נחלת שמעון (זרחי)· רבי שמעון זרחי
נחלת שמעון · סימן ו
שאלה
מהרב הגאון בעל אפריון דוד אב"ד דק"ק זאגער:
בירח אדר, שלמא אשדר, לאשר פעלו הוד והדר, ובתורת ה' חילים יגבר, ובקבוץ חכמים הוא ראש המדבר, ובהוויות דאביי ורבא בפלפול וסברא מפרק ומחבר, ה"ה כבוד הרב הגאון סוע"ה אור הברק נ"י פ"ה כקש"ת מו"ה שמעון בהרב מו"ה זרח נ"י ויורח כאוה"ב ראב"ד דטאווראג:
אמרתי להעריך על שולחן מלכים את אשר עלו רעיוני לספק לפי דברי הרשב"א המובא בב"י באו"ח סי' מ"ז שנשאל מדוע אין אנו מברכים ברכה אחרונה בכל יום על לימוד התורה. והשיב הוא ז"ל לפי שאין מברכין על מצות דאורייתא אאדריהן. וראיתו מש"ס נדה נ"א ע"ב ע"ש. ולפ"ז לא ידעתי דד מצאנו ידינו ורגלינו בבהמ"ד שאנו מברכין על קריאת זכור לאחריו שהוא דאורייתא לדעת רוב הפוסקים. ואף שהב"י שם על הרשב"א היינו שאין צורך לתירוצו כיון שאין הפסק ד תורה ע"ש. אבל תירוצו הוא אמת עפ"י ש"ס הנ"ל וידעתי לתרץ שחיוב הקריאה הוא לאו דוקא בשבת זו. אולם הוא מבואר ע"כ אבקש ממעכ"ת נ"י לעיין בזה ולהשיבני ע"י המוכ"ז ממני המצפה לתשובתו:
אורי' דוד.
תשובה
נדרשתי לבקשת כת"ר אשר הפציר בי להשיבו ע"ד שאלתו שאלת חכם למה מברכין על קריאת פ' זכור לאחרי'. אחר דקי"ל ע"פ הסוגיא דפ' בא סימן דמצות טעונות ברכה לפניהן ואין טעונין ברכה לאחריהן. וסוגי' זו הובא בב"י סי' מ"ז בשם הרשב"א לתרץ למה אין מברכין על מצות ת"ת לאחרי' ויפה העיר בזה ויש לדקדק בענין זה הרבה. ואולם לנחיצת המוכ"ז העומד עלי למהר תשובתי וגם להפיק רצון כת"ר ולבלתי יחשבני שאיני חושש להשיבו כותב אני כעת את העולה על רוחי כאשר ינוד הקנה. והוא כי בודאי לא מצינו שום מצוה שתהא טעונה ברכה לאחרי' וגם הלל ומגילה הברכות שלאחריהם אינם שייכים לענין המצוה והם רק כמו שאר ברכות הודאה ושבח. ואינן כמו ברכות הנהנין שלאחריהם דשייכים על ההנאה שקדמה להם. וגם אינם כמו הברכה שלפני המצות דשייכים להמצוה והנוסח הוא אשר קדשנו במצותיו וצונו [והרשב"א שהובא בב"י שכ' משום דהוי תקנות לרווחא דמילתא כ"כ]. מעתה גם הברכות שאנו מברכים על קריאת פ' זכור לא מיבעי אותה שלאחרי' אלא גם אותה שלפני' אינה ענין להמצוה כלל. רק ברכת שבח והודאה על אשר בחר בנו כו' ואשר נתן לנו תורה כו' ויש מחליפין נוסחי הברכות ומברכים אשר נתן בתחילה ואשר בחר בסוף ובזו גם הברכות עצמן הם מן התורה כדילפינן ר"פ מי שמתו מקרא. משא"כ מה שמברכין בכל יום ביחיד אקב"ו לעסוק בדברי תורה הברכה עצמה היא מדרבנן על מצות ת"ת דכל היום וכמו כל הברכות המצות דאורייתא שהברכה היא מדרבנן כמו ברכות הנהנין. וע"ז כתב הרשב"א טעמו שאין מברכים לאחרי' מה דלא שייך כלל להברכות שאנו מברכים על קריאת פ' זכור שהברכות בעצמם הם מן התורה. ואפי' להפוסקים שאין שום קריאה מן התורה בס"ת מ"מ ס"ל בשרוצים לקרות בס"ת בצבור צריך לברך [וילפינן לה מכי שם ד' אקרא דמיירי ברבים] אלא דלפ"ז יש לדקדק איפכא ממה שדקדק מעלתו למה מברכים על קריאת פ' זכור לאחרי' דלפי מה שכתוב באמת אין מברכים אלא יש לדקדק למה אין מברכים לפני' אקב"ו על זכירת מעשה עמלק ככל המצות. ובזה ימצא כת"ר תירוצים נכונים דגם בק"ש דאורייתא אין מברכים לפני' אקב"ו לקרות ק"ש: