אור ברסלב
נחלת דוד על בבא קמא פרק ב - כיצד הרגל › דף יח.

נחלת דוד על בבא קמא· רבי דוד טעביל רובין ממינסק

פרק ב - כיצד הרגל · דף יח.

דף יז:

תוס' ד"ה במועד בתחילתו מי שמעת לי' מה שהקשו התוס' על פירש"י דהיכי פשיט הא דרבא דילמא צרורות כי אורחייהו מעליה משלם אבל היכא דשני אע"ג דאייעד משלם מגופו דצד תמות במקומה ע מדת עכ"ד לא קשה מידי לענ"ד דהא כיון דשני ואייעד א"כ מן הדין היה לו לשלם נ"ש החצי מהעליה והחצי מגופו למ"ד צד תמות במקומה עומדת כדין כל מועד שבקרן ותולדותיו אלא משום דלא מצי למיהוי עדיפא מצרורות כאורחייהו דמועדין הן מתחילתן ואפ"ה אינו משלם רק ח"נ לכך גם בדשני ואייעד נמי לא עדיפא מינייהו ואינו משלם רק החצי א"כ אי ס"ד דצרורות כאורחייהו משלם מהעלי' א"כ מאיזו החצי יש' לנו למפטרי' משום הך סברא דלא עדיפי מכאורחייהו ע"כ היינו מזו החצי דמגופו אבל החצי דמן העליה משלם דהא מן הדין היה לו לשלם כולה נזק ומשום הך סברא דלא עדיפא פטרינן ליה מהחצי א"כ הא ודאי דלא גריעי עכ"פ מכאורחי הו ואי בכאורחייהו משלם מהעלי' גם כאן היה לו לשלם החצי עכ"פ מן העלי ומדתני עלה דמשלם מגופו ש"מ דגם צרורות כאורחייהו נמי מגופו משלם וזה פשוט וכן הוא בפ"י:

ומה שהכריחו התוס' דבעיא דרבא אי יש העדאה לצרורות מיירי ע"כ בצרורות כאורחייהו מדמייתי עלה מהא דהידוס אינו מועד דאכי אורחי' מייתי לה לעיל אינו הכרח כלל דע"כ צריך לומר דאיכא נמי הידוס דלאו אורחיה תדע דהא לקמן (י"ט א') קמבעי להו היכי קאמר היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות כאורחייהו משלם ח"נ ורבנן היא או דילמא הכי קאמר או צרורות מחמת ביעוט ח"נ הא כאורחיה משלם נ"ש ומני סומכוס היא וקבעי למפשט מסיפא דדרסה על הכלי וקדחי לה וסלקא באיבעיא וקשה טובא אמאי לא קפשיט לה מסיפא דמתניתין מהך בבא דהתרנגולין דקתני בהו או שהיה מהדס ומשבר את הכלים משלם ח"ל ואי ס"ד דלא הוי שום הידוס דלא הוי כאורחיה וכל הידוס אורחי' הוא א"כ ע"כ מתני' כרבנן אתיא ולא כסומכוס אלא ע"כ צ"ל דאיכא נמי הידוס דלא הוי כאורחיה ולפום סברא דהשתא הוי מוקי גם לסיפא דמתניתין דאיירי בהידוס שע"י שינוי וא"כ אין כאן ראיה כלל מדמייתי עלה מהא דהידוס דרבא מיירי בכאורחי' דשפיר מצינן למימר דרבא איירי בצרורות שע"י שינוי והא דמייתי עלה מהא דהידוס הוי סבר לפום סברא דהשתא דמיירי ג"כ בהידוס שע"י שינוי כיון דהוכחנו דפ"כ איכא הידוס גם ע"י שינוי ולעיל דמייתי לה על צרורות כאורחייהו מוקי לה בהידוס כאורחי' כמו שהוא כן מדרך התלמוד בכל דוכתא דמעיקרא מוקי לה להברייתא בגוונא חדא למפשט מינה בעיא חדא ולבתר הכי מוקמינן לה בגוונא אחריתא למפשט מינה בעיא אחריתי ולכך אין מזה ראיה לדבריהם כלל:

אך בעיקר דבריהם במאי דהעלו דבעיא דרבא מיירי בין ע"י שינוי בין בכאורחי' נלענ"ד דדבריהם מוכרחים ממקום אחר והוא ממאי דאמרינן לקמן בסוגיין ת"ש דתני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נ"ש ואמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושיבר את הכלים משלם ח"נ מאי לאו דעבד ג' זימני ובהא קמיפלגי דמ"ס יש העדאה ומ"ס אין העדאה ומשני לא בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן וקפריך עלה והא משונה הוא ומשני דאית בי' ביזרני ומשמע להדיא דהא דפריך והא משונה היא למאי דמוקי לה בפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי קפריך אבל למאי דהוי מוקי לה דפליגי ביש העדאה לא הוי קשיא ליה ולא מידי אף דהוא משונה והשתא ניחזי אנן דהא תרנגול שהושיט ראשו הוי משונה לפום סברא דהשתא והך דאמרי בי רב סוס שצנף וחמור כו' לא הוי משונה כלל דהא הך דפריך והא משונה לא פריך רק אתרנגול אבל אסוס שצנף לא פריך מידי וכמו שפירש"י להדיא כן [והא משונה הוא התרנגול שאין דרכו לתקוע בכלי] תדע דהא אסוס שצנף לא משני מידי דהא לא משני רק דאית ביה ביזרני דהוא שינויא לתרנגול א"כ מוכח ע"כ דסוס שצנף לא הוי שינוי כלל וכן הוא באמת בכל הפוסקים דפסקו להך דאמרי בי רב דהוי צרורות כי אורחייהו וכן מוכח מדברי התוס' דשם ד"ה ובהא קמיפלגי שהקשו ומנ"ל דפליגי דילמא אמרי ב"ר איירי בדלא אייעד ותירצו דא"כ מאי קמ"ל אמרי בי רב והשתא אי ס"ד דהוי משונה א"כ טובא קמ"ל דאין שינוי לצרורות ודלא כרב אשי דמספקא ליה הך מילתא ועוד דא"כ למאי דמוקי לה דאית ביה ביזרני א"כ אמאי איצטריך לאוקמי בפלוגתא דסומכוס ורבנן לימא דתרווייהו ס"ל כסומכוס ורמי בר יחזקאל מיירי בלא שינוי ולכך משלם נ"ש כסומכוס ואמרי ב"ר מיירי בשינוי ובהא גם סומכוס מודה דמשלם ח"נ כדאמרינן בסוגיין אלא ע"כ דסוס שצנף לא הוי משונה כלל וא"כ מדחזינן דלפום סברא דהשתא דבעי לאוקמי דפליגי בהעדאה והך דרמי בר"י מיירי בשינוי והך דאמרי ב"ר מיירי בלא שינוי א"כ ע"כ צ"ל דבעיא דרבא מירי בין ע"י שינוי ובין שלא ע"י שינוי וזה ראיה עצומה ותשובה נצחת דלא כפירש"י דמוקי לבעיא דרבא בע"י שינוי דווקא ודו"ק:

ובכדי שלא יהיו דברי רש"י מוקשי' כ"כ נראה ליישב קצת דבריו בדרך זה והוא דרש"י ס"ל דסוס שצנף נמי משונה הוא ולכך הוי ניחא ליה מתחילה לאוקמי פלוגתייהו בהעדאה משום דתרווייהו מיירי ע"י שינוי ומ"מ הא דפריך והא משונה הוא לא פריך רק אברייתא דרמב"י דמוקמי לה כסומכוס דבשינוי גם לסומכוס אינו משלם רק ח"נ אבל אאמרי בי רב לא קשיא מידי דמה בכך דהוי שינוי כיון דלא משלם רק ח"נ והא דלא מוקי תרווייהו כסומכוס דא"כ מאי קמ"ל אמרי בי רב דעל ידי שינוי וחדא זמנא ודאי דאינו משלם רק ח"נ והא דלא מוקים לה דרמב"י איירי בדאייעד ואמרי ב"ר בדלא אייעד וכקושיית התוס' וליכא לשנויי כתירוצם דמאי קמ"ל דהא טובא קמ"ל דאין שינוי לצרורות יש לומר דלהכי לא בעי לאוקמי בהכי דא"כ מאי קמ"ל אמרי ב"ר ואי דקמ"ל דאין שינוי הא זה כבר שמעינן מברייתא דרמב"י דמדס"ל יש העדאה ש"מ דאין שינוי ואין זה דוחק לומר דאמרי ב"ר יסמוך עצמו אברייתא דרמב"י ולא יצטרך להשמיענו דאימא דלא ידע כלל מהברייתא דרמב"י דהא ע"כ גם להתוס' צ"ל דידע מינה וכמש"כ המהרש"א בדבור התוס' הנ"ל עיי"ש בדבריו כנ"ל קצת ישוב בדברי רש"י אבל מ"מ העיקר כהתוס' חדא דזהו גופא דוחק גדול לומר דסוס שצנף יהי' משונה ועוד דא"כ אמאי לא קפשיט מיני' בעי דרב אשי אי יש שינוי למאי דמוקי לה לאמרי בי רב כרבנן וה"ל לפשוט בעיא דר"א וגם כל הפוסקים נקטו לעיקר דסוס שצנף לא הוי שינוי כלל לכך נראה עיקר בזה כהתוס' דבעיא דרבא מיירי בין ביש שינוי בין באין שינוי ועיין:

תוכן העניינים

נחלת דוד על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה