נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
סימן סד · סעיף ח
הנה בסעי' הקדום הבאתי דברי הנו"ב שהביא דברי הגאון מהו' חיים כהן דאף דאשה בימי ספירה אית לה חזקת טומאה איכא כנגדו חזקת הגוף דעדיף מחזקת טומא' כמבואר בתוס' בכתובו' בד' ע"ה דאף דהי' לו נגע מתחל' ונזקק לטומא' ואיכא חזקת טומא' מכל מקום איכא כנגדו חזקת הגוף שלא נולד נגע אחר:
וכתב אח"כ ע"ז הנו"ב דאין ראי' מדברי התוס' דהתם גבי מצורע אין חזק' טומאה נגע הראשון חזקה אלימתא כי מאי שייכו' לנגע השני עם נגע הראשון אטו טומא' נגע השני מחמת נגע הראשון בא אם השני טמא אף אם לא הי' בו נגע הראשון מעולם הי' טמא מחמת השני ואפילו אם השני טמא מכל מקום נגע הראשונה בודאי כבר נתרפאה ולכן אין זו חזקה אלימתא ויש כח בחזק' הגוף לדחותו אבל חזק' טומאה של נדה מחמת שכבר הוחזקה נדה טומאה זו יש לה שייכו' עם ספק ראיו' המתחדשו' בשבע' נקיים שהנקיים על ראיו' הראשונים באים ואם המה נקיים אזי טהור' מזיבה ואם אינם נקיים אזי היא טמא' מחמת זיבה הראשונ' לא מחמת ראי' שראתה עתה שעל ראי' אח' אין להצריכ' שבע' נקיים אלא כל זמן שלא ספרה נקיים תמיד זיבה הראשונה עלי' וא"כ חזק' טומאה הראשונה שייכא בספק זה והוי חזקה אלימתא ואין כח בחזק' הגוף לדחותו עכ"ד.
והנה סברתו לחלק בין חזקה אלימתא אינו סברא אלימתא דמנין לו זה לומר דאף דמחזיקין מאיסור לאיסור מכל מקום לא הוי חזקה אלימת' ויש כח בחזק' הגוף לדחותו דהא כיון דמחזיקין מאיסור לאיסור נימא דהוי ג"כ חזקה גמור':
אך אפשר לומר כפי מה שאמרתי לעיל בסעי' הקודם וכן כ' בנו"ב דאם מטעם חזקת הנוף אתינן עלה הוא דוקא היכא דהוי ספק על הראי' אם ראתה או לא ראתה אבל היכא שראתה וא"י מה ראת' אם דם טמא או טהור לא שייך בזה חזק' הגוף דשינוי בודאי הוי בגוף ואינו הגוף עלול יותר לראו' דם טמא מדם טהור:
אך לפי זה יוקשה גם בנגע לא שייך חזק' הגוף דהתם ג"כ מיירי דהי' לו נגע אחר אך שהספק הוא בהנגע אם הוא נגע טהור או נגע טמא היינו אם הי' הבהרת קודם או שער לבן קודם דאם הבהרת קודם הוא טמא ואם השער לבן קודם הוא טהור וא"כ ג"כ השינוי בודאי נעש' שיש כאן בהרת וגם שער לבן אך שהספק אם השינוי הי' לטמאו או לא וע"ז יש חזק' טומא' ותקי הגוף ליכא כנגדו דהא שינוי בגוף בודאי נעש' ומאי זה שכתבו שם התוספו' דאיכ' חזק' הגוף נגד חזק' טומאה וחזק' הגוף עדיף:
וע"כ צריכין אנחנו לומר דגם זה נכנס תחת סוג חזק' הגוף לומר שלא נולד בגוף דבר המטמא שזה הוי שינוי בגוף שנולד בו דבר המטמא אף דכבר יש בו נגע והוא טמא לע"ע ע"י הנגע הראשון מכל מקום איכא חזקת הגוף שלא נולד בו דבר חדש המטמא אותו:
ובזה שפיר יש מקום לחלק בין היכא דהי' בו איסור אחד ואיסור הראשון בודאי נסתלק ואנו מסופקין שמא נולד בו איסור חדש אפילו למ"ד דמחזיקין מאיסור לאיסור ואיכ' חזק' איסור לומר שלא יצא מאיסורו הראשון ונשאר באיסורו מכל מקום איכ' כנגדו חזק' הגוף שלא נולד בהגוף איסור חדש אף דבין כך ובין כך ע"כ נעש' שינוי בהגוף מכל מקום גם זה מקרי חזק' הגוף שלא נולד בו דבר איסור או טומא' (היינו באדם דבר המטמא ובבהמה דבר איסור) כאשר הבאתי ראי' ברורה מנגע דכ' התוס' דאיכ' חזק' הגוף נגד חזק' טומא' אף דבין כך ובין כך נעש' שינוי בגוף:
אבל היכא דלא נולד כאן איסור חדש כלל רק שאנו מסופקין שלא יצא מאיסורו הראשון כגון בזבה שמסופקין אנחנו אם ספרה שבעה נקיים וראת' בוודאי בימים אלו אך שהספק הוי אם ראת' דם טמא או דם טוהר בזה ליכ' חזקת הגוף כיון שהשינוי הי' בודאי בגוף ולא שייך לומר דאיכ' חזק' הגוף דלא נולד בה דבר חדש המטמא אותה דהרי ראי' זו אינה מטמאה אותה מחדש רק שלא יהיו ימים נקיים ונשאר טומאה ראשונ' עלי' ואין כאן חזק' הגוף לא מצד גוף הראי' לומר שלא ראת' שהרי בודאי ראתה ולא מצד שלא נולד לה מחדש דבר המטמ' אותה שהרי אין כאן טומא' חדת' ובזה נרא' לי דשפיר יש לחלק בין אם החזק' לטמאו' הוא מצד מחזיקין מאיסור לאיסור בין אם הספק אם האיסור הראשון נשאר עליו ודו"ק:
ולפי זה בטומא' נדה ולא בזבה שהספק הוא אם חזרה וראתה אחר שבעה וגרם לה טומאה חדשה זולת זה מה שאמרנו לעיל שאין כאן חזק' טומאה כלל גם כן איכא חזק' הגוף לטהרה ולומר שיש כאן חזק' הגוף שלא נולד בה טומאה חדשה לאחר שבע' ובפרט שלאחר שבעה יהי' טומא' אחרת לגמרי שהוא טומאת זיבה שאף בראי' אח' עכ"פ צריכה לשמור יום כנגד יום ותשמור יום אחד בטהרה והוא משונה מטומא' נדה שא"צ לשמור שום יום נקי לגמרי וטומא' זיבה הוא טומאה אחרת לגמרי בודאי איכ' חזקת הגוף שלא נולד בה טומאה חדשה והוא טומא' זיבה ודו"ק: