו דאמאי בספק אם ניקב הושט הוי חזקת היתר כדאיתא בחולין בדף מ"ג והקשה ממאי דאיתא בחולין בדף כ"ח שחט את הושט ונמצא הגרגרת שמוטה וא"י אם קודם שחיט' נשמט' או לאחר שחיטה נשמט' זה הי' מעשה ואמרו כל ספק בשחיטה פסולה ומאי בין זה לספק ניקב הושט דגם שם לא מהני השחיטה:

ולפי הנ"ל ניחא דבספק אם ניקב הושט איכא חזקת הגוף שלא נעשה שינוי בגוף כנ"ל וגם שלא נולד בו דבר המטריף כנ"ל:

אבל בנמצא הגרגרת שמוטה וא"י אם קודם שחיטה או לאחר שחיט' ליכא חזקת הגוף כדברי הת"ש כיון דוודאי נעשה השינוי משמוט' וא"י אם נעש' קודם שחיטה או אח"כ אך שם בשבור' תרצתי דאיכא חזקה שלא נעשה מעשה המטריף אבל בשמוטה דדעת הבה"ג דאינה טריפה רק שאין השחיטה מועלת בו כדאיתא בתוס' בחולין בדף כ' בד"ה אלימא למעוטי ונפסק בש"ע יור"ד בסי' כ"ד בסעי' ט"ו אין כאן חזקת הגוף שלא נעשה מעש' המטריף דאין כאן מעש' המטריף כלל אך שלא תהני השחיטה ואדרבא לענין זה איכא חזקת איסור שאינו זבוח והוי כמו שם בזבה שבארנו לעיל דליכא חזקת הגוף שלא נולד בה דבר המטמא שאין כאן לידת טומאה חדשה אך שלא יהי' נקיים וישאר טומאה הראשונה אך בושט אמרנו לעיל ניהו דג"כ הוי ספק שנשאר עלי' איסור הראשון מ"מ אם ניקב הושט נולד בה טריפות חדש מה שלא הי' מקודם ואיכא לענין זה חזקת הגוף אבל בנשמט הגרגרת אין כאן שום דבר המטריף ולא נולד בו דבר המטריף ורק הוי ספק אם נשאר איסור הראשון ואם הי' מהני השחיט' או לא והוי ממש כמו שם בזבה דהוי ספק אם הי' נקיים לטהרה מטומא' הראשונ' וגם לא שייך בשמוטה לומר דהוי חזקה שלא נעש' שום שינוי בגוף דהרי שמוטה בוודאי נעשה אך שלא נודע אם נעש' קודם שחיטה או אח"כ ואין שום חזקה לומר יותר שנעש' אחר שחיטה מלומר שנעש' קודם שחיטה כדברי הת"ש הנ"ל ושפיר אסור התם משום חזקת איסור וכל זה ברור מאוד:

ממוצא הדברים הנ"ל מבואר ג"כ הכל כנ"ל דבזבה איכא חזקת טומא' היכא שעכ"פ בוודאי ראת' וא"י מה ראת' ובנדה איכא חזקת טהר' וחזקת הגוף לטהר וזה הוא היכא שאנו מסופקין אם ראת' כל עיקר אבל אם ראת' ואנו מסופקין מאי ראת' בזה ליכא חזקת הגוף אך בנדה לא משכחת לה כלל זה דמה שראתה בתוך שבעה לא מעל' ולא מוריד שאף שראת' כל שבע' טהור' לאחר שבעה ואם ראת' דם ספק אחר שבע' אז כבר עומדת בחזק' טהר' גמור דתיכף כשעברה שבע' וטבל' טהור' היא ולקמן נבאר דאף אם לא טבל' מ"מ בחזקת טהר' היא דיש לה חזק' כשתטבול תהי' טהור' ומה אחר שבע' ראת' בימי טהר' אך נ"מ יהי' היכא דתהי' שופעת מתוך שבע' לאחר שבע' ותיכף לאחר כלות השבע' הוית ספק רואה בזה אפשר לספק קצת כיון דבעת שהית' עומדת לצאת מטומא' לטהר' נולד הספק ואתרע חזקת הגוף מ"מ נרא' דאף בזה מעמידין על חזקת טהרה דנד' לאחר שבע' הוי חזקת טהר' ואין מחזיקין מנד' לזבה כנ"ל בארוכ' וכאשר מבואר בנו"ב בתשוב' הבאתיו לעיל. וזה הוי נ"מ אף לדידן אף דנשי ספק זבות המה כאשר נתבאר לעיל בתשוב' דנשים שיש להם מכה באותו מקום ואי אפשר להם לטהר לא מחמירין להחזיק אותן בזבות אן דבימי וסתה אין תולין במכה די שמחזיקין אותה לנדה ולא לזבות כנ"ל בתשובה:

עוד אפשר לתרץ על מה שהקשיתי לעיל על דברי הח"ש דהיכא דנשבר העצם ולא נודע אם קודם שחיט' או אח"כ טריפ' דבהמ' בחזקת שאינה שחיט' ושאינה רגלי' שבור' עומדת ועת' נמצאת שחיט' ושבורה מאי חזית דאמרת דהשחיט' קודם דלמא השביר' קודם והקשיתי מנגע דכתבו התוס' דאיכא חזקת הגוף ושם ג"כ הוי בהרת ושער לבן וא"י איזה נעש' קודם ומאי חזית דשער לבן קודם דלמא בהרת קודם:

ואפשר לומר דבשבירת העצם אם הי' עם הגמר שחיטה בשוה בוודאי אסור ואינו מותר רק היכא שנשבר לאחר שחיטה בזה שפיר קאמר הת"ש כיון דאין סברא לאחר אחד יותר מחבירו טריפ' ואם הי' בב"א ג"כ טריפ' אבל בנגע דבעינן דווקא שיהי' הבהרת קודם ואח"כ בא השער לבן דבעינן דווקא הפכה שער לבן בשאח וא"כ כיון שאין להקדים לאחד על חבירו שפיר איכא חזקת הגוף לטהר כיון דאין סברא לאחר אחד על חבירו או להקדימו מוקמינן על החזקה חזקת שלא נולד הבהרת קודם השער לבן ואף דאיכא ג"כ חזקה שלא נולד השער לבן קודם מ"מ הוא טהור דאם היו בב"א ג"כ טהור:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה