נחלת שמעון (זרחי)· רבי שמעון זרחי
נחלת שמעון · סימן כא
עוד בנידון פרה צולעת הנזכר בסי' י"ח גם בדין סרכא שהיא במקום הסמפון מהרב הגאב"ד דק"ק שאט מוהר"ר נפתלי זצוקלל"ה:
על דבר מה שכתב כת"ר להשיב עוד בנדון הסירכה על קרום הריאה הדבוק לסמפון דרך הבודקים דלא מחזיקים לריעותא מחשש יובש לפי מה שכתב כת"ר שהי' קשה במשמוש היד לא הייתי מאמין להבודקים דנימא דלית בה חשש יובש כי הסמפון אינו קשה כ"כ במשמוש ואפשר שהמעשה שהי' שרק הקרום לבד בלי בשר כלל הי' דבוק על הסמפון בקרום לבד לא שייך בי' יובש עד שיהי' משמושו קשה וע"כ מה שהי' קשה במשמוש מצד הסמפון אבל אם הי' בשר בין הקרום לסמפון הייתי תולה המשמוש קשה מצד היובש. ומה שידידי רוצה לחלק בין המיעוך אשר הי' נהוג מקדם ובין עתה בהסרות הקרום בזה מודינא שידידי יפה כיון וסברא נכונה לחלק אמנם מה שידידי חושש להחמיר בכסדרן מצד ספק שמא הנקב באונה שאינה דבוק הקרום על הסמפון לדעתי אין לחוש חדא דאיכא ס"ס שמא כשיטות התוס' דאין כאן נקב ואת"ל שמא כרש"י דאין סירכא בלא נקב עדיין יש ספק דלמא הנקב מאותו אונא שהקרום דבוק על הסמפון ועוד מאן לימא לן שאין הקשה מגין על הנקב שנעשה במקום רך מה לי דהנקב בצד הקשה או בצד הרך כיון דאמרינן בבוא הרך עם הקשה שפיר סותם זה את זה אין חילוק אם הנקב כאן או כאן ומה שהביא ראי' מרבינא דס"ל סביך דוקא התם שאני דעיקר ההיתר מסתימת הסביכה או הסירכא בזה יש לחלק במקום רך יותר מסתבך או מסתרך מבמקום קשה ועוד יש לחלק בין קשה דעצמות לקשה דסמפון שאינו בעצם קשה אלא הבשר הוא נקרא קשה אבל נגד העצם הוא רך לפי"ז יש לומר לענין הגנה צריך דוקא רך כמו בשר אבל לענין הסרכא מתקיימת דוקא בקושי העצם אבל בקצת קושי הסמפון שפיר מסתרך ומתקימות הסרכא ולכל הפחות איכא שלש ספיקות ספק שמא כתוס' דאין כאן נקב וא"ת כרש"י שמא הנקב מאונא שאין הקרום דבוק וא"ת שהנקב מאונא אשר הקרום דבוק שמא כאותן המפרשים דס"ל דרש"י מכשיר שם הנקב בפועל בלא סירכא מטעם הגנה דחבירתה לחוד ובזה אין חילוק בודאי אם הנקב מצד זה או מצד זה ועוד יש לצרף סברות המשבצות דאפילו שלא כסדרן אם א"א לבדוק בנפיחה אין להחמיר ואע"ג דידידי שפיר מחלק בסברא להחמיר כנהוג עתה מ"מ מידי ספיקא לא נפקי די"ל לצרף לסניף בעלמא כיון דהוסר הקרום שלא נשאר שום דילדול והוסר בנחת ע"כ לאו קרום הריאה הוא דאלו הי' מסתרך מנקב הקרום הי' נשאר איזה דילדול ע"כ מכל הלין טעמים לענ"ד יש להקל וידידי ימחול לכתוב עוד בזה את דעתו הצלולה לאין נוטה:
ובנידון הצולעת לא כתבתי רק להמליץ עבור שכבר הורה זקן ולא מצאתי אז באיזה ספר להורות כנגדו לכן הי' קשה עלי להקל נגדו אבל עכשיו כאשר הראה ידידי מקום לעיין בגבעת שאול וכן ראיתי שמקיל ולאו קבלה היא שנקבל אלא יש לדון ויש תשובה כי אין ראי' משמא תראה ותסתור שחשו חכמים לאיסור כרת וגם התם ליכא רובא דנימא לסמוך עליו וכאן איכא ספק ספיקא מנלן להוציא איסור חדש ועתה מצאנו וראינו אילן גדול שיש לסמוך עליו בודאי כדת וכהלכה הורה זקן ואין לפקפק. ד' ידידו לנצח נפתלי בהרב מוהר"ר אפרים ז"ל.
[מנכד המחבר:
מעשה כגון זו בא אצלי והוריתי ג"כ להקל בחלב שלא כדברי הח"א דמה שהביא ראיה דשמא תראה ותסתור אין ראיה לענ"ד וודאי יש לחלק דלשמא ימות חיישינן ולשמא מת לא חיישינן וכ"ש באשה דמגופה קחזי' דחיישינן לגבה גם לשמא ראתה וצריכה בדיקה כ"ש דיש לחוש שמא תראה משא"כ בטריפות דלמה לנו לחוש שיארע לה טריפות כ"ש שאין לנו לתלות שנעשה בה מעשה טריפה ועי' בתוס' פסחים דף ט' ד"ה ואת"ל שם וי"ל דלא דמי וצ"ע מה שתירצו התוס' בחולין דף י"א ד"ה אתי' מפרה אדומה כו' וי"ל דכל חזקה שלא נתבררה הרי מ"מ יש לנו סברא אמאי אית לן למימר שנעשה בה מעשה טריפה. והנה הראב"ד הביאו הרשב"א בתוה"ב שער חמישי והרא"ש פ' בנות כותים הקשה ל"ל לתלות הטעם בנדה שמא תראה ותסתור הרי ע"כ תראה ש"ז אם תשמש ע"ש מה שתירצו בשם רבינו יונה ולפי תירוצם עכ"פ אם תראה דם טמאה למפרע ועד עתה לא יצאה מחזקת טומאה רק על תנאי שלא תראה ולא דמי לבהמה שיש לה חזקת כשרות ולענ"ד נ"ל להסביר שיטת רש"י דבהמה בחי' בחזקת איסור אבמה"ח עומדת והתוס' הקשו שהרי מתה לפניך ומה לנו לחזקת איסור אבר מה"ח ונ"ל ע"פ דברי הגמ' חולין ל"ג ועי' ברמב"ם פ"ט מהל' מלכים הלכה י"ב השוחט את הבהמה כל זמן שהיא מפרכסת אבר ובשר הפורש ממנה אסור לב"נ משום אבר מה"ח נראה דכיון דגם לישראל ג"כ אסור עד שתצא נפשה אסור לב"נ משום אבר מן החי ויתיישב בזה מה שדקדקו שם על הרמב"ם ע"ש בכ"מ ורדב"ז ול"מ וע"ש דרשב"א חולק בזה על הרמב"ם. ואולם בלא נשחטה שחיטה כשירה בודאי אסור משום אבר מה"ח כ"ז שהיא מפרכסת וא"כ כ"ז שהיא מפרכסת חזקת אבר מה"ח מסייע אחר שלא נשחטה כהוגן ומאין הרגלים לומר דאחר שמתה נאמר שנשחטה כהוגן כיון דמיד אחר השחיטה החזקנו אותה ללא נשחטה כהוגן וגם לענין נולד ספק טרפה מחיים י"ל דכל שי"ל דאסור לישראל אסור לב"נ ג"כ משום אבמה"ח ולזה חזקת אבמה"ח מסייע לצד החומר להצריך לבדוק אחר טרפות ולומר שיש בה ענין המטריף אבל כל זה אינו שייך לענין החלב דאין בזה משום אבר מה"ח ובהמה קודם שחיטה לאו לאברים עומדת. ע"כ]: