נחלת ברוך· רבי ברוך לאבסקי
סימן יח · ענף ב
והנה בנתגדלה כל ימיה באיסורי הנאה שכתב הש"ך דפשוט דאסורה להדיוט והקשה על התוס' תמורה (לא ע"א) שכתבו דלפום רהיטא אף להדיוט מהא דפליגי תנאי ע"ז (מט ע"א) בפרה שנתפטמה בכרשיני עכו"ם אם היא מותרת משום זוז"ג מכלל דהיכי שנתגדלה כל ימיה דלא הוה זוז"ג ולד"ה אסורה. הנה הא דפשיטא ליה להש"ך דנתגדלה כל ימיה לא הוה זוז"ג זה ודאי מדאמרינן בתמורה שם כגון שהניקה תלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליו אלמא דזה עדיפא מנתפטמה גם מדברי רש"י בע"ז שם שכתב גבי פרה שנתפטמה בכרשיני עכו"ם תשחט דזוז"ג מותר דאף היא היתה גדילה קודם לכן ע"י אוכלין של היתר. נראה מדבריו דלא חשבינן דהבהמה הוה גורם דהתירא לפיטומה כשנתפטמה מכרשיני עכו"ם אלא משום שהבהמה היתה גדילה קודם לכן ע"י אוכלין של היתר משו"ה הוה זוז"ג א"כ בנתגדלה כל ימיה לא הוה זוז"ג. אמנם הפר"ח ביור"ד שם כתב דבנתגדלה כל ימיה מאיסורי הנאה ג"כ הוה זוז"ג וכתב שם דרש"י בע"ז שם כתב כן לרוחא דמלתא וכונת הפר"ח דגם במה שנתגדלה כל ימיה חשבינן להאוכלין לגורם דאיסור ולגוף הבהמה לגורם דהתירא אמנם הפר"ח לא ביאר הסוגיא דתמורה דאמרינן שהניקה תלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליו אלמא דזה עדיפא מפרה שנתפטמה ע"י איסור וזה יבואר לפנינו בענף ג':
והנה מסתבר טובא כהפר"ח דבנתגדלה כל ימיה מאיסור הנאה ג"כ הוה זוז"ג דחשבינן להבהמה לגורם אחד דהתירא. דאי נימא דלא חשבינן לה לגורם דהתירא והא דאמרינן בע"ז (שם) גבי פרה שנתפטמה מכרשיני עכו"ם דהוה זוז"ג דזה הוא לפי שהיא היתה גדילה קודם לכן ע"י אכילת היתר כנראה לכאורה מדברי רש"י אבל בפיטומה מה שנתפטמה ע"י כרשיני עכו"ם לא חשבינן לה לבהמה לגורם דהתירא לפיטום זה א"כ קשה טובא הא זה שהיתה גדילה קודם לכן לא מיקרי זוז"ג אלא דכה"ג חשבינן תערובות איסור בהיתר דכל מה שנתגדלה מקודם ע"י אכילת היתר מותר והפיטום שנתפטמה בכרשיני עכו"ם הוא אסור וכשנתערבו זה בזה הוה תערובות איסור בהיתר וכמו דאמרינן כה"ג חולין (קטז) בעציץ נקוב שהעבירו בכרם והוסיף מאתים אסור מה"ט גופי' דכל מה שנתגדלה מעיקרא מותר ומה שנתגדל בכרם אסור והוה תערובות איסור בהיתר. דזוז"ג לא הוה אלא כששני הגורמים גרמו דבר אחד כמו ולד הנסקלת סנהדרין (פ ע"א) או שאור של תרומה וחולין שנצטרפו וחימצו. מעתה כיון דאמרינן בע"ז שם דפרה שנתפטמה בכרשיני עכו"ם דהוה זוז"ג ע"כ משום דחשבינן למה שנתפטמה שזה מתהוה משני גורמים דחשבינן לבהמה עצמה לגורם אחד ומה שאכלה לגורם שני א"כ ה"ה כשנתגדלה כל ימיה באיסורי הנאה הוה נמי זוז"ג והא דתניא התם פרה שנתפטמה ולא תני רבותא שנתגדלה כל ימיה משום דהתם תני תקנתא למ"ד זוז"ג אסור כדתני פרה תרזה וזה לא שייך אלא כשנתפטמה אבל ה"ה כשנתגדלה כל ימיה הוה נמי זוז"ג וזה פשוט:
וכ"ת הא כבר בררנו לעיל דבבגד שנארג בכרכר עכו"ם לא הוה זוז"ג דלא מצטרפינן חוטין של היתר לגורם דהיתירא אלא דאמרינן כיון דהשבח נעשה ע"י איסור גרידא אסור וכן בפת שנאפה בעצי עכו"ם לא חשבינן לפת עצמה לגורם דהתירא אלא דאמרינן דהשבח שנעשה בפת ע"י איסור גרידא נאסר א"כ ה"נ נימא בבהמה שנתגדלה כל ימיה או כשנתפטמה דלא נצרף הבהמה עצמה לגורם אלא דנימא דהשבח שנעשה בה ע"י איסור הנאה נאסרה זה ליתא דבבגד שנארג בכרכר עכו"ם החוטין של היתר אין עושין שום פעולה באריגתן אלא שהן מקבלים הפעולה וכן פת שנאפה הא הפת עצמו אינו עושה פעולה באפייתו אלא שמקבל הפעולה משו"ה חשבינן להשבח של אריגה ואפיה שנעשה ע"י איסור גרידא אבל בהמה שנתפטמה התם גוף הבהמה פועלת בגידולה ובפיטומה משו"ה שפיר נחשבת לגורם וראיה גדולה לזה דהא ולד טרפה חשבינן חולין (נח ע"א) לזה וזה גורם וכן ולד הנסקלת סנהדרין (פ ע"א) דהיינו דזרע הזכר הוה גורם אחד דהתירא והתם נמי הא הולד נתגדל כל ימיו רק במעי אמו האסורה וכשנולד מותר משום זה וזה גורם משום דזרע הזכר פועל בגידולו משו"ה הוה גורם דהתירא וא"כ מזה מוכרח דבנתגדלה כל ימיה מאיסור הוה נמי זה וזה גורם דאיך א"ל דזרע של זכר הוה גורם דהתירא אע"ג שנתגדל כל ימיו במעי אמו האסורה ובהמה שנולדה בהיתר אלא שנתגדלה אח"כ באיסור נימא דהבהמה לא הוה גורם דהתירא דזה לא מסתבר כלל א"כ מוכח כהפר"ח דבנתגדלה כל ימיה מאיסור נמי הוה זה וזה גורם אלא דלכאורה קשה הסוגיא דתמורה (לא ע"א) דאמרינן שהניקה חלב רותח משחרית לשחרית וזה יבואר בענף הבא: